ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18
הבלוג השבועי של הרב זלמן וישצקי ■ לקריאה

השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם'
הרב זלמן וישצקי
פוליטיקאים מסויימים ידועים במומחיותם הרבה לזהות בסביבתם אנשים שמצליחים מידי, שעושים עבודה וזוכים לתהודה ואהבה מהציבור, אז ממתינים הם לשעת הכושר ובמכת מחץ אחת יחסלו אותם פוליטית. טוב או לא, זה טבעה של פוליטיקה.

כולנו מכירים לצערנו סיפורים של סכסוך והיפרדות שראשיתם פחדיו של האחד מהעובדה שחברו גדל ומתעצם מידי, וסופם ריב, השמצה והשפלה.

לא מעטים מאתנו, כולל אני, זכו לחוות זאת על בשרם. הבעיה הגדולה לדעתי היא פחות עצם העובדה שהאחד חושש שחברו יאפיל עליו, כיון שזה בסופו של דבר טבע האדם, זה הגיוני ואפילו מובן.

הבעיה היא בשקר שמתלווה לזה, כאן לדעתי נמצא העוול הגדול. אילו היה המפטר אומר לחברו בכנות: ? שמע ידידי, אני חושש מההצלחה שלך, היא מאפילה עלי. מצטער, אבל עלי לפטר אותך?, המפוטר לא היה נפגע כל כך.

זה אולי נתפס בעיני המפטר כהבעת חולשה, אבל מזמן כבר הבינו כולם שהיכולת להביע חולשה היא גדלות. רק אדם גדול יכול להביע חולשה מבלי להתערער.

סיפור קלאסי שכזה קורה בפרשת השבוע, פרשת תולדות. יצחק נוסע לגור בגרר שבארץ פלשתים. הוא מתקבל יפה על ידי אבימלך, יחסית כמובן לערכי המוסר של התקופה, אבל הוא מצליח מידי 'ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד. ויהי לו מקנה צאן ובקר ועבודה רבה, ויקנאו בו פלשתים'.

זה מה יש, כשאדם מידי מצליח, באה קנאה וגוררת שנאה ושטמה. כל אדם שנחשב מצליח יוכל להעיד על כך. אבל, כאן בא אבימלך ומגלה כנות וגדלות. בשיחתו עם יצחק הוא אומר 'ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד'.

ככה ישר ולעניין, בלי להעליל עליו עלילות שווא, בלי להאשים אותו בדברים צדדיים, בלי לעשות לו חיים קשים עד שיעזוב לבד, רק מודה בחולשתו ומבקש : בבקשה לך למקום אחר, אתה גדול עלינו.

יצחק מצידו לא התייאש ולא הפסיק בעשייה הוא העתיק את מושבו למקום אחר והחל הכל מחדש. הוא כל כך הצליח במקומו החדש, עד שקרא למקום ?רחובות?, בהטעימו 'כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ'.

שבת שלום
א' בכסלו תשע"ט