ב"ה יום שני, ב' טבת תשע"ט | 10.12.18
קושנר והרב זרחי
קושנר והרב זרחי צילום: באדיבות מקור ראשון
השליח שמקרב את קושנר וצוקרברג בראיון מיוחד

בראיון לעיתון 'מקור ראשון' למגזר הדתי-לאומי, מספר הרב הרשי זרחי - שליח הרבי באוניברסיטה היוקרתית ביותר בעולם - על הזהות היהודית בארצות הברית ועל המפגשים עם חתנו של נשיא ארה"ב ג'ארד קושנר ועם הבעלים של פייסבוק מארק צוקרברג
מאת צביקה קליין, מקור ראשון
זה קרה לפני מספר שנים, כשסטודנט יהודי בשם ג'ארד קושנר חלה ונשאר בחדרו במעונות של אוניברסיטת הרווארד. קושנר היה באותה עת אחד ממנהיגיה הבולטים של קהילת בית חב"ד באוניברסיטה. השליח במקום הרב הרשי זרחי, יחד עם אשתו אלקי, שלחו אליו קערת מרק עוף לחדר. "יש מעט מאוד אנשים שהיו שולחים מרק עוף לחדר של תלמיד בפנימייה", אמר ג'ארד בהערכה בנאום קצר שנשא באירוע גיוס כספים של בית חב"ד בהרווארד. קושנר, כידוע, הוא היום אחד היהודים המשפיעים בארה"ב ובעולם כולו: הוא חתנו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומשמש כיועצו הבכיר לנושאי חוץ.

"תוך דקות מהרגע שפגשתי אותו, הרב זרחי הזמין אותי לארוחה חמה ובה ניתנה לי הזדמנות לפגוש אנשים מעניינים מרחבי הרווארד ומחוצה לה", אמר בארוחה מיוחדת שנערכה לכבוד הרב ורעייתו. "אני זוכר את שולחן השבת שלכם, עם 40 אנשים. בשולחן כזה היו יכולים במקרה הטוב להתיישב 25 אנשים בלבד. חשבתי לעצמי: 'אנשים לא מצטופפים ככה בחוסר נוחות אלא אם כן האוכל יוצא דופן'". קושנר הוסיף כי "העובדה שהזדהיתי כיהודי אורתודוקסי וזה שישב לידי היה יהודי רפורמי שלא אכל סעודת ליל שבת במשך שנתיים לא שינתה כלום – כולנו נהנינו אצל משפחת זרחי באותה מידה". קושנר דיבר על ההשפעה של חב"ד בהרווארד וציין כי "לא מדובר רק בסעודות שבת, אלא אף בהתקנת מזוזה בפתח ובהדלקת חנוכייה".

יהודי באופן כללי


קושנר לא לבד. מאות שליחי חב"ד פרוסים ברחבי ארה"ב בכל 50 המדינות, ופועלים בקהילות היהודיות לחבר את היהודים האמריקנים ליהדותם. אחת הזרועות החשובות ביותר של חב"ד היא בקמפוסים האוניברסיטאיים בארה"ב. עבור רבים מהצעירים היהודיים, המפגש עם בית חב"ד בקמפוס הוא לעיתים הקשר המהותי הראשון ליהדות לאחר שנים של התבוללות והתרחקות של משפחות רבות מיהדותן. זרחי, שליח חב"ד להרווארד ב?21 שנים האחרונות, מנסה לחבר את הצעירים היהודיים במוסד היוקרתי ליהדותם. רבים מאותם סטודנטים מגיעים לתפקידים בכירים, ממש כמו קושנר, ואם יהדותם תהיה חשובה ומרכזית, מבחינתו של זרחי זו רק דרך נוספת להפיץ את היהדות לעוד אלפי או מיליוני בני אדם.


זרחי מסביר: "זו זכות גדולה לחיות במקום שבו יש לך אפשרות להשפעה בקנה מידה גדול מאוד, אבל בעקבות כך גם האחריות גדולה מאוד. הצלחנו ברוך ה' לגעת בהרבה מאוד אנשים, לנהל שיח עם אנשים שהם רגע לפני התבוללות או חוסר קשר עם היהדות. מדהים לראות כיום את מספר היהודים הלומדים באוניברסיטת הרווארד שהפכו להיות פעילים בחיים היהודיים; זה לא מתקרב בכלל לסטטיסטיקה של יהדות ארה"ב כיום או לנרטיב הקיים של מהי יהדות ארה"ב. לדוגמה, בחודש האחרון היו לנו 1,000 סטודנטים בארוחת שבת אחת. זו זכות גדולה. עבור רבים מהם זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם נחשפו למסורת היהודית בצורה אישית".

אז איך הגענו למצב שלכל כך הרבה צעירים יהודים אין כל קשר ליהדות, ורק אצלכם, מגיל 18 ומעלה, הם ייחשפו לראשונה ליהדות בצורה אמיתית וכנה?

"במעבר בין השטייטל שהיה באירופה לחיים המערביים בארה"ב, היידישקייט והמסורת נעלמו. היה כאן דור מהגרים, עם חוסר יכולת דיבור באנגלית או רצון לתקשר את היהדות לצעירים של אז. חלקם גם לא ידעו לתרגם את היהדות האירופאית לחיים מודרניים ולחברה פתוחה. זו טרגדיה. זה כישלון של דור שלם; אם לכ?50 אחוז מהצעירים היהודים בארה"ב יש רק הורה יהודי אחד, והם גדלו עם קצת או כמעט בלי כל חשיפה לחינוך יהודי – לא פלא שהם לא יודעים יותר מדי על היהדות. זה אף פעם לא הוצע להם באמת, ולכן אנחנו כאן".

לפי הסקר המקיף ביותר שנערך בשנים האחרונות על החברה היהודית באמריקה – סקר שנערך על ידי מכון פיו בשנת 2013 – 35 אחוז מיהודי ארה"ב הם רפורמים, 18 אחוז קונסרבטיבים, 10 אחוז אורתודוקסים ו?30 אחוז ללא כל זרם או שיוך. אך בתנועת חב"ד סוברים שהסקר לא משקף את המציאות. כאמור, לחב"ד שליחים בכל 50 המדינות של ארה"ב, הפועלים יומם ולילה כדי לחבר כמה שיותר אנשים ליהדות. אך אותם יהודים לא רואים עצמם כחב"דניקים; חלקם רפורמים או אורתודוקסים, אחרים ללא כל שיוך, אבל כולם מתפללים בבית כנסת של חב"ד או משתתפים בפעילויות או במסגרות החינוך השונות. לטענת השליחים, הם הקבוצה הגדולה והמשפיעה על יהודי ארה"ב.

זרחי מוסיף על כך: "אני אמנם לא מומחה גדול במספרים, אבל יכול לאשר שהקטגוריות המסורתיות והזרמים לא משמעותיים לרוב הצעירים היהודים בקמפוסים באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. מספר כה רב של סטודנטים שלנו לא מזוהים עם אף אחד מהזרמים, אלא כיהודי באופן כללי. כל אחד בדרכו הוא. למרות זאת, הם דווקא מעורבים בפעילות היהודית בחב"ד, למרות שהם לא שייכים לזרם האורתדוקסי לרוב. יש לנו אינטראקציה עם כ?2,000 סטודנטים בשנה, ואי אפשר לחלק אותם באחוזים לפי המחקרים האחרונים שנערכו – כי זו לא המציאות, לא בקרב הדור הנוכחי. לדעתי בזרמים גם לא מבינים אותם ואת צורכיהם".

המשבר לא עם ישראל


מה מאפיין את הדור היהודי הצעיר?

"אני מאוד מתלהב ומתרגש מהם. זה לא דור שמנסה לברוח מחוויה שלילית שהייתה לו ב'היברו סקול' רפורמי, או שהכריחו אותם ללמוד לקרוא בתורה בשפה שהם לא מכירים לקראת בר המצווה. כיוון שכמעט לא הייתה להם חוויה יהודית כלשהי, אז גם אין חוויות שליליות. בניגוד להורים או לסבים שהגיעו לקולג' וניסו לברוח מהזהות שלהם, אותם אף פעם לא הכריחו לעשות משהו יהודי, אז ה'אנטי' לא קיים. בניגוד לדור הוריהם, הם מראים פתיחות ללמוד על ההיסטוריה והזהות היהודית. ובגלל שהתרבות של חב"ד כל?כך פתוחה, אוהבת, חמה ומקבלת, זה הופך להיות המקום הטבעי עבורם. זה המקום עבורם ללמוד, לחוות, להיפגש עם הקהילה היהודית בצורה לא מאיימת, בדרך שונה ממה שהכירו או לא הכירו.

"אם בעבר הקהילה ברחה מהשליח בקמפוס, היום המצב הפוך. הצעירים של היום סקרנים, והיהדות מעניינת אותם. הרבה מהם אומרים לי 'תספר לי עוד' ומביאים חברים למפגש הבא. החברים שלהם יגיעו לא בגלל שהם במסע רוחני בהכרח, אלא כי החבר הזמין אותם לבוא איתו. זה הופך להיות כמו בית בשבילם. היהודים של היום פתוחים כל?כך ללמוד את מה שההורים שלהם ניסו לשכוח".

ומה לגבי הקשר עם ישראל?

"לצערי, כשיש לך צעירים יהודים שאין להם כמעט כל קשר לקהילה היהודית, אז הידע והדעה שלהם על ישראל הם לא משהו שמושפע מבפנים אלא מהתרבות הכללית של המדינה שבה הם חיים ומהאווירה שיש באותו מקום. זה לא סוד שלצערי במדיה הליברלית ובתרבות האמריקנית יש רוב שלילי כלפי ישראל. יש לי חבר טוב שגר בבוסטון ומגדיר עצמו כאתאיסט, אבל הוא הולך פעם בשנה, ביום כיפור, לבית כנסת ליברלי. הנאום של הרב שם לרוב יהיה ביקורתי כלפי ישראל. אז אם בפעם היחידה בשנה שהוא הולך לבית הכנסת הוא שומע נאום אנטי ישראלי, ובמקביל ב?CNN ובניו יורק טיימס מדברים על ישראל בצורה שלילית – למה שהוא יהיה פרו ישראלי? כל אחד שנמצא סביב אותם יהודים הוא ביקורתי כלפי ישראל.

"אבל למרות השליליות, נראה שהרבה מאוד סטודנטים חשדנים או סקפטיים כלפי הדיווחים בתקשורת. הם חכמים, ומבינים שיש בסיפור הזה יותר ממה שמספרים להם. אולי הם לא אקטיביסטים שיוצאים להפגנות, אבל חלקם דווקא כן עושים קצת רעש. הרוב הדומם מבין שהוא צריך ללמוד עוד כדי להבין את התמונה המלאה; שהם צריכים לקבל כלים כדי להבין את הסיפור במלואו. חשוב לנו מאוד שתהיה להם הבנה ברורה על ישראל וביטחונה, ושיכירו את העובדות, אך עדיין יש לנו דרך ארוכה כדי להגיע למצב שבו כולם יהיו במקום הזה.

"בעיניי, ברגע שאתה יותר מחובר ליהדות שלך, התמיכה בישראל מגיעה באופן טבעי. ברגע שהיהדות תהיה חשובה לך, לא תעביר דף בעיתון כשתראה כתבה על ישראל, אלא תקרא אותה כדאגה או בגאווה עצומה, תלוי בסיפור. אם היהדות תהיה לא מתנצלת, אלא מלאה גאווה, הגישה הבריאה כלפי ישראל תבוא מאליה".

מדבריך משתמע שיש משבר בין יהדות ארה"ב לבין ישראל.

"לא הייתי קורא לזה משבר עם ישראל, אלא עם הזהות היהודית. חוסר ההבנה כלפי מדינת ישראל הוא בעיניי שיקוף של חוסר קשר, גאווה וביטחון עצמי ביהדות. אם אתה לא יודע שום דבר בהיסטוריה או בפילוסופיה היהודית, אתה תרגיש מובך ממדינת ישראל, מהיהדות ומיהודים. הרי אנשים אוהבים פוליטיקה, ומנצלים זאת כדי לקדם אג'נדות שונות. אותם אנשים שמאשימים את ישראל הם שאחראים להתמוטטות החוויה היהודית?אמריקנית אצל הצעירים, אך האשמה היא עליהם, כי הם לא הצליחו לעורר השראה אצל אותם צעירים כלפי היהדות. ישראל היא השעיר לעזאזל שלהם. מבחינתם יש משבר כי זה מה שהרב שלהם אמר להם בבית הכנסת.

"זה מעניין כי בעבר תמיד הייתה גישה בקרב יהדות ארה"ב שאנחנו לא חיים בישראל, לא משרתים בצבא, ולכן אין לנו זכות התערבות בנושאים מהותיים. אז למה פתאום הם מבקשים להתערב? המשבר הוא בחוסר החינוך והחיבור של אותם יהודים ליהדות ולישראל".

ומה לגבי מתווה הכותל? ההנהגה של יהדות ארה"ב מדברת על משבר של ממש בעקבות ביטול המתווה המאפשר תפילה שוויונית. עד כמה הסטודנטים היהודים בהרווארד מודאגים מזה?
"הכישלון שלהם הוא בשכנוע הילדים שלהם שהכותל שייך ליהודים. אז עזוב את ה'משבר' שהם מדברים עליו. זה פייק. זו בועה. זה ניסיון ליצור האשמה בישראל כלפי הכישלון שלהם באמריקה".

צוקרברג במסיבת פורים

אחד הסטודנטים המוכרים ביותר שעברו אצל זרחי הוא מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, יהודי אשר גם לו לא הייתה היכרות מעמיקה עם שורשיו. "מארק היה בהרווארד זמן קצר מאוד", נזכר זרחי באותה תקופה מתחילת שנות האלפיים. הוא הגיע לאירוע חב"די אחד, וכשהיה שם לא ידעתי מי זה. שואלים אותי כל הזמן אם הכרתי אותו, כי הרי יש תמונות שלנו ביחד באירוע. אני זוכר אותו במעומעם; נער שעומד בצד ומסתכל, במהלך מסיבת פורים, יחד עם כל הקבוצה של מייסדי פייסבוק. ראיתי שהוא עומד בפינה, אז יצאתי מהמעגל ומשכתי אותו פנימה".

זרחי מספר כי צוקרברג הוא רק אחד מתוך מאות או אלפי בוגרי בית חב"ד בהרווארד המכהנים כיום בתפקידים בכירים ביותר במגוון תחומים ברחבי העולם. "יש לנו בוגרים או חברים קרובים שהם בתפקידי הנהגה בפוליטיקה, בחינוך, בעסקים או בבריאות. אצל רבים מהם היהדות שלהם פותחה אצלנו בהרווארד, בעקבות מערכות יחסים שפיתחו במהלך לימודיהם. זה מעורר השראה לראות איך הם בונים משפחות יהודיות. זו זכות גדולה".

הממשל של טראמפ גדוש ביהודים אורתודוקסים, שומרי תורה ומצוות שנמצאים בתפקידים בכירים. איך אתה רואה את השינוי הזה?

"אנחנו בתקופה שבה אין גבולות, ויהודי יכול להצליח כשהוא שומר לא רק על הזהות היהודית, אלא גם על הערכים היהודיים. קח למשל את הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן, ויש עוד רבים כאלה בעסקים ופוליטיקה. לדעתי יהודים שגאים ביהדותם וחיים חיים יהודיים גאים – יזכו בכבוד גדול יותר לא רק של הקהילה היהודית אלא של זו הכללית. הממשל הנוכחי הוא דוגמה מצוינת לכך. לדעתי אין מקום אחר בעולם שבו יהודי דתי יכול להגיע לנקודת השפעה או הנהגה ולהיות שומר מצוות כמו בארה"ב".

כאן חוזר זרחי לקשר שלו עם ג'ארד קושנר. "ג'ארד הוא דוגמה מצוינת ליהודי צעיר שתמיד היה גאה ביהדותו וידע מאין הוא בא. כל מי שהיה חבר של ג'ארד ידע שהוא יהודי ושהוא חי חיים דתיים. אם למשל היה אירוע או מסיבה במהלך סוף השבוע, הם ידעו שג'ארד יגיע קודם לתפילה ולקידוש. חלקם היו מחכים לו בחוץ או מצטרפים אליו לבית חב"ד. הוא תמיד היה פתוח, גאה ומודל חיובי לדרך לחיות חיים יהודיים בצורה פומבית?ציבורית. הוא היה תמיד דוגמה עבור שאר הסטודנטים, ועורר הרבה צעירים יהודים שלא גדלו כמוהו להגיע לשולחן שבת לראשונה בחייהם, או אף ללמוד תורה. 'אם ג'ארד יכול, גם אני יכול'. רבים הבינו שיש ביהדות משהו מעבר למה שהם חשבו בעקבות ג'ארד".

אלא שבהרווארד לא לומדים רק סטודנטים אמריקאים אלא גם ישראלים. ולגביהם, כך אומר זרחי, הסיפור שונה. "אם אמרתי קודם שאצל הצעירים היהודים יש פתיחות כיוון שלא היו להם חוויות שליליות, אצל הישראלים המצב הפוך: רבים מהם לא רק גדלו מחוץ לעולם הדת אלא חוו חוויה שלילית. גם כל הסיפור של 'כפייה דתית' קשה להם. הם הרבה פחות פתוחים ובורחים מהיהדות. מצד שני, הקשר שיש לנו איתם בעברית גורם להם להיפתח. הרי הם מדברים עברית, מכירים את התרבות היהודית ואת החגים, וזה כבר הרבה יותר מרוב היהודים האמריקנים.

"מספר לא מבוטל של ישראלים מתחיל להיות חיובי כלפי היהדות עם הזמן. הם מתחילים להבין שיש הבדל בין הפוליטיקה בישראל לבין החיים היהודיים. כישראלים הנמצאים מחוץ לישראל קורה להם משהו, פתאום מה שלא היה חשוב להם בעבר חשוב להם כיום. הם ריקים, מחפשים קשר, מחפשים להיות מחוברים. כשאתה מחוץ לישראל, אתה מחוץ לבית הטבעי שלך. גם אלה שהם אנטי דתיים בישראל, באמריקה הופכים להיות רכים יותר ונפתחים. אם תכפה אותם הם לא יעשו כלום. אם תלמד אותם הם ילמדו. הרבי אמר את זה על היהודים האמריקנים: לא תוכל להכריח אותם לעשות שום דבר, אבל תצליח ללמד אותם לעשות הכול".

לסיכום, אומר זרחי, "זה נכון מאוד מה שאתם קוראים בתקשורת על נישואי תערובת והתבוללות, אבל מצד שני אנחנו חווים פתיחות ורצון ללמוד, אולי אפילו צמא לגלות מחדש את השורשים ולהתחבר מחדש ליהדות. המציאות שבה הם נמצאים היא תוצאה של החלטות וחוסר חינוך של אחרים – זו לא אשמתם. הם דווקא רוצים להתחבר ליהודים ולישראל. אם רק נראה להם חום וניתן להם הזדמנות, תתפלאו לראות איך החיבור יבוא מאליו".
כ"ט בתשרי תשע"ט