ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
הסתירה המדומה ● מאמר תגובה לרב מנחם ברוד

הרב ברוד 'השיב' על חלק מהשאלות שהפניתי אליו במאמרי הקודם. רובן תשובות דמגוגיות, ולגבי מיעוטן, יש לעיין ולהתייחס בכובד ראש. 'אחת שאלתי מאת ה'', כאשר החילותי בכתיבת מאמרי זה: לא לחטוא וליפול לרשת אותה כרה הרב ברוד. לא לרדת ל'קטנות' ולחשוף כל דמגוגיה. בכך אסטה מהנקודה העיקרית ואחטא חלילה גם אני, בחטא הנורא של זלזול ויחס בלתי הוגן כלפי בקשת הרבי לפרסם את נבואתו שהנה זה משיח בא


הרב מ' אברהמי

אין לי חלילה עניין בהתנצחות. ממש לא. כולנו חסידים, בניו של הרבי. משאלת לב כולנו, מימין ומשמאל (קרי: חסד וגבורה), היא להסב נחת לרבי ולכוון לרצונו הק'. כאשר אני אומר "כולנו", אני מתכוון גם לרב ברוד, שוודאי אינו זקוק ל'סמיכה' שלי. אך ביחד עם זאת לא ניתן לחשות ולהתעלם. יותר מדי מונח כאן על כף המאזניים. מיום הלכו לחיידר ועוד קודם לזה, הרבי חי את נושא הגאולה בדרך שלא היה לה אח ורע בין גדולי ישראל, וכפי שהתבטא פעם על עצמו: שהוא 'קרייזי' על משיח. לא ייתכן שאנו כבניו, חסידיו, נגיב ונסתפק ברדידות ובשטחיות, כאשר המדובר הוא בציפור נפשו של הרבי.

הרב ברוד 'השיב' על חלק מהשאלות שהפניתי אליו במאמרי הקודם. רובן תשובות דמגוגיות, ולגבי מיעוטן, יש לעיין ולהתייחס בכובד ראש. 'אחת שאלתי מאת ה'', כאשר החילותי בכתיבת מאמרי זה: לא לחטוא וליפול לרשת אותה כרה הרב ברוד. לא לרדת ל'קטנות' ולחשוף כל דמגוגיה. בכך אסטה מהנקודה העיקרית ואחטא חלילה גם אני, בחטא הנורא של זלזול ויחס בלתי הוגן כלפי בקשת הרבי לפרסם את נבואתו שהנה זה משיח בא. לא אגרר בסיבוב הזה למלחמת רחוב קטנונית (למאוכזבים שבנינו: אשקול שוב את הדבר לקראת ימי הפורים הבעל"ט). אתמקד בליבו של הויכוח בלבד.

אך קודם לכן 2-3 הערות כלליות.

צינון מיותר

א. הואשמתי על עובדת היותי אנונימי. אני בהחלט מודע לחוסר הנוחות שהדבר מסב לכותב מהצד השני, כמו גם לכל הסקרנים שבינינו, אך ביודעי ומכירי קאמינא (הם לא כל אחד ואחד מאנ"ש..). אילו הייתי חותם את שמי, היה הופך הדיון להיות ניסוב (עכ"פ לגבי חלק מהקוראים) סביב אישיותי, והדיון היה הופך להיות בלתי ענייני בעליל. הרב ברוד חתם בשמו, ולצערי היו תגובות רבות לא ענייניות, שמקומן לא יכירם בין חסידים בכלל, ובנושא כה רגיש מבחינתו של הרבי, בפרט. זו הסיבה היחידה לאנונימיות. כבדו אותה בבקשה.

ב. בשכנותי מתגורר יהודי חרדי פיקח, שאיננו נמנה (לע"ע) על קהל החסידים, אך הוא בקי בהחלט בכל הניואנסים החב"דיים הרגישים. המון שעות 'בילינו' יחדיו. אדם מרתק. בתחילת השבוע הצגתי לפניו את שני המאמרים של הרב ברוד. זה הראשון (המטלטל), וזה האחרון (מאמר התגובה). גזרתי את פיסת הנייר בה מצוין שם כותב המאמר, והצגתי לפניו את הקטעים הרלוונטיים בשני המאמרים. ביקשתי ממנו לעיין בהם. "נו", הוא שואל אותי, "שני אנשים מתווכחים, מה בכך?". "מה מאפיין את האישים", המשכתי להקשות. "אחד 'חם' והאחר 'מצונן'", הוא השיב בחדות האופיינית לו. לא סיפרתי לו שאת שני המאמרים כתב אותו אדם.

וכאן הבן שואל: אם אכן מאמר התגובה שלך, הוא דברי פרשנות בלבד למאמרך הראשון (ולא שינוי בעמדתך), הרי נמצאת למד, שניתן להעביר ולהבהיר את המסר שלך גם בדרך של חמימות. אז לאיזה צורך משמשת הקרירות המנשבת במאמרך הראשון. הסברת שחשת בצורך הדחוף לאזן כדי שלא יהיה אורות דתוהו. לו יהי. אבל עשית זאת טוב מאד במאמרך החמים השני?! אינני מסכים גם למאמרך השני, כדלהלן, אך ללא ספק היה זה מאמר שונה לחלוטין. 'חם' הרבה יותר ומתחשב הרבה יותר במסר הלוהט של הרבי, ולמרות זאת, גם בדרך זו הצלחת להעביר את המסר שלך, והשאלה היא למה צריך להתאמץ כדי להוציא ממך את ה'חום' שבך, האם זה לא דבר שצריך להיות מובן מאליו?! בפרט בבואך לכתוב בש"פ שופטים, והימים האלה נזכרים ונעשים?!.

כאמור, הרבי מעיד על עצמו שהוא 'קרייזי' על משיח, מאין מגיעה הקרירות? לפני מספר שבועות צפינו במוצ"ש (ג'ם), כיצד עומד הרבי על הבימה (אפילו לא בתוך התוועדות רגילה) ומדבר בפני הקהל, ומדבר ב'קאך' בלתי רגיל על הציפייה הגדולה למשיח, כאשר לפתע נחנק קולו של הרבי בבכי משך דקות ארוכות. היכן מצינו בתולדות עם ישראל, יהודי שעומד ומדבר בפני קהל ואיננו יכול לדבר מרוב כאב על כך שעדיין לא נושענו?.. אין מקום להיות קצת יותר 'חמימים' בנושא? אנחנו לא ממשיכי דרכו חלילה? האמנם יש כאן מקום לציניות ודמגוגיה?. 

ג. ביטוי כמו "הרב גרונר יושב עם הרבי לכוס קפה..", מקומו לא יכירנו בלקסיקון החסידי שלנו. חד וחלק.

באשר לליבת העניין

לכל קהל החסידים ללא יוצא מן הכלל, היה ברור בש"פ שופטים תנש"א, שהרבי מבקש לפרסם את דבר נבואתו שלו. על כך אין עוררין. מדובר במינימום של הבנת הנקרא של השיחה. גם הרב ברוד שכחסיד חב"ד וודאי אמון על הבנת דקויות ודברים מורכבים, הבין כך. גם מאמרו הראשון בנדון בשיחת השבוע (בשעתו) מוכיח עליו. אלא מה, שדברי הרבי לרב גרונר: "מה הם כותבים? וכי דיברתי על עצמי? דיברתי על חותני!", עומדים (לכאורה) בסתירה לנאמר בשיחה.

לכאורה סתירה. מצד אחד אומר הרבי בשיחה: "נביא אקים.. אליו תשמעון, עי"ז ש"יאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו" (כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר) ויתירה מזו נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא – כפי שהוא בנוגע לנשיא דורנו ונמשך בדור שלאחריו ע"י תלמידיו כו' – הרי הוא בחזקת נביא ואין זה השני צריך חקירה.." (הדגשת המעתיק). הרבי מדבר כאן ללא כל ספק אודות שני נביאים. 1. נביא שאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו. 2. נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא. בעוד שלגבי הסוג הראשון, מביא הרבי כדוגמה "כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר", רק את הרבי הריי"צ, הרי שלגבי הנביא השני "שהעיד לו נביא אחר", מביא הרבי 2 דוגמאות: א. "כפי שהוא בנוגע לנשיא דורנו" (הרבי הריי"צ). ב. "ונמשך בדור שלאחריו ע"י תלמידיו". בפירוש מדבר על עצמו. וכפי שממשיך שם בשיחה: "נעשה עי"ז.. השיבה שופטינו.. על אחת כמה וכמה שזה כבר גם בדיבור (ניב שפתים", ענין הנבואה), כנהוג לאחרונה לבטא את הדברים בדיבור, כולל ובמיוחד – שהנה הנה באה הגאולה..". (הדגשת המעתיק).

כאמור, מעולם לא היה ויכוח על עובדה כה ברורה וחד משמעית שהרבי מדבר על עצמו, על נבואתו שלו שהנה הנה באה הגאולה, וכאמור, גם הרב ברוד הבין זאת כך. אלא מאי, שדברי הרב גרונר עומדים בסתירה. הסתירה קשה במיוחד, כי לא מתקבל על הדעת שהרבי יבקש (ואף יגיה את דבר ההוראה) לפרסם דבר בכל ה'שטורעם', ועוד בנושא כה רגיש, ולא יבהיר את עצמו באופן שכל הקהל יבין את דבריו.

כ"כ פשוט שבא לצעוק

הצעתי הצעה פשוטה מאד ליישב את הסתירה המדומה, וחבל ומוזר שהרב ברוד התעלם ממנה, כי לעניות דעתי מוכח הדבר גם מתורף סיפורו.

את הקטע במאמרו של הרב ברוד בשיחת השבוע, עליו הגיב הרבי, ניתן לחלק לשניים. בקטע הראשון מתאר הרב ברוד את נבואותיו של הרבי, דברים שאמר הרבי ויאמנו דבריו. כיצד התגשמו כל נבואותיו. בחלק הנוסף הוא קורא לקוראים להאמין גם לנבואתו העיקרית של הרבי שהנה זה משיח בא.

ובכן יש ליישב את הסתירה בנקל, ואין צורך להסתבך בפלפולים מורכבים ובדקויות מופשטות בלתי אמינות בעליל (מבחינת הגיון הדברים). פשוט אין צורך. מיותר. הרבי הגיב כפי שהגיב רק כלפי החלק הראשון, בו מתאר הרב ברוד את הרבי כנביא שאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו. "לא דיברתי על עצמי", אומר הרבי, "דיברתי על חותני". ואכן זו המציאות האמיתית, שכאשר הרבי דיבר על נביא מהסוג הראשון, שאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו, הוא בפירוש נתן רק דוגמא אחת ויחידה: "כפי שראו זאת אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר", כלשונו הקדוש בגוף השיחה. הרב ברוד אמנם נהג נכון בהשליכו זאת על הרבי נשיא דורנו (וכדלהלן), אך הרבי בפירוש לא אמר זאת על עצמו, אלא רק על הרבי הריי"צ, כמפורש בשיחה.

אך אין שום ראיה (אף לא 'משל' היה), שתגובתו הק' הייתה מכוונת גם לחלק השני במאמר שיחת השבוע. ולא רק שאין כל ראיה, הרי כאמור בהרחבה, הוא הרי בפירוש דיבר על עצמו כנביא שהעיד לו נביא אחר ("ונמשך בדור שלאחריו ע"י תלמידיו"), א"כ הרי זה ראיה הכי פשוטה וברורה, שתגובת התרעומת (כלפי הרב ברוד) לא הייתה מכוונת כלל ועיקר לחלק זה (השני) שבמאמר שיחת השבוע.

הרבי לא היה מגיב כך אילו היה כותב הרב ברוד שהרבי הוא נביא שהעיד לו נביא אחר, והוא ניבא עתה שהנה הנה באה הגאולה, כי אדרבה, זה בדיוק מה שביקש לפרסם, כנ"ל. אך הרב ברוד הוסיף שהרבי הוא גם נביא מהסוג הראשון שאמר דברים העתידים להיות ויאמנו דבריו, ואף הרחיב בדוגמאות לכך, ועל זאת יצאה התרעומת, כי כשהרבי דיבר על נביא מסוג זה, הוא בפירוש דיבר רק על הרבי ריי"צ, ורק את זאת ביקש לפרסם, כנ"ל בארוכה.

כ"כ פשוט שבא לצעוק: ההר הוליד עכבר.

באשר לליבת סיפורו

אודה כי הסיפור וגרורותיו מילאו את ליבי בכעס. אדרש עתה להתייחס לנושא תוך אתכפיא גדולה, לבלתי אחרוג מכללים נאותים של כבוד איש לרעהו. אשתדל.

הצבעתי במאמרי הקודם על העובדה שהסיפור סופר פעם על ידי הרב ברוד וצוטט בחוברת מסוימת בשינוי (שם לא הופיעה הפסיקה "דיברתי על חותני"). השיב על כך הרב ברוד כי אמנם "הדברים סופרו במספר הזדמנויות.. ולא תמיד צוטטו כהלכה", "עכשיו", כותב הרב ברוד, "הבאתי את הדברים כהווייתם". בהמשך מוחה הרב ברוד בחריפות באלו שסיפרו סיפורים שונים בהקשר זה ותמה: לא ייאמן איך אנשים מוכנים להמציא שקרים ולשים אותם בפיו של הרבי רק בגלל שלא נוח להם להתמודד עם דברי קודשו כמות שהם".

בהמשך, ממש בדרך אגב, הואיל הרב ברוד, להעניק לנו (במאמר התגובה שלו ! לא במאמר הראשוני בו הוא סיפר את סיפורו המרעיש !) 'גילוי נאות':

"כשהרב גרונר מסר את הדברים [את התרעומת שהייתה לרבי על הפרסום בשיחת השבוע] הם לא נשמעו כגערה. הוא [הרב גרונר] אף הוסיף שאמר לרבי, שכאשר חסידים שומעים שהרבי אומר דברים על הרבי הקודם, הם אומרים זאת על הרבי". דברי הרב ברוד. הוא כמובן לא מדגיש את העובדה, כי הרבי שמע את דברי הרב גרונר ולא שלל זאת. ברור שזאת הייתה העובדה, שהרבי לא שלל גישה זו של החסידים שייצג הרב גרונר (וכך גם חשב הרב גרונר, שפירוש הדבר שהרבי סבר וקיבל, כפי שגם שמעתי בעצמי מבן משפחתו של הרב גרונר). שהרי אם היה הרבי ממשיך להגיב בשלילה, היה בטח הרב גרונר מוסיף לספר ע"ז, וגם הרב ברוד (הרואה את עצמו כאחראי לאיזון החב"די), בטח לא היה מונע בעדנו מלדעת דבר כזה. אין זה אלא שהרבי שמע ושתק. אמנם זו אינה ראיה גמורה שהרבי קיבל, אך יחד עם זאת זה משנה לגמרי את הסיפור. זה כבר זרקור צבעוני שמאיר את הסיפור. לא שחור-לבן.

וכאן אני שואל את הרב ברוד: רבש"ע, לאחר שהדברים צוטטו בשמך מספר פעמים, "ולא תמיד צוטטו כהלכה", עד שלכן החלטת "עכשיו להביא את הדברים כהווייתם", לא היה מן הראוי לעמוד במשימה הפשוטה של "להביא דברים כהווייתם"? מה כל כך מסובך בזה? האם ייתכן שסיבת ההימנעות שלך מלציין לפרט חשוב זה בסיפור (שהרב גרונר הציג את עמדת החסידים בפני הרבי, והרבי קיבל את הדברים בשתיקה), היא "רק בגלל שלא נוח לך להתמודד עם הדברים כמות שהם"?. אולי רק בגלל שזה היה מפריע לך להעביר את מסר האיזון במאמרך הקריר הראשון?

לסיום, ברצוני לפנות לקוראים הנכבדים: אל תגיבו בצורה פוגענית ולא עניינית. זה לא מכובד בכ"ף ולא מחוב"ד בחי"ת. הנושא רציני והתגובה גם היא נוקבת בהתאם, אך אין פה חלילה מקום להתכתשויות והעלבות אישיות וקטנוניות. כוח"ט.

י"ח באלול תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
53
1. חבל
חבל, יצאת קטן במאמר הזה...
י"ח באלול תשס"ח
2. יש לי רק שאלה אחת גדולה
למאי נפקא מינה מי צודק, הרב מ' אברהמי או הרב ברוד ?
י"ח באלול תשס"ח
3. אני לא מצליח להבין מה אתה רוצה
ציפית לקרוא מאמר שיפרק לרסיסים את מאמרו של הרב ברוד. אך כמו שאתה כותב "ההר הוליד עכבר".

אתה טוען שהרב ברוד ענה לך ב"דמגוגיה" וראה זה פלא, אתה מסכים כמעט בכל לדברי הרב ברוד ואין לך שום דבר משמעותי להפריך אותו.

אז אולי כל המאמר שלך הוא בעצם רק דמגוגיה?
י"ח באלול תשס"ח
4. מה זה משנה מה הרב גרונר אמר לרבי
אותנו מעניין מה הרבי אמר וזה העיקר. בפרט שהרבי לא הגיב על דברי הרב גרונר, ולכן א"א ללמוד מזה שום דבר.
י"ח באלול תשס"ח
5. להרב (?) מ. אברהמי, העכבר הוליד הר!
לבקשה אל תשים סברות מה שהרבי חושב וכו', הרבי אמר את מה שהוא אמר בברירות! ואל תנסה לשים להרבי מילים בפה אם כל הכבוד להגאון מ. אברהמי עדיין אינך יודע נסתרות... (אולי אתה מקובל הרי עשית את מה שעשית לאריק שרון... (בבדיחותא)), ועוד והוא העיקר שיש לך מאה ברכות ביום גם בלי לברך "ברוך שכוונתי", אתה משחק אם אש זה כ"ק אדמו"ר מה"מ.... אתה עושה מעכבר הר שלם!!! מה הרב ברוד אמר? שסך הכל לא לומר שהרבי אמר על עמצו כי אף פעם הרבי לא אמר על עצמו אלא על חותנו (הרבי הריי"ץ זצ"ל) במפורש. ואתה עשית הר שלם שמה שיוצא מדברך הוא בערך כך, שהרב ברוד אמר שהרבי הריי"ץ הוא המה"מ... אם זו שקר יוצא שאתה מתייחס לרבי בטור.....! חוצפה איפה הכבוד? איפה ההתקשרות? ואם אתה מסכים איתו, מה אתה צריך לזמר את השיר המקולקל שלך (שאין בו שום חדש, קרי)? דבר אחד אני כן מסכים איתך הוא שאתה חושב שהשם שלך יזיק אם יתגלה, כי כנראה בדרכים כמו שעכשיו אתה נוקט, יצא עליך שם של מהפכן של עכבר שהוליד הר שלם! לסיכום צריך לעשות הכל שמשיח יבוא ועוד לא הכל אנחנו מבינים צריך "מוחין דגדלות" לדעת שלא הכל מבינים... "הלל" "ושמאי" תמיד צודקים למרות הסברה הפוכה לגמרי, היתכן? אלא שהתשובה היא אלו ואלו דא"ח, וצריך לדעת שיש דברים הסתומים (ואולי אפשר לומר שזהו מעט מזעיר מהדברים הסתומים שאליו דיבר הרבי מה"מ והרמב"ם?), וא"א לומר שהיות ואין אנו מבינים בוא נשים את כל הענין בצד כי "אנא פעלא דימא אנן" ואנו עושים מה שהרבי אמר במפורש וכפי כח האדם "ואילו נצטוונו לכרות עצים..." וכבר נאמר דברה תורה כלשון בני אדם, היינו מה שהרבי הורה לנו במפורש, ואם תקשה הייתכן הרי יש דברים נסתרים וצריך כן לדעת במפורש למה שהרבי התכוון (על דרך שכל שלא רואים, אך בד"כ זהו בנמצא, ועוד כו"כ משלין וראי') אומר לך כשכולם נעשה את מה שהרבי ציווה ואמר נראה לי שאולי נוכל לזכות לדברים הסתומים לפירוש (ע"ד החסידים שרצו גילוי אליהו היו צריכים הרבה הכנות מעשיים), נתחיל אם הדברים הגלויים של "ואתה תצווה"....!
י"ח באלול תשס"ח
6. כובד ראש
מאמר טוב.
האופן שבו נאמרו הדברים הוא נשמת פירושם. (יש הן שהוא לאו ולהפך). הפירושים שניתנים מאוחר יותר לדברי הרבי, עושה רושם, שנובעים משינוי תפיסה מאוחרת, הנובעת מהתייחסויות בלתי נאותות שנוצרו במהלך הזמן, לדברי הרבי.
אבל: " וכי יאבד עולמו -בשורת תכלית בריאתו- מפני השוטים"?.
י"ח באלול תשס"ח
7. קשקוש בלבוש
תנוח קצת אברהמי
י"ח באלול תשס"ח
8. וכתתו חרבותם לעטים
מסימני הגאולה:במקום להלחם בחרבות אנשים משחיזים עטים.
זה לא סוד שמשיח בפתח ,ובקרוב תשבי יתרץ קושיות ובעיות.
י"ח באלול תשס"ח
9. yitbareru hadvarim veitlabnu, ishar koach
י"ח באלול תשס"ח
10. למען ה'
אברהמי מה יהיה איתך.

אתה חוזר ומדגיש שהרבי ביקש שיפרסמו שזה נבואה שלו.

ברוד כן אמר שצריך לפרסם שזה נבואה של הרבי. הוא רק אמר שלא צריך לומר שהרבי אמר לפרסם שזה נבואתו.

אתה מבין את ההבדל??
י"ח באלול תשס"ח
11. יפה הרב אברהמי
סוף סוף מישהו מביע את האמת בצורה מכובדת.
י"ח באלול תשס"ח
12. יפה ענית לשואלים
מדוע אינך כותב בשמך
י"ח באלול תשס"ח
13. הרב ברוד
יש לך מחליף!

חחחחחח....

יש לאברהמי הזה כישרון.
י"ח באלול תשס"ח
14. ר' מענדי ברוד
תודה: "טעיתי" ופרוש מן המערכה בכבוד.

חבל להמשיך להתבזות.
י"ח באלול תשס"ח
15. ויכוח פלוצוסופי

שני הצדדים מתכתשים מיהו אותו נביא שעליו כוונת הרבי בשיחה, ואף אחד מהמגיבים לא שם לבו ש"נבואה" זו אם היא אמנם נבואה, הבטיחה ש"הנה זה בא תיכף ומיד ממש כפשוטו" ולא התקיימה כבר 17 שנה!

בספר "יתבררו ויתלבנו" מוכיח המחבר בטוב טעם שהרבי לא אמר שם שום נבואה כלל, אלא רק תיאר את תפקידו של נשיא הדור,שופט ויועץ הדור, לתת הוראות ועצות בענייני תומ"צ וגם בענייני הרשות - ועד היכן מסגרת תפקידו ? עד - שבבוא הזמן יאמר גם את -הנבואה העיקרית: "הנה זה בא" ואז זה יהיה "בוודאות".

ולפי פירוש זה של השיחה, אל היתה כאן נבואה וממילא לא התבדתה!
אבל בטוחני שכל לבלרי ה"מה יפית"ניקים יאשימו אותו שפירוש זה "מקרר" את "ייחום הצאן המקושרות" והם יעדיפו את הפרשנות החמימה שזו כן "נבואה" של הרבי, ומה שלא נתקיימה ? יאמרו כאותו האיש מבני ברק: "אין זה שייך לעניינו כלל... ומי יקנא לכבודו המחולל של הרבי?!

גם אם אינכם מסכימים אם פרשנות זו - אנא הורידו את הויכוח המטופש בו שני הצדדים מותירים את הרבי כנביא שלא התקיימה נבואתו חלילה, וכדי ביזיון וקצף!

י"ט באלול תשס"ח
16. יש כאן כמה וכמה מגיבים, שקפצו בלי להבין את המאמר
יש כאן נושא לדיון שראוי בהחלט לדיון, ומי שאין לו מספיק שכללהבין את הדקויות שפשוט יעבור לכתבה הבאה.
י"ט באלול תשס"ח
17. ל-14
מה שנכון - נכון
י"ט באלול תשס"ח
18. מאמר קולע אל השערה
הסבר כל כך חד, וניתוח מאוד מעמיק.

מענדי, אתה בן אדם חבל"ז אבל בדיון הזה - נפלת.

מותר להודות
י"ט באלול תשס"ח
19. אפשר
הנה ההוכחה שאפשר להיות גם ממלכתי וגם מרתק
י"ט באלול תשס"ח
20. חשבון נפש
הרב ברוד, בחודש אלול מותר לעשות חשבון נפש ולהודות בטעות!
י"ט באלול תשס"ח
21. יוצא מן הכלל
מאמר מבריק
י"ט באלול תשס"ח
22. חזק מאוד
כותב מוכשר, אין ספק
י"ט באלול תשס"ח
23. טוקבקיסטים עלומי-שם
מגיבים בתמיכה בכותב עלום-שם.

המממ... יכול להיות - במקרה, רק במקרה - שזה בכלל אותו אדם (עלום-שם)?
י"ט באלול תשס"ח
24. אני חושב שההצנעות לא במקום
אני (שמכיר את הכותב) חושב שחבל על ההצטנעות, ושזה רק יעלה את ההערכה של קוראי המאמר.

חזק ואמץ
י"ט באלול תשס"ח
25. ל-23
טוקבקיסטים עלומי שם כותבים על טוקבקיסטים עלומי שם שכותבים על כותב עלום שם....

משחק מילים מטופש, מה גם שהוא לא נכון.
י"ט באלול תשס"ח
26. מדהים
איך לתת תגובה אידיאולוגית בלי להיסחף למריבה.

התרגשתי.
י"ט באלול תשס"ח
27. 23
קונספירציה מעניינת.

לא חשבתי על זה.
י"ט באלול תשס"ח
28. איך?
איך מענדי ברוד קובע את דעתו ע"פ סיפור (שלכשלעצמו הוא מוזר ויש בו גרסאות), ואיך הוא לא סיפר את הסיפור הזה 20 שנה?

מענדי, דברים שמופצים (ובמיוחד) בדפוס צריך להיזהר בהם.

שניאור
י"ט באלול תשס"ח
29. 23 החכם
לא ראיתי שהטוקבקיסטים שכתבו נגד המאמר כתבו את שמם.

מה יש לך להגיד את זה?
י"ט באלול תשס"ח
30. ל6
פרש תגובתך.
י"ט באלול תשס"ח
31. הכותב הנכבד הוא...
הרב משה אורנשטיין ראש ישיבת נתניא
י"ט באלול תשס"ח
32. חיזקתני
למרות שאני נחשב בין האנטים, המאמרים של אברהמי חיזקו אותי
ישר כח
י"ט באלול תשס"ח
33. ל-31
י"ט באלול תשס"ח
34. ל-31
מאיפא אתא יודא שזא ראש ישיבת נתניא ? :-)

מאמר יפה מאוד למרות שאיני חושב שאפשר לשכנע את המשוכנעים (בדעות אחרות)
י"ט באלול תשס"ח
35. ל-31
לי דוקא נראה שהכותב הוא הרב טוביה בלוי
י"ט באלול תשס"ח
36. from tguva 34 it looks like its take orenshtein who wrote the article
alef instead of ayin 3 times... vehameivin yovin
י"ט באלול תשס"ח
37. ל-31
לא נראה לי שזה אורנשטיין.
יתכן שזה הת' מנדי פלדמן מאור יהודה
כ"א באלול תשס"ח
38. נמאס שהתקשורת החב"דית נשלטת ע"י השמאל הקיצוני
אברהמי מביע בס"ה את עמדת הרוב הנורמלי בחב"ד. מי צריך את הקיצוניים מימין ומשמאל?
כ"א באלול תשס"ח
39. אברהמי: חיזקתני
מי שלא תהיה - אתה חזק ואתה צריך להמשיך ולחזק אותנו במאמרים עם רמה רצינית ועניינית
כ"א באלול תשס"ח
40. חוויה אינטלקטואלית ממדרגה ראשונה
הגיע הזמן שלא כל לבלר ימשוך בעטו.
שני הצדדים כותבים טוב, אך אברהמי צודק, שלנושא כזה מגיע יותר כבוד, יסודיות ויושר.
כ"א באלול תשס"ח
41. יפה מאד. ממש נהנתי
כ"א באלול תשס"ח
42. אם הרבי חם על משיח - אנחנו לא צריכים להיות קרים
זה קטע חזק ואמיתי
כ"א באלול תשס"ח
43. ל-42 אבל אשמים אנחנו
הרבי עד היום לא הצליח להדביק אותנו בהתלהבות שלו המשיחית.
אולי אנחנו מדור המשכילים..
כ"ב באלול תשס"ח
44. ברוד תמשיך
אל תתפעל מכל ההערות המתחשבנות. אתה כותב יפה מאד.
אף אחד מאיתנו לא מלאך. הפעם מעדת וטעות לעולם חוזרת.
אני כבר סלחתי
כ"ב באלול תשס"ח
45. קראתי שוב ושוב את השיחה
הדברים ברורים דיים. כל הויכוחים מיותרים
כ"ב באלול תשס"ח
46. שפתיים ישק
כ"ב באלול תשס"ח
47. יש תקווה לליובאוויטש
הנה אנשים מוכשרי, שלשם שינוי אינם שייכים לימין או לשמאל הקיצוניים.
יישר כח על התקווה.
כ"ב באלול תשס"ח
48. שאלת תם
האם הרב ברוד, שאני מעריך, היה כותב מאמר כזה בדיוק לפני כ"ז אדר,
אנא תשובה כנה.
כ"ב באלול תשס"ח
49. יש קונה עולמו במאמר אחד
אם הרב ברוד יאמר טעיתי, הוא יקנה את עולמו בקרב חסידים רבים שנפגעו מהדברים.
גדולים וטובים עשו את זה.
כ"ב באלול תשס"ח
50. שטורעם עלה דרגה לאחרונה?
יש לאחרונה הרבה כתבות מעניינות.
תמשיכו ותעלו מעלה מעלה
כ"ב באלול תשס"ח
51. לכל הצדקנים
נכון שהשיחה בשופטים לא מסתדרת לנו, אז זה לגטימי לנסות "לסדר" מחדש את השיחה.
אז מה?
כ"ח באלול תשס"ח
52. ל-51 ולכל הצדוקים האחרים
צפוף אצלנו בחב"ד. שמעתי שבפונביז' ואצל כמה קהילות רפורמיות בתפוצות, נותרו עדיין מספר מקומות פנויים. תזדרזו, אתם בהחלט מתאימים לשם.
ומילה גם לשטורעם: תגובות כמו זו של הצדוקי מ-51,לא מתאים לכם לפרסם. יש גבול.
כ"ח באלול תשס"ח
53. הרבי הוא נביא
בס"ד
כלומר זה מחייב את כל אנשי הדור להישמע
לו על פי ההלכה
וכן הנבואה תיכף ומיד משיח בא היא נכונה והתקיימה
בן ציון גגולה , חג פסח כשר ושמח לכולם
ט"ו בניסן תשס"ט