ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשפ" | 10.12.19
הרב משה מרינובסקי על רקע משתתפים בכינוס אחדות
הרב משה מרינובסקי על רקע משתתפים בכינוס אחדות צילום: י' בלינקו, שטורעם
איך שומרים על אחדות בעסקנות

הרב משה מרינובסקי במאמר מיוחד על שלושה מישורים בהם דרושה אחדות חסידים: הציבורי, האישי ובעסקנות הציבורית • עלה במחשבה



היה זה בדיוק לפני שנה. בעקבות האסון הטראגי של תאונת הדרכים הקשה במהלך פעילות ב'מבצע חנוכה' בה קיפחו את חייהם שלושה תמימים, בחורי חמד צעירים, זכרם הטהור לברכה, נוצרה במחננו התעוררות גדולה בכיוון האחדות. דבר מבורך ביותר לכל הדעות.

כבר אז הובהר מעל גבי במות שונות שיש להבדיל בין אחדות במישור האישי ובין זו שבמישור הציבורי. במילים פשוטות, בכל הקשור לאהבת ישראל כלפי כל אחד ואחד מישראל, ובכלל זה כמובן – ואולי לכל לראש – מי שנמנה על דגל אנ"ש והתמימים, אכן הס מלהזכיר שחילוקי דעות או הבדלי 'הרגשים' בתחום כזה או אחר, ישפיעו במידה כזו או אחרת על אהבת הרעים שחסידים הצטיינו בה מאז ומתמיד, וכמובן מאליו - חלילה שתהיה בגין כך אפליה כלשהי בהגשת סיוע גשמי או רוחני.

במישור הציבורי, לעומת זאת, אין מקום לויתורים על אמונות ודעות 'למען האחדות'. מי שמאמין בדבר מסויים כי לפי דעתו ולפי ההדרכה שקיבל מרבותיו זהו רצון העליון וזו הכוונה של הרבי, אין מה לבקש ממנו 'לוותר למען השלום'. האמונות והדעות אינן רכושו הפרטי והוא איננו 'בעל הבית' לסחור בהן. (אם כי פשיטא שיש להימנע ממעשים והנהגות על מנת להכעיס ולקנטר ח"ו, כמובן).

אלא שיש מישור שלישי, והוא נושא הפעילות והעסקנות הציבורית. לא אחת עולה השאלה איך שומרים גם שם על אחדות?

ובכן, דומה שלפחות בתחום זה, יש בידינו מתכון בטוח שניתן על ידי הרבי בעצמו לפני כיובל שנים והדברים אקטואליים בכל עת.

המעשה היה בשנת תשט"ו. אחד מעסקני חב"ד בימים ההם כתב לרבי כי לדעתו קיימים שני תנאים כדי שהפעילות תתנהל כדבעי: האחד – שתהיה אחדות גמורה, והשני – שאנ"ש והמוסדות יהיו כפופים [כנראה הכוונה לכפיפות לגוף מרכזי בעל סמכות].

בתשובתו (אגרו"ק חי"א עמ' יד) כותב לו הרבי כי הצבת שתי הדרישות הללו כתנאים שעד שיתגשמו צריך "לחכות בהתחלת העבודה", - "הרי זה, במלות אחרות, להתייאש אפילו מהתחלת עבודה".

הרבי גם מוסיף ואומר שהדרישות הללו פשוט לא מציאותיות: "והאמת ניתן להאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר – שבה שררה אחדות גמורה ושאנ"ש ומוסדות היו כפופים למי שהוא (מלבד חלק חשוב מהם – בהנוגע להנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר)".

אם כן, אם אין סיכוי לאחדות הגמורה לה מייחל אותו עסקן וגם אין סיכוי שכולם יהיו כפולים לסמכות אחת (למעט הרבי בעצמו, וגם – שימו לב – רק "חלק חשוב מהם"...), מה עושים?

הרבי לא מותיר את הכותב נבוך ומבהיר:

"ופתרון המצב הוא – לאו דוקא בתנאים הנ"ל (שהם הלכתא למשיחא שאז נאמר ומלאה הארץ דיעה את ה', ובמילא לא יהי' זמן פנוי לענינים של כו') אלא חלוקת העבודה, רצוני לאמר שכל אחד ואחד יקח על עצמו ענין מסויים ומפורט, מובן שצ"ל מתאים ליכולתו, ושיעבוד בזה בכל המרץ, ובענין זה יהי' הוא הראש, ומתפקידו יהי' ג"כ להתייעץ בזה עם שאר חברי ועד הפועל, וההחלטה ברוב דיעות כנהוג, ובענינים חשובים ביותר ע"י שאלה במכתב ולחכות עד קבלת מענה...".

בקיצור, אם כל אחד יעסוק בתחום שלו ויתמסר במרץ למה שמוטל עליו בפרט, הכל יהיה בסדר...

ט"ו בטבת תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
4
1. יישר כוח!
כמה שזה נכון! אה..

זה ממש תשובה מעניינת
ויישר כוח לרב מרינובסקי המזכנו מידי פעם במרגליות שאיננו שמים על לב.

ובהזדמנות זו אודה גם על העבר ובפרט מה שפרסם לאחרונה מאג"ק חי"ד עמוד כ"ג. זו ממש תשובה מדהימה ונדירה.

תמשיך הלאה בכיוון זה, זה תורם מאוד לי באופן אישי ובודאי לעוד אחרים.
ט"ו בטבת תשס"ח
2. Thank you
What if two different people claim to be the one responsible for a certain area of Askanus?
ט"ו בטבת תשס"ח
3. המכתב הוא לרב אליעזר קרסיק
יו"ר אגו"ח במשך עשרות שנים.
ט"ו בטבת תשס"ח
4. מה הועילו חכמים בתקנתם
הרי כל אחד יטען שהוא השייך לעסקנות מסויימת דוקא והוא ולא אחר יקבע את הדרך. והוא גם יפרש את מכתב הרבי שיתאים לדעתו.

לדאבוננו צריכים לעבור כמה דורות עד שהמצב ישתנה.

ט"ז בטבת תשס"ח