ב"ה יום שני, ב' כסלו תשע"ה | 24.11.14
חמישה רגעים בכינוס
חמישה רגעים בכינוס
רגעים שקשה לשכוח • דעה

דלפק ההגירה • השלוחים למרוקו – בעלי מס"נ • הצבא הצעיר בעולם • רעבע – עד מתי? • נסיעה טובה מהרב קוטלרסקי • חמישה ניצוצות מהכינוס


אחרי שחוזרים למקום השליחות, מנסים להעביר לבני הבית, שבמסירות נפש המשיכו את עבודת השליחות הק' לבל יחסר בה מאום, את הרשמים העזים.

מנסים להוריד למילים והסברים באוזניהם של הבעה"ב שלא הצטרפו הפעם לנסיעה, את החוויות האדירות, האנרגיות המופלאות, הדחף החדש לצאת בשליחות המשלח לתקן עולם ולגלות את הגאולה.

חמשה הבזקי אור, רגעים שקשה לשכוח ממהלך ימי כינוס השלוחים העולמי העשרים - ה'תשס"ח:

{א}

נוחתים בנמל התעופה ע"ש קנדי. בדלפקי ההגירה בטרמינל הנוצץ, כל אדם חמישי חבוש במגבעת לבד שחורה, הלב מתרחב ותחושת 'אשרינו' מוכרת מזדחלת בין האיברים העסוקים בחילוץ פרקים מהטיסה הארוכה. פקידי הממשל, שחורים כלבנים, מכבדים את ה'ראבייס' שמגיעים אל ה'ליובאוויטשער'. אחד מהם שבדק את ניירותי שואל תוך שהוא מחתים בשאון המוכר את שלושת המסמכים:

- "אבל היכן תכניסו את כל האלפים", שאל.

- "במזח 94 במנהטן, מקום נחיתתו של הרבי הריי"צ בארה"ב לפני 68 שנים".

- "אהה", הוא מפטיר, "לא חשבתי על כזה רעיון מקורי.

- "תן שירות טוב לאלפים שיעברו כאן ביומיים הקרובים", ביקשתי לאחר טביעת האצבעות והתמונה הדיגטלית.

- "פור שור" הוא הגיב, עם חיוך של חסיד אומות העולם.

{ב}

מוצאי שבת קודש, המושב המרכזי - השני בחשיבותו למעמד ה'באנקעט' העוצמתי, ייפתח בעוד רגעים מספר. בעוד אני צועד על שדירת 'איסטרען פארקוויי' אל אולם בית המדרש הענק של 'אהלי תורה' עלו בזכרוני רגעים מצמררים מלפני כמה שנים: השליח האגדי הרה"ח יהודה לייב ראסקין ע"ה הובא בשל חולשתו על כסא גלגלים, היישר מהיכן שלמד התפלל והתוועד בכוחות לא לו, בית מעונו של הגר"ז גורארי' מעל מקווה יוניון הזכור לטוב. לכבודו הסיטו את בימת הנואמים לדקות מספר אל שולחנו – שולחן סביבו ישבו החברים באגודת חסידי חב"ד העולמית.

הרי"ל רסקין בחר לנגן במקום לדבר, הוא פצח בניגון הידוע "אז דער אויבערשטער וועט געבען וכו'", אולם כשהגיע לקטע המסיים, עלה הקול והזדעק "איי רעבעניו – איי רעבעניו – ווען וועט מעהן זיך זעהן מיט אונזער רבין", עוצמת הרגשות שנבעה מתוך לבו הטהור עת התחנן וזעק כבשה את לב כולם. כמה חודשים אחר כך נלב"ע השליח הרב רסקין ע"ה, תוך שאלמנתו תבלחט"א הרבנית רסקין שתחי' לאויוש"ט ממשיכה בעוז ובמסירות את השליחות במרוקו.

בשנה שלאחריה אף ערכו סרטון לזכרו והקרינו את הקטע המרגש; בעודי נכנס אפוף מחשבות בדלת הכפולה, אני רואה את השליח ר' ראובן מטוסוב מפאריז - צרפת עומד. זקוף, חיוור כסיד. הוא השיב בנימוס ל'שלום עליכם' לבבי, אך מיהר להסביר כי אביו השליח על ערש דווי.

שעות ספורות לאחר מכן שוב הוכתה משפחת השלוחים בתוככי עדת חסידי חב"ד באבידה גדולה. היו שהגדירו זאת כפטירת השליח הראשון של הרבי בעיצומו של כינוס השלוחים העולמי. שוב עלה הרחש בפי כולם, עם סיפורים ואפיזודות על השליחות ההירואית במדינת מרוקו של בעלי מסירות הנפש הרי"ל רסקין ע"ה, של הר"ש מטוסוב ע"ה ושל יבלחט"א הר"ש איידעלמאן שיחי'.

רזא דשליחות - - -

אין אתנו יודע עד מה.

{ג}

יום ראשון בצהרים. חזית בית חיינו. המפקדה הראשית. השדירה עוד לא נרגעה מהמראה העוצמתי של 4000 חיילי הקומנדו, צמודים ואוהבים, מצטלמים למזכרת, רק כי כך רצה המצביא העליון, המשלח. מפקד חיל הים מר דוד בן בעש"ט, שכיבד בנוכחותו את כל מושבי ואירועי הכינוס, התבטא באוזני כמה מהחיילים כי הוא חייב להביא לכאן את הרמטכ"ל של צה"ל עם כל אלופי הפיקוד כדי ללמוד את סוד המשמעת הבינלאומית שאין לה אח ורע בשום צבא בעולם, לאורך ההיסטוריה של צבאות בכל המדינות והממלכות.

אך ההפתעה האמיתית שהכניסה גם אותו להלם קרב, הייתה הגיחה של הצבא הצעיר ביותר בעולם. חיילי קומדנו בני 3 עד 12, הלוחמים בחזית ללא חת, בתאילנד או בהו צ'ו מין, בדרום קוריאה או בקפריסין הצפונית, בסרביה או בגוטאמלה. חיילים צעירים אלו המצויידים בנשק החדיש ביותר, כדי להכריע את המערכה של דורות על גבי דורות, להוריד את השכינה כאן למטה מעשרה טפחים, ניצבו ועמדו לתמונה השנתית. גם כאן, רק כי זה רצון המצביא העליון, האבא האהוב שלהם, הרבי.

עינינו צדה מפגש מרתק בין שליח ראשי, גנרל של כמה מאות חוליות עילית, לבין חייל צעיר ומבטיח בנו של גנרל ממישיגן, הוא הוציא מכיסו שטר של 20 דולר, ותחב בידו של החייל הצעיר, "קח לך ותקנה מה שתרצה על קינגסטון עווניו". הוא יודע היטיב, כי שם בעיר הקרה במישיגן, אין בייגל חם טרי כל בוקר, וגם לא גלידה חלב ישראל כל צהריים, לא עט של צבאות ה', ולא מחברת לימוד כשירה. הילד הצעיר הביט במבט מעריץ ואסיר תודה.

{ד}

יום שני בבוקר, שעות ספורות לאחר הבאנקעט העוצמתי, המוצלח לדעת רבים מאז ומתמיד. שלוחים נחפזים אל המשלח, רגעים לפני שיטוסו חזרה אל מקום שליחותם. רובם של השלוחים לא עצמו עין כל הלילה, ברחבי 770 בזאל הקטן ובזאל הגדול ישבו כולם באהבת רעים למאות התוועדויות קטנות, שצמחו מתוך ההתוועדות המסורתית בארגונו של איש בית רבי ר' מאיר הארליג שיחי', ולאחר ריקודי מארש ראש חודש כסלו של כמה שעות על גבי הספסלים והשולחנות. ה'טענטים' – מבני העראי בחצר 8 הבתים שנקנו על יד ציונו הק' של הרבי, הומים בשעה 7 בבוקרו של יום שני – יום הבהיר ב' כסלו – דידן נצח, צינה ניו יורקית חודרת, מבערי חום נדלקים בזה אחר זה, ארוחות בוקר ראשונות מוגשות ברוחב לב על ידי מזכירות האהל בראשותו של ר' אבא רעפסאהן – אשר לא מש מתוך האהל מאז ג' תמוז ה'תשנ"ד.

ערמות על גבי ערמות של פ"נים, ד"וחות, בשורות טובות, בקשות, מכל קצווי תבל מונחות אל מקומו של הרבי. שאלה אחת הציקה בכל מהלך הנסיעה הבוקרית הזו מקראון הייטס לקיימבריה הייטס, עד מתי?

עד מתי נצטרך להתלבט אם לנסוע דרך אטלנטיק עווניו או לינדען בולווארד? עד מתי נצטרך לתכנן את הנסיעה לשדה התעופה עם עוד שעתיים באהל? עד מתי נצטרך לבכות ולשמוח, ולחנך את ילדינו לאהבה בשרית ומוחשית בתנאים של 'רצונינו לראות את מלכינו'?

עד מתי?

{ה}

יום שני אחרי הצהרים. קינגסטון פינת איסטרען פארקווי. קראון הייטס כמרקחה, שלוחים אצים זה אחרי זה ברחובות שכונת המלך, מי בקפיצה אחרונה אצל ר' ישראל שמטוב לסרטוק חדש, ומי אצל ר' משה קליין להזמנה של ספר תורה, מי במסעדות וחנויות המזון אורז אוכל כשר למקום שליחותו, ומי בוחר איזה שוקולד לילדים שלא ראו זאת כבר שנה, האחר נכנס ל'כולל האברכים', דורש בשלומו של הרב העלער ומסכם פרטים אחרונים עם האברך שייהפך לשליח, עוד חוליה בשרשרת האדירה.

ממש בפינה, בין מוזיאון הילדים הנהדר, דוגמא חיה לביצוע רצון המשלח משנת ה'תשמ"א, עם הקמת תנועת הנוער העולמית צבאות השם, לבין בנייני המל"ח ובית חיינו – 770, ניצב לו ר' משה קוטלרסקי, האיש והאגדה.

בידו האחת המכשיר הסלולרי מתאם את יציאתם של שמונה השלוחים החדשים היוצאים היום לכבוש עוד 8 מדינות חדשות על פני הגלובוס. בידו השנייה ובאוזנו השנייה הוא מנופף לשלום למאות השלוחים הפונים ימינה לכיוון האהל, ואחר כך לקנדי או ללה גרדיה.

הוא מבטל במחי יד מחמאות על הכינוס המוצלח, תודות על חמשת הימים המיוחדים, תשואות על הבאנקעט המפואר והמרגש, רק מאחל "פארט געזונטהרייט – זייט מבשר בשורות טובות", ובעגה השמורה רק לו, בפאתוס האופייני והמוכר, הוא מסיים "ישועות ונחמות".

אמן כן יהי רצון.

ט' בכסלו תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
3
1. עד מתי?
ט' בכסלו תשס"ח
2. מיוחד!!
ט' בכסלו תשס"ח
3. סיום יפה!
סיום יפה ומרגש לכל העבודה הנפלא שעשו כתבי ומנהלי האתר בכל תקופת הכינוס כתבת סיכום זה עולה על הכל..
עלו והצליחו!
רק בשורות טובות
י' בכסלו תשס"ח