ב"ה יום שלישי, כ"ח אלול תשע"ד | 23.09.14
ילדי השלוחים בכינוס השלוחים

אחד מרגעי השיא היא תפילת ליל שבת בזאל - יחד עם ילדי השלוחים • נחת טהורה - ערגה רצופה - בכייה כובשת - שמחה פורצת • עלה במחשבה


מאת: הרב ישראל זילברשטרום,
קריית האיחוד האירופאי, בריסל

ליל שבת. פלטרין של מלך. תושבי השכונה סיימו את תפילת השבת במניין המרכזי של בית הכנסת ובית המדרש – בית חיינו. הם עושים את דרכם לביתם, רבים מהם מלווים בבני משפחותיהם, חיילים שהגיעו משדה הקרב, שלוחים שבאו אל המשלח למסור דו"ח שנתי, להראות אל מול פני המשלח ולומר "איך בין דא פאר דיר, איך וועל טאן אלץ וואס דו וועסט מיר הייסן", לצבור כוחות ומשאבים להמשך העשייה והקרב.

תלמידי התמימים, השרויים עדיין בעיצומו של סדר החסידות של 'תומכי תמימים', מאזינים בשקיקה לשיעורו של ה'דולה ומשקה' בדור השביעי, החוזר והמשפיע ר' יואל שיחי'. ידוע בין יודעי ח"ן מחיילי בית דוד כי זהו השיעור העמוק והמענג ביותר של שבעת ימי השבוע. גם שלוחים רבים, תלמידיו של ר' יואל בעבר בעת שבתם בשבת תחכמוני, מצטופפים במבואות ה'זאל הקטן', וקולטים עוד הסבר גישמאק של ר' יואל, כשהוא מפליא בגאונות של הרבי בשולי הגליון של הכוכבית של ההערה של השיחה המוגהת. תענוג אלוקי.

רחש נשמע לרגע באולם הגדול, בחורים נמרצים נכנסים ומסדרים את הספסלים ההיסטוריים של 770, בשורות מסודרות להפליא. מה כאן קורה? תמהים הקבועים? ; "די קינדער" [=הילדים] נשמעת התשובה. ילדי השלוחים, הפאר וההדר של עולם השליחות המופלא, נכסי צאן הברזל של הגנרלים בצבא המלך, ייכנסו לכאן בעוד רגעים ספורים לתפילת ליל שבת מרגשת וכובשת.

מנהג יפה עשו להם, השלוחים מכל רחבי תבל, להצטרף לתפילה זכה וטהורה זו, תפילת צאן קדשים, הבל פה טהור שאין בו מאומה מן העולם הזה הגשמי והחומרי, גם לא עולם הזה דקדושה של חבריהם המתגוררים בקראון הייטס ובירושלים, בכפר חב"ד או בצפת.

צפיתי כמה פעמים בשליח ורבה הראשי של רוסיה, הרב שלום דובער פנחס לאזאר שיחי', מסמלי ההתגשמות של 'יתיר מבחיוהי' בדור השביעי, במהפיכה האדירה שהוא וידידינו השלוחים בחבר העמים והמדינות סביבותיה עושים, איך שהוא מצטופף בפשטות התהומית האופיינית לו כל כך, בין הילדים בתפילה זו. באיזו ערגה הוא מאזין להם, באיזה רגש והתלהבות הוא מקפץ אתם ב'לכה דודי' שלהם, בכמה מנות של אהבה וחיבה הוא מביט אל עבר המצטיינים שנבחרו לזעוק את שנים עשר הפסוקים אל מול מקומו של הרבי הניצב בחזית הפינה מזרחית דרומית של בית הכנסת.

רבים מן השלוחים שיעמדו לבטח ב 770 בשעת ערב זו, יפליגו בזכרונם עשרים שנה לאחור, אל אותו ליל שבת של כינוס השלוחים העולמי הראשון – בשנת ה'תשמ"ח,

יודעי דבר ומטעימי סוד מעידים כי היה זה ליל השבת השמח ביותר בקורות ליובאוויטש של דור השביעי, האור הייחודי שזרח על פניו הק' של מלכינו נשיאנו בעת הכנסו מדלת הכניסה בפינה הצפונית מערבית, לא נראה מעולם.

אודה ולא אבוש, למרות שזכיתי להיות כמה חודשים לפני כן, בימים הבהירים של ה' טבת ה'תשמ"ז אצל הרבי, הרי שאת תיאור אותו ליל שבת אני מכיר מפיהם של שלוחים אחרים, מבוגרים ממני.

השליח הראשי לנורבג'יה, הרה"ח ר' שאול וילהלם שיחי', ניחן בין כישוריו הרבים בחוש תיאור מיוחד. נכחתי פעמים רבות, בעת שהסכים בטוב ליבו לתאר ולהמחיש את ימי האור במחיצתו הק' של הרבי לתלמידי התמימים, ופעם אחת ריתק את כולנו בתיאור אותו ליל שבת היסטורי ומיוחד.

לא אאריך בדברים רק אתן את נקודות הציון, אבני הדרך סביב אותו ליל שבת, וכל חסיד ושליח, כבר ירחיב במוחו ובלבו, וד"ל. המדובר היה בזמן שיא של הצלחת תנועת חב"ד ליובאוויטש בכל העולם כולו, החזון של הרבי הלך והתגשם צעד אחרי צעד, חייליו המסורים ששנים רבות היו בשדה הקרב נענו לבקשתו הקוה"ט לבוא ולהתאסף תחת כנפיו הק' למשך כמה ימים של 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. מה שהחל ככינוס איזורי, ואחר כך לכינוס השלוחלים לארצות הברית וקנדה, התרחב על פי הוראתו הק' באותה שנה להיות "כינוס השלוחים העולמי – הראשון".

היה זה חודשים ספורים בלבד אחרי ה'דידן נצח' הגדול בה' טבת ה'תשמ"ז, היו אלו ימי מלאות עשור שנים ליום הבהיר ראש חודש כסלו ה'תשל"ח, במוחותיהם ובליבותיהם של כל החסידים והשלוחים עוד טריים היו הזכרונות והמראות של אותה תקופה, החל משמיני עצרת ועד לראש חודש כסלו.

היה גם את הסוד שידעו כולם כי הניצחון הגיעה לעוד שלב מכריע, ובב' כסלו יחזרו הספרים למקומם האמיתי – ספריית אגדות חסידי חב"ד.

הרבנית הצדקנית מרת חי'ה מושקא, [המדובר בפחות משלושה חודשים לפני כ"ב שבט של אותה שנה] אשת המלך, שכל כבודה פנימה, עקבה בהשתאות על ידי הרח"י קרינסקי שיחי' ושאר אנשי בית המלך, אחרי השלוחים היקרים לה עד מיצוי הנפש, הבאים וממלאים את רצון המשלח, אם לצאת לשדה הקרב ואם לבוא ולהתאסף אל הדגל, בנקודת הזינוק. ועוד כהנה, נקודות רבות הנותנות לבסוף תמונה כללית של עוז והדר, חדווה ושמחה במקומו, במקומו של הרבי.

ואז, כשכולם הגיעו, ושבת המלכה התפשטה לה בשכונת המלך, כאן ציוה הוי' את הברכה. הצטופפו כולם, כל החיילים המסורים, וחיכו לרבי. את ההרגשה לא ניתן לתאר. חבל לשבור עוד קולמוס ועוד דיו. מי שהיה  - היה. מי שלא היה – לא היה.

ופתאום, רחש, האדון נכנס אל היכלו, נהרה קדושה שלא נראתה מעולם שפוכה על פניו הקוה"ט של הרבי, למראה הגנרלים מכל קצווי תבל, מגדולם ועד קטנם, מראשי השלוחים, זקני השלוחים, עד אחרון השלוחים הצעיר שיצא זה לא מכבר, כולם באו נקבצו לך.

וגם השנה, עשרים שנה אחרי אותו ליל שבת היסטורי, נתאסף כולנו, בניו של הרבי, חייליו הנאמנים.  לאחר שכל אחד יהיה במקומו הוא, מי בחדרו הק' של הרבי בעת שיהיה פתוח במיוחד עבור השלוחים, מי בשיעורו של ה'חוזר', מי בסדר חסידות של 'תומכי תמימים', ומי בעוד 'שלום עליכם' לבבי לאח גשמי או אח רוחני שלא נתראו מאז הכינוס אשתקד.

נרד כולנו ל'זאל הגדול', ונתפלל קבלת שבת כאחד מתוך אהבה ושמחה, חיות ואמונה, עם הילדים הקדושים והטהורים, מימוש ההבטחה האלוקית של הרבי "איך נעם זיי אויף די פלייצעס", ונרקוד ונשמח על האושר הגדול, אשרינו מה טוב חלקינו – שלוחי המלך הננו!

כ"ה בחשוון תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
3
1. חובה קדושה
כל אחד מאיתנו חייב להיות שם בשביל הילדים שלנו...ועוד יותר בשבילנו...כל מילה יהלום
כ"ה בחשוון תשס"ח
2. יופי של מאמר
מילים כדרובנות הרב זילברשטרום, תודה לך.
כ"ה בחשוון תשס"ח
3. Shluchim Office
Why we cant see in Shturem the services and peulos that the Shluchim Office is doing for the kinus.especially the Shuttle.
כ"ו בחשוון תשס"ח