ב"ה יום שני, כ" חשוון תשפ" | 18.11.19
לשמור על הטריות / טור אישי

השאלה הנשאלת היא – איך?! איך משמרים את הרעננות המיוחדת, איך משחזרים את המתיקות שבראשוניות? • ר' זלמן רודרמן בטור אישי חדש


אין כמו חוויה ראשונית. אני זוכר, למשל, את הפעם הראשונה שבה התיישבתי ללמוד גמרא עם בני הגדול. לא אשכח את הרגע הזה: שבת בצהריים – אחרי התפילה, ההתוועדות והסעודה. אני והוא מול גמרא גדולה, מסכת בבא-מציעא. "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז... עיגולי דבילה, כיכרות של נחתום, מחרוזות של דגים...". איזה עונג עילאי אפף אותי באותן דקות יקרות. איזו התרוננות נפש. הרגשתי כאילו שלב חדש באבהות שלי מתגשם. הנה אני מעביר את הלפיד לדור ההמשך...

מאז, ב"ה, כבר למדתי מאות פעמים, איתו ועם אחיו הצעירים ממנו, גמרא (ועוד). נכון, זה עדיין נחמד ועדיין מרגש ומאתגר, בכל פעם מחדש. אבל אין כמו הפעם הראשונה ההיא, בצהרי אותה שבת. והשאלה היא איך משחזרים את המתיקות שבראשוניות. איך משמרים את הרעננות המיוחדת הזו. האם יש בכלל דרך לעשות זאת?

"לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכול רצין לקראתה", כותב רש"י על הפסוק בפרשתנו, "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום גו'". אין לי, חלילה, ערעור על העיקרון ועל עצם הרעיון. אבל השאלה הנשאלת וחוזרת ונשאלת היא – איך?! איך מיישמים זאת הלכה למעשה!

*

מזה כשנתיים זוכה אני למסור שיעור שבועי בחסידות, בישיבת-הסדר מסוימת באזור המרכז. זוהי תופעה הקובעת התייחסות לעצמה, ושבכל פעם ופעם מעוררת מחדש את השתאותי: בחורים בוגרים, שאינם חסידי חב"ד, המוגיעים את מוחם במשך יום שלם בלימודיהם, ואז, בשעת ערב מאוחרת, מתכנסים – מתוך בחירה אישית מלאה – להתעמקות בת כשעה במאמר חסידות.

בעת האחרונה השתבש מעט רצף השיעורים. בסוף השבוע שעבר התקשר אלי אחד המשתתפים הקבועים וביקש לדעת "אם יהיה שיעור, השבוע". כעבור מחצית השנייה, הוסיף: "תראה, הרב, בשבוע הבא אנחנו יוצאים לחופשת בין-הזמנים ושבוע לאחר מכן אני מתגייס. הייתי מאוד רוצה עוד שיעור אחד, לפחות, לפני הגיוס". אם לרגע עוד הייתה לי התלבטות כלשהי, הרי שהיא נמוגה באחת. "בוודאי שיהיה!", עניתי לו 'ספונטנית'.

למחרת בערב התייצבתי בישיבה. לחבר'ה הקבועים נוספו הפעם שלושה חדשים. למדנו יחדיו את המאמר בליקוטי-תורה – "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה". בפתיחת המאמר כותב-שואל רבנו הזקן: "הנה כתיב 'והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום', פירוש, קאי על כל יום, כי 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'. אך איך יבוא לזה שיהיה כן?!"...

לא אאריך בכל תוכן המאמר המקסים הזה. אציין רק שנקודת הביאור היא – 'התבוננות'. התבוננות בזכות המיוחדת ובהזדמנות החולפת שניתנו לנו דווקא כאן בעולם-הזה – שעליו נאמר "היום לעשותם" – לדבוק ב'עצמותו יתברך', לעומת העולם-הבא ששם זהו רק "(יושבים ונהנים מ)זיו השכינה". וכשמתבוננים בזה – מבאר רבנו הזקן במאמר – קל יותר להגיע למצב של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים".

בסיום המאמר קלטתי מזווית העין העוויה של אחד ה'חדשים' לכיוון חברו. הוא שירבב את שפתיו והניד בראשו, כאומר: "פששש, לא ידעתי שזה כל-כך נפלא!"...

*

אז מה המסר? יש פה יותר ממסר אחד: ראשית, שקיים צימאון עז לחסידות, בקרב חוגים רחבים. שנית, שישנם חוגים רחבים עוד יותר שאפילו לא יודעים מה הם מפסידים בהעדר לימוד חסידות. שלישית, ובזה אנחנו שבים לנקודת הפתיחה, נראה שיש גם יש מתכון לשמירה על תחושת הטריות של החוויה, גם כשלכאורה אנחנו חוזרים עליה בפעם המי-יודע-כמה, והוא – להתבונן. להתבונן בזכות ובהזדמנות. הזכות לחנך וההזדמנות לעשות את המעשה הנכון. היום.

י' במנחם-אב תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
13
1. ישר כוח
זלמן, תודה רבה לך.
י' במנחם-אב תשס"ז
2. יהיו בעיני הקוראים כחדשים
ר' זלמן, דאג שהטור שלך יהיה כל פעם דבר חדש ולא יהפך לשגרה שאתה מחויב אליה וממילא לקוראים אין עניין בה, כמו כמה טורים שכבר נסגרו מסיבה זו.
תצליח
י' במנחם-אב תשס"ז
3. טור מרתק ומחכים
יישר כח ר' זלמן. מחכים לטור הבא
י' במנחם-אב תשס"ז
4. ע"כ לא פלא שמענדי שלך יצא ככה
י' במנחם-אב תשס"ז
5. עם כזה אבא שיושב ומשקיע בילדים ברור שהילדים הם פרחים
י' במנחם-אב תשס"ז
6. חסידישער
ר' זלמן יהודי חסידי פנימי וגם הטור הזה כנראה צועד בעקבותיו.
נראה מבטיח, מחכה כבר לטורים הבאים.
אהבתי ביותר!
י' במנחם-אב תשס"ז
7. תודה זלמן, אבל..
אכן, משימה קשה, אבל גם לאחר ההסבר שלך זה מאוד מאוד קשה להפוך כל לימוד לפעם ראשונה. כל ההסברים הם נכונים, אבל הם רק בתאוריה, ת'כלס, אין כמו הפעם הראשונה.
י"א במנחם-אב תשס"ז
8. טור
טור יפה מאד שווה לקריאה זלמן אתה גדול!!!!!!!!!!
י"א במנחם-אב תשס"ז
9. זלמן
זלמן יופי של טור עלה והצלח מידידך נחום מזרחי
י"א במנחם-אב תשס"ז
10. מעולה, מעולה
ממש כלשון הרמב"ם ורש"י שעל התורה: אין אות מיותרת.
י"א במנחם-אב תשס"ז
11. הכי מוצלח!
זלמן, ידעתי שאתה הכי מוצלח, אבל לא ידעתי שעד כדי כך!

מצטרף לברכות מאות אנ"ש!
י"א במנחם-אב תשס"ז
12. אולי תוכל להסביר משהו במאמר?
המאמר מתחיל בפסוק "ציון במשפט תפדה" ועובר מיד לדון בנושא של יהיו בעיניך כחדשים. ככה זה גם בכמה מאמרים של הרביים (הצמח-צדק והרבי וכמדומני שעוד). שאלתי היא מה הקשר בין הדברים וכיצד הביאור בענין "יהיו בעיניך כחדשים" שייך לפסוק של הדיבור המתחיל? איזה ביאור נוסף בפסוק "ציון במשפט" בעקבות לימוד המאמר?
י"ב במנחם-אב תשס"ז
13. אני נזכר...
אח, היו ימים זלמן...
אני זוכר איך לימדתי אותך גמרא בגיל הזה...
י"ד במנחם-אב תשס"ז