ב"ה יום שלישי, י"ד חשוון תשפ" | 12.11.19
כפפה לא כבידה

"איך יכולת לעשות את זה? איך יכולת לקרוע את השלט של 'יחי' שהרבי ראה בעיניים שלו? אתה נורמלי? זה רבי! קרעת את הרבי!" (עלה במחשבה)


מנחם שליח

כשנכנסתי לבית חיינו בשעות שלאחר כינוס השלוחים, הרגשתי מעט כאב לב. אבל רק מעט.

ראיתי מאות רבות של שלוחים מתוועדים בקבוצות בפינות הבית הגדול והקדוש כשנהרה השפוכה על פניהם, שלוחים וותיקים לצד אלו הצעירים. בפינת 770, מתחת למרפסת שעליה ישב הרבי, ראיתי קבוצת בחורים צעירים, ששמה לה למטרה להפריע להתנהלות ההתוועדויות. בצעקות, בשירה רמה, בחבטות על השולחנות ובהרעשה בכל הכלים שעמדו לרשותם. זה הפריע. זה הציק. זה לא היה נעים. לכן כאב לי הלב.

יחד עם זאת עלי להודות, כי הרגשתי רק מעט כאב לב. ראשית משום שהארי לא הביט לעברו של הקומץ. שנית, וזו למעשה הסיבה האמיתית. התרגלנו לזה.

התרגלנו לחילוקי הדיעות ביננו, התרגלנו למאבקים הקיימים במחוזות שונות, התרגלנו להפרעות ולאלימות, התרגלנו לחוצפה של צעירי הצאן כנגד רבנים, משפיעים וקשישים, התרגלנו להצקות ולטרפוד כל דבר שאינו עולה בקנה מידה עם דעותיהם.

כל כך התרגלנו, שכשהתחילו המהומות, שאלתי חבר שלומד בבית חיינו, האם כך זה כל יום.

אלו היו בהחלט מהומות. ואז התגבר כאב הלב, משום שאלימות בסדר גודל שכזה הינה דבר שמעולם לא ראיתי ולא האמנתי שבחורי ישיבה חסידי חב"ד מסוגלים לנהוג כך.

לא אפרט את השתלשלות העניינים, כיוון שמאות רבות ראו זאת בעצמם, ואלו שלא, וודאי קראו את 'מגילת ר"ח כסליו' של שנה זו במקומות שונים.


***

לאחר שנגמרו המהומות, וגורשנו מבית חיינו, הצטרפתי לקבוצת בחורים שעמדו בקרן זווית.

ראיתי שם בחור בוכה כולו, שעומד ומטיח האשמות כלפי בחור שעמד מולו, וכך זה היה נשמע:

"איך יכולת לעשות את זה? איך יכולת לקרוע את השלט של 'יחי' שהרבי ראה בעצמו בעיניים שלו? אתה נורמלי? זה רבי! קרעת את הרבי! אנחנו כלום בלי הרבי, אנחנו צריכים להתאבד בשביל הרבי, להביא חגורות נפץ בשביל הרבי! איך יכולת לקרוע את הרבי?".

הייתי בהלם. לידי היה אחד משלוחי הרבי בארה"ק, שנראה היה בהלם גם הוא.

בתחילה חילחלה בי חרדה עצומה.

חשבתי לעצמי, שעד היום הייתי בטוח שמדובר במספר בחורים שאומנם חסרי אידיאולוגיה כל שהיא, אך מלאים במרץ נעורים ורצון ל'אקשן'. ו"חובבי אקשן" חשבתי תמיד בליבי, ניתן לשבור במעט פעולות ספורות.

אך באותו רגע, כשראיתי את הבחור עומד ובוכה כנגדו של אותו אחד ש"קרע את הרבי", אז התחלחלתי. התחלתי לחשוב, שאם באמת מדובר כאן באידיאולוגיה, אולי מדובר בדבר שלא ניתן לשבור. ואדרבה, היא רק תתגבר ותתגבר, בדיוק כשם שלצערינו, מתחזקת האידיאולוגיה אצל שונאינו מבחוץ למרות שמנסים לשבור אותם באמצעים שונים.

הרגשה נוראית זו חדרה לליבי עמוק יותר בשעות הבוקר, כשנכנסתי לבית חיינו להתפלל תפילת שחרית.

בית הכנסת היה נראה נוראי, במצב שבהחלט לא נתן חשק להיכנס לשם שוב.

תוך כדי שהתעטרתי בתפילי, שמעתי שני בחורים משוחחים ביניהם. אחד אמר לחברו, "ב"ה קיבלנו תשובה מעודדת מהרבי, ועכשיו הכל בסדר".

הדבר הפליא אותי מאוד, ביקשתי מהבחור להתקרב אלי, ושאלתי אותו לפשר העניין.

הוא סיפר לי, כי מיד אחרי 'ההתגוננות' חשבו כמה בחורים כי ייתכן שלא נהגו כשורה, והחליטו לכתוב לרבי. את המכתב הם הכניסו ללקוטי שיחות, וכשפתחו את הספר, גילו שיחה שבה הרבי מדבר על הצורך במלחמת מצווה עד מסירות נפש, ועל כך שבדור שלנו יש נסיונות שלא היו בדורות הקודמים וכו'.

"אתה מבין" מסביר לי הבחור, "זה מה שהרבי אומר ברור, זה נסיון, אבל עלינו להילחם עד מסירות נפש"...

כאן כבר לא יכולתי לחשות. הרגשתי כי הנה, יושבים פה כמה חבר'ה צעירים, ומאמינים בהחלט באמונה שלימה שעליהם להמשיך להילחם "עד מסירות נפש" כיוון ש"כך הרבי אמר להם", ולהילחם במי? באנ"ש חסידי חב"ד!

לאו דווקא שזהו המקום והזמן לפרט את דו השיח הארוך שהיה לי עם הבחור, אולם היו שני נקודות מרכזיות ששמעתי ממנו.

המסקנה הראשונה שאליה הגעתי היא, שמדובר פה בחבר'ה שחושבים שהם מקבלים הוראות "ישירות מן הרבי", מפרשים דברים על דעתם, ופועלים ועושים ככל העולה על רוחם, כיון שהם מאמינים שזה מה שהרבי רוצה.

שנית, כששאלתי מדוע הבחורים עושים דין לעצמם, ענה לי הבחור "כיוון שבסופו של דבר, הבחורים מחזיקים את 770. הבחורים דואגים לתפילות, ולדברים רבים נוספים"...

ידידי, אחי ורעי חסידי חב"ד.

גם אותם חבר'ה שמקבלים 'הוראות ישירות מהרבי', גם הם מרגישים שהם צריכים גיבוי ותמיכה במעשיהם.

ומכיוון שלא ייתכן שישנו איזה שהוא רב או משפיע, שנותן, או היה נותן בעבר גיבוי או לגיטימציה לאלימות והתפרעות מסוג זה שחווינו לאחרונה, על כן ברור הוא שאילו המשפיעים שנקראים 'משיחיסטים' יצאו כנגד התפרעות מסוג זה, הדברים הללו לא יישנו.

על כן, ברור שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא, לערוך אסיפה של רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים מכלל הדעות שבתוכינו, ולהגיע להחלטה רצינית ואמיתית מהי הסמכות של מי, מה מותר לעשות ומה לאו, ומה יהיה עונשו של זה שמפר את ההחלטה.
כמה שלטים מותר לתלות, האם עושים שביל, האם מחלקים דולרים, האם מתנהגים באלימות כלפי אלו שלא מסכימים, מה ממשיכים לעשות, מה מפסיקים ועם מה מתחילים.

לא ייתכן שכמה בני נוער יעשו ככל העולה על רוחם כיוון שהם 'מקבלים הוראות ישירות מהרבי'.

ברור הוא שגם ראשי הישיבות והמשפיעים שלהם מתנגדים לאלימות מכל סוג שהיא, ועל כן, החלטה שתצא מאסיפה שכזו, כאשר אין כאן דעת יחיד, אלא 15 רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים שלהם כולם יהיו מחוייבים לה עד הסוף.

לכאורה, דעות רובם הגדול של הרבנים, ראשי הישיבות והמשפיעים, תהיה נגד אלימות, נגד מעשי טירוף ונגד התפרעויות מכל סוג שהיא, ע"כ בנקל תצא משם החלטה שתוכל לחייב את כל הבחורים כולם ללא יוצא מן הכלל לעמוד בה. ועל כן לכאורה, מדובר במטלה פשוטה שתפתור את כל הבעיה.

השאלה היחידה היא, ולצערינו, היא הבעיה האמיתית.

מי הוא זה שיוכל לקחת מזמנו מספר ימים בכדי לשכנע את כל הרבנים, ראשי הישיבות והמשפיעים, לשבת ביחד סביב שולחן אחד?

ג' בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
10
1. "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
ראשי הישיבות והמשפיעים, האם תוכלו לרחוץ בניקיון כפיים מול מה שמתחולל עם צעירי הצאן. אני הייתי שם הזדעזעתי ובכיתי על מה שראיתי, איך שנערים פני זקנים ילבינו, אברך צעיר צועק על הרב שם טוב, אז ניתן האות וההרס והחורבן החלו לפעול. הרב זרחי ניגש לאחד המתופפים(קבוצה של 10 תמימים ניגנו יחי בהתלהבות שכפות ידיהם דופקות בחוזקה על משענת הגב) ואומר לו מה החוצפה הזאת והנ"ל עונה לו בצווחה תשתוק!!! לצערי, עולם הפוך ראיתי, אברך/בחור עצוב על המצב, אני משתתף בצערו והוא ספק שואל ספק עונה איך עשו זאת ואני מהנהן אחריו לאות הסכמה ואז הוא מסביר איך העיזו לקרוא את השלט הקדוש שהיה למראה עיני הרבי. עניתי לו שאני לא מבין איך בחורים שכבוד הרבי יקר להם זורקים את ספריו בביהמ"ד של הרבי, שהרי שכינה לא זזה ממקומה, איך במקום שהרבי חניך והדריך לאהבת ישראל מתנהגים ההיפך מכך.על זה היה דוה ליבנו על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו. הרבנים ראשי הישיבות והמשפיעים צריכים לנסח "אמנת כנרת" שלנו שתאמר ותצווה איך כל תמים ואברך חייב להתנהג. כשיש ויכוח מי מכריע
ג' בכסלו תשס"ז
2. בדבר אחד הבחור שבכותרת צודק
אכן, בשביל הרבי צריכים ללכת עד הסוף, אפילו עם חגורות נפץ. כאשר רואים מה עושים הפורעים מבית מדרשו של הרבי צריך למסור את הנפש על מנת לזורקם החוצה, גם במחיר של פגיעה בגופם ובשלומם.

"ענוותנותו של זכריה בן אסקילס החריבה את בית מקדשנו".. אין מקום כאן להססנות, רחמים, או יפות-נפש;למען כבוד הרבי יש להילחם ללא פשרות. באותו מרץ שאנו נלחמים ללא פשרות לקרב עוד יהודי ועוד יהודי ליהדות.

ידוע הפתגם החסידי על ההבדל בין בענטשע שם-טוב לבין ר' מענדל פוטרפס, שלו-יצוייר שהיה הרבי שולח אותם לתת סטירה ליהודי ולתת נשיקה ליהודי - שניהם היו רצים במסי"נ לעשות זאת, אלא שרבצ"ש היה קודם רץ לתת את הסטירה, ור' מענדל קודם את הנשיקה.. אך האמת יורה דרכו שלא זו ולא זו - אלא למען הרבי יש ללכת על מסי"נ, בלי חילוק מהי המטרה (עם כל הצער על כך שלפעמים יש ילדים תועים שניזוקים מכך, ל"ע).
ג' בכסלו תשס"ז
3. צודק אתה מכל הבחינות!
יש לעצור אותם - ומהר.
הטירוף הפך לגיטימי; והגחשה כי "הבעייה בעיניים שלנו" מאומצת על?ידי כל הוגי הדעות העיוניים.

השפויים מתחילים להעריך עצמם כחסרי דעת; הייתכן?!

הטיפות עוברת כל גבול. טיפשים. זה מה שהם.
ג' בכסלו תשס"ז
4. מיותר
מאמר מיותר
ג' בכסלו תשס"ז
5. תיארו את הגישה של החב"דנייק ואת הגישה של הצפתים
החב"דנייק הצטער על הורדת שלט ה'יחי'. הצפתי לוקח את זה בגישה הפוכה. הרבי היה איתנו, צריך למסור את הנפש.
ד' בכסלו תשס"ז
6. אתה בטוח?
ברור הוא שגם ראשי הישיבות והמשפיעים שלהם מתנגדים לאלימות מכל סוג שהיא,
ה' בכסלו תשס"ז
7. איפוא הנהלת הישיבה??
נ"ל שההנהלה יכלה כבר מזמן לפטור את כל הבעיות האלה.
הבחורים לא יכולים להשהות בארה"ב בלי הנהלת תו"ת שבכוחם הם מקבלים ויזה.
ולכן האשמה הוא (לכאו') עליהם, ומכאן ולהבא צריכים לברר לפנ"כ, ולהחליט למי לתת את ה"אפידייויט" ולמי לא, וכן למי לבטל אותו ולזורקו מהמדינה!
וצריך כ"א לחתום ולהסכים תנאי קודם שיגיע לכאן,
ואם לא יעזרו להם ויבטלו לכמה, אז אולי ילמדו לקח ויתנהגו אולי כראוי..
ה' בכסלו תשס"ז
8. הייתי עד לחלק הראשון של המאמר
כשראיתי את ההתנהגות של הבחורים שנהגו בחוסר אחריות גם אני כעסתי נורא כי ראיתי את הבלי גבול של ההתנהגות שלהם אבל ברגע שהתחיל הגירוש של המתוועדים מ 770 הייתי עד למחזה בו בחור משיחיסט בכה פשוט בכה והסיבה היא "איך אנו יכלים לצאת מ-770 והשלט יחי קרוע. האמת היא שהזדהתי אתו ואני בטוח שהוא לא היה חלק מהמתפרעים כי הוא היה נראה אנושיוכאוב כ"כ.
ו' בכסלו תשס"ז
9. זה חב"ד!
לאיפה הגענו חב"ד מחלוקות ואלימות איזה חסידות מתנהגת ככה זה פשוט בושה. חב"ד שמצטינת בהמון דברים דווקא באהבת ישראל (לא כולם)שזה העיקר בחב"ד ושהרבי החשיב את זה מאוד חב"ד לא מיסתדרת
ו' בכסלו תשס"ז
10. צודק!
9 צודק שחב"ד לא מיסתדרת דווקא באהבת ישראל
ו' בכסלו תשס"ז