ב"ה יום רביעי, כ"ב מנחם-אב תשפ" | 12.08.20
ציור: ר' זלמן קליינמן ע"ה
ציור: ר' זלמן קליינמן ע"ה
לא לדאוג. יהיה בסדר

הרב משה מרינובסקי במאמר מיוחד לשטורעם. "כאשר דואגים פחות, קל יותר למצוא עצות לצאת מן המצר אל המרחב" (עלה במחשבה)
הרב משה מרינובסקי

לסיפור הבא יש את כל המרכיבים של סיפור טוב. קודם כל זהו סיפור 'מופת' שבסופו היהודי שהיה במצור ובמצוק זכה לישועה. כן תהיה לנו. שנית, זהו סיפור על כסף. נושא שככל הנראה מעניין לא מעט אנשים. שלישית, זהו סיפור על חרטה עמוקה וחשבון נפש ובתור שכזה הוא אקטואלי במיוחד בעשרת ימי תשובה.

המעשה היה בסוחר חסידי ושמו ר' יעקב בן ר' יוסף משקלוב. יום אחד הוא ישב לסדר את חשבונותיו ולמרבה הצער הסיכום הכללי היה עגום מאד. התברר לו, למגינת ליבו, כי לא זו בלבד שהעסק לא הניב רווחים ולא זו בלבד שכספו שלו ירד לטמיון, אלא שגם כספם של אחרים שהיה מושקע בעסק אבד אף הוא. רחמנא ליצלן.

בתוך כך נזדמן לשקלוב רבנו הזקן. נכנס ר' יעקב לרבי ל'יחידות' ומתוך בכי השיח את מר ליבו ובמיוחד הביע את כאבו כשדמעותיו זולגות על לחייו על כך שגם כספם של אחרים אבד תחת ידיו.

בתגובה ערך אתו הרבי חשבון חדש, לא של העסק והמסחר שלו אלא חשבון מפורט של מצבו הרוחני, מה שקרוי חשבון-נפש.

כפי שיש לשער, הסיכום של חשבון-הנפש של ר' יעקב שנערך על-ידי אדמו"ר הזקן לא היה כל כך זורח ומאיר...

עכשיו מיודענו הסוחר פרץ בבכי בפעם השניה באותה 'יחידות', אבל מסיבות אחרות לחלוטין מאשר בפעם הראשונה. גם הבכי עצמו היה יותר כבד (בלשון הרשימה של הרבי הריי"צ בה מופיע הסיפור (בספר המאמרים ליקוט ח"ב עמ' שיב): "האט ער זעך נאך מער צוא ויינט").

בשלב זה, אדמו"ר הזקן פטר אותו לדרכו ואמר לו "לך לשלום". אך כשר' יעקב פנה ללכת, חזר אדמו"ר הזקן, קרא לו ואמר לו: הלא תבין, באשר לבכי ההוא, כלומר הבכי הראשון, על המצב הכספי החמור, הרי היית בוכה ונשאר עם הבכי [כי מה תועלת יש בבכי] ואילו באשר לבכי האחרון, תבכה ולבסוף תחדל [שהרי סוף סוף תיטיב את מעשיך והמאזן ישתפר] ובכן במילא גם הבעיה שבגינה היה הבכי הראשון תבוא על פתרונה.

ואכן, כך היה. החסיד התיחס ברצינות למצב נפשו, תיקן את הדרוש תיקון וגם במצבו הכלכלי זכה לראות ישועה בחסדי ה'.

את הסיפור הזה מספר הרבי הריי"צ ברשימה נדירה בה הוא מתעד דו-שיח בין אביו הרבי הרש"ב נ"ע ואחיו הצעיר, דודו הרב מנחם-מענדל. השיחה עמוקה ומרתקת והרוצה לעמוד על פרטי הדברים יעיין במקור (שצויין לעיל), כאן נסתפק בהסבר של הרבי הרש"ב על הקשר בין שני חלקי היחידות וכיצד חשבון הנפש הביא לפתרון המצב העסקי:

כאשר דואגים פחות וכאשר יש פחות תחושה של כיווץ המוח, קל יותר למצוא עצות כיצד לצאת מן המצר אל המרחב.

והלקח ברור – פחות דאגות ממילי דעלמא (כפי שסבתות יהודיות אוהבות לומר: "כמה טוב שאין תועלת בדאגות. והלוא דברים קל-וחומר – אם כשהדאגה לא עוזרת מאומה דואגים כל כך הרבה, מה היה אילו היתה בדאגות תועלת ממשית...), ויותר התייחסות לחשבון הנפש.

וכשם שר' יעקב הסוחר משקלוב זכה להיוושע ולצאת מן המיצר אל המרחב, כן תהיה לנו ולכל ישראל.

ט' בתשרי תשס"ו