ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
חכם רפאל זצ"ל אצל הרבי
חכם רפאל זצ"ל אצל הרבי
איש על העדה

במלאת שנה לפטירת חכם רפאל זצ"ל, ראוי לבכות את היעלמות תור הזהב שהיה ואיננו עוד. בנימין ליפקין לקראת היארצייט של רב העדה הגרוזינית

ביום שני הקרוב תמלא שנה לפטירתו של הרה"ח חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל, רבה הראשי של יהדות גרוזיה.

זמן קצר לאחר שנישאתי, הייתה לי הזכות לשבת במחיצתו שעות ארוכות לראיון מרתק וגלוי לב שהעניק ל'כפר חב"ד' בו גולל את תמצית מסכת חייו. בעקבות זאת, ככל הנראה, נשאתי חן בעיניו וכל אימת שהיה רואה אותי היה מאיר לי פנים ואף דורש בשלומי.

אלפים רבים מבני יהדות גרוזיה חשו עם הסתלקותו של חכם רפאל כיתומים. לא רק בשל התואר הרם אותו נשא אלא מפאת התוכן רב המשמעות שהוא יצק לתוכו.

חכם רפאל היווה בכל מהותו דמות מופת ומודל למושג רב. את המושג הידוע בסגנון 'לא שררה אני נותן לכם כי אם עבדות' – הוא קיים, לא כשבלונה השגורה בפי הלוטשים עיניים לשררה ופחות לעבדות, אלא כלחם חוק יומיומי. כל ימיו נשא בעול ההנהגה של קהילתו, פשוטו כמשמעו. הוא ליווה אישית כל שמחה וכל אבל משל היו אלו אירועים אישיים שלו. כל מאורע של מי מבני העדה, מארבע כנפות הארץ, היה הוא ניצב בו, מנהלו ומנווטו מהחל ועד כלה.

פעם, סיפר לי בהזדמנות מסוימת כשבת שחוק נחה על שפתיו, בא לכבד את קהילתנו בשבת, אחד הרבנים, בנוקבו בשם אחד הרבנים המפורסמים. הלה התיישב לידי בכותל המזרח, והנה אך הגיע הציבור ל'שוכן עד' – קמתי ממקומי לעבור לפני התיבה. נשארתי שם עד סוף התפילה, לרבות הדרשה שנשאתי. והרב לא ידע את נפשו. הוא לא רגיל היה לכך.

היה לו לחכם רפאל חוש רטורי מיוחד במינו שגם מי שלא היה בקי בשפה הגרוזינית לא יכול היה שלא להיות מרותק למוצא פיו. בכשרונו הברוך שחבר לידע האדיר שלו בדברי דרוש אגדה והלכה, היה הוא אמן המומנטום. כל מי שהיה שומע את דבריו במאורע מסוים, אף אם היה זה רק 'שלום זכר', הייתה נולדת בתודעתו התחושה כאילו לא בא היום הזה על שלל מרכיביו לעולם אלא למאורע זה. והיו שומעיו הרבים יכולים לתת קולם בבכי ובחלוף רגעים אחדים לשחוק בקול למשמע משלו האירוני. כי כן היה דברו.

עוד מאפיין שכיום נדיר מאוד בנוף הרבני אשר ייחד את דמותו הרבנית של חכם רפאל הייתה עובדת היותו זורק מרה בקהל עדתו שעה שהיה הדבר מתבקש. כלל היה נקוט בידו שלא לטאטא אל מתחת לשולחן, אף לא בעיות רגישות שאחרים יכולים היו לנקוט בהתמודדות עמם דרכי דיפלומטיה שלעולם לא יפתרו אותם. לא כן חכם רפאל אשר ידוע ידע גם להרעים בקולו הרם. וכל דבריו היו מקובלים ואהובים על הגדולים כקטנים. כי כולם חשו בלב הפועם מאהבה שממנו בוקעים הדברים.

היו שזיהו בו נואם בחסד עליון. רק מי שנמנה עם מקורביו ושומעי לקחו הקבועים ידע לזהות את חכמתו ורוחב בינתו. בפקחותו הנדירה ידע הוא להטיל זרקור אף על דברים שרבים מדברים בהם אך איש אינו בקיא במהותם.

לא אשכח את השתאותי העצומה עת גיליתי שדווקא לו גילה הרבי, בפתק מבהיל בכתב-יד-קודשו, ובאופן של "די לחכימא ברמיזא", את הסיבה האמיתית לקריאת הרבי להתגייס לטובת רשימת ג' בבחירות תשמ"ט (מטלה שלטובתה חרג ממנהגו ושינס מותניו ובין היתר הביא לכך שהעיר לוד הייתה בעלת אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר לג', מלבד ירושלים ובני ברק, מלבד אלפי הקולות מקרב יוצאי גרוזיה מכל הארץ).

לנו כחסידי חב"ד, מסמל יום השנה לפטירתו, היעלמותו של גוון שבעבר היה חלק בלתי נפרד מנוף הווייתה של חסידות חב"ד בארץ הקודש.

רק זקני העדה, שלמגינת לב הולכים בזה אחר זה לבית עולמם, יזכרו ויזכירו את הימים בהם העסקונה החסידית הייתה טופחת על מנת להטפיח באמצה בחום ובתחושת אחריות אמיתית את יוצאי הקהילות המפוארות בעם ישראל.

שאלו נא כל ינוקא מה פשר המילים המופיעות בנייר המכתבים הרשמי של ישיבת תומכי-תמימים המרכזית, "כולל: עולי רוסיה ועולי תימן". סביר להניח כי לא ידע מה נטפלתם אליו.

אכן, היו ימים שבהם היה ראשם ורובם של עסקני חב"ד שרוי בקליטתם הרוחנית של עדות מפוארות וסיפוחם בדרך זו או אחרת לקהילות חב"ד. במלאת השנה לפטירת חכם רפאל זצ"ל, ראוי לבכות את היעלמות תור הזהב שהיה ואיננו עוד.

לו יהי חכם רפאל זצ"ל מליץ יושר על עדתו ועל כל קהל אנ"ש.

כ' בסיון תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
3
1. מה הי' בכתב יד?
מה הי' הסיבה שכתב רבינו?
כ' בסיון תשס"ו
2. פורסם
האם פורסם המענה הזה מה הסיבה שהרבי רצה שיתערבו בבחירות בתשמ"ט ואם כן נשמח אם מישהו יואיל לגלות לנו את המענה באמצעות מערכת התגובות
כ' בסיון תשס"ו
3. אח, יהדות גרוזיה - מתי תפרחי ותפריחי את השממה?
ה' יציל אביון
כ"ז באייר תשס"ז