ב"ה יום שני, כ" חשוון תשפ" | 18.11.19
יום של קיץ ולילה של חורף

"יש לזכור ולפנות שעה לנקיון רוחני". שמריהו לרנר משתף את קוראי שטורעם בהרהורים לרגל הנהגת שעון הקיץ בישראל (עלה במחשבה)
שמריהו לרנר

 

בשעה שאני מתחיל לכתוב את הדברים הבאים, מונהג בישראל שעון החורף. מן הסתם עד לפרסומם כבר יכנס לתקפו שעון הקיץ. מחוגי השעון יוזזו שעה אחת קדימה ובוקר המחר יפגוש יותר אנשים ערים מאלה שפגש קודמו.

בכל שנה בעת פרוס עלינו שעון הקיץ, אני נזכר באביב אחד – וספק אצלי אם של תשמ"ה היה או של תשמ"ו – מכל מקום, היה זה בערב שקדם לליל המעבר משעון חורף לשעון קיץ. למדתי אז בישיבת תורת אמת בירושלים, בשיעור א' או שיעור ב' בישיבה-קטנה. ראש הישיבה כינס אותנו תלמידי הישיבה לשיחה שבה אמר דברים שנותרו חרותים בלבי והם חוזרים ונעורים כל אימת שאני מכוון את שעוני מחורף לקיץ ומקיץ לחורף.

וכה אמר ראש הישיבה: "שעון הקיץ הוא מתנה נפלאה! הלילה לוקחים מאתכם שעה שאותה יחזירו לכם בעוד מספר חודשים כשתהיו בוגרים יותר ותוכלו לנצלה טוב יותר..." דברים קצרים אלה, שאז אולי נתפסו אצל מקצתנו כחידוד נעים לאוזן, תפסו להם מקום רציני בתודעתי. ואילו לא למדתי מפיו אלא דבר זה, דיי.

בכל שנה כשמגיע ערבו של ליל שעון הקיץ, אני נזכר בהם ומשנן אותם בנוסטלגיה. וכשמגיע הלילה הסתווי שבו חוזר השעון אחורה למצב חורף, אני דואג להזכיר לעצמי שלפחות את אותה השעה שחוזרת אלי הלילה מהאביב, כדאי לנצל טוב יותר.

*

הבוקר, קיבלו בעיני הדברים האמורים משמעות נוספת. באחת ממהדורות החדשות ששמעתי, הסב הקריין את תשומת לב המאזינים לכך שעל פי חוק שעון הקיץ הקיים מונהג שעון הקיץ החל מליל שישי האחרון שלפני ה2.4 ועד ליל שישי האחרון שלפני יום הכיפורים.

מחשבה חלפה ברעיוני; הנה לוקחים שעה מההכנות והנקיונות של ערב פסח ומחזירים אותה בעת ההכנות ליום כיפור. משמע נקיון הנפש שזהו ענינו של יום הכיפורים – לכפר על נפשותיכם – ראוי הוא לאותה שעה נוספת, יותר מנקיון הבית ויתר הנקיונות של ימי ערב הפסח.

ושוב חשבתי, היתכן?! וכי קלה בעינינו הכשרת הבית להמנעות מאיסור משהו חמץ ח"ו בפסח? ולמה עשה ה' ככה לנכות מהזמן הקצר יחסית למלאכה המרובה, שעה עגולה תמימה שתהיה תלויה ועומדת עד עשרה?

אמור מעתה, לא יצאה שעה זו אלא ללמד על הכלל כולו. על כלל השעות אותן מקדישות נשים צדקניות שבישראל לצחצוח ומירוק הבית והכנתו לכבוד הפסח. בתוך הנקיון הפיזי הגדול, יש לזכור ולפנות לפחות שעה אחת לנקיון רוחני ופנימי, נקיון הנפש. וכידוע ענינו של החמץ והשאור שבעיסה ברוחניות אותו יש לבער מהלב יחד עם ביעור החמץ בגשמיות, כפי שכל אחד מאיתנו אומר ב"יהי רצון" בשעת שריפת חמץ.

*

הרבי הרש"ב – בעל ההילולא דב' ניסן – אמר בשם רבינו הזקן (היום יום י"ז חשון) "אזומערדיגער טאג און אווינטערדיגע נאכט איז א יאהר." [=יום של קיץ ולילה של חורף הם שנה.] בפרוס עלינו יומו הראשון של הקיץ הרשמי, ובזכרנו את לילו הראשון של החורף הבא עלינו לטובה, הבה נאחל איש לרעהו שנזכה לפסח כשר ושמח ולגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

ב' בניסן תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
4
1. נחמד
ווארט יפה וקולע!
ב' בניסן תשס"ו
2. מאמר מצוין!
שווה קריאה.

אם אפשר, שמריהו, תכתוב יותר צפוף, אתה מצוין בזה!
ג' בניסן תשס"ו
3. נא לדייק
הרב כהן היה אומר את זה דוקא בחורף כשהיו מחזירים את השעון הוא היה מזהיר את הבחורים שלא יישנו עוד שעה אלא יקומו יותר מוקדם וינצלו אותה
יישר כח לכותב שהחזיר אותנו לימיה היפים של תורת אמת
ד' בניסן תשס"ו
4. זדונות נעשו כזכויות
לא מזמן שמעתי ווארט עם דימיון קל:

מספרים שבתשליך בראש השנה אנחנו זורקים לים את כל העבירות שלנו וכעבור חצי שנה אנחנו אופים מזה מצות באמצעות ה'מים שלנו'. היתכן? אלא אומרים שזדונות נעשו כזכויות.

יישר כח על המאמר הנפלא!
ד' בניסן תשס"ו