ב"ה מוצאי ש"ק, ט' כסלו תשפ" | 07.12.19
חסידים מתוועדים והרבי שומע

"את ההתרגשות העצומה שהכל היו נתונים בה, אי אפשר כלל לתאר וגם אין צורך לתאר... חסידים יושבים להם בארמון המלך לפני ולפנים ומתוועדים... הביאני המלך חדריו... היו אלה כמה שעות של התעלות טפח מעל הקרקע". זיכרונות ממעמד מרטיט בסיום ה'שבעה' אחר הרבנית ומשמעותם לעת כזו (הרב משה מרינובסקי, עלה במחשבה)
ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה בכ"ב בשבט תשמ"ח, השבוע לפני ח"י שנים, הביאה בעקבותיה שורה ארוכה של מעמדים ואירועים מרגשים ומרטיטים במחיצת הרבי. מי שהיה באותם ימים בחצרות קדשנו זוכר היטב איך הימים ההם היה רוויי כאב וצער עמוק, ובד בבד - ימים של שפע שיחות-קודש, שפע של חלוקת דולרים לצדקה ושלל הנהגות של הרבי שנראו באותה שעה כואבת ומאוד לא שגרתית.

בין כל אלה חרות בזיכרון בצורה חזקה במיוחד האירוע המאוד לא שגרתי שהתקיים ביום שלישי כ"ח בשבט, יום הקימה מה'שבעה'.

בעת תפילת ערבית מסר הרבי לגבאי בית המדרש, הרה"ח ר' יהושע פינסון ע"ה ויבדלח"ט הרה"ח ר' זאב כץ שי' שטר של מאה דולר והורה לערוך התוועדות לעילוי נשמתה של הרבנית - "ברוב פאר והדר וברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח והקיצו ורננו שוכני עפר".

הגבאי הרב פינסון הכריז על התוועדות מיד לאחר התפילה, בנוכחות הרבי, ולפי תומו אמר שההתוועדות תערך ב-770, אבל הרבי מיהר לתקן ורמז בידו הק' שההתוועדות תערך כאן, בבית ברחוב פרזידנט.

כנהוג באותם ימים, לאר התפילה שנערכה בקומה הראשונה של הבית הרבי עלה לקומה השניה. בעקבותיו עלה המזכיר הרב גרונר וכעבור דקות ספורות שב והודיע כ רצון ק' של הרבי הוא שההתוועדות תערך כאן, בתוך הבית ותתחיל כבר עכשיו.

מיד סודרו במקום שני שולחנות, הובאו בקבוקי 'משקה' והחסידים שנכחו במקום ישבו להתוועד. השמועה פשטה במהירות ולמעשה ההתוועדות נמשכה כל הלילה. סביב השולחן ישבו זקני ונכבדי העדה ומסביב הצטופפו מאות מאנ"ש והתמימים שהשתתפו בתחלופה גבוהה, מאחר שהמקום היה צר מהכיל את כולם.

ב"יומן" שפורסם באותם ימים ב"כפר חב"ד", נכתב על השעות המרטיטות ההן: "את ההתרגשות העצומה שהכל היו נתונים בה, אי אפשר כלל לתאר וגם אין צורך לתאר... חסידים יושבים להם בארמון המלך לפני ולפנים ומתוועדים... הביאני המלך חדריו... היו אלה כמה שעות של התעלות טפח מעל הקרקע".

אכן, היתה זו הרגשה מאוד מיוחדת בגלל השעה, בגלל המקום בגלל האווירה וכל שאר הגורמים שחברו יחדיו באותה התוועדות, ומעל לכל – בגלל עצם העובדה שמתוועדים כאן והרבי נמצא בקומה השנייה.

* * *

מאז חלפו ח"י שנים שחלקן היו שנות אור וחלקן, אלו שמאז ג' תמוז תשנ"ד, הן שנים של העלם והסתר נורא.

מעת לעת, כאשר חסידים נאספים יחד להתוועד, כדאי להיזכר במעמד ההוא, הכל-כך בלתי רגיל, כאשר חסידים מתוועדים במחיצת הרבי, אך הרבי אינו נראה לעיננו, איננו משמיע מדברותיו הק', אך לאיש אין ספק קל שבקלים שהרבי איתנו ואף מאזין ומקשיב.

***

הלוא כה דברי הרבי בעצמו (בהתוועדות אחרון של פסח השי"ת, תורת מנחם, התוועדויות, ח"א, עמ' 26):

"הרבי נמצא אתנו כבעבר. הוא נמצא בחדרו ושומע אותנו מתוועדים כאן. אם כן, כיצד אנו מתוועדים כאן? משום שרצונו הוא שנתוועד. פעם הפעיל הרבי בחדרו את המיקרופון ושמע א ההתוועדות כאן. גם עתה כן הדבר, ובמדה יתירה כמובן.

כ"ב בשבט תשס"ו