ב"ה יום רביעי, ט"ו חשוון תשפ" | 13.11.19
האם מחרימים עדה קדושה?

מקימי אגודת ישראל מתהפכים בקברם לנוכח התנהלותה של המפלגה? הרב טוביה בלוי (עלה במחשבה)
הרב טוביה בלוי

עצרת הזעקה של רבבות שלומי אמוני ישראל, חרדים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, על יד הכותל המערבי, בראשות גדולי תורה, ובעידוד והשתתפות חברים בכירים ממועצת גדולי התורה – הציבה את המאבק נגד ויתור על שטחים במקומו הנכון, כמאבק על ערכי התורה והיהדות בשרשרת עשרות המאבקים המתקיימים מאז קום המדינה נגד המגמה הציונית לעשות את עם ישראל ככל העמים.

תרמה לכך קריסת הימין הפוליטי, כאשר ראשיו ורובו התגלו כמובילי הוויתורים והנסיגות. התברר כי הימין הפוליטי, שאינו מבוסס על התורה, הוא ימין שקר, וזאת בהמשך להסכמי הנסיגה הקודמים שרובם ככולם נעשו על-ידי הימין הפוליטי (וגם הסכם אוסלו התבסס על הסכם קמפ דייויד, שם הוסכם על ה'אוטונומיה', והוצג כהמשך ישיר אליו הבא לממשו).

עתה, כאמור, הוכרז קבל עם ועולם כי לא מדובר כאן על מאבק פוליטי בין שני חלקים של הציבור החילוני-ציוני, שכן אותו חלק מציבור זה שהציג עצמו כ'ימין' לא התכוון אלא לניצול פוליטי של העניין וקרש קפיצה לקבלת השלטון ומיד עם השגת מטרתו זו קיפל את דגלו. הובהר כי יסודו של המאבק הוא אך ורק תורני-יהודי, מאבק על קדושת ארץ הקודש.

כבר בשנת תרצ"ז החליטה מועצת גדולי התורה כי אין רשות ואין סמכות לשום יהודי לוותר אפילו על שעל כלשהו מארץ הקודש אשר הקב"ה הנחילה לעמו, גם במחיר "שלום", נוסף לכך שמתברר לכול, שוב ושוב במחיר קרבנות דמים, שכל ויתור רק מזמין מלחמה וטרור.

ב'המודיע' מעש"ק פ' מטות, כ"ג תמוז, ש.ז. בשם ר' משה חיים שינפלד:
"נכנסתי לאחר הסכם אוסלו הזכור לשמצה, אצל אחד מגדולי ישראל זצ"ל. לפני ששטחתי את מטרת בואי, שמעתי ממנו דברים קשים וכואבים דיבר על כך שהוא רואה בהסכם זה סכנה לעתיד העם כאן בארץ ישראל. שארית הפליטה נתכנסה כאן ברחמיו הרבים, והנה יושבים אנשים חסרי אחריות באוסלו הקרה, ומוותרים על הכול. מי שמם? מי הסמיכם? האם הם בעלי בתים על ארץ ישראל?

"ניסיתי לטעון שהיו דברים מעולם שהסכמנו לתכנית החלוקה של ארץ ישראל, הסכמנו לתכנית ועדת פיל, והסכמנו לתכנית המינימום של הוועדה האנגלו אמריקנית. הצעות אלו היו פחות מהסכם אוסלו.

"ואז שמעתי דברים כדורבנות: אז, לפני ועדת פיל ולפני תכנית החלוקה, לא היה לנו כלום. הציעו לנו משהו – ודאי שצריך היה להסכים. אבל היום, הקב"ה ברחמיו הגדולים נתן לנו – למי יש את הרשות להחזיר בהסכמה מה שהקב"ה נתן".

היה זה כ"ק האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור זצוקללה"ה, שהשמיע אז דברים אלה גם בציבור, וזאת בהמשך לאותה החלטת מועצגה"ת שאביו בעל ה"אמרי אמת" זצוקללה"ה היה שותף לה (אגב: שינפלד טעה בדבריו ש"הסכמנו לתכנית ועדת פיל" שכן החלטת מועצגה"ת של תרצ"ז התייחסה דווקא לתכנית החלוקה שעליה המליצה 'ועדת פיל').

כאמור, ברור עתה לכול, מה שרבים מגדולי ישראל ראו מראש, שלפנינו, מאז שנת תשכ"ז, מאבק על קודשי ישראל, מאבק בין האמונה בה' ובתורתו ובייחוד עמו הנבחר, לבין ההשקפה של ככל העמים בית ישראל, "עם שלוקח גורלו בידו", כהשקפה הציונית מיום היווסדה. הנכונות לוויתור על שטחי ארץ הקודש תוך הסתמכות על חסד לאומים חטאת מחד וכוחי ועוצם ידי מאידך, התבררה סופית כאקט ציוני מובהק. אותם גדולי ישראל כמו כ"ק אדמו"ר זצוק"ל מליובאוויטש, הגאון האדיר פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצוק"ל ורבים אחרים קבעו בפסקנות שכל ויתור לא יביא שלום אלא יגביר שפיכות דמים ויגביר דרישות לוויתורים נוספים כולל על ירושלים המזרחית והשכונות הערביות לשעבר של ירושלים המערבית, דרישות שיהיו מלוות בשרשרות פיגועים.

אין זה סוד, למשל, שבין אלה שסייעו בכל כוחם לארגון העצרת היה ח"כ הרב מאיר פרוש, ואביו הרב מנחם פרוש. אותו ר' מנחם פרוש שארגן בעבר לא אחת מן ההפגנות למען קודשי ישראל, ובראשן מלחמת הקודש נגד גזירת שרות לאומי בהדרכתו של בעל ה'חזון איש' זצוק"ל, ואותו ר' מאיר פרוש שבנאומו הנלהב נגד גזירת ההתנתקות – כאשר כל שלומי המוני ישראל בכנסת הצביעו נגדה במצוות מועצת גדולי התורה – הזכיר בקול רם וצלול את החלטת מועצת גדולי התורה בשנת תרצ"ז, וכן את דברי מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל לפני ועדת החקירה.

נשים לב, אגב, כדלהלן: ר' מנחם פרוש, ובעקבותיו בנו ר' מאיר, מייצג, כידוע, את אגו"י הירושלמית האותנטית, זו שבמשך כ-30 שנה נלחמה בודדה, בהנהגת סבי הרב משה בלוי זצ"ל, בציונות ובמזרחי, והיא שהכשירה את הקרקע ובנתה את התשתית לשאר חלקי אגו"י שהגיעו לכאן אחר השואה ושולבו בה. ועוד: כ"ק הגה"צ מערלוי שליט"א, זקן חברי מועצת גדולי התורה וחבר נשיאותה, מייצג את מורשת מרן החתם סופר – שנושאי דגלה תפסו מקום כבוד ביותר באגו"י העולמית מאז ייסודה בקטוביץ (על ידי הגאון מפרשבורג זצוק"ל ועוד מגדולי הונגריה וצ'כוסלובקיה שעמדו ליד עריסת אגו"י). כ"ק האדמו"ר מסדיגורה שליט"א, אף הוא מזקני חברי מועצת גדולי התורה וחבר נשיאותה, מייצג את בית רוז'ין, אותו חלק ממנו שנמנה עם מייסדי ומנהיגי אגו"י מאז ייסודה, כמו כ"ק האדמו"רים מטשורטקוב, מסדיגורה, מבויאן, מקופישניץ זצוק"ל. הגה"צ רבי בנימין זילבר שליט"א מייצג אותו חלק מעולם התורה של ליטא שהיה נאמן לאגו"י מאז ייסודה בירושלים במלחמתה נגד המזרחי בשעתו.

העצרת של יום ה' אב אורגנה כולה, כאמור, על ידי גורמים חרדיים לשם שמים, וקיבלה עידוד וסיוע, כפי שצוין, מגדולי ישראל ובהם ותיק חברי מועצת גדולי התורה הגה"צ מערלוי שליט"א, ובשיתוף פעולה עם ראשי אגו"י הירושלמית הוותיקה ובראשם ותיק ובכיר מנהיגי התנועה האגודאית, הרב מנחם פרוש שליט"א, שינק את ההשקפה האגודאית עם חלב אמו ועמד תמיד בחזית הקדמית במערכות היהדות החרדית בירושלים. כבר צוין גם שהשתתפו בה המוני היהדות החרדית בירושלים וגדולי תורה וחסידות, בהם רבים שחרף מאמציהם ויציאתם לדרך לא הצליחו להגיע אליה (סיפר לי עד נאמן שראה את הגרז"נ גולדברג שליט"א, חתנו הבכור של הגרש"ז אויערבוך זצוק"ל, מתקדם בכל כוחו בעומס הגדול להגיע לעצרת).

נשאלת השאלה: מה מקום להחרמת עצרת קדושה זו?

לא יאומן כי יסופר שעיתונה של אגו"י התעלם התעלמות מכוונת מקיום העצרת – ואזכיר שוב את חלקם של גדולי ישראל ומנהיגי אגו"י בעצרת – כל הימים שלפני מועד קיומה, מחשש שעוד יהודי ידע ממנה ויבטא את זעקתו, זעקת כל יהודי שומר תורה ומצוות, בהשתתפות בתפלת רבים, ולמחרת יקדיש לה ידיעה מגוחכת בהיקפה וניסוחה.

מה קרה?

טיעון חוזר ונשנה בפי הכותבים של 'המודיע', בסגנון זה או אחר: "אתם לא השתתפתם במחאות היהדות החרדית במאבקה נגד גזירות עקירת הדת – אף אנו לא נשתתף במחאותיכם".

הבה ונתעלם מן האכזריות והציניות שמאחורי טיעון כזה כלפי יהודים שומרי מצוות (ואף אם לא היו כאלה) שניחתה עליהם גזירה נוראה ואיומה כזו. מזכירים גם שהמפלגות הדתיות ציוניות היו שותפות לפשע של הקמת ממשלה יחד עם שינוי כאשר סיעת יהדות התורה נבגדה על ידי הליכוד ונותרה בחוץ.

אבל:
א. מה אשמים יהודים יקרים אלה בפשעיהם של מנהיגיהם? הרי הפוליטיקאים שלהם יושבים בבטחה בתוך הקו הירוק ונהנים ממטעמי השלטון, גם בהיותם באופוזיציה – ומדוע מגיע עונש ההחרמה לפעולות שנועדו אך ורק לטובת אותם יהודים שלא שותפו לפשע של השמטת הכיסאות הפוטנציאליים מתחת לפוליטיקאים החרדיים (עד שהתהפך הגלגל)?

ב. עצם הטיעון האמור מזכיר את מי ששרף את ביתו כנקמה בפשפשים. האם לא יודעים כותבים אלה שהסגרת גוש קטיף מחזקת את הטרור וגם מקרבת את האש לישובים יהודיים נוספים. נכון אמנם שכרגע זה מדובר רק על שדרות ואשקלון, שם כנראה לא גרים כותבים של 'המודיע', אבל הניסיון המר שלנו מאז קמפ דייויד ואוסלו וכו' הראה שוויתור גורר ויתור ובטווח ארוך יגיע האויב, אם חלילה יצליח השלטון הציוני במעשיו הנפשעים, גם לירושלים ובני ברק. ירושלים המזרחית ודאי כבר שייכת לאויב, על פי משנת 'הרוב היהודי' (הכולל את הגויים הרוסיים), אבל גם בירושלים המערבית היו 13 שכונות ערביות, וסביר להניח שחלק מכותבי המודיע גרים שם!

ג. ומה עם דעת-תורה של גדולי ישראל שאסרו החזרת שטחים בכלל, ובפרט במקרים כגון דא שיש בהם פיקוח נפש – האם זה לא מחייב מחאה?

ד. ועתה לעיקר הטענה על אי-השתתפות בהפגנות היהדות החרדית. ובכן: רוב רובן של המחאות וההפגנות בנושאי דת מאז קום המדינה לא נעשו על ידי אגודת ישראל. ההפגנות הסוערות נגד ניתוחי מתים ונגד חילול קברים – נעשו על ידי חוגים הקרובים לנטורי קרתא. ההפגנות הירושלמיות בכיכר השבת, מועדון המריבה, בריכת השחייה, משחקי הכדורגל נעשו ע"י נטורי קרתא בראשות הרב עמרם ברש"י בלוי, ונגד חלק מהן התפרסמה אף ביקורת ב'המודיע'. כותבי 'המודיע' הירושלמים השתתפו בהפגנות אלה כילדים ששיחקו עם השוטרים להנאתם במשחקי 'חתול ועכבר'.

אך למה להרחיק עדות? – כיום הזה מתקיימות שלוש מערכות על ענייני דת: המערכה נגד המיסיון ע"י 'יד לאחים'. המערכה נגד חיטוטי שכבי על ידי חוגי בריסק ונטורי קרתא, המערכה נגד חילול ש"ק ע"י הרב רפאל הלפרין ואחרים. מובן שאגו"י מושיטה סיוע פרלמנטרי לפי הצורך וגם ב'המודיע' מתפרסמים מפעם לפעם רשימות הזדהות. זהו!

נזכיר בקצרה את המאבק על 'מיהו יהודי' שניהל כ"ק אדמו"ר זצוק"ל מליובאוויטש, כאשר עתה ברורה לכל צדקת מלחמת קודש זו.

לסיכום:
היהדות החרדית כולה צריכה להיחלץ למלחמת הקודש של שמירה על קדושת ושלימות הארץ ונגד הוויתורים המסוכנים המביאים לסיכון חיי כל יהודי ארץ הקודש, ויתורים הנעשים על ידי כאלה שדוגלים בשיטת הציונות שחסד לאומים חשוב יותר מחיי נפשות.
זו מלחמת קודש כפסק דינם של גדולי ישראל.

ב' באלול תשס"ה
הגב לכתבה

תגובות
1
1. מעניין
כבר צוין גם שהשתתפו בה המוני היהדות החרדית בירושלים וגדולי תורה וחסידות, בהם רבים שחרף מאמציהם ויציאתם לדרך לא הצליחו להגיע אליה (סיפר לי עד נאמן שראה את הגרז"נ גולדברג שליט"א, חתנו הבכור של הגרש"ז אויערבוך זצוק"ל, מתקדם בכל כוחו בעומס הגדול להגיע לעצרת).
ע"כ ציטוט מהכתבה.

האדמורי"ם והרבנים מ: בעלא, ויזניץ, צאנז, סלאנים, לעלוב למינהו, ספינקא למינהו, קרלין סטולין ופינסק, רחמסטריווקא, תולדותאהרן ואברהם יצחק, אלישיב שטייממן, קניבסקי, ליפקוביץ ועוד ועוד ועוד ועוד............. היכן היו?


טוב, ר' זלמן נחמיה נצפה בדרך לשם........
כ"ח באלול תשס"ט