ב"ה מוצאי ש"ק, ט' כסלו תשפ" | 07.12.19
להיות שייכים לרבי

הרהורים בעקבות מבצע חנוכה ו'דידן נצח', וסיפור מעניין השופך אור על המשמעות העמוקה של האימרה (הרב משה מרינובסקי - עלה במחשבה)
"האם הספרים היו שייכים לאביך או לחסידים"? נשאלה הרבנית חיה-מושקא נ"ע בעדותה במשפט הספרים. והרבנית ענתה: "גם אבא וגם הספרים, היו שייכים לחסידים".

לאימרה הזו היתה, כידוע, השפעה גדולה על פסק הדין כי "דידן נצח" ואת האימרה הזו הרבי חזר בשיחת ק' שהשמיע בימים שלאחר הסתלקות הרבנית בחודש שבט תשמ"ח.

מאז, האימרה המופלאה הזו עומדת במוקד ההתוועדויות החסידיות של ה' טבת, היום הבהיר בו "דידן נצח" במשפט הספרים.

לא לנו להשמיע בשער בת רבים פירושים והסברים באימרה החשובה והנשגבה הזו, אבל לשוחח סביב האימרה מן הסתם כל אחד רשאי. (לשיח משפיעים סביב אימרה זו לחצו כאן).

ובכן, כבר במבט ראשון עולה במחשבה כי הביטוי "הרבי שייך לחסידים" קשור בצורה זו או אחרת עם באיחול שחסידים מאחלים לעצמם תמיד "מ' זאל האבן א שייכות", כלומר שנהיה אנחנו שייכים לרבי.

כי אכן, הדעת נותנת שהרבי 'שייך' אל החסיד כיוון שהחסיד שייך לרבי. יתכן גם שהדברים תלויים זה בזה. הרבי 'שייך לחסידים' ומוסר את עצמו ואת כוחותיו הקדושים לכל חסיד, יהיה מי שיהיה, בכל מצב וללא תנאי, אבל מבחינת החסיד, כבר נאמר (ב'ביאור' לאיגרת הקודש שבתניא סימן זך) שרוחו של הרבי מתפשטת בתלמידיו 'כל אחד כפי בחינת התקשרותו וקרבתו אליו...".

*

מי יבוא בסוד עבדי ה' לדעת את המשמעות העמוקה והפנימית של המושגים 'הרבי שייך לחסידים' ו'חסידים עם שייכות לרבי', אבל אולי גם הסיפור הבא (שפורסם לפני מספר חודשים ב"כפר חב"ד") קשור לעניין.

*
היה זה בחנוכה תש"נ. באותה שנה, נערך לראשונה מעמד הדלקת נרות חנוכה שזכה להקרא "לראות ולהראות". באמצעות לויין נערך שידור חי מהדלקת נרות חנוכה בבית מדרשו של הרבי כאשר בו-זמנית משודרים מעמדי ההדלקה גם בנקודות שונות על-פני תבל. כזכור, היתה זו יוזמה מיוחדת מבית מדרשם של 'ידידי ליובאוויטש באמריקה' בראשות יו"ר ועד אגו"ח העולמית הרב אברהם שם טוב לרגל השנה הארבעים לנשיאותו של הרבי, יוזמה שבזכותה רבבות ברחבי תבל ראו ושמעו את הרבי ובו-זמנית נראו בפני הרבי. כמו שאמרנו, "לראות ולהראות".

אחד ממוקדי השידור היה מלבורן שבאוסטרליה. ביבשת הזו חנוכה חל בעיצומו של הקיץ ובעוד שילדי ניו-יורק באו לבית המדרש של הרבי ב-770 מכורבלים במעילי חורף, ילדי חב"ד במלבורן שהו במחנה קייץ מחוץ לעיר. יום לפני מועד השידור הוכרז בקעמפ על מבצע מיוחד כהכנה לנסיעה לרבי. הילדים הוסיפו בלימוד תורתו של הרבי, טבלו במקוה-טהרה, כתבו פני"ם וקיימו התוועדות מיוחדת של התעוררות רגשי ההתקשרות והדביקות באילנא דחיי. "אמנם אנחנו נוסעים לראות את הרבי באמצעות לויין, דרך מסכים אלקטרוניים, אבל בעניינים רוחנים-נשמתיים, מרחקים גיאוגרפיים הם חסרי חשיבות ועלינו לחוש כאילו אנחנו נוסעים ל-770 שבברוקלין". זה היה המסר המרכזי בהתוועדות ההכנה לנסיעה והוא פעל את פעולתו.

למחרת, במהלך הנסיעה באוטובוס ממלברון בחזרה לקעמפ, עם תום השידור המרגש, שאל אחד המדריכים ילד בקבוצתו: "נו, איך היה? הצלחת להרגיש כאילו נסענו לרבי והיינו אצל הרבי בפועל?"

- "מה השאלה?" אמר הילד "הרגשתי הרבה יותר מזה... כאשר על המסך נראתה דמותו של הרבי המביט עלינו, אם כי דרך מסך, הרגשתי שהרבי הגיע אלינו, וזה הרבה יותר מהתחושה שאני באתי אל הרבי"....

לחיים, מ'זאל האבן א שייכות!

ו' בטבת תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
1
1. ממתי התמונה של הרבי???
ו' בטבת תשס"ו