ב"ה מוצאי ש"ק, ט' כסלו תשפ" | 07.12.19
ציור: ר' זלמן קליינמן ע"ה
ציור: ר' זלמן קליינמן ע"ה
אימרה של רבנים רוקדים

רבני קרמנצ'וק אמרו, הרבי הריי"צ רשם והרבי הסביר – פרפרת נאה לי"ט כסלו מאוצרו של הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי ע"ה (הרב משה מרינובסקי)
לחג הגאולה י"ט כסלו, אתכבד לשתף את קהל הקוראים בפרפרת נאה מענייני דיומא שהיתה מרגלא בפומיה של אבי מורי הרה"ח הרב ר' חיים עוזר מרינובסקי ע"ה כל ימות השנה ובמיוחד בי"ט כסלו.

והרי היא לפניכם כפי שנרשמה על-ידו בשעתו ונדפסה בספרו 'על אבותינו ועל יחוסם' (בעמ' 89):

"... דבר טוב נאה ומתקבל, שנאמר ע"י הסבא [הרב ר' משה טרשצ'נסקי ע"ה אב"ד קרמנצ'וק] בשנת תרס"ב, ונרשם ביומנו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ופורסם בשנת תש"ג במבוא לקונטרס "ומעיין מבית ה'" (עמ' 25) ונתבאר בהרחבה על ידי הרבי שליט"א מליובאוויטש בשנת תש"ד ונדפס בספרו "לקוטי שיחות" כרך י' עמ' 240.

ומעשה שהי' כך הי':

בשנת תרס"ב הי' הרבי הרש"ב נ"ע מליובאוויטש במוסקבה. ונבצר ממנו לבוא לי"ט כסלו לליובאוויטש. הוא שלח, כפיצוי, לחסידים שחיכו לו, מכתב על משמעותו הפנימית של החג, ובו נאמר: "תשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו, ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדברי אלוקים חיים, אשר הנחילונו אבותינו הקדושים, והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמתית בבריאת אדם עלי ארץ".

המכתב כולו מלא אמרות טהורות, חוצבי להבות אש, שהלהיבו את הלבבות.

ובבוא העתק המכתב לקרמנצ'וק, קבעו שם אנ"ש פארבריינגעניש (התוועדות) רבתי בהלל והודי' לה', על הגילויים שגילה להם הרבי נ"ע. השמחה בעת ההתוועדות לא ידעה גבולות, וסחפה במעגל הריקודים וההתלהבות גם את חסידי פולין (כך קראו חסידי חב"ד לחסידי טשרנוביל ויתר החסידויות) עד "שגם רבני פולין, הרב ר' ישראל יעקב יעבץ והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגד העליון ואמרו 'ברוך השם חב"ד לעבט, און השם יתברך זאל געבן אז חג"ת זאל זיך אפלעבן".

אמירתם זו היא שצוטטה ביומנו של הרבי הרבי הריי"ץ נ"ע במבוא לקונטרס "ומעין".

התבטאות ספונטנית שנאמרה בתום ויושר על ידי אותם רבנים גדולים וחסידים ידועים בדור דעה של קרמנצ'וק דאז, הרגיזה משום מה את אחד מהמבקשים תואנה, וכעבור ארבעים שנה מאז ההתבטאות פנה האיש ישירות אל הרבי מליובאוויטש בטענה: הייתכן להשתמש במונחי קבלה, שענינם אלקות ודרגות נעלות בספירות עליונות, ולומר עליהם שהם "חיים" או "הלואי שיהיו חיים".

הרבי שליט"א בסבלנות רבה, ענה לו באריכות על כל טענותיו, למרות שאין האחריות מוטלת עליו, שהרי הדברים לא נאמרו ע"י חותנו הק' הרבי הריי"צ נ"ע, אלא צוטטו ביומנו בשם אחרים. הרבי שליט"א מליובאוויטש מעמיד דברים על דיוקם ואת השואל על האמת. תוך כדי שהוא מרעיף שבחים על הסבא ועל דודו הרב יעבץ.

הרבי שליט"א מניח קודם את דעת השואל ומסביר לו שבאמירתם באידיש "חב"ד לעבט", התכוונו הרבנים לא לספירות העליונות, אלא לחסידי חב"ד, ובאמירתם "און חג"ת זאל זיך אפלעבן" – התכוונו לחסידי פולין, שביחס לחב"ד נקראים הם "חג"ת" בלשון המדוברת, ולא לספירות חג"ת ותלונת השואל היא לחלוטין שלא במקומה.

אך גם לפי הסלקא דעתך של השואל, ממשיך הרבי שליט"א, הדברים נכונים ואמיתיים, ואף אם אותם רבנים לא התכוונו לכך, והם אינם נביאים, בני נביאים הם וכוונו אל האמת. וכבר האריכו בספרים בביאור הענין דעבודה צורך גבוה.
וגם על פי נגלה דתורה יציבא מילתא וניתן להתבטא בצורה זו, ובלשון זו ממש מצינו לחז"ל במסכת ברכות דף ל"ב א', על הפסוק "ואולם חי אני" – "אמר הקב"ה למשה החייתני".
ע"כ תוכנם של הרבי שליט"א, באגרתו הק' שם.

הרי שאם נתרגם את לשון הגמ' ליידיש, נקבל: משה, דו האסט מיך מחי' געווען, איך האב אפגעלעבט, ממש כלשון הרבנים על חב"ד וחג"ת, לפי הסלקא דעתך של השואל. פשוט וגאוני כאחד, כפתור ופרח!

(ואם אמנם נכון שדברי אגדה צריכים לימוד וזהירות אבל אין להטפל לחסידים רבנים היודעים לדייק בלשונם ולכוון אל האמת).

ומאחר שהסבא והדוד זכו לשבחים נעלים כאלה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שקראם "בני נביאים", אף אנן נעני אבתרייהו ונאמר שנבואה ממש נזרקה מפיהם, והסבא משה אמת ותורתו אמת. ר' משה החייתנו באמירתך "חב"ד לעבט", שהרי המעשה שהי', הי' בשנת תרס"ב, ואותה שנה בי"א בניסן, סמוך ונראה לזמן אמירתם ולזמן רשימת הדברים ע"י הרבי הריי"צ נ"ע, נולד הרבי שליט"א לאיוש"ט, וזהו "חב"ד לעבט" און וועט לעבן אייביק בעז"ה.

*

גוט יום טוב, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.

י"ט בכסלו תשס"ו