Warning: getimagesize(/home/shturem1/public_html/images/blogs/14_blogs_briansk2.jpg): failed to open stream: No such file or directory in /home/shturem1/public_html/prod/pkgman/sht/sht_image.class.php on line 72 יומן בריאנסק, חלק ב' - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת
 
 
ב"ה ערב ש"ק, י"א כסלו תשפ"א | 27.11.20
בית הכנסת של בריאנסק. מוחבא בחצר הפנימית ומעליו ארובה
בית הכנסת של בריאנסק. מוחבא בחצר הפנימית ומעליו ארובה
יומן בריאנסק, חלק ב'

שי מייזליש שיצא לשליחות בתשרי לעיר בריאנסק חזר עמוס חוויות. חלק שני מתוך שלושה מאמרים ביומן אישי ומרתק (לתקן עולם)
שי מייזליש
מאת שי מייזליש

הנחיתה בלילה

בפתח בית הנתיבות של מוסקבה המתין לנו נהג מונית מקומי, ולפי הפתק שהחזיק הבנו שהוא ממתין לנו. כמעט חצות ולנו לא היה זמן מיותר, אופנר תיקשר איתו ברוסית רצוצה, ואחרי חמש דקות כבר ישבנו מכורבלים במכונית. הטמפרטורה בחוץ הייתה אפס מעלות ומשום כך כשלו כל ניסיונותינו לשינה טובה.

אחרי כמה שעות של ישיבה קפואה עצר הנהג ברחוב צדדי כלשהו והורה לנו לצאת מהאוטו לבניין הקהילה שמשמש גם כגן.
השומר שקיבל את פנינו די באדישות הכניס אותנו למשרד המנהל ושם פרש לפנינו שני מזרונים מתקפלים שעליהם ישן בעצמו בלילות יותר שקטים.

קצת לפני תשע בבוקר העיר אותנו השומר ופקד עלינו ללכת לבית הכנסת ולהיפגש עם ראש הקהל, לב.

בית הכנסת של בריאנסק

מסיפורי היסטוריה רבים הבנתי שאחד הדברים שהכי פחדו לעשות בתקופת הקומוניסטים היה ללכת לבית הכנסת. כשצעדנו לבית הכנסת הבנתי למה. לבית הכנסת של העיירה ניתן להגיע רק אחרי שעוברים גדר עצים גבוהה, וחצר פנימית. בית הכנסת ממש מוחבא. המקום עשוי מעץ, ובמרכזו ארון קודש ובימה לחזן, הכול בעבודת יד. תקרת המקום צבועה לבן, ובארבעת צידי החדר תלויות ארבע מנורות צהובות ומאובקות שנותנות אור מעומעם כמו בחדרי חקירות.

בצד ימין של בית הכנסת ממוקם תנור, שאותו מבעירים בגזירי עצים שאותם חוטבים בחצר. האווירה הייחודית של המקום הכניסה אותי לאטמוספרה שונה לחלוטין, אך כעת לא היה לנו את הזמן להתפעל ולהתבונן. בעוד כמה שעות ראש השנה ולנו אין עדיין אפילו דירה לשינה. כיון שאנשי המקום התפללו ללא תפילין הצענו להם באדיבות להניח תפילין בפעם האחרונה בשנת תשס"ה.

אחד כך הודענו על זמני התפילות ומשם יצאנו עם ראש הקהל, לב, לעבר הדירה ששכרה עבורנו הקהילה.

הדירה הרוסית

הדירה שאליה לקח אותנו לב הייתה דירה רוסית אותנטית. ברוח הקומוניזם (שוויון) ששלט ברוסיה הייתה הדירה זהה לכל הדירות באותו אזור. כולן היו אותו דבר. אותו גודל, אותה כניסה, ואותה מרפסת.

בכניסה לבניין עמדו תיבות דואר ועליהן מספרים של הדירות. אין שמות על תיבות הדואר, ואין שמות על הדירות. הכול חסוי.

ראש השנה

בצהרי היום ירדנו לסידורים אחרונים, קנינו קצת ירקות בשוק, והנה, אנחנו בערב ראש השנה תשס"ו.

הצעדה הרגלית לבית הכנסת לא הייתה ממש סימפטית ומכל עבר הסתכלו עלינו אנשים בהשתאות. רק אחר כך קלטתי שברוסיה אסור לחרוג מנורמות, ועל כן המראה שלנו כל כך מפתיע. אופנר היה החזן החגיגי ובסוף התפילה בירכנו את כולם לשנה טובה!

שנהיה לראש

כיון שבשר כשר לא היה לנו, חגגנו את ארוחות ראש השנה בעיקר עם דגים צוננים. מנה ראשונה געפילטע פיש, ומנה שנייה טונה עם תירס. בהמשך הארוחות הרשינו לעצמנו קצת סלט חי וכן זיתים ופטריות מקופסת שימורים. בעיצומה של הסעודה לא יכולנו שלא להתגעגע לארוחת ראש השנה בבית. בעיקר התגעגענו לסימנים, למרק החם, לבשר ו.. כן, גם לחברים בבית הכנסת. הכול היה חסר וכל כך רחוק.

את הרימון היחידי שאותו שמרנו, ניסינו לחלק בין שנינו שווה בשווה, ואכן שום גרגיר ולו הזעיר ביותר לא נשאר ממנו לפליטה. ככה זה כשיש רימון אחד בראש השנה לשני בחורים.

תפילה ותקיעות בראש השנה

בבוקר איחרנו לתפילה. ולא שהתפילה התחילה מוקדם אלא היה זה השעון שאותו הבאנו מישראל. הוא היה מכוון על שעון ישראל, שמוקדם בשעה, ולכוון אותו לא הספקנו בערב החג.

כשהגענו אחזו המתפללים בפסוקי דזימרה, אולם בהמשך התברר לנו שהאיחור אינו סוף פסוק, וזה קרה כשקלטנו שהשופר שלנו נשכח בדירה. ראש הקהל הציע באדיבות להסיע אותנו במכוניתו הפרטית בחמש דקות, אך אנו "העדפנו" לצעוד רגלית עוד חצי שעה.

את קריאת התורה ניגנתי בניגון חגיגי, ואחריה תקע אופנר בשופר והצית את לבם היהודי של יהודי העיירה.

בסיום התפילה ערכנו קידוש עם עוגות ותפוח בדבש, ובסיומו ביקשנו מהזקנים להגיע מוקדם בערב כדי להספיק את אמירת התשליך.

תשליך

לקראת שבע בערב צעדנו לאגם המקומי שחוצה את העיירה, כדי להתנקות מכל העבירות ב"תשליך". לצעדה הצטרפו אלינו ארבעה זקנים ואחד מהם אף השליך מכיסו בסוף הטקס כמה מטבעות לנהר...

על הנסיעה ברכבת, ועל יום כיפור שבו כמעט ונאלצנו לישון את כל הלילה ברחוב, בפרק הבא.

לקריאת חלק א' של היומן לחץ כאן.

כ"ז בתשרי תשס"ו
תיבת הדואר: אין שמות, רק מספרים. הכל חסוי
 
מייזליש עם אחד מקשישי בריאנסק
מייזליש עם אחד מקשישי בריאנסק
 
עם שמואל אופנר
עם שמואל אופנר
 
הגב לכתבה

תגובות
7
1. האיחור לתפילה לא אמור להיות משהו שיש
להתגאות בו, מותר קצת לצנזר ולו בשביל שהדור הצעיר לא יראה בזה מעשה 'קולי'.

כ"ז בתשרי תשס"ו
2. אולי הגיע הזמן להתחתן??
מייזליש, אולי הגיע הזמן כבר להתחתן?? טיילת בעולם יותר מדי...
כ"ז בתשרי תשס"ו
3. כנראה היה מעניין
אם נסעת עם שמוליק
לא היה לך משעמם,
פנחס יונגויריט(בגלל המלחמה)
כ"ז בתשרי תשס"ו
4. נ.מ. ביתר עילית.
רציתי להוסיף שביקרתי ביחד עם חבר בפסח התש"ס בעיר בריאנסק לעשות שם ליל הסדר. מקום מאוד מיוחד ונחמד.מזכירים נשכחות.
כ"ח בתשרי תשס"ו
5. ביקור בבריאנסק
נסעתי ביחד עם חבר מניו יורק לבריאנסק לעשות שם ליל הסדר מטעם אור אבנר והמרכז לעניני חינוך היה נחמד. התמונות והיומן מזכירים נשכחות.
כ"ח בתשרי תשס"ו
6. החבר של מילו!
בס"ד

שייקה אם לא היינו מכירים אותך היינו מאמינים לך.
אגב קיבלת אישור ממילו להצתלם לאתר?
כ"ח בתשרי תשס"ו
7. יומן מוצלח מתי תפרסמו את ההמשך?
כמה זמן אפשר לחכות, עוד מעט נשכח את הפרקים הראשונים...
ב' בחשוון תשס"ו