ב"ה יום שני, י"ט תמוז תשע"ט | 22.07.19  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ג אדר תשס"ח
"ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש
רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות שנת תרכ"ו

"ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש

 

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש

 

[כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' ובניו הק']

 

            להלן רשימה שרשם כ"ק אדמו"ר הריי"צ זצ"ל, הנעתקת מגוף כתי"ק, ואשר היתה אמורה להיות כלשונו של הרבי: "כעין מבוא לספר תרכ"ו".

            בשנת תש"ה התחיל כ"ק אדמו"ר הריי"צ בהדפסתם של מאמרי זקינו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש זצ"ל, אך המאמרים של שנת תרכ"ו נדפסו לראשונה רק בשנת תשי"א, ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע.

            אך לרשימה הנוכחית אין קשר לתקופת ההדפסה הנ"ל שהיתה בברוקלין, והיא נכתבה שנים רבות קודם לכן, בשנות שהותו של הרבי בריגא או בווארשא.

            קרוב לומר שאף לא היה בדעת קדשו לפרסם את הרשימה באותו נוסח שבו היא נכתבה, לפיכך הרשינו לעצמינו להשמיט ממנה כמה משפטים שבוודאי לא היה ניחא ליה בהדפסתם.

            אף כי הרשימה מוכתרת בכותרת 'תרכ"ו' היא שנת הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' זצ"ל אבל תוכנה מקיף שנים רבות קודם לשנה זו, בעיצומה של תקופת נשיאות ה'צמח צדק'.

            הרשימה הוכנה לדפוס ע"י הרב יהושע מונדשיין שי'.

 

ת ר כ " ו

            שנת תרכ"ו, היא השנה הראשונה לנשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרה"ק מוהר"ש, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. והדרוש הראשון אשר אמר ברבים1 הי' בחגה"פ, מאמר אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ, הכתוב בספר תרכ"ו.2

            נודע אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק, לא הי' חוזר דא"ח ברבים, ולא הי' מקבל שום ביקור מהאורחים הבאים אל הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק, בלי הבדל אם הבאים רבנים, גבירים, בעלי בתים, מלמדים ואברכי'. ולא הי' נוהג כמנהג כ"ק אחיו הרבנים הצדיקים שהיו חוזרים דא"ח ברבים וגם היו מקבלים פני המבקרים אותם.

            זולת אחדים מהחסידים הנקובים בשם, הרה"צ ר' הלל מפאריטש,3 הרה"ח ר' אייזיק [עפשטיין] מהאמי',4 החסיד ר'  יקותיאל מליעפליא,5 הרה"ח ר' פסח ממ?אל?סט?וקע,6 החסיד הרב ר' פרץ [חן] מנעויל,7 החסיד הרב ר' יוסף [תומארקין] מקרעמענטשוג,8 החסיד המשכיל ר' שמואל דוב מבאריסעוו,9 והחסיד המשכיל ר' שמואל בצלאל.10 אלה המה אשר הי' מתיחס אליהם ביחס טוב, ואחדים מהם הי' מבקר אותם בבית האכסניא שלהם בהיותם בליובאויטש. ושלשה אלה, הרב ר' פרץ, החסידים ר' שמואל דוב ור' שמואל בצלאל, חשבם כעין חברים והי' מחבב ידידותם.

ולפני אחדים מאלו האמורים מעלה הי' חוזר דא"ח, הן מהמאמרים שאמר הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק ברבים, ולפעמים גם מאלו הדרושים אשר הגיד לפניו ביחוד.11

שמעתי מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר משנת תר"י עד סוף שנת תרכ"ד, במשך כארבע עשרה שנה, הנה בכל יום ג' בשבוע הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצ"צ אומר מאמר ביחוד לפני הוד כ"ק אביו הרה"ק אאזמו"ר מוהר"ש. ורוב המאמרים היו מאלו אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ שמע מהוד כ"ק אביו זקנו, כ"ק רבינו הגדול. וזה הי' מלבד מה שהי' לומד אתו עמו בזמנים שונים. וכן כל מאמר אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצ"צ [היה] אומר ברבים, הי' אומר לו ביחוד ביאור על זה.12

בשנת תרט"ז, כאשר בן דודי זקני הרה"ח ר' שלמה זלמן13 נהי' לאיש, והוא כבן כ"ו כ"ז, התחיל לרכז קבוצת חסידים והי' מרבה בשבחו של כ"ק אביו הרה"צ, כאשר יאתה לו וכו'. הוא, בד"ז הגרש"ז, הי' אברך מצויין בכשרונותיו, תפסן גדול במדה נפלאה, וחוזר דא"ח בשפה ברורה. שקדן בלימוד, ונתן עצמו במועצות ודעת לקרב האורחים הבאים, ובמשך כשנה כבר היו לו אנשים עומדים ביחס התקשרות עם כ"ק אביו הרה"צ וכו' אשר התחילו לעשות תעמולה וכו' בקרב החסידים, אשר ממקומות שונות יבקשו מאת הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרב צמח צדק, אשר יואיל לשלוח את אחד מכ"ק בניו הרה"צ לבקר את מקומי אנ"ש, בטענה כי מגודל הוצאת הנסיעה רבים מאנ"ש אינם יכולי' לנסוע לליובאויטש וכו'.

הבקשות האמורות, אם כי לא נזכר בהם מפורש נקוב בשם מי מהבנים, אך עפ"י שיחות שונות מאנשי הבית וממתפללי הכנסת, כל אחד מבני הרבי (לבד מהוד כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש) הי' לו מנין בביתו והיו נחשבים למקורבים וכו', נשמע אשר כ"ק דודי זקני מוהרי"ל מקבל מכתבי בקשה כי יואיל לעשות נסיעה במקומות אנ"ש, כי הרבה מהחסידים עניים, ומהם בעלי עסקים חנונים ויושבי כפרים, אשר בשום אופן אי אפשר להם לעזוב מקומם גם על איזה ימים, ומה גם על איזה שבועות. כאשר הי' הסדר בימים ההם, אשר הבא לליובאויטש הי' שוהה שבועות שתים או שלש, והנסיעה בהליכה וחזרה כשבועות שתים.

דודי זקני הרה"צ מוהרי"ל הלך בתום, ולא ידע מכל הנעשה סביביו וכו'. כנודע אשר מלבד גודל עבודתו בהתעסקות התפלה שהי' מאריך במאד, הי' משכיל נפלא, ובטבע חושיו הי' עמקן וחוקר, והי' חושב תמיד בדברי תורה. ואם כי גם לימוד הנגלה הי' בעמקות, אך זה הי' לפרקים, ובכל יום הי' לומד רק שיעור למיגרס, ועיקר התעסקותו היתה בחסידות, והעיקר במחשבה ועיון. ומחסור הי' כי הי' חסר לו חוש ההסבר וגם שפתו לא היתה ברורה, ולא התחשב כלל עם חושי המקבלים השומעים. ועבודתו בתפלה בהתפעלות ורעש, והכל בתנועה של שמחה ועליצות הנפש.

כל בני הרבי היו להם מקורבים בעלי עסקים, ואשר בני הרבי היו נותנים להם כסף בהשתתפות במסחרם על חלקים ידועים לשליש או לרביע. גם דודי זקיני הרה"צ מוהרי"ל הי' לו בעל הבית א' ושמו ר' מיכל אסנת, ומסחרו הי' בקנין סוסים, והי' מוכרם ביומא דשוקא הנקרא יריד בהעיירות הסמוכות. ואחר המכירה הי' מביא החשבונות לדודי זקני הרה"צ מוהרי"ל לבקרם ולהתבונן בהם. ופעם אחד הביא ר"מ הנ"ל את החשבונות כדרכו, וישב דודי זקני לבקרם, וישב וחשב את המספרים, ואח"כ לקח את העט ופיסת נייר לכתוב עליו את הסך הכל, ויכתוב איזה מלים, ועוד טרם כילה לכתוב וינגן בקול נעימות המורה על דביקות עצומה, ויעמוד ממקומו וילך בחדרו הלוך ושוב עיניו טרוטות, בימינו מכה באצבע צרידה ובשמאלו אחז במצחו, עיניו סגורות וכולו מתלהב. ויתמה ר"מ ועוד איזה אנשי' אשר היו באותו מעמד, ולא הבינו מה זה ועל מה זה הנה לפתע פתאום באמצע החשבון נתעורר בהתעוררות כזו. ויגשו אל השולחן, ויראו את פיסת הניר הכתובה בזה"ל: סך הכל לית אתר פנוי מיני'. וכה עמד כשעה, ואח"כ הלך ויטול את ידיו, ויתפלל תפלת המנחה.14

הר"מ והאנשים עזבו את חדרו, ובעוד ימים אחדים בא ר"מ הנ"ל ויביא לו סכום מעות הקרן וחלק הריוח מהפדיון, וימאן ד"ז מוהרי"ל לקחתם בדרשו את החשבון. וגם התרעם על הר"מ על אשר לא הביא לו החשבון. ולא זכר כלל כי ראה את החשבון ואת המעשה הנ"ל.

בן ד"ז הנ"ל אחז בדרכים שונים בענין התעמולה האמורה, ובבוא מרבית מכתבי הבקשה, אם כי הגיעו גם מהמקומות הרחוקים כמו חערסאן, פאלטאוע צערניגוב15 ומפלכי מאהיליעוו, מינסק, ויטעבסק, ויתעורר השאלה ע"ד נסיעה. ובסוף חדש סיון עשה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ את מסעו, ובחדשי תמוז ומנ"א ביקר את העירות דובראוונע, ארשע, שקלאוו, זשלאבין, ראגאטשאוו, סמארגאן, מינסק.16

בהסתדר דבר הנסיעה, והחשב מחשבות מי מבני הרבי יסעו אתו, היו סברות והצעות שונות, אשר כולם דחה הוד כ"ק אאזמו"ר, ויבחר בבנו הבכור הרה"צ ר' ברוך שלום, אשר יסע אתו וכו'.

ההחלטה הלזו נגעה בבבת עין בד"ז הנ"ל, כי ראה אשר מחשבתו לא באה אל הפועל וכו' ובהגלות נגלות ההחלטה לא עצר כח גם מלדבר ברבים בזה וכו'. הדברים הגיעו לאזני הרה"ח ר' לוי יצחק17 חתן הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק, והוא איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים, למדן גדול וחכם מופלג, והשפעתו בתור אדם המעלה היתה מרובה על כל בני הרבי, בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים. ד"ז הרה"ח הרל"י הנ"ל קרא אליו את בד"ז הגרש"ז הנ"ל, ויוכיחו על דבריו וכו'. ובו ביום ביקר את גיסו ד"ז כ"ק מוהרי"ל, ויפקח את עיניו על דברים אשר היו נעלמים ממנו וכו'.

נסיעת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ עלתה יפה באופן נפלא, כי מלבד הרושם הגדול והכי נפלא אשר פעל על אנ"ש, עוד זאת גם מקרב מפלגת המתנגדים רכש לו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק כבוד רב וקירוב הדעת, ואין לכחד כי הנסיעה ההיא נתנה להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק עטרת תפארת הוד אשר זיוה והדרה התנוצצה גם בפולין ובואלין. הצלחת המסע ומרבית ביאת החסידים על ימי מועדי שנת תרי"ז וכו'.

ואין כאן המקום ולא זה מטרת רשימתי זאת וכו' ורק חפצי לבאר הענינים בקיצור כעין מבוא לספר תרכ"ו.

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש נולד ביו"ד שבט תקצ"ג.18 סדר חינוכו וארחות חייו הי' מחולק משאר אחיו, ומקום מגורו הי' תמיד בקירוב אל הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ. ואחרי הסתלקות כבוד אמו,19 כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מ' חי' מושקא, גרו יחדיו. והנהגת הבית היתה ע"י כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מ' רבקה.

אקצר בכאן מכל הנעשה במשך השנים ההם, ובהתחלת שנת תרכ"ו הרגיש הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [הצ"צ] חלישות גדול, ובר"ה ההוא לא הי' בכח לסדר התקיעות, ויצו כי מפטיר ביום ראשון יקרא בנו הבכור כ"ק הרב"ש, וביום השני יקרא בנו כ"ק מוהרי"ל. והתקיעות יסדר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש.

בכל ימי החרף לא הגיד דא"ח,20 וגם קבלת האנשים הי' רובם ע"י שאילה בכתב, והי' עונה והגבאים כותבים דבר המענה בעצה וברכה.21 ועל הרוב הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש אתו עמו.

עוד בשנת תרכ"ב דרש הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצ"צ מאת בנו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש, אשר יחזור דא"ח ברבים, והי' מצוה להחסידים הזקנים אשר יבקשוהו בזה. והוא באחת אשר לא יוכל  עשות כזאת. בכל זאת פעלו עליו הדברים כי התחיל לחזור לעת מן העתים, לא בקביעות, לפני אחדים. ומאז הותחל היחס בין כל הנזכרים לעיל החסידים הזקנים ובעלי מעלה מפורסמה, אל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש בהדרת כבוד פנימי, כי עד אז הי' כספר החתום גם לפני זקני החסידים, אשר לא ידעו מה לדון על מהותו העצמי.

בשנת תרכ"ג עשה הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש את מסעו לחוץ למדינה לרגלי בריאותו.22 אופן הנסיעה בעת ההיא ידוע כובדה, ובפרט לאדם חלוש. והרופאים מומחים דויטעבסק, והאדונים החכמים ובעלי מדע וירעביצקע וצעקרעט (אשר גרו סביבות ליובאויטש, והי' להם אקעדעמיעס של רפואה ותכונה, ולהם הכירות גדולה עם הפראפעסארין בכל מרחבי המדינה) יעצוהו כי יעשה נסיעתו דרך קיעוו, ושם ידרוש עצת הרופאים המומחים לאיזה מקום לנסוע לחו"ל. כי בין רופאי ויטעבסק הי' חילוקי דעות בדבר מחלתו ומקום הרפואה. והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצ"צ החליט כי יקיים עצתם לנסוע לקיעוו.

אין כאן המקום להרחיב הדיבור הראוי לפרט בפרטיות את טבעי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק ומהלך נפשו הקדושה ברוחב דעתו הטהורה ובמעלת כשרונותיו, הדורשים פרקים מיוחדים כ"א בשרטוטים כלליים. ואחד מהם רוחב הנהגתו, ואצילות ההוד הנסוכה על פניו הק' הי' מרהיב עין כל.

סדר המסע לקיעוו הי' דרך כמה עירות מאנ"ש שהתעכב בהם רק כשעות אחדות, ובכל מקום עברו הי' חוזר דא"ח כפי אשר הבטיח לכ"ק אביו הרה"ק אשר  ציוהו לחזור דא"ח וגם לקבל אנשים. אמנם את זאת לקבל אנשים לא קיים. ונסיעתו זו עשתה כנפים, עד כי בבואו לקיעוו היתה לו קבלת פנים מהודרה מכל נכבדי העדה כמעט בלי הבדל מפלגה. לא מיבעי ממפלגת החסידים ויראי אלקים, אלא גם המשכילים הנלהבים באו לקבל פניו. ובמשך ימי שבתו בקיעוו כעשרה ימים, היתה העיר והסביבה מליאה ברגש נפלא במינו,  ורבים מהחסידים מצערניגעוו, פלטאוע, חערסאן, ניעזין, לובען, ראמען באו לקיעוו. אך חוק שם לו לבלי לקבל ביחידות, רק הי' יוצא אל הנאספים לשוחח עמהם שעה קלה. וכמעט אשר בכל יום בשעה השביעית אחר הצהרים הי' אומר דא"ח כחצי שעה או כג' רבעי שעה. ורבו המתאוננים על אשר אינו מקבל על יחידות.

הד קול הנסיעה הגיעה עד ליובאויטש, ועשתה רושם עז וכו' ותהי לשיחה. אמנם העדר קבלת האנשים על יחידות שללה את היכולת וכו' לבנות עלי' בניני רכילות ולה"ר.

כארבעה ירחים התעכב במסעו זה, ובבואו על ר"ה תרכ"ד לביתו חשבו הכל כי בודאי ישנה הנהגתו הישנה ויחזור דא"ח ברבים, וכן יתקרב אל האורחים הבאים. אבל הוא לא כן עשה, ויתנהג כדרכו בקדש כמקדם.

אמנם אז נודע כי כחו אתו עמו, ובעל ידיעה רחבה בנגלה ובנסתר הנהו, רק שאינו חפץ לגלות, ודרך אחרת לו.

ובתחלת שנת תרכ"ו ציוהו הוד כ"ק אביו הרה"ק אשר יחזור דא"ח ברבים בביהכ"נ של הוד כ"ק אביו הרה"ק, וכמעט אשר בכל שבתות החורף הגיד דא"ח ברבים.23

שמעתי מר' פנחס ליב ז"ל מאגידסאהן,24 אשר הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש, כאשר הי' חוזר דא"ח ברבים בחורף תרכ"ו, בעת חליו של הוד כ"ק אביו הרה"ק, הנה בכל פעם שהי' יוצא לחזור דא"ח, היתה ההתחלה בסגנון זה: "הנה ביום פלוני שמעתי מכ"ק אאמו"ר מאמר זה", והי' מתחיל לחזור המאמר. והי' מסיים בזה"ל: "השי"ת ירחם עלינו כולנו ועל כל ישראל, וישלח במהרה רפואה שלמה לכ"ק אאמו"ר, ויזכנו לשמוע דא"ח מפיו הקדוש עד ביאת הגואל".

הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק, הי' שולח את המשרת שלו ר' חיים דוב ז"ל25 אשר יהי' בעת אשר הוד כ"ק אאזמו"ר אומר חסידות, ובבואו הי' שואל אותו איזה מאמר הגיד, ומה הי' תוכן הדיבור. וברוב פעמים הי' אומר בסגנון כזה: "פון עם זאל ער גיזונד זאיין האב איך נחת".

כימים אחדים לפני פורים תרכ"ו, הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש בויטעבסק לרגלי בריאותו, ובהיותו שם אמר המאמר חייב אינש לבסומי בפוריא, ולא כתבו.

ביום ג'26 י"ג ניסן נסתלק הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

שמעתי מר' יוסף מרדכי ז"ל27 (אחד ממשרתיו הפשוטים של הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק, אשר הי' כארבעים שנה משרת, כי בהיותו נער בן י"ד ט"ו שנה לקחו למשרת. ובהיותו בן כ"א בירך אותו לעת חתונתו כי יתן לו ד' בן ת"ח. ושאלהו: רק בן אחד, וענהו: פאר דיר איז גינוג איין ת"ח. ושיאריך ימים. ואנכי הכותב ראיתי קיום ב' הברכות: א) הכרתי בנו של ר' יוסף מרדכי, ושמו ר' צבי ז"ל, הי' דר בליאדי, עסקו מלמד, והי' בא על חדש אלול לליובאויטש. הי' למדן וחסיד, עוסק בתפלה. ושאר בניו שלשה ושני חתניו של ר' יוסף מרדכי, היו אנשים פשוטים. ב) ר' יוסף מרדכי האריך ימים. בשנת תרכ"ו הי' כבן נ"ה נ"ז בערך, וחי כל ימי נשיאותו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש, ונפטר בשנת תר"ס בן צ"א שנה. ועד יומו האחרון הי' קל ברגליו, ושלם בכל חושיו בראי' ושמיעה כאדם בינוני בריא), כי בלילה ראשונה דחגה"פ התאספו קבוצת אנשים אשר היו מאנשי בד"ז הגרש"ז ויתנו בשיר קולם על המצב בהוה וכו', וביום ראשון של פסח התחילו אנשי הגרש"ז לעשות תעמולה כי כ"ק ד"ז מוהרי"ל ימלא מקום הוד כ"ק אביו כ"ק אאזמו"ר הרה"ק וכו'.

המאמר הראשון אשר אמר הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש בתור רבי, היה המאמר אנכי ה' אלקיך, הכתוב בספר תרכ"ו.

 

1. להלן בסוף הרשימה מפורש שהוא המאמר הראשון שאמרו "בתור רבי". אבל עוד קודם לכן אמר מאמרי דא"ח ברבים (כפי המתואר בהמשך הדברים).

2. נדפס בסה"מ תרכ"ו (מהדורת תשמ"ט) עמ' נ ואילך.

בכמה כת"י נרשם בראשו: "ליל שני דפסח". אך בכת"י אחר נרשם: "התורה הראשונה מכ"ק הרה"ק ר"ש שליט"א בליל ראשון של פסח שנת תרכ"ו בליבאוויץ" (ראה במפתח המאמרים בסה"מ תרכ"ו).

3. אודותיו: 'בית רבי' (ב, פרק ח); 'ראשי פרקים' שבתחילת ס' פלח הרמון (בראשית ושמות) מהדורת קה"ת; הנסמן בס' השיחות תש"ו, עמ' 29 הע' 16.

4. אודותיו: 'בית רבי' (א, פרק כו); 'תולדות יצחק אייזיק' מהרה"ח רא"י גורארי'; הנסמן בס' השיחות תש"ו, עמ' 25 הע' 23.

5. אודותיו: הנסמן בס' השיחות תש"ז, עמ' 84, הע' 4.

6. אודותיו: 'בית רבי' (שם); הנסמן בס' השיחות תש"ז, עמ' 130, הע' 12; 'רשימות הרב"ש' (לפי מפתח השמות).

7. אודותיו: 'בית רבי' (ב, פרק ח); הנסמן בס' השיחות תרצ"א, עמ' 221, הע' 111; קונטרס 'אבני חן'.

8. אודותיו: 'בית רבי' (ג, פרק י); אג"ק אדמו"ר הצ"צ (ב, עמ' צט); אג"ק אדמו"ר מוהר"ש (עמ' ז); 'תולדות אברהם חיים' (עמ' כא-כג), שהוא היה מהראשונים שפרסמו את קבלת הרבנות של אדמו"ר מוהר"ש.

9. אודותיו: 'בית רבי' (שם); הנסמן בס' השיחות תש"ו, עמ' 9 הע' 8.

10. אודותיו: 'ליובאוויטש וחייליה' (עמ' 139 ואילך); הנסמן בס' השיחות תש"ו, עמ' 12 הע' 1.

11. רבינו זי"ע רשם ביומנו את אשר שמע ממוהריי"צ בכ"ה ניסן תרצ"א ('רשימות', חוברת ה, עמ' 29): מהר"ש נ"ע הי' חוזר המאמר לפני רשב"ץ (בחיי הצ"צ). היתה אצלו אסיפת מקטרות (פ?יפ?קעס), והי' אומר לרשב"ץ: קום, זיי זיינען שוין אלע דא. דאס (בהראותו על מקטרת) איז יאשע (טומרקין), דאס איז אייזיל האמלער, דאס איז פרץ וכו'.. והי' חוזר המאמר. עכ"ל.

בס' השיחות תרצ"ז (עמ' 195): אאזמו"ר מהר"ש בחיי אביו לא הי' חוזר דא"ח, רק לפרקים לפני הרשב"ץ ולפני הרש"ב מבאריסאוו. רק הי' אומר לפני הארלאציקעס [=קנקני חלב], לציירם כעין מקבלים, והי' אומר בבדיחותא על כל אחד לכנותו בשם חסיד ידוע.

ברשימת סיפורים (מבית מדרשם של חסידי קאפוסט) נכתב: הרב מוהר"ש ז"ל סיפר, שלבד הדרוש שהי' שומע מאדמו"ר [הצ"צ] נ"ע בש"ק, הי' שומע ממנו עוד שני דרושים בשבוע. וכל דרוש הי' חוזר עשרים פעמים. נמצא שהי' חוזר בסך הכל בכל שבוע ששים פעמים. ואמר, שאם הי' מוצא איזה אנשים הי' חוזר בפניהם, ובאם לאו הי' חוזר בפני-עצמו אצל השולחן. ואמר בדרך הלצה: השולחן הי' שומע הדא"ח.

12. רבינו זי"ע רשם ביומנו את אשר שמע ממוהריי"צ בימי השבועות תרצ"א ('רשימות', חוברת ח, עמ' 16): הצ"צ הי' חוזר לפני מהר"ש נ"ע ביום ג' המאמרים ששמע מאת אדה"ז. הי' אומר לו מתי שמע המאמר מאדה"ז. ומהר"ש נ"ע הי' עושה "הנחות" וכו'. עכ"ל.

מצינו ששה דפים ממאמר ד"ה אני לדודי, שבת מברכים אלול תרכ"א, ואליהם מצורף דף בכתי"ק מוהריי"צ בזה"ל: ששה עלים כי"ק הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהרר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. זהו שריד מספר ההנחות דשנת תרכ"א, אשר רשם בכי"ק את המאמרים אשר הגיד לו הוד כ"ק אביו אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק, ביחוד. ובהשריפה אשר הי' ל"ע בשנת תרכ"ג נשרפו הרבה מכתבי ההנחות שלו בכי"ק. ורק עלים אלו נמצאו אח"כ בין החפצים שהצילו (ראה בצילום).

וראה עוד ב'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש' (לרבינו זי"ע), עמ' 13, אודות קביעות הלימוד שהיתה לאדמו"ר הצ"צ עם מוהר"ש ביחוד, בשנים תרי"ג-תרט"ז, ובהן גם ג' פעמים בשבוע שהי' הצ"צ חוזר לפניו מאמרי דא"ח אשר שמע מפי רבינו הזקן. ע"כ.

עוד מצינו דפים בכתי"ק מוהר"ש שעליהם כתב מוהריי"צ בכתי"ק: מאמרים אשר רשם בעצמו בשנת תרט"ו בערך. וזה שריד מספר שלם באיזה מאות קונטרסים שהיו לו רשימות בדא"ח, ונאבדו בהשריפה דשנת תרי"ז.

13. בן הרה"ק מוהר"ר יהודה ליב, בן אדמו"ר הצ"צ. אודותיו: 'בית רבי' (ג, פרק ח); "זכרון זכות אבות" [מרשימות אדמו"ר הריי"צ], 'הקריאה והקדושה', אייר תש"ד, עמ' ז. 'רשימות' חוברת קמ (עמ' 9).

14. ראה ס' השיחות תרפ"ו (עמ' 100): דודי מהרי"ל עשה פעם א' חשבון, ומרוב עמקותו כתב לבסוף במקום הסך-הכל: לית אתר פנוי מיני'.

ובס' השיחות תש"ה (עמ' 13-14): פון די יארן תרמ"ז-מ"ח געדענק איך אין ליובאוויטש ר' מיכעלע'ן. מען פלעגט אים רופן ר' מיכעלע העזעלע.. ר' מיכעלע הנ"ל איז געווען א שותף אין מסחר מיט איינעם פון די קינדער פון הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ. ווי ס'איז ידוע, האבן אלע קינדער פון הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צ"צ זיך עוסק געווען אין מסחר, דאס הייסט, אז זיי פלעגן זיך משתתף זיין מיט געוויסע סוחרים, אין זייערע געשעפטן. כבוד דוד"ז הרב"ש האט זיך משתתף געווען אין מסחר פון פשתן פענקא [=קנבוס]. כבוד דוד"ז מהרי"ל האט זיך משתתף געווען צו איינעם וועלכער האט געהאנדלט מיט סוסים.

איינמאל האט דוד"ז מהרי"ל געמאכט א חשבון פון עסק און האט געדארפט אונטערציען א סך הכל, האט ער געשריבן: סך הכל, לית אתר פנוי מיני'. און ניט וואס ער האט מכוון געווען דאס צו שרייבן.

15. ברשימותיו של הרה"ח ר' סעדיה ליבעראוו ע"ה (שמועות וסיפורים, ב [תשל"ד], עמ' 57) מסופר, שאנשי טשרניגוב בקשו מהרב ר' פרץ חן שיכתוב לאדמו"ר הצ"צ את בקשתם, שישלח אליהם את אחד מבניו הקדושים לאיזה זמן, ונתרצה לכתוב. אלא שהחסידים רצו שיפרש בבקשתו שהם חפצים במהרי"ל דוקא, ולזה לא הסכים הר"ר פרץ אלא רק אחר רוב הפצרותיהם. הרבי לא השיב למכתבם, אך בהיות הר"ר פרץ כעבור זמן בליובאוויטש, אמר לו הצ"צ בקפידא: וואס זיינען זיי בעלי-בתים אויף מיינע קינדער וועמען צו שיקן וכו'.

16. עד כה היו ידועות נסיעותיו של אדמו"ר הצ"צ בחדשי החורף של השנים תק"צ-תקצ"ג, ובחדשי הקיץ של השנים תקצ"ה-תקצ"ז (ראה ב'מבוא' של הרשד"ב לוין שי' לקונטרס 'רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצ"צ', עמ' 7). כאן מצינו לראשונה את נסיעתו בקיץ תרט"ז.

17. אודותיו: 'בית רבי' (ג, פרק ז); הנסמן בס' השיחות תרפ"ז, עמ' 255 הע' 176. 178.

18. ב'ספר התולדות' (הנ"ל בהע' 12, עמ' 5) רושם רבינו את שנת הלידה תקצ"ד, ובהע' שם מציין לשיחת י"ט כסלו תרצ"ג (לקוטי-דיבורים, עמ' ל), שמשם משמע ששנת הלידה היא תקצ"ג.

וראה עוד בהע' וציונים למהדורת תשנ"ז, שבכמה מקומות נרשמה שנת תקצ"ג ובמקומות אחרים שנת תקצ"ד (כך גם בלקוטי-דיבורים עמ' 250 וכך עולה מצוואת אדמו"ר מוהר"ש שנכתבה בחורף תרל"ה, ונאמר בה: "לע"ע אני בשנת המ"א" (אגרות-קודש, עמ' יב)).

אודות יום לידתו, ב'ספר התולדות' (שם) נאמר שהוא בב' אייר. כך גם ב'רשימות' חוברת קמ (עמ' 8) ובלוח 'היום יום' (עמ' נ).

מרשימת מוהריי"צ אודות הרבנית רבקה עולה, שמוהר"ש נולד באדר ב' תקצ"ד.

19. אודות תאריך הסתלקותה, ראה: 'כרם חב"ד', 2, עמ' 66, הע' 3.

20. הכוונה, כנראה, שלא אמר בריבוי או בקהל רב כדרכו בקודש ברוב השנים. אבל מיעוט מאמרים נאמרו, עד המאמר האחרון בשבת ר"ח ניסן (ראה: 'רשימת מאמרי דא"ח' של הצ"צ, עמ' קסב-קסג).

21. ראה ב'בית רבי' (ג, פרק ו) אודות שנותיו האחרונות של הצ"צ: ומעט מזעיר הי' שהי' מכניסם לחדרו על יחידות. ורובם ככולם היו מגישים שאלותיהם בצעטליך ע"י המשרתים, ועל ידם הי' משיב להם בקצרה בע"פ או בכתב.

22. ב'פתח דבר' למאמרי 'והחרים' תרל"א, כותב רבינו: תרכ"ג נוסע [מוהר"ש] לקיוב ואח"כ לפטרבורג וכו'.

אך ב'ספר התולדות' (הנ"ל) עמ' 13 מייחס רבינו את הנסיעה לשנת תרי"ח, וכותב בהע' 16 שם, שכך צ"ל גם ב'פתח דבר' הנ"ל.

אודות נסיעה זו נאמר שם: תרי"ח נוסע לקיוב, פעטערבורג ולחו"ל (איטליא ואשכנז). הטעם אמרו, מפני היראה, שהוא להיטיב בריאותו. אבל באמת היתה הנסיעה לרגלי עניני הכלל. וכן עשה נסיעות כאלו בשנות תרי"ט, תרכ"א, תרכ"ב.

וצ"ע ממ"ש ב'רשימות' חוברת קפא (עמ' 11), שנסיעתו הראשונה של מוהר"ש לחו"ל היתה בשנת תרי"ט.

23. ב'ספר התולדות' (שם): תרכ"ו בראשית השנה, ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצ"צ, מתחיל לאמר דא"ח ברבים. בזמן ההוא "האט דער רבי דער צמח צדק מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] שליט"א געשיקט א צעטעל צום עולם: אליו (אדמו"ר מהר"ש) תשמעון כאשר שמעתם אלי" [כך גם ב'רשימות', חוברת קמ, עמ' 4. מ'יומן' שנת תרצ"ג].

24. משרתו של מוהר"ש. גבאי-שני וכותב פתקאות (ראה ס' השיחות תרפ"ג, עמ' 41, והנסמן שם בהע' 15).

25. אודותיו: 'לקוטי דיבורים' (עמ' 876) ובכ"מ.

26. צ"ע, שהרי באותה שנה חל י"ג ניסן ביום ה' (ראה גם 'כרם חב"ד', 2, עמ' 67).

27. ראה אודותיו במקומות שנסמנו בס' השיחות תש"ח, עמ' 233 הע' 26.

וראה ב'ספר התולדות' הנ"ל (עמ' 67 ועמ' 70), נוסח אחר באשר לברכת הצ"צ ושנות חייו של ר' יוסף מרדכי.

 

                                                (כפר חב"ד גל' 1085)




הוסף תגובהתגובות