ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ג אדר תשס"ח
מ"האח" עד "כפר חב"ד"
סקירה ומבט על עתוני חב"ד בעבר ובהווה

 

מ"האח" עד "כפר חב"ד"

(עיתוני חב"ד בעבר ובהווה)

            "גליון האלף" של עיתון 'כפר חב"ד' מהווה הזדמנות נאותה לסקירת עיתוני חב"ד שיצאו מאז ועד היום, במשך קרוב למאה שנה!

            מסקירה זו ניווכח שכמעט כל דבר הקיים כיום בעיתון, "כבר היה לעולמים" כדוגמתו בעיתונים שקדמוהו, מבלי שנתעלם מהבדלי הכמות והאיכות שהזמן גרמן.

            לא סקרנו כאן כלל את כתבי-העת שאינם "חדשותיים"; ומאלו שיש בהם מזה וגם מזה, התמקדנו ב"פן החדשותי" שבהם.

 

האח

זהו "עתון הילדים הראשון" שהוציאה היהדות החרדית, עתון בעל מטרה חינוכית מוצהרת ובלתי מוסווית, שלכאורה אין מה לחפש בו ענייני "חדשות".

בכל זאת ניתן למצוא ב"האח" שפע ידיעות לתולדות אנ"ש, הן במודעות הברכה (כגון "מברכים אנו בברכת מזל-טוב את חברנו.. ליום עלותו על כסא רבנות בעיר.. יעלה מעלה מעלה, כברכת התמימים"), הן בדיווחים הקצרצרים שבמדורים "נדבת אחים" ("תרמתי ח"י ק"כ לרגל הבר מצוה שלי") ו"פותרי החידות" (מדורים שבהם מצינו את שמו של כ"ק אדמו"ר זי"ע ושני אחיו, וכן את שמות הרבנית חיה מוסיא ושתי אחיותיה).

לעתים בודדות יש גם דיווח ידיעות ישיר מ"חדשות ליובאוויטש", הן לטוב כגון דיווח על מסיבה שערכה הרבנית שטערנא שרה לתלמידי החדרים, בתרומתו של הגביר ר"נ גורארי' לרגל שמחות משפחתיות, או מסיבת בר-מצוה "להילד התמים הלומד פה בחדרים מר פנחס טודרוס יחי'.. אלטהויז יחי' מניקולאיוב.. והוא דרש באזני הקרואים מעיני הפרשה והתפלין עפ"י למוד החסידות, כי בינה יתירה ניתנה בתלמידי החדרים בפה לדעת ולהבין גם בתורה הנפלאה הזאת".

והן למוטב כגון הידיעה "חבל על דאבדין!" אודות פטירתו של "הישיש החסיד המפורסם ר' מיכאל בלינער ז"ל" [הוא המשפיע ר' מיכאל "דער אלטער" מנעוויל], שמותו הוא "אבידה גדולה להתמימים אשר בליובאוויטש". וזאת בתוספת קווים קצרים לדמותו הנאצלת.

מ"חדשות חוץ" מצינו שם דיווח (שנעתק מעיתון 'המוריה' שנדפס באה"ק) אודות ישיבת 'תורת אמת' בחברון, והבחורים שנשלחו אליה מליובאוויטש ע"י אדמו"ר הרש"ב, והרה"ח ר' זלמן הבלין בראשם.

            גם מודעות פרסומת בודדות נתפרסמו ב"האח": האחת ל"טליתות כשירות ומהודרות מצמר רחלים לבן ונקי" תוצרת ליובאוויטש, שניתן להשיגן אצל ר' חנן מרוזוב, והשניה יין-גפן שנעשה בהשגחתו של הר"ר אברהם שניאורסאהן מקישינוב חותנו של אדמו"ר הריי"צ "ואדמו"ר מליובאוויטש שליט"א והרה"ג ר' חיים הלוי סאלוועייציק מבריסק שליט"א מפליגים מאד בהידור היי"ג הזה, וכל האדמו"רים מפולין, ליטא ורייסין מהדרים אחרי יי"ג זה", שניתן להשיגו אצל שמוטקין ופרידמן בווארשא.

            הודעה מסוג חריג אך אופייני התפרסמה בשלהי אלול תער"ב אודות אדמו"ר הרש"ב: "כי שבע רצון היה אם היו אנ"ש מונעים את עצמם מהטרידו בימי אלול ותשרי אלה, במכתבים הדורשים עצה ותשובה, כי אין הזמן מספיק להשיב עליהם והרי הם נשארים בלי תוצאות".

            "האח" החל לצאת לאור כשבועון בחודש כסלו תרע"א, ופסק מלהופיע עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי תרד"ע.

            אודות "האח" ואודות עורכו הרה"ח ר' משה רוזנבלום ע"ה, ראה בסידרת הכתבות שנתפרסמה ב'כפר חב"ד' (גל' 892 ואילך).

           

התמים

ב"פתח דבר" לחוברת הראשונה של "התמים" (תמוז תרצ"ה) מבארת ה'מערכת' את מטרתו של הקובץ:

            "תפקידו של הקובץ הוא כללי ופרטי:

            "בעת הזאת אשר רחוב היהודי מלא וגדוש מעתונים וירחונים ממפלגות וחברות שונות, המפטמים ומבלבלים את המוחות בשאיפות ואידיאות חדשות, דרוש ומאד נחוץ להשמיע בחוצות בת-רבים את הד קולה של התורה הטהורה כמסירתה ונתינה, להאיר ולעורר את הלבבות באור החסידות האמיתי ולחזק ולעודד את הרוחות בזכרון ימי קדם של חיי אבותינו וזקנינו בדורות הנאורים שלפנינו, זהו תפקידו הכללי.

            "אמנם גם תפקיד פרטי מיוחד יש לו להקבוץ עבורנו חניכי ותלמידי מוסדות ישיבות תומכי תמימים דליובאוויטש יצ"ו. מסיבות לסיבות שונות וביחוד לרגלי פרעות המלחמה האחרונה שבלבלה את העולם, נמצאים חברינו התמימים שי' (פרוזים) [פזורים] ונדודים על פני מרחבי תבל במדינות שונות, רחוקים איש מרעהו, בריחוק מקום והפסקי גבולות ומחיצות שונות.

            "חברים תמימים לדעה שהתחנכו יחד במיטב שנות נעוריהם על ברכי התורה והחסידות בשבת תחכמוני בישיבת "תומכי תמימים" והיו מקושרים ביניהם בעבותות אהבה עזה כאחים ממש, הנה עפ"י גזירת ההשגחה אחד מהם נדד לארצה"ב, השני לבריטני, והשלישי לאה"ק והדומה, וכהיום אין אחד יודע משלום רעהו מעמדו ומצבו, ואין האפשרות להתדבר יחד בענינים עיקרים הנוגעים לפעולותינו בחיזוק היהדות והרבצת התורה.

            "המצב הזה דרש מאתנו ליצור בימה מיוחדה שמעלי' ישמע קולנו, קול תורה תמימה בנגלה ודא"ח, ומעלי' יאמרו דברי התעוררות והוראות שונות העבודה העמוסה עלינו בתור תמימים, לפעול בהרבצת התורה והפצת לימוד החסידות. עוד זאת, בה ועל ידה נודיע ונתוודע משלום אחינו חברינו לדעה, ומפעלותיהם הטובות במקומות מגוריהם להטבת מצב היהדות".

            הרוב המוחלט של החומר שנדפס בשמונת הקבצים שיצאו (עד כסלו תרח"ץ) הוא תורני-חסידי, והוא גודש את המדורים המיוחדים לכך: אגרות קודש; שערי חסידות; שערי תורה; חידושי תורה; שערי ישיבה; דברי ימי החסידים.

            ל"חדשות" ההווה נועדו המדורים "שלום אחים" ו"שונות".

            "שלום אחים": הקמת ישיבות חב"ד במקומות שונים או הרחבת הישיבות הקיימות.

            "שונות": דיווחים על אירועים במחיצתו של הרבי, התוועדויות אצל הרבי ובמרכזים שונים של אנ"ש, נסיעותיו של הרבי, "ועידה כללית של איגוד תלמידי התמימים במדינתינו", דיווח על הירחון "חב"ד בולעטין" היוצא בארצה"ב. הקמת "איגוד עולמי של חסידי חב"ד והתמימים נוסח האר"י", שאלון לבתיכ"נ לשם עריכת ספר זיכרון "כנסת חב"ד" לדברי ימי בתיכ"נ חב"ד נוסח האר"י בכל העולם.

במדורי "חדשות" אלו התפרסמו גם חלק ממכתבי אדמו"ר הריי"צ שנכתבו באותם ימים ונועדו לרבים.

ראויות לציון התמונות הרבות שבגליונות "התמים"; מיעוטן של אדמו"רי חב"ד ורובן תצלומי כתב יד קדשם. באותן שנים היו המשאבים הכספיים דלים ואילו הכנת הגלופות היתה כרוכה בהוצאה כספית גדולה. עלינו להעריך כיאות את הנכונות להשקעה ניכרת זו למען השבחת איכותו של הקובץ.

בעמודים האחרונים מוצאים אנו "מודעות פרסומת" לספרים וחפצי קדושה, וכן בשורת הדפסת קונטרסים חדשים של מאמרים ושיחות. גם ממודעות אלו ניתן לשאוב מידע ראשון במעלה, ולפנינו שתי דוגמאות, שתיהן מהקובץ השביעי: ברשימת "דפוסי הספר תורה אור" שערך הרבי, נרשמה "תוצאה חדשה ומתוקנת.. על פי הוראת מרן כ"ק אדמו"ר [מהריי"צ] שליט"א. ע"י בית מסחר והוצאת ספרים 'שניאור' (שמוטקין. ווארשא)". הרבי עצמו מעיר ש"לא ראיתיו, לעת-עתה", אך הוא רושמו ע"פ המודעה ב"התמים" "וצריך בירור אם נשמרו טופסים מהדפסה זו שיצאה לאור זמן קצר לפני התחלת מלחמת שנת תרצ"ט". הדוגמה השניה נתפרסמה ב'כפר חב"ד' (גל' 971 עמ' 20), שממודעות הפרסום של הסופר ר' שניאור זלמן ויינשטיין ע"ה למדנו שאדמו"ר הריי"צ כתב אצלו פרשיות "עבור חתניו ונכדו שיחיו", ושפרשיות אלו נכתבו ב"כתב המקובל אצל אנ"ש מאדמו"ר הזקן".

            חבל שמודעות אלו נשמטו ממהדורות הצילום של "התמים".

 

חב"ד בולעטין

            הדף הראשון של ה"בולעטין" (עלון, ידיעון) יצא לקראת י"ב תמוז תרצ"ה, ובו: סקירה קצרה על פרשת המאסר והגאולה, קריאה להתאגדות כל חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה וקריאה לתמיכה בישיבות "תומכי תמימים".

            הדף נדפס במימיוגראף (סטענסיל) וכך גם כל הגליונות הבאים אחריו; הדף הראשון כולו ביידיש, ואילו הגליונות הבאים רובם ביידיש ומיעוטם בלה"ק.

            רק בגליון הבא אלול תרצ"ה נכתבו "דברים אחדים על מטרתנו" (בחתימת הרב ניסן טעלושקין), וכן בתוכן שונה "אונזער צוועק" (מטרתנו).

            בדבריו מצביע הרב טעלושקין על "רוח הקדושה" ושאר המעלות שהיו מצויים בתוכנו בעבר "וכל זה חסרים לנו ביחוד בארץ זו; כמו אברים מדולדלים הננו, באין תורה ובאין אורה, באין חיבור ובאין קישור, באין אחוה ובאין אהבה". את החסר הזה באה "אגודת חסידי חב"ד" להשלים, וגליונות ה"בולעטין" החודשי יהיו "משמשים לטל של תחיה להחיות את עצמותינו שנתייבשו". וזאת הן ע"י סיפורים מן העבר והן באמצעות "הידיעות על חיי יום ומעשי כל אחד מאתנו לטובת האגודה שלנו, וגם שאיפותינו, שינתן להם מקום רחב בגליונות אלה, נתחזק ונתעודד לחדש בנו את זו האהבה הטבעית שירשנו מאבותינו הגדולים, ולפעולות ומעשים להפרחת תחיית נטע החב"ד שנטעו בתוכנו רבותינו הקדושים".

            ההקדמה האידית מביעה את התקווה להביא לכאן את "הרוח שמעבר לים", חדשות מהישיבות ושאר חדשות חסידיות ("חסידישע נייעס") מכאן ומשם.

            כבר בגליון זה מדווחים על מצב בריאותו של אדמו"ר הריי"צ ומקום הימצאו, כפי הידיעות שהגיעו אליהם ממזכירו של הרבי, הרה"ח ר' יחזקאל פייגין. דיווחיו של המזכיר ר"י פייגין מתפרסמים גם בגליונות הבאים.

            מ"חדשות אמריקה" מדווחים על שהותו בת השנתיים של הרה"ח "ר' יצחק מתמיד" באמריקה, ביקור שעומד להסתיים עם נסיעתו הקרובה לריגא. "יהודים רבים נתקשרו אליו, הבה נקווה שנזכה להתראות עמו שנית וליהנות מטובו".

            אך כבר בגליון הבא מתבשרים הקוראים שעל-פי בקשתו של הרבי, האריך ר"י מתמיד את שהייתו, בחודש החגים הוא ישהה בשיקאגו, ורק אחר-כך ישים פעמיו לאירופה. בפועל עזב הרר"י מתמיד את אמריקה רק בחודש כסלו (כפי הידיעה בגל' כסלו-טבת), ובשעת ההודעה על כך כבר הספיק להגיע אל הרבי באטוואצק, ולדווח לניו-יורק במכתב על ההנאה שקיבל הרבי מהדו"ח שלו.

            בהמשך לביקורו זה, מתפרסם בראש גליון חודש שבט מכתבו של הרבי ל"אגודת חב"ד", בדבר הבשורות שקיבל מר"י מתמיד אודות עבודתם, והוראותיו להמשך הפעילויות.

            את פרי השפעתו באמריקה ניתן לראות במכתבו של אחד הקוראים, המציע לכתוב לרבי ולבקשו שישלח לאמריקה משפיע קבוע, ורצוי שיהיה זה ר' יצחק מתמיד...

            בוועידה השנתית שנתקיימה כעבור כמה חודשים אכן נתקבלה החלטה לבקש זאת מהרבי, וכתוצאה מכך כתב להם הרבי שעליהם לעשות את כל אשר ביכלתם להסדיר את הגירתו של הר"י מתמיד לאמריקה לשם עבודתו כמשפיע ברחבי המדינה!

            הידיעות המקומיות מלמדות על אירועים שהתרחשו בבתי-הכנסת "נוסח האר"י", זמנם ומקומם של שיעורי תורה והתוועדויות, וכן הודעות מקדימות לקראת האירועים העתידיים. גם "חידוש" שלא מצינו בדיווחים שב"התמים": פעילויות של "אגודות נשים למען ישיבות תומכי תמימים".

            באותה תקופה נערך בכל שנה, בתקופת הקיץ, "ועידה שנתית" לכל חברי "אגודת חסידי חב"ד", ולרגל הכינוס יצאו גליונות מורחבים "קאנווענשאן נומער" (גליון הוועידה). בגליונות אלו רשמו זקני חסידי חב"ד מזכרונותיהם.

            ראוי לציין, שבכמה גליונות החומר הקשור ל"הווה" אינו מתבטא רק ב"חדשות", אלא גם במאמרים על בעיות השעה הרוחניות, הקרירות השוררת ביהדות אמריקה, בעיות בחינוך הבנים והדרכים לשיפור המצב.

וכפי ש"התמים" מדווח על ה"בולעטין" החדש, כך מדווח ה"בולעטין" על כתב-העת החדש "התמים"... לדבריהם: הקובץ מכיל 92 עמודים, וכולו אוצר של מרגליות; אילו היתה חוברת כזו יוצאת לאור באמריקה, היו יכולים לעשות ממנה ללא גוזמה תריסר חוברות...

            מתפרסמים שם מכתביו של הרבי מאותה תקופה, ביניהם גם מכתבים שנועדו במישרין לחסידי חב"ד באמריקה בכלל, או בקשר ל"בולעטין" בפרט.

            מעטות הן הידיעות אודות אירועים שמחוץ לאמריקה או אירועים שאינם קשורים לרבי ולישיבה שלידו. מהן יש לציין שתי ידיעות מאה"ק: אודות פטירתו של הרה"ח רש"ז הבלין (ונקרולוג קצר), ובשורת צאתו של הרה"ח ר' משה אקסלרוד את רוסיא ובואו לאה"ק. ומלונדון: ר' יצחק מתמיד שוהה שם כבר זמן מה, ופועל גדולות ונצורות!

            וידיעות על "נוסעים ושבים": הרה"ח ר' ישראל דזייקובסאן נוסע מניו-יורק אל הרבי באטוואצק, ואילו תלמיד הישיבה באטוואצק הר"ר משה פנחס כ"ץ, התחתן ובא לניו-יורק... "תקוותנו שבמעלותיו וכשרונותיו הוא יסייע רבות להרמת קרן התורה והחסידות בארצנו. יהי בואו ברוך לשלום ולהצלחה".

דיווח עליו במדור "שונות" שבקובץ השני של "התמים" (כסלו תרצ"ו):

"זה איזה חדשים מופיע באמעריקא ירחון בשם "חב"ד בולעטין" שיצא לאור על ידי אגודת חב"ד בארצוה"ב וקנדה. בירחון הלזה מודיעים מכל המאורעות החשובים שהיו בו בחודש בדברי הימים של חסידי חב"ד וכן מכל הנעשה ונשמע בהווה בחיי אנ"ש בנוגע העניינים הכלליים השייכים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אנ"ש והתמימים, ישיבות תומכי תמימים וכדומה.

"הופעת הירחון הלזה פעלה הרבה להתעוררות רוח החסידות וזכרון ימי קדם בין אנ"ש דארצות הברית, והירחון רכש לו הרבה קוראים בין חוגי החרדים בכלל וחסידי חב"ד בפרט בכל פנות ארצוה"ב וקנדה".

            ראיתי תריסר גליונות שנתפרסמו עד חודש תמוז תרצ"ט, ואיני יודע אם נדפסו גליונות נוספים.

            עוד על "חב"ד בולעטין" וקטעים נבחרים ממנו הקשורים לתולדות חב"ד בארה"ב, ראה בפרק המוקדש לו בס' "תולדות חב"ד בארצות הברית", עמ' קיט-קכג.

 

דער חבר

            לפני שישים שנה בדיוק, בחודש סיון תש"ב, נדפס הגליון הראשון של "דער חבר" ("החבר"), המוגדר בכותרת-המשנה שלו כ"עיתון לצעירים יוצא לאור ע"י ארגון "עונג הורים" של הישיבה הקטנה שעל-יד ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש במונטריאול" (החל מגל' פסח תש"ג נוסף ל"ישיבה הקטנה" שמה "אחי התמימים").

            ה"צעירים" שאליהם פונה העיתון אינם ילדים, אלא "הורים צעירים", שיש לשכנע אותם שישלחו את בניהם למוסדות חינוך יהודים-דתיים בכלל, ולישיבת חב"ד בפרט.

            חלק ניכר מהחומר, ואולי אף רובו, הוא תורני עיוני או קל אבל גם "הפן החדשותי" תופס בו מקום נרחב, במגמה ברורה של חשיפת זרם החיים היהודיים שהחל לפכות בעוז ובחיות בקנדה הקרה והמנוכרת (על עובדה זו מצביע זקן רבני קנדה בגליון הראשון, בתארו את רוח החיים שחדרה לשממת בתי-הכנסיות עם בואם של המהגרים החדשים מאירופה לפני כמחצית השנה בלבד).

            ב"חדשות" קוראים אנו על התפתחות הישיבה (ופרטים בעלי ענין, כגון תלמידים חדשים פליטי מלחמה שלמדו מקודם בישיבות פרנקפורט והאמבורג. על משוחררי "מחנה שבויים" אחרים שהגיעו לישיבה מאוחר יותר קוראים אנו בגליון 7, והם תלמידים שכבר למדו בישיבה בטורונטו במשך שנה, ורק כשהתברר להם ההבדל בין הישיבות עברו לישיבת חב"ד במונטריאול...), אירועים חשובים שהתרחשו בין כתליה (כגון התוועדויות או "קבלת פנים" לתלמידי ה"קבוצה" שחזרו מ770-...), שיעורי תורה למבוגרים, חוגים יום-יומיים ללימודי היהדות עבור תלמידי בתי-הספר העממיים, כנסי "התעוררות בתשובה" ושאר פעילויות הקשורות למועדי השנה.

            "חידוש" שלא מצינו כמותו בעיתונים החב"דיים שסקרנו עד כה, הוא דיווח על שמחות בקרב אנ"ש ופרסום איחולים בקשר לאירועים אלו. לידיעות אלו כשלעצמן יש ערך חשוב לתולדות אנ"ש, אבל הן חושפות מימד אנושי נוסף: הקורא נוכח לראות, שהשמות שהוא מתוודע להם אגב קריאה, אותם עסקנים, מגידי-שיעורים, מנהלי הישיבה וכותבי המאמרים בעיתון לא היו באותה שעה אלא בחורי ישיבה שאך זה מקרוב הגיעו מאירופה, יש מהם שהתחתנו בתקופת הדפסת העיתון, ואחרים היו אז עדיין צעירים מדי...

            וכל ה"שמות" הללו זכו לבנים ובני-בנים מרביצי-תורה ושלוחים: צאצאי הרה"ח ר' לייב קערמער, הרה"ח ר' יוסף ראדאל ויבדלו לחיים הרה"ח ר' משה אלי' גערליצקי, הרה"ח ר' יצחק הענדל, הרה"ח רמ"ז גרינגלאז והרה"ח ר"י ויינברג.

            אגב, לתיאור חתונותיהם של הרב ראדאל והרב גערליצקי הוקדש תיאור מפורט, שכן חתונות חסידיות מעין אלו לא היו חזון נפרץ במונטריאול של אותם הימים. מציאות זו ניכרת גם מהדגשת העובדה ש"החופה נערכה תחת כיפת השמים" ללמדך שחידוש גדול שנו כאן! באותם דיווחים קוראים אנו גם על אורחים שהגיעו במיוחד מברוקלין, כגון הרה"ח ר' שמואל לוויטין, הרה"ח ר' ישראל דז'יקובסון והרה"ח ר' משה פנחס כ"ץ.

            לא "חדשות חב"ד מקומיות" בלבד מדווחות בעיתון, אלא גם ובכיסוי נרחב מהנעשה בחצירו של הרבי בברוקלין, שיחות לראשי-ישיבות, עסקני-חינוך ותלמידים,שיחה למדריכים ב"מסיבות שבת" ומכתבים חדשים של הרבי. כמו-כן מדווח העיתון על פעילויות שונות של ה"מרכז לענייני חינוך": מסיבות שבת, כינוסים בענייני חינוך (אחד מהם שנערך ב770- בב' אייר תש"ג, נועד לצעירים שיש להם ענין בעבודת החינוך, ונוהל ע"י "יו"ר ועד הפועל של ה'מרכז לענייני חינוך' הרב מנחם שניאורסהן" אירוע בלתי-ידוע לכאורה) וכן ספרים ופרסומים חדשים שהוציא המל"ח לאור.

            משום מה נתעלם עיתון זה מן העין, כך שלא נעשה בו שימוש בשעת עריכת הספר "תולדות חב"ד בארצות הברית", ויותר מכך נתפרסמו בו שלושה מכתבים שכתב כ"ק רבינו במיוחד עבור "דער חבר", והם לא נאספו לסידרת "אגרות הקודש" של הרבי (מכתבים אלו יודפסו אי"ה ????).

            רובו של העיתון נכתב ביידיש, ומיעוטו כשני עמודים או יותר באנגלית.

            "דער חבר" היה אמור להיות ירחון, אבל בפועל במשך השנה הראשונה יצאו לאור רק שבעה גליונות. בגליון השביעי (סיון תש"ג) מסבירה המערכת, שהיוקר שנגרם בעטייה של המלחמה אינו מאפשר להוציא את העיתון מדי חודש בחדשו, ואגב כך פונה אל הקוראים להרחיב את מעגל הקוראים והחותמים. אך נראה שגליון זה היה הגליון האחרון. יתכן שעם תחילת צאתו לאור של "קובץ ליובאוויטש" בשנת תש"ד, נתמעט הצורך בעיתון מקומי.

 

הקריאה והקדושה

            בתחילת שנת תש"א החל להופיע הירחון "הקריאה והקדושה", על-ידי "אגודת חסידי חב"ד" שבברוקלין.

            כותרת המישנה של העיתון מגדירה אותו כ"כתב-עת לענייני יהדות תורתית ברוח חסידות חב"ד".

ובהמשך: בהדרכתו ובהשתתפותו ("אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג") של אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. אך על המלים "בהדרכתו ובהשתתפותו" הודבקה מדבקה ששינתה זאת ל"מיט דער גוטהייסונג און ברכה" בהסכמתו ובברכתו של אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש.

מטרתו של העיתון מבצבצת כמעט מכל קטע וקטע, והיא: בשורת הגאולה. ובמטבע הלשון שנטבעה באותה תקופה והיתה ה"מוטו" של כל הפעילויות: "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה".

            וכבר בתאריך הגליון הראשון אנו קוראים: ערב ראש השנה התש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל.

            ה"חדשות" אינן רבות באופן יחסי לכללות החומר אבל חשובות, וחלקן רבות עניין אפילו לקורא בן זמננו. כבר בגליון הראשון אנו מתבשרים על רכישת 770 למושבו של הרבי; רוב הדיווחים הם על התפילות וההתוועדויות של הרבי, קטעים משיחותיו, מכתבים חדשים ותקנות.

            מדור קבוע בשם "אגודת חב"ד טהעטיגקייטען" מדווח על פעילויותיה של אגודת חסידי חב"ד וכן על אירועים שונים: אורחים שהגיעו מהגיהנם של אירופה, סיום ספר-תורה ב770- וכן כינוסים שונים שנתקיימו שם.

            ולא רק על "אגודת חב"ד", אלא גם על שאר המוסדות שאך זה עתה החלו את ראשית דרכם: מרכז הישיבות, מחנה ישראל (כולל מפעל "משניות בעל-פה" ותיאור מעמד "סיום הש"ס בע"פ" שנפתח ע"י "הרב מנחם שניאורסאהן, יו"ר ועד הפועל של 'מחנה ישראל', שגם אמר את ה'הדרן' בפלפול עמוק וחריף"), הוצאת הספרים 'קהת', מרכז לענייני חינוך (ו"מסיבות שבת" שבמסגרתו), ועד ספר התורה לקבלת פני משיח.

            "חדשות חב"ד" מגיעות גם מחוץ לניו-יורק: ממונטריאול שבקנדה, מתל-אביב שבאה"ק וגם משאנחאי שבסין.

            בהשוואה לעיתוני חב"ד האחרים ניכרת כאן המגמה החב"דית-כללית, ללא נתינת מקום ל"שלום אחים" ושמחות פרטיות.

            יש לציין את מדור מכתבי הקוראים, שבו ניתן פתחון-פה גם לאלו שאינם נמנים עם "אוהדי חב"ד" כמובן עם "תשובת המערכת" לצדם.

            בסוף שנת תש"ה פסקה הופעתו של "הקריאה והקדושה"; כ"ק אדמו"ר זי"ע מתייחס לכך באחד ממכתביו (אגרות-קודש, י, עמ' שכט): ..שאלת המשך ההוצאה-לאור של "הקריאה והקדושה" בודאי ידוע לו אשר ביחד עם תום המלחמה העולמית השניה, הנה הפסיק כ"ק מו"ח אדמו"ר גם הופעת הירחון.

            לפנינו תופעה הפוכה מזו המוכרת: אם עד כה ראינו שהופעתם של עיתונים פסקה בעטייה של פרוץ המלחמה, הרי לנו עיתון שחדל להופיע בגלל סיום המלחמה!

            אך לקוראי העיתון הדבר נהיר, שהרי כל-כולו היה ביאור למאורעות המלחמה כהכנה לביאת המשיח, ובשוך הקרבות נראה שחלפה-עברה לה שעת הכושר עד יערה ה' רוח ממרום.

 

קובץ ליובאוויטש

            במשך השנים שחלפו מאז פרסום הגליון הראשון של "קובץ ליובאוויטש" כסלו-אדר תש"ד השאיר הקובץ את רישומו בתודעת אנ"ש בעיקר בזכות המדור "תשובות וביאורים", שבו נדפסו ביאוריו הנפלאים של הרבי זי"ע (באותם ימים חדב"נ מוהריי"צ) בפרד"ס התורה.

            אבל לא למענם נועד הקובץ לכתחילה, ולא הם היוו את רוב החומר שנתפרסם בגליונות אלו; מטרתה של החוברת מוגדר היטב ב"במקום הקדמה" שבראש הגליון הראשון (להלן בקיצורים ובתרגום ללה"ק):

            "לשעבר, כשהיתה לאנ"ש והתמימים האפשרות להסתופף בתדירות בצלא דמהימנותא בהיכלו של הרבי שליט"א וכשם שבא לראות כך בא ליראות אזי לא היה צורך גדול בחוברת מעין זו. אבל במצב ההווה כשאנ"ש והתמימים פזורים ברחבי תבל, יש צורך מוחלט בעלון שיתאר את האירועים המרכזיים בבית רבינו שליט"א, ההתוועדויות ביומי דפגרא, הפתגמים וההוראות השונות הנשמעים מהרבי בנוגע לחובת האדם בתקופה הרת עולם זו; עלון שידווח על הנעשה במוסדותיו של הרבי, על חייהם של ידידינו אנ"ש וגזע אנ"ש והתמימים בכל מקום שהם בכלל, ובנוגע לעבודת הרבצת התורה והפצת דא"ח במקומות מגוריהם.

            "הקובץ ישמש גם בימה לאוהדי חב"ד, לאנ"ש ולתמימים, שיוכלו לכל הפחות בכתב להתדבר ביניהם ולהביע את דעתם בנושאים ובבעיות הקשורים לעולמה של חב"ד. כמו-כן יוכלו לפרסם שאלות וביאורים בדברי-תורה, בעיקר בכל מה ששייך לספרים היוצאים לאור, מאמרים ושיחות קודש.

            "דחיפה ישירה להקמתו של הקובץ ניתנה משיחתו של הרבי (הנדפסת באותו גליון) וממכתבו: "נרגש מאד המחסור בהתקשרות בכתב עכ"פ עם הרבה מתלמידי התמימים ומאנ"ש שי'.. הרבה מתלמידי התמימים ומאנ"ש שי' מתאוננים שאינם יודעים מאומה מהנעשה והנשמע. ומה מאד נחוץ היה לסדר מערכה מיוחדת 'שלום אחים'.. להודיע מהנעשה אתנו פה ולהוודע מהנעשה אתם.. והוא בכלל פיקוח-נפש מוסרי.."

            "באמת כבר היה מדור 'שלום אחים' בקובץ 'התמים' שיצא לאור בפולין במשך כמה שנים לפני המלחמה הנוכחית, ופסק בפרוץ המלחמה.

            "פונים אנו לכל ידידינו ברחבי תבל: עזרו לנו להגיע למטרתו של הקובץ בכך שתשלחו לנו רשימות מאנ"ש וגזע אנ"ש ותלמידי התמימים הנמצאים במקום מגוריכם; תיאורים קצרים מחיי אנ"ש והתמימים, שיעורי לימוד נגלה ודא"ח וכד'.

            המדורים הקבועים תואמים כמעט לחלוטין לתוכנית שהותוותה בהקדמה: "מבית רבינו" (דיווחים על התוועדויותיו של הרבי, תפילותיו ברבים, תיאור החגים במחיצתו וכד'), "מהני מילי מעלייתא.." (אמרות קצרות מדיבוריו של הרבי), "מחיי המוסדות אשר תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א" (מחיי הישיבות, החדרים ובתי-הספר לילדות, כינוסים, ספרים וקונטרסים חדשים של ה"מרכז לענייני חינוך" ו"אוצר החסידים". פוגשים אנו לראשונה ב"שלוחי הרבי לערי השדה", וכן "שדה" כפשוטו: שליח נודד שביקר מאות בעלי משקים בכמה מדינות, ויצר אתם קשרים לחיזוק יהדותם), "ניגוני חב"ד" (על ניגונים מסויימים, בצירוף תווי הנגינה; מדור לא קבוע), "על הספרות החב"דית" (סקירות על ספרים חדשים מהוצאת 'קהת'), "שלום אחים" ("אירועים בחיי ידידינו אנ"ש והתמימים שי'" ברחבי תבל).

            וכל זאת בנוסף לשיחות ומכתבים של אדמו"ר הריי"צ, שנדפסו מחוץ למדורים הקבועים.

            ידיעה מיוחדת שהתפרסמה בפני עצמה היא אודות פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק שניאורסאהן "אביו של חתנא דבי נשיאה, הרב מנחם מענדל שניאורסאהן" עמוד שלם הוקדש להערכתו וסקירת חייו ופעילותו, ולימים נודע שאדמו"ר הריי"צ עצמו הוא שכתב את כל זה.

            אף שהמדור "שלום אחים" מהווה, לכאורה, המשך למדור בעל אותו שם שהתפרסם ב'התמים', אבל שונה הוא ממנו לחלוטין; ב'התמים' דווחו רק אירועים הקשורים בישיבות חב"ד, ואילו ב'קובץ ליובאוויטש' נפתחו שערי הדיווחים לכל מה שקשור לחיי הכלל והפרט של חסידי חב"ד: הדפסת ס' התניא בתל-אביב, מינויים מאנ"ש לרבני בית-כנסת או רבני ערים, שיעורי תורה, אורחים ב770- (ביניהם קבוצת תלמידים ממונטריאול, שלא ראו את הרבי מאז פרוץ המלחמה עד שנת תש"ה...), בר-מצוה (שהראשון שבהם הוא "הב' יהודה ליב גראנער.. בנו של אחד מידידינו אנ"ש המצויינים הר' מרדכי גראנער מאה"ק"), שידוכין, נישואין וכל כיוצא בזה.

            מדורו של אדמו"ר זי"ע "תשובות וביאורים" התפרסם מהגליון השני ואילך, ובראשו הגדרתו: אחת ממטרות התייסדות קובץ זה היא שישמש בימה שממנה יתדברו אנ"ש, וכל הנלוה עליהם, בכל דבר הקשה בתורת החסידות בכלל ובספרים היו"ל במשך זמן האחרון בפרט.. יודפסו בקובץ רק אלו השאלות ותשובות שיש בהם ענין לכל קהל הקוראים.

            רק אחת ממטרות הקובץ לא באה לפועל: אף שבראש כל גליון נאמר שהקובץ הוא "בימה בשביל אנ"ש ותלמידי התמימים" ועל אף האמור בהקדמת המערכת הוא לא שימש בימה להבעת דיעות ודיונים, ואנ"ש לא השתתפו בו אלא בדיווחים ששלחו אל המערכת.

            הגליון האחרון של הסידרה הראשונה מס' 11 יצא בדיוק במלאות שנתיים להופעת הקובץ: כסלו-אדר תש"ו. ומשום מה חדלה הוצאתו לאור באותה שעה.

            מפליא הדבר, כיצד חוברות צנומות אלו הצליחו להיות אוצר בלום בשעתן, ועד היום הן משאב בלתי-נדלה לדברי ימי חב"ד בצומת הזמנים הקריטי המעבר מאירופה לאמריקה, בנייתה מחדש של חב"ד ב"עולם החדש", תוך מהפך רוחני עצום ביהדות אמריקה והכל על-ידי קומץ קטן של אנשים שהתמסרו בכל נפשם לעבודת הכלל שהטיל עליהם הרבי.

            החומר ההיסטורי-ציבורי שב"קובץ ליובאוויטש" מוצה היטב לבנין הספר "תולדות חב"ד בארצות הברית".

            בשנת תשט"ו חודשה הופעתו של הקובץ, באותה מתכונת מדורים שהיתה נהוגה בסידרה הראשונה.

            בדבר המערכת מדובר אודות האירוע המרכזי שאירע בתקופת הביניים, הלא הוא "וזרח השמש ובא השמש": הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ והעברת הנשיאות לחתנו כ"ק אדמו"ר, שבתקופתו התרחבה הפעילות בכמה ארצות ובמיוחד בצפון אפריקה ובאה"ק.

            ההתרחבות שבתקופתו של רבינו זי"ע מורגשת גם בקובץ עצמו: לא עוד חוברות דקות בנות 16 עמודים, אלא חוברות גדולות מהן פי ארבע, פי חמש ואף פי שבע!

            גם שאר המדורים נרחבים יותר, תיאורי החגים וההתוועדויות, השיחות הכל בהרחבה ("הרחבה" ביחס לקבצים הקודמים, אבל כמובן "צמצום גדול" ביחס לשפע השיחות ואריכותן).

            נוסף מדור חדש של "אגרות קודש", ובו נדפסו מכתביהם של אדמו"ר הריי"צ ושל רבינו זי"ע. אך שלא כבעבר במדור "תשובות וביאורים" לא נדפסו מכתבים שנכתבו במיוחד במענה לשאלות הקוראים, אלא מכתבים מתקופות שונות, שנתבארו בהם עניינים המתאימים למסגרת מדור זה.

            במדור "מחיי המוסדות" באו גם סקירות נרחבות על פעילויות במקומות מסויימים, כגון: עבודת הלישכה בפאריז, חב"ד באוסטרליה, צא"ח באמריקה, כל מוסדות חב"ד באה"ק, מוסדות "אהלי יוסף יצחק" במרוקו. או מוסדות מסויימים: "מרכז הישיבות" בנ.י. ובמונטריאול, נשי ובנות חב"ד, "מרכז לענייני חינוך" ו"מחנה ישראל".

            החדשות במדור "שלום אחים" נחלקות מכאן ואילך לשתיים: אירועים כלליים (וכאן מחידושי תקופתו של הרבי: חברי צא"ח שהתפזרו בעשרות בתיכ"נ להתוועדות י' שבט, והדיווחים מפרטים את שמות בתיהכ"נ ושמות המתוועדים), ו"שמחות פרטיות אצל אנ"ש והתמימים".

            לשונם של קבצים אלו בשתי הסדרות היא אידיש "בכדי שהקובץ יתאים לכל שדרות הקוראים.. פרט למחלקת מיוחדות שמפני תוכנן האופייני תופענה בלה"ק".

            בסידרה זו הופיעו רק ארבע חוברות, שהאחרונה שבהן היא מחורף תשי"ז.

 

בטאון חב"ד

            בתקופת הביניים שבין הסידרה הראשונה והשניה של "קובץ ליובאוויטש", החלה הופעתו של "בטאון חב"ד" באה"ק.

            ב"מבוא" לגליון הראשון (ח"י אלול תשי"ב) מגדירים העורכים את הקובץ כ"המשך לתפקידיהם של 'התמים' שיצא לאור בפולין.. ולקובץ 'ליובאוויטש' שיצא לאור בארצה"ב". גם חלוקת המדורים נעשתה באופן כללי במתכונת המדורים שב"קובץ ליובאוויטש". אך שלא כקבצים הקודמים אין הבמה הנוכחית מתיימרת לאחד את כל אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם, אלא "תשמש בתור בטאון ובימה עבור אנ"ש.. לקשר ולאחד את משפחת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".

            לפיכך גם המדור "מחיי המוסדות" מוגבל למוסדות חב"ד שבאה"ק בלבד. אבל גם למוסדות שבחו"ל ניתן לעתים מקום נכבד, כגון הסקירה על פעילות חב"ד במרוקו.

            הדיווחים מחצרו של הרבי אינם "עדכניים", ולעתים מתוארים בהם אירועים שהתרחשו כמחצית השנה או אפילו שנה תמימה לפני הדפסת החוברת. אבל באותם שנים גם תיאורים אלו היו נקראים בשקיקה, שהרי לא היה מקור "עדכני" יותר!

            מן התיאורים של "בית רבינו" יש לציין את סידרת כתבותיו של הרה"ח ר' אוריאל צימר ע"ה, המתאפיינות בהדגשים והרגשים בלתי-שגרתיים.

            במדור "שלום אחים" מדווחות (כמעט) רק שמחות פרטיות של אנ"ש (ו"חידוש" חד-פעמי: דיווח על לידתם של בני ובנות אנ"ש בארץ ובחו"ל!). שאר האירועים רשומים בפעילויות של אנ"ש וצא"ח, ורשימת היישובים שאליהם נסעו אנ"ש להרביץ תורה וחסידות מרשימה ביותר! בפרט למי שהכיר את תנאי התחבורה באותן שנים, שרק הוא יכול לשער את תלאות הדרך שהיה על ר' ליב כהן ע"ה למשל לעבור, בנסיעתו באוטובוס מכפר-חב"ד לכפר-אברהם שע"י פתח-תקוה...

            ומן החידושים של "צעירי אגודת חב"ד": עריכת הגרלה לנסיעה אל הרבי! הראשון שזכה בגורל הוא "הת' ר' ליב שי' זלמנוב", שהפליג לארצה"ב בב' אייר תשי"ד "בתור ציר נאמן השלוח מאת אנ"ש אל מורם ורבם הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

            ומשליח לשלוחים: בשנת תשט"ז הגיעה לארץ קבוצת ה"שלוחים" הידועה, ביקור שהשאיר את רישומו והטביע את חותמו למשך שנים רבות. אירוע יוצא מן הכלל זה נסקר ב"בטאון" בריפורטז'ה עיתונאית חריגה אף היא, בכותרת "י"ב שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א באה"ק ת"ו".

            בפרט אחד דומה הבטאון ל"התמים" יותר מאשר ל"קובץ ליובאוויטש", בכך שיש בו חומר רב מרשימותיו של אדמו"ר הריי"צ ומ'לקוטי דיבורים', דבר שעשה את הבטאון לקריא יותר ומושך את הלב.

            גם בראש כל חוברת של ה"בטאון" מופיעה כותרת-המשנה "בימה בשביל אנ"ש ותלמידי התמימים" כפי הנהוג ב"קובץ ליובאוויטש" אבל רק ב"בטאון" ניתן ביטוי-מה לכוונה המקורית של כלי-ביטוי לאנ"ש; בכך יש לכלול את מאמריו הרבים של הרב ששונקין ע"ה, את רשימתו של הת' י"א דוברוסקין הי"ד ("איך מגיעים אל האמת"?), ואת מאמריהם של יבדלח"ט הרב אורי בן-שחר ("חסידי חב"ד ותפקידם") והרב א"ח גליצנשטיין ("קריאה לבני הישיבות"). בפרט ראויים לציון זכרונותיהם של זקני התמימים (הרב זיסלין, הרב קרסיק והרב ששונקין) שנדפסו במדור "ימי האור והקדושה". באותו מדור נתפרסמו גם זכרונות על חסידים שכבר שבקו חיים (כגון הרה"ח מו"ה יהודה עבער הי"ד, הרה"ח ר' אלטר שמחוביץ ע"ה, הרה"ח ר' יענקל זוראוויצער ע"ה, הרה"ח רב"ש כהן ע"ה).

            תשע-עשרה חוברות יצאו בסידרה הראשונה של "בטאון חב"ד". האחרונה שבהן: י' שבט תשי"ט.

            אחרי הפסקה של ארבע שנים נתחדשה הופעתו של ה"בטאון" (כסלו-טבת תשכ"ג) בסידרה חדשה, שכולה אומרת: "פנים חדשות באו לכאן"!

            החידוש בולט לעין בחיצוניותו של ה"בטאון" וניכר גם בפנימיותו: עמוד השער צבעוני בחלקו ותמונה מתנוססת בו; תמונות נוספות ותצלומי כתבי-יד מפוזרים גם בעמודים הפנימיים ותורמים לגיוון החומר העיוני. שכן, החידוש בפנימיותו של ה"בטאון" מתבטא בתוכנו, שרבתה בו כמות המאמרים העיוניים לסוגיהם: מאמרי הגות (אלו של הרב עדין שטיינזלץ ניכרים במקוריותם), ליקוטים (שמהם מצטיין בראשוניותו הליקוט המעולה שערך הרב טוביה בלוי ל"פרקי אבות"), חקר דברי ימי החסידות ותולדותיהם של גדולי החסידים לדורותיהם. גם שיריו של צבי יאיר הם בבחינת "חידוש" ספרותי בקבצים החב"דיים.

(במבט לאחור ניתן לומר, שהשינוי בתוכן המאמרים פתח את השער לכותבים נוספים מקרב אנ"ש, ורבים הם החייבים להכיר תודה ל"בטאון" שאיפשר להם לצעוד את צעדיהם הראשונים בשטח הספרות החב"דית).

"פתיחותו" של ה"בטאון" באה לידי ביטוי גם בפרסום אי-אלו מכתבי קוראים אל המערכת.

            בעמוד האחרון של כל גליון נדפסת תמונה "עכשווית" מאחד האירועים של הזמן האחרון, ובזה כמעט ומסתיים "הפן החדשותי" של העיתון; לא עוד דיווחים על "שלום אחים" ועל אירועים שגרתיים "מחיי המוסדות" ואם היתה כוונה לסקור את פעילותה של חב"ד בארצות שונות במדור "חב"ד על פני תבל", הרי שרק בשני גליונות נתפרסם מדור זה (ובהם על איטליה ומיניסוטה ארצה"ב).

            את החסר הזה מלא העתון "חדשות חב"ד", שהיתה ראשיתו כנספח ל"בטאון חב"ד" (ועליו ידובר להלן).

            הסידרה החדשה נחתמה בגליון 11 (אלול תשכ"ט), כשבינו ובין הגליון שקדם לו מפרידות כשנתיים ומחצה!

            לא ארך זמן רב (יחסית להפסקות הקודמות), ובאלול תש"ל החלה לצאת לאור הסידרה השלישית של "בטאון חב"ד". הגליון הראשון שלה קיבל את המספר 12, ללמדך כי רצף גליונות לפנינו ולא "פנים חדשות".

            השינוי החיצוני בולט לעין, לא עוד תבנית "עיתון" אלא "כתב-עת"; וכדברי ה"מערכת": "רבים מן הקוראים העירו על הצורך לתת גודל אחר לצורת הבטאון, בהתחשב בכך שתוכנו עיוני בדרך כלל". ואכן, לא מצינו שום הבדל עקרוני בין סידרה זו לבין קודמתה. השינוי המהותי היחידי הוא החזרתו של מדור ה"אקטואליה" אל תוך ה"בטאון", בשינוי השם: "בכרם חב"ד" (כשמו של עיתון החדשות החב"די שפסק להופיע, ראה להלן).

            ניתן להבחין בשבירה, לכאורה, של "עיקרון מקודש": בגליון הראשון של הסידרה השניה מודיעה "המערכת": "מן העקרונות שהמערכת קבעה לעצמה: אי-פרסום מודעות מסחריות על גבי הבטאון. למרות שההוצאות הכרוכות בהופעת הבטאון הן רבות מוותרת המערכת על מקור הכנסה חשוב זה כדי לשמור על אי תלותו של הבטאון ומשום העדר אפשרותה להיות אחראית לתוכן הפרסומים". ואילו בשני הגליונות האחרונים של הסידרה הנוכחית נדפסה מודעת פרסומת לבית-מסחר הספרים ותשמישי קדושה "המפיץ" של ר' גרשון העניך כהן ע"ה...

            כמובן ששני הטעמים שניתנו לשלילת פרסום המודעות אינם חלים במקרה דנן, אבל ניתן להוסיף "סניף להיתר" מכך שכבר מצאנו תקדימים לתופעה זו: הפרסומת לציציות שמכר ר' חאניע מרוזוב בליובאוויטש (שנדפסה ב"האח"), והפרסומת לסופר שכתב את פרשיות התפילין של אדמו"ר הריי"צ וחתניו (שנדפסה ב"התמים")...

            גם בסידרה זו של "בטאון חב"ד" הופיעו אחת-עשרה חוברות; הגליון האחרון גליון 22 במיספור הרצוף יצא לאור בחודש תמוז תשל"ג.

 

חדשות חב"ד בכרם חב"ד

            בד בבד עם צאתו לאור של "בטאון חב"ד" בסידרה החדשה (כסלו-טבת תשכ"ג), החל להופיע העיתון "חדשות חב"ד" כ"מוסף ל'בטאון חב"ד'". כאמור לעיל, עיתון זה בא להשלים את החסר ב"בטאון", שהפך לכתב-עת עיוני בעיקרו.

            החדשות הן בראש ובראשונה מפעילויות צא"ח ואירועי חב"ד באה"ק, לצד דיווחים בודדים משדה חב"ד בחו"ל. חלק השמחות הפרטיות שאיכלס את המדור "שלום אחים" נעלם לחלוטין.

            "חדשות חב"ד" נדפס בתבנית עיתון, בדרך-כלל בן שני דפים.

            אחרי שישה גליונות נשתנה שם העיתון ל"בכרם חב"ד". לעתים הופיעו הגליונות הבאים כעיתון לעצמו, ולעתים כ"מוסף ל'בטאון חב"ד'".

            בחודש תמוז תש"ל נדפס הגליון האחרון (מס' 25), ואז התמזג שוב עם ה"בטאון" בגלגולו השלישי (ראה לעיל).

 

כפר חב"ד

            עד כה עסקנו בעיתוני חב"ד השייכים לעבר; מן העבר הרחוק יותר ומן העבר הקרוב אלינו. העיתון "כפר חב"ד" באלף גליונותיו צבר כבר "שנות עבר" רבות הרבה יותר מכל עיתון חב"די אחר כוחו אתו בהווה, ובעז"ה עתידו עוד לפניו.

            ראשיתו של העיתון מיצער: הן בתבניתו, הן בכמותו, הן בתפוצתו, הן בתדירות הופעתו והן במטרתו שהוגדרה ב"דבר המערכת" של הגליון הראשון (ו' תמוז תש"מ):

            "זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו.. והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר. וכמובן בכל מה שקשור לפיתוחו ושיגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

            "מסיבות אלו החלטנו קבוצת אברכים להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל.. להשיג מטרות אלו.

            "[המדורים העתידים].. 'חדשות הכפר'.. 'שהשמחה במעונו'.. נשתדל להביא מדי פעם חדשות מ'בית חיינו'.. 'שואל ומשיב'.. בתחומים שונים ומגוונים.. 'מכתבים למערכת'.. 'דבר המערכת'.. 'עשה לך רב'.."

            דברים ברורים: עיתון לתושבי הכפר, שרוב עניינו בענייני הכפר. כך גם מכריזה כותרת-המישנה שבשער: "דו שבועון פנימי" לתושבי כפר חב"ד.

            כנראה שהעורכים נוכחו לדעת שתושבי הכפר צמאים ליותר מאשר עיתון לבעיות מקומיות, ועד מהרה התפשטו הנושאים והלכו, הרבה מעבר לתחומים הצרים שנקבעו בפתיחת הגליון הראשון.

            החל מהגליון ה13- במספר (שבט תשמ"א) הפך העיתון להיות "דו שבועון של צעירי חב"ד באה"ק ת"ו", שינוי שנבע בין השאר מכך "שיותר ויותר הפך להיות העתון למוקד התעניינותם של כל חסידי ואוהדי חב"ד באשר הם.. הענין הפך להיות יותר ארצי, ויותר חבד"י-כללי".

            שינוי זה איפשר את הרחבת העיתון בכמותו וגם להגדיל את תבניתו.

            כעבור שנה בחודש שבט תשמ"ב גדלה גם תדירותו של העיתון, ומגל' 38 ואילך הפך "כפר חב"ד" לשבועון. במשך השנים פרץ העיתון מגבולות "צעירי אגודת חב"ד" ובאייר תש"נ (גל' 428) היה ל"שבועון חסידי חב"ד באה"ק ת"ו" (במסגרת "אגודת חסידי חב"ד").

            על אף הגדרתו זו, אין לראות בו כלל וכלל את עיתונם של חסידי חב"ד באה"ק בלבד, והדיווחים שבו מכסים את האירועים, הפעילויות והשמחות הכלליות והפרטיות של חסידי חב"ד ברחבי תבל כולה. גם הכותבים בעיתון נמנים עם חסידי חב"ד די בכל אתר ואתר.

            כמובן שמקום בראש ניתן לדיווחים על האירועים ב770-, התוועדויות, שיחות, מכתבים, הוראות וכד'. במשך תקופה ארוכה הרבי גם היה מגיה שיחות מסויימות לשם פרסומן הראשון ב"כפר חב"ד". יש לציין גם את המוסף "בית חיינו" שנספח לעיתון אחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב.

            "כפר חב"ד" אינו עיתון חדשותי בלבד, וכבר מראשית דרכו היו בו מדורי ספרות, עיון, מחקר והגות והם גוברים והולכים במקביל להתרחבותו והתפשטותו של העיתון.

כפי שהיה הדבר קיים בכל עיתוני חב"ד שקדמו לו, הקדיש גם "כפר חב"ד" מקום נרחב לשיחותיו של הרבי. אבל הוטל עליו גם מה שלא קדמוהו האחרים להיות "שופרו של הרבי": להשמיע ברמה את דעתו וללחום את מלחמתו. בעיקר בא הפן ה"מלחמתי" של העיתון לידי ביטוי במלחמות "מיהו יהודי" ו"שלימות הארץ", שעמדו בראש מעייניו של הרבי.

הרעיון והיוזמה של "בימה לאנ"ש" שאצל קודמיו היה רק בבחינת "נאה דורש" בא לידי גמר וביצוע ב"כפר חב"ד", שבו ניתן פתחון-פה לדיעות מגוונות של אנ"ש כמעט בכל ענין וענין העומד על הפרק.

קיצרנו במקום שניתן להאריך בו עוד ועוד; יש מקום לדבר בשבחים נוספים ויש גם מקום לשיפורים ושינויים. אנו נסיים בברכת "יישר כח" לעורך הראשי ולחבר עוזריו על העבר, ובאיחולים נאמנים להם ולנו שנזכה במהרה לגליון החגיגי המוקדש לביאת משיח צדקנו.

 

בית חיינו

            ב"סדר זמנים" קדם ה"בית חיינו" ל"כפר חב"ד" בכמה שנים, אבל מכאן ואילך נעסוק בפרסומים שאינם "עיתונים" בטבעם, וגם מבחינת תפוצתם וקהל היעד שלהם לא נועדו ל"כללות אנ"ש והתמימים".

            ראשיתו של "חדשות מבית חיינו" הוא בפסח תשל"ד, כשהת' יצחק מאיר סוסובר שי' שלמד אז ב"בית חיינו" החליט לדווח לכמה מידידיו על כל הנעשה והנשמע ב770-: התוועדויותיו של הרבי, שיחות מיוחדות, הוראות, יחידויות, תשובות מהרבי ליחידים, וגם יומן על הליכותיו של הרבי שנראו לרבים: הליכתו ל"אוהל" ושובו, כניסתו לביהמ"ד וצאתו לביתו וכו'.

            על כל הדברים הללו לא היה אפשר להיוודע בדרכים אחרות, שכן כבר כמה שנים שלא היה קיים שום עיתון חב"די, וגם אלו שהיו בשנים עברו לא היו מדווחים פרטי פרטים מאירועי 770. ומאידך גיסא, הצמאון למידע גבר והלך... היה זה כעשר שנים לאחר תחילתן של ה"קבוצות", מאות תמימים חזרו מ770- ולא יכלו להסכים לנתק המידע מ"בית חיינו".

            הדפים הראשונים של "חדשות מבית חיינו" נכתבו במכונת-כתיבה במספר עותקים מצומצם, אלו נשלחו לכמה מריכוזי אנ"ש הגדולים, שם עברו מיד ליד ונקראו בשקיקה.

            כל "גליון" כלל "חדשות מבית חיינו" אודות הרבי, ו"מכרם חב"ד" אודות הנעשה והנשמע ב770- כל מה שיש בו ענין למי שהיה שם פעם ומכיר את הנפשות הפועלות...

            בחודש כסלו תשל"ו השתפרה ההוצאה לאור והגליונות נדפסו ב"סטנסיל". היה זה גל' מס' 49, שממנו נדפסו כבר כמה עשרות עותקים. אלו נשלחו בעיקר לשלוחים המרוחקים במקום וקרובים בנפש.

            גל' 97 (ר"ח אלול תשל"ז) קיבל פנים חדשות, נאות יותר: תמונת בנין 770 מתנוססת במרכז עמוד השער, הכותרת: חדשון בית חיינו דו-שבועי והכותרת התחתונה: בכרם חב"ד.

            בחודש שבט תש"מ חזר העורך לאה"ק וסידרה זו נסתיימה.

            אחר-כך נתחדשה הופעתו של "בית חיינו" בכמה גלגולים, שינויי שם (תשמ"ח: "שבועון בית-חיינו"; תש"נ: "חדשות 770 בית חיינו"; תשנ"א: "770 בית חיינו"), שינויי תבנית, שינויי תדירות, שינויים בעמוד השער אבל כולם לדבר אחד נתכוונו: לדווח לאנ"ש ולת' על כל הנעשה והנשמע ב"בית חיינו".

בשלהי אב תשנ"א נדפס גליון ה100- של "770 בית חיינו", ואיני יודע ממתי מתחילין למנות לו. כמדומה שהגליון האחרון היה מס' 130, ואז נתמזג עם "כפר חב"ד" והופיע בו כנספח בפני עצמו.

 

ברשת החנוך

            התופעה הידועה בשם "התפוצצות המידע" השפיעה גם על עיתוני חב"ד, ואם בעבר די היה בדיווחים קצרים בעיתון כלל-חב"די, עתה עם התרחבות הפעילות נדרשו לעתים עיתונים מיוחדים שידווחו על האירועים במקום מסויים (כגון עיתונם של חב"ד באילת) או על פעילותו של מוסד מסויים.

            כך אירע ל"רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש", שבשנותיה הראשונות זכתה למקום של כבוד במדורי "מחיי המוסדות", אבל משנעשה המקום צר מלהכיל את המידע הרב, יסדה ה"רשת" את "ברשת החנוך בטאון ארגון מורי חב"ד".

            לא היה זה עיתון חדשותי בלבד, אלא גם במה לרעיונות חינוכיים, מערכי שיעורים, עזרי לימוד וכו'. מאידך גיסא כללו מדורי החדשות גם דיווחים על החינוך החב"די שמחוץ ל"רשת אהלי יוסף יצחק" ואף מארצות חוץ.

            מתשרי תשל"א ועד אייר תשל"ג יצאו לאור חמישה גליונות (האחרון, כפול: 6-5).

 

ברשת חב"ד

            "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" הנפיקה גם את העתון החדשותי "ברשת חב"ד" (בטאון בוגרי בתי ספר חב"ד), שגם נדפס בפורמט של עתון חדשותי: שני דפים גדולים מרובי תמונות.

            תאריך הגליון הראשון הוא ל"ג בעומר תש"ם, והאחרון – גליון מס' 10 – כ' סיון תשמ"א.

 

צעירי חב"ד בפעולה

            ידיעון זה מתמקד גם הוא, כקודמו, בפעילויותיו של מוסד אחד: "צעירי אגודת חב"ד" באה"ק.

            גם מוסד זה זכה בראשית דרכו לספק צרורות ידיעות לעיתוני חב"ד, אבל הזמן עשה את שלו ופעולותיו חרגו מגבולות מדור צדדי בעיתון חב"די.

            צורתו החיצונית של העלון המהודר, הנייר והתמונות הצבעוניות, מוכיחות עליו שהוא לא נועד רק לקהל אנ"ש, אלא גם ובעיקר "עם הפנים אל החוץ"; ידיעון של מוסד שיחסי-הציבור שלו הכרחיים לקיומו ולהתפתחותו.

            ראיתי שבעה גליונות, מאלול תשנ"ב ועד סיון תשנ"ג.

 

חדשות של אור

            "ידיעון איגוד הקהילות היהודיות בחבר-העמים" יוצא לאור ע"י קרן "אור אבנר חב"ד".

            תשעה-עשר הגליונות שיצאו עד כה (ניסן תשנ"ח אייר תשס"ב) מדווחים על הפעילות הנרחבת של שלוחי חב"ד בחבר-העמים בעיקר ברוסיה ובאוקראינה מוסדות חינוך, מבצעי מצוות, חגים וכד'.

            בכל גליון מוקדש העמוד האחרון לאחת ממשפחות השלוחים וסקירת פעילותה מראשית דרכה. המוטיב החוזר: "יש מאין"; זוג צעיר מגיע למדבר שממה רוחני, בית-הכנסת נפתח שנית לאחר עשרות שנים, מוקם גן-ילדים, בית-ספר, מרכז קהילתי יהודי... ועוד היד נטויה...

            בתחתית העמוד האחרון מדור ה"מזל טוב" גלגולו של ה"שלום אחים" המוכר לנו מכבר. והנה, מספר ה"מזל טובים" בחבר-העמים, כבר עולה על אלו שהיו מדווחים בראשית דרכם של אנ"ש באה"ק ובארצות-הברית... כן ירבו!

 

קראון הייטס

            עסקנו בעיתונים המדווחים על פעילות עולמית, ארצית ומקומית, והנה לפנינו עיתון המיוחד לשכונה אחת בלבד, אך לא סתם שכונה, אלא שכונת "קראון הייטס".

            העיתון "יוצא לאור ע"י ו'עד הקהל' דשכונת קראון הייטס", ומטרתו:

            "להביא לתושבי השכונה את כל החדשות והמאורעות שהתרחשו בשכונתינו, לרבות את החלטות 'ועד הקהל' בנוגע למצב הענינים בשכונה.. לקשר בין כל שכבות הציבור רחב, על-ידי פרסום מקיף מהנעשה בכל פינה ופינה בשכונתינו...

            "להשתמש בעתון כשופר הסברה, יעוץ והכוונה מטעם ועד הקהל.."

            הדיווחים החדשותיים הם על אירועים מקומיים שהסעירו בשעתם את הרוחות ("פרשת סגירת הכביש והתנהגות המשטרה"), אך גם סיפורים מן העבר מתולדות חייו של הרבי.

            בתור "שופר הסברה" של 'ועד הקהל' ניתנת רשות הדיבור ל'ועד': "אחדים חושבים שאנו "נלחמים ונלחמים, כשבדרכינו אנו הורסים אנשים ומוסדות.. נכנסים לתחומים שאינם שייכים לתפקידנו".. ברצוננו להבהיר את המצב.. אין לנו חלילה שום 'עסק פרטי' בזה! אנו פועלים רק בנושאים בהם אנו מוצאים לנכון באופן מוחלט לפעול לטובה השכונה ותושביה! אנו מאד מקווים שבעתיד הקרוב.. יכירו הכל במגמתינו הטהורה והבלתי אנוכית..".

            קשה להחליט האם תקוותם זו נתגשמה, אבל תקווה אחרת ודאי לא נתקיימה: "אנו תקוה כי ברבות הימים יתפתח העתון ויהפוך לסמל ולכבוד, לתפארת השכונה".

            ראיתי רק את שני הגליונות הראשונים: י"א ניסן תשמ"ז, וערב שבועות תשמ"ז. ואיני יודע אם יצאו גליונות נוספים.

            חלקו של העיתון בעברית וחלקו באנגלית.

 

770

            ומעיתון של שכונה לעיתון של בית: "770". ואין זה 770 שבברוקלין, אלא 770 שבכפר-חב"ד "בית אגודת חב"ד".

            החדשות שבגליון הראשון(?) שבט תשמ"ט סובבות סביב הפעילות המתנהלת באותו בית גדול או יוצאת ממנו, אך אלו שבגליון השלישי (ערב ר"ה תש"נ) כבר חורגות מגבולות הבנין, מתפשטות לחדשות הכפר ומשם לפעילות כלל-ארצית וגם לסיפורים מן העבר.

            העיתון שיצא לאור ע"י "ועד כפר-חב"ד" לא האריך ימים. אך הפעולות הטובות שיצאו מבנין "770" ומהכפר כולו קיימות לעד.

                                                                        (כפר חב"ד גל' 1000)




הוסף תגובהתגובות