ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בח' אדר תשע"ב
"ש"ס כת"י רבי סעדיה גאון"

"ש"ס כת"י רבי סעדיה גאון"

            ב'פרדס חב"ד' גל' 11 (עמ' 307) מספר הרב יוסף קרסיק מפי סבו, שהיה "לאחד הכמרים בעיר קלימוביץ... אוסף נדיר של ספרי קודש, ובו ש"ס תלמוד בבלי כתוב בכתב יד קודשו של רבי סעדיה גאון". אדמו"ר מוהרש"ב "חפץ מאוד לרכוש את הש"ס הזה, ועשה מאמצים מרובים בענין", סופו של האוסף: "כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, הכומר נאסר ורכושו הוחרם". הכותב מסיים: "ויש להניח שהש"ס מתגלגל כיום באחד ממרתפי הספריות במרחבי ברית המועצות".

            נראה לי שכל הסיפור אינו אלא גוזמא בעלמא.

            1) עצם מציאותו של תלמוד בבלי שלם בכת"י הוא דבר נדיר ביותר. במשך מאות השנים האחרונות ידוע בעולם כולו רק עותק אחד של כת"י כמעט שלם מהתלמוד. והוא הידוע כ'כתב-יד מינכן'. ובלשונו של אדמו"ר מוהרש"ב[1]: "הש"ס דמינכן שהוא יחיד בעולם ש"ס שלם כזה". כת"י זה לא נכתב על-ידי אחד מגדולי ישראל, ועל-כן נמצאים בו גם גירסאות מוטעות.[2]

            2) לא ידוע לנו על אף עמוד אחד מתורתו של הרס"ג שהגיע אלינו בגוף כתב ידו! ואין זה פלא כלל, אחרי כל התלאות שעברו על עם ישראל [יוצא מן הכלל הוא הרמב"ם, שרובו של פירושו למשנה ועוד דפים שונים מכתיבותיו הגיעו אלינו בגוף כתי"ק[3]] והנה לפתע מתגלה כאן תלמוד בבלי שלם, כולו בגוכתי"ק הרס"ג!

            3) בחמשת כרכי 'אגרות קודש' של אדמו"ר מוהרש"ב לא מצינו אף רמז לעובדה שהרבי "עשה מאמצים מרובים בענין" ואף לא מאמצים כלשהם.

            חשבתי, שאולי גרעין האמת שבסיפור יכול להיות קשור לעובדה שאדמו"ר מוהרש"ב השתדל להשיג את הדפוס הראשון של התלמוד הבבלי,[4]וכן את צילום הש"ס כת"י מינכן הנ"ל, ועוד צילומי כת"י עתיקים.[5]

            אמנם הגירסא המובאת ב'פרדס חב"ד' שם "מש"ס כת"י הרס"ג" (סוכה מז, א) אינה נמצאת בדפוס הראשון של הש"ס (ונציה רפ-רפג) וגם לא בספר 'דקדוקי סופרים', שבו נעתקו הגירסאות החשובות שבכת"י מינכן, ואם-כן לא לזה הכוונה.

            4) הגירסא המובאת שם, שהנאמר בגמ' "גמירי דמאפר אתו", ולפי "כת"י הרס"ג" הרי 'מאפר' הוא ראשי-תיבות: אצל פכי רומי, הרי היא צריכה עיון גדול, מפני שכבר אצל הראשונים מופיעה הגירסא 'מאפר', כפי ציין הכותב עצמו לרש"י, תוספות והמאירי. בדרך-כלל המצאות מעין אלו שייכות לבעל ה'תורה תמימה' ולא לגאונים או לראשונים.

 

            'פרדס חב"ד', גל' 12



1  'אגרות קודש' שלו, ב, עמ' תשכח.

[2] ראה על כל זה בארוכה אצל י"ש שפיגל בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי', עמ' 454, ועוד.

 3 סקירה רבת עניין על תחילת פרסומם של כת"י אלו, ראה אצל מ' לוצקי 'וכתב משה', בתוך: 'התקופה', ספר ל-לא, נ.י. תש"ו, עמ' 682.  

[4]  'אגרות קודש', שם, סוף עמ' תקג.

[5]  שם, סוף עמ' תשכח, תשעג.




הוסף תגובהתגובות