ב"ה יום רביעי, כ"ב מנחם-אב תשפ" | 12.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ח אדר תש"ע
"זכות ישראל" - מהדורא תניינא - פרק שישי

הסוגריים המרובעים הם בכתה"י המקורי

ההוספות מדילי הן בתוך סוגריים מרובעים כפולים [[  ]]

 

 

עשר אורות, למערכת ד, מחו' הרה"ק ר' יצחק מראדוויל

 

 

א] כתב לי הרה"ג וכו' מוהרח"ד גראס שליט"א הנז"ל,[1] וזה"ל: הרה"ק ר' יצחק מראדוויל הי' אבד"ק אפאטשני, כאשר תראה בהסכמתו על ס' 'העיטור' [ווארשוי תקס"א][2] וס' 'גאון צבי' על ב"מ,[3] ותרווייהו ניתנו בחד ירחא – אב, מדי שבתו בווארשוי על נישואי בתו. וחתום שם "יעקב יצחק" [על ס' גאון צבי].[4] והסכים גם על ס' 'עצי לבונה' על יו"ד.[5]

מתחילה הי' חתן הה"ק ר' משה שהם ז"ל אבד"ק דאלינא,[6] ואח"ז הי' חתן הה"ק ר' צבי הירש ז"ל המגיד מנאדבורנא.[7] וישב שם אחר פטירת חותנו [כנראה].

ונודע מלהב המחלוקה שהתלקחה בינו ובין חסידי קאסוב בימים ההם.[8] ושמעתי מזה עניינים.

ובס' 'זכרון טוב'[9] מובא שנשא אח"ז אלמנת הרב ר' משה מברדיטשוב. גם שמעתי מן עוד זיווג שהי' לו. וכנראה הי' לו ד' נשים בזא"ז רח"ל.

הה"ק ר' יצחק נזכר בתשו' 'מים חיים' להג"מ חיים ראפפורט ז"ל.[10] עכ"ל.

 

ב] כתב לי בשמו ידי"נ הרב החריף ובקי החסיד מוה' אהרן גד כץ שליט"א מבאטארטש.[11] בפ' וישב בפסוק איה הקדשה היא בעינים וכו', ופי' הה"ק ר"י מראדוויל וז"ל, איה הקדשה [איה המקום המזומן להמשיך ע"ע רוח קדושה וטהרה או ח"ו להמשיך ע"ע רוח טומאה] היא בעינים, כשמסתכלין בעינים באמת ובאהבה ובשפלות מיט איין צו בראכין הארץ [[=בלב נשבר]] ממשיך ע"ע רוח קדושה וטהרה, ואם ח"ו כשמסתכלין בעינים על מקומות לא טהורים ח"ו אזי ממשיך ע"ע רוח טומאה. ולמה הכח הזה בעינים, הוא משום שהנשמה היא ממלאת כל הגוף ועל דרך העין היא מסתכלת, משו"ה יש לעינים כח הזה להמשיך ביש או טב. ודפח"ח [בהוספות ב'חבת מרדכי' וס' 'מאמר מרדכי' מהה"ק מנאדבורנא ז"ל מביא כן משמו].

 

ג] עוד שם בהוספות לס' הנ"ל בשמו וז"ל, וכמ"ש הרה"צ ר' איציקל מראדוויל זי"ע, קדוש לעילא וקדוש לתתא וקדוש לאמצעיתא [[זוה"ק פ' בא נב, א]], היינו שע"י שמקדש ומטהר האמצעיתא שהוא הלב, זוכה להיות קדוש לעילא, רומז על ברית הלשון, וקדוש לתתא היינו הברית המעור, וזוכה להיות קדוש ע"י אמצעיתא שהוא הלב. עכ"ל.

 

ד] עוד שם בס' 'מאמר מרדכי' פ' נח בפסוק ויבא נח ובניו וכו' מפני מי המבול, ופרש"י אף נח מקטני אמנה הי' מאמין ואינו מאמין. וקשה, היתכן נח צדיק תמים הי' לא יאמין באמונה שלימה. מביא בשם הרה"ק ר"י מראדוויל שפ"א הי' לומד חומש עם פרש"י, וכשבא לפסוק זה נתקשה לו מאד היתכן נח הצדיק חסר אמונה הי', ונתמרמר בבכי ונרדם ונגלה אליו אביו [הוא הרה"ק ר' יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ז"ל] ואמר לו: בני חביבי כן הוא הפשט, לפי שנח הצדיק הי' רוצה לבטל הגז"ד מבני דורו, והנה הצדיק באמונת מחשבתו מביא הדבר לפועל ונמצא מסכים ח"ו עם מדה"ד, לא כן אם הצדיק אינו נותן מחשבתו אל האמונה להאמין ברע, באופן זה יכול לבטל הגז"ד בבחי' הקב"ה גוזר והצדיק מבטל. ודפח"ח. עכ"ל.[12]

 

ה] כתב לי י"נ הרב החריף החה"ש מוהר"ח בלאך שי' מדילוטין[13] מעשה נוראה מהה"ק הנ"ל, והוא, כנודע הריב שהי' בינו ובין חסידי הה"ק בעל 'אהבת שלום' מקאסוב,[14] ולאשר בגלילותינו וגם במרמוריש שבאונגאריא הקרובה היו חסידי קאסוב רבים וידם על העליונה, רדפו את הה"ק מראדוויל, ואתרחש כי ת"ח אחד מחסידי קאסוב בכפר אצל סיגיט דיבר סרה על הה"ק מראדוויל והדבר הגיע לאזניו, אמר בכעס: זה יוכל לומר רק משומד ולא איש מזרע ישראל!

בשמוע הת"ח הדברים האלה התחלחל מאד ונסע תיכף לקאסוב לבעל 'אהבת שלום' וסיפר לו כ"ז. הה"ק מקאסוב נתמלא חימה וצעק עליו: שוטה! מה עשית לדבר סרה על פחד יצחק! אבל מה שעבר עבר, כי קללת ת"ח אפי' על תנאי מתקיים. והבטיחו שכל זמן שיהי' הוא בחיים לא יאונה לו כל רע.

אחר פטירת הה"ק רמ"מ מקאסוב בא הת"ח הנ"ל להגאבד"ק סיגיט בעל 'תרומת הכרי' בשאלה, מי שיצרו מתגבר עליו לעבור מדת משה ומתירא אולי יצרו תקפו, אם יוכל להאביד עצמו לדעת ר"ל. הגאון הנ"ל פסק שגם בנידון כזה אין להמאבד חלק ונחלה בישראל.

אחרי ימים הקול נשמע שהאיש הזה צורבא מרבנן תלה את עצמו. ומחמת שהגאון הנז' ידע הסיבה שהביאוהו לזה נסע תיכף לבית הנפטר, ובחפשו בארגז השלחן מצא תשובה ארוכה כתובה בידי הנפטר, והסיק להלכה כי בנידון כזה מצוה מן המובחר לדון דינו.

באופן זה וקללת הק' מראדוויל נתקיימה באופן נוראה כזה. זיע"א.

 

עשר אורות, למערכת ה, מחו' הרה"ק ר"י מגיד מקאזניץ

            א] כתב לי ידי"נ הרב הגדול החסיד מו"ה יחזקאל יעקב ארביטמאן שליט"א מק' אפטא וזה"ל: אמרתי למלא רצונו להעתיק לו מעט מתולדות הרב המגיד מקאזניץ זצ"ל שהי' יליד עירנו. והמעשה מס' קהל חסידים רובו אינו אמת. ואני כותב לו העתקה מפינקס הישן של החברה "נר תמיד" דפ"ק. וז"ל בשער הפנקס:

            הפנקס של החברה קדישא נר תמיד של שבת, שנתנו דבריהם לשיעורין לשמוע דברי אלקים חיים תורת נפש משיבת מפי הרב החסיד מוה' משה נתן נטע שפירא, ה' יגן עליהם כצפרים עפות וישמרם כבבת. נכתב היום יום ג' ר"ח סיון תק"א.

            ושם בדף ב' ע"ב נכתבו התקנות, ובתוכם גם תקנה זו וז"ל: אחד מבני החבורה שלא ילך לשמוע השיעור אל בית הרב המגיד הנ"ל ג' שבתות, אסור לגבאי החודש ההוא לקרות אותו שיעלה בתורה כל חודש שאחריו.

            עו"ש דף ז' ע"ב. בחו"ה פסח תק"ד לפ"ק נתקבל להחברה הבחור הקטן ישראל בן ר' שבתי ונתן אביו מעות הקדמה ג' לויט כסף. ונרשם שם בצד הגליון: בזה"ז הי' הרב דפ"ק אפטא הגאון ר' אהרן משה יעקב מקראקא.

            עו"ש דף י' בתוך הרשימה מספרי התורות וכלי הקודש משנת תק"ט, נחשב טס של כסף של ר' שבתי ה' לויט, טס גדול משקל שלשים לויט אשר נדבו בני החבורה בצירוף הה"מ שלהם מו"ה משה נתן נטע שפירא.

            [והנה אקדים לכ"ת מנהג קדמון דפ"ק שכל החברות הי' מנהגם להתקבץ ביום ערב יו"ט האחרון של פסח בעזרת הנשים עם הרב של החברה, והח"ק עם הרב הכולל של העיר, ולעשות קלפי, וחמשה אנשים זכו בגורל ונקראו בשם פיניווערס או בוררים ראשונים, והראשון משובח יותר. ולמחרתו ביו"ט נתקבצו לביתו ונתנו החמשה ג' כוסות מי דבש לשלשה אנשים, והם היו נקראים בשם דרייערס או בוררים שניים, והם נתנו מי דבש לארבעה אנשים והכתירו אותם להיות גבאים וגם נאמן ורואה חשבון. ובהח"ק דפ"ק עדיין שורר המנהג הזה].

            ושם בדף י"א בהתמנות משנת תק"א נרשם בתוך החמשה גם ר' שבתי כו"ס (כורך ספרים) גם בתוך הרואי חשבון. ולמטה חתומים אחר יו"ט רבני ודומ"ץ שאשרו וקיימו שנעשה כדת וכהלכה.

            וגם בשנת תק"ב כו' ותק"ו נרשם תמיד הר"ש. ופ"א נרשם גם בין החמשה ר' הירש ב"ר שבתי ור"ש נרשם לגבאי.

            ולפי"ז נראה כי לר' שבתי הי' מקודם בנים. ורק אפשר שזוגתו לא הי' לה בן זכר. ומפורסם מזקני השער שנסעה להבעש"ט ז"ל, אפשר כאשר הי' במדינתינו, והבטיח לה בן זכר וציוה שיקראו שמו ישראל.

            וגם עד שנת תקי"ד נחשב ר"ש. ועל מצבת ר"ש נכתב פ"נ איש תם וישר מוהר"ר שבתי במו"ה זאב, נפטר שנת תקכ"א לפ"ק.[15] ואפשר שאחר שנת תקי"ד כבר הי' בא בימים ולא הי' יכול לצאת ולבוא לכן לא נחשב עוד.

            והנה שמענו בבירור שהה"מ ז"ל נפטר בן ע"ח שנה בשנת תקע"ה, ולפי"ז הי' כשנגש להחברה בן ז' שנים ונולד תצ"ז. וכשנפטר אביו הי' בן כ"ד. וכשנפטר הבעש"ט ז"ל הי' כבר בן כ"ג שנה. ואעפי"כ לא הי' יכול ליסע אליו מחמת המרחק הרב ומגודל עניות. כי שמענו שהי' עוד בימי קטנות חריף גדול ומתמיד מאד, והלך בעקבות הבעש"ט ז"ל, כפי ששמע מתלמידיו שסיפרו לו דרכו. וגם הי' לו עוד חבירים וקראו אותם הבעה"ב בשם "הכת" ורדפו אותם.

            ופ"א בלילות חנוכה שלא הי' יכול ללמוד בבהמ"ד לקח אתו גמרא ונר והלך לעליית הבהמ"ד וישב באיזה זוית ולמד עד לאחר חצות לילה. וכאשר בא לביתו חשדו אביו שהי' משחק בקוביא כי לא מצאו בבהמ"ד, והכה אותו מאד וקיבל באהבה, ולא רצה להציל עצמו בהתורה. עד למחר נודע לאביו מהשמש היכן הי' בנו ופייסו.

            וגם אח"כ לאחר הנשואין שלו באוסטראווצי[16] סבל עניות וישב על התורה בהתמדה. וגם מפורסם שהי' לו גלגול שלג בההר שתחת[17] הבהמ"ד שיורדים משם להמקוה, עד שנמצא שם דם ועור והבינו שזהו בוודאי מר' ישראל חריף. וגם נשמע ממנו שלמד הס' 'קב הישר' ק"ב פעמים קודם שעלה לגדולה.

            ואח"כ נתאמץ דווקא ליסע להרב המגיד הגדול [רבינו דובער ממעזריטש] וקנה לו סוס ועגלה ושכר בע"ג ונסע מעיר לעיר, ופרסם א"ע בשם בענטשער [[=מעניק ברכות]], ובאו אליו נשים מרי נפש שיברך בניהם שיגדלו לאריכות ימים ושנים, ובעד זה נתנו לו איזה פרוטות ומזה הי' לו על הוצאות.

            וכאשר בא לעיר של הה"מ ז"ל נסע לאכסניא והניח שם התיבה עם חפצים שלו, ושכח לסגור התיבה עם המפתח, ורץ תיכף לבית הרה"מ ז"ל ועמד בפרוזדור. והי' שם הה"מ מסקאהל בעל 'דברת שלמה' ז"ל,[18] ונכנס לבהמ"ד וא"ל הנה בא אברך מפולין ורוצה רשות ליכנוס. והוא עמד אצל הפתח. והשיב לו: הנה באים אצלי עם מחשבות של טרדות עוה"ז ורוצים כך ליכנוס בלי ישוב הדעת. ותיכף הבין הה"מ ז"ל על מה ירמזון דבריו, כי הי' נטרד מאד ממה ששכח לסגור התיבה. והלך חזרה להאכסניא ונעל את התיבה והלך להמקוה וטבל א"ע.

ואח"כ בא ופתחו לו הפתח ומצא שעמד אז בפנים הגאוה"ק מוהרש"ז ז"ל. ואמר הרה"מ הגדול לתלמידו הנ"ל: הנה ב"ה הזמין לי הש"י אברך שיהי' יכול להגיה לי את הסידור האר"י בכת"י. ונתכרכמו פניו של הגאוה"ק קצת מזה. ונתן לו שלום ושאל אותו מאין אתם, והשיב לו מקאזניץ, כי כבר הי' דר שם. ושאל אותו כמה רחוק עיר זה מווארשא, ואמר י"ב פרסאות. ונשא הה"מ הגדול את ידיו לשמים ואמר: ת"ל שמעתה אני מקוה שיאמרו בווארשא "כתר".

וישב שם י"ב שבועות והגיה את הסידור כת"י. וקיבל אז מהה"מ ז"ל רוב חכמתו ונסע לביתו.

ואח"כ נפטר הה"מ הגדול ז"ל ונסע הה"מ מקאזניץ לבעל 'נועם אלימלך' ז"ל ולזעליחאוו לה'קדושת לוי' ז"ל.

ובתו של הה"מ ז"ל היה שמה פערל אשת הגאוה"צ ר' אבי עזרא זעליג [[שפירא]][19] אבד"ק גרעניץ, אביו של הגה"ק מו"ה חיים מאיר יחיאל ז"ל ממאגליניצא.[20]

הוא [[הרה"ק רחמ"י ממאגליניצא]] הי' חתן ר' יעקב ממאגליניצא ז"ל, בנו הצעיר של בעל 'נועם אלימלך' ז"ל.[21]

וגם בנו יחידו של הה"מ ז"ל ה"ה בעל 'באר משה'[22] הי' חתנו של הה"ק ר' ליב כהן מהאניפאלי ז"ל בעל 'אור הגנוז'. והוליד אז את בנו הה"צ ר' ישכר ז"ל.[23] ואח"כ בזיווג שני הי' חתן הה"ק ר' אלעזר מליזענסק זלה"ה והוליד את הה"צ המפורסם הר' אלעזר מקאזניץ ז"ל.[24]

ושמעתי מהחסיד ר' משה כהן ע"ה חתן הה"צ ר' ישכר ז"ל הנ"ל, שהה"ק אביו בעל 'באר משה' סיפר לו, כשהי' אוכל על שלחן חותנו בהאניפאלי סבל דוחק, ודירתו הי' בקאמער שהמים היו נקפים בחורף. ופ"א קודם שעקר רגליו מתפלת י"ח וכבר סיים הברכה "המברך את עמו ישראל בשלום", עלה בלבו מחשבה מן הסתם יש לאבי צער שזה זמן כביר שלא כתבתי לו משלומי. ואמר במחשבה זו תפלת "אלקי נצור" וכו'. ותיכף לאחר שעקר רגליו שלח חותנו את השמש שיקרא חתנו ובא אליו, וגער בו ואמר: כך תתנהג להתפלל במח' זרות! והתנצל שכבר סיים, וגם שהמחשבה צורך מצוה של כיבוד אב. ואמר שאין זה תירוץ, וזמן תפלה לחוד. ומעתה יראה שיזהר בזה.

ואמר לו חותנו, תדע שאביך טרם שעזב אותך אצלי אמר לי, ששקל אותך במאזני ופלס זהב, ואם יחסר לך איזה משקל קטן מקדושתך אזי יקח נקם ממני. ולכן מוטל עלי להשגיח עליך. עכ"ל של ידידי הרב ר' יחזקאל יעקב הנ"ל. ותסמר שערות ראש. זיע"א.

 

ב] כתב לי ידי"נ הרב החסיד מוה' שאול ברוך גערשט שליט"א וזה"ל: הרה"ק המגיד מקאזניץ אמר שהי' מתיירא מאד מקאזיק, ואפי"כ אמר בעצמו, אם היו עומדים אלף קאזאקין וחרבותיהם שלופות בידיהם, בוודאי הייתי מתיירא, הנה יותר ויותר מתיירא אני מספק איסור דרבנן.

 

ג] עוד מהנ"ל, שהמגיד הק' אמר עה"פ [["אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול"]], אשר אין בה מום [פי' כשאדם חושב אין בו מום בעבדות השי"ת, הנה זהו סימן מובהק] אשר לא עלה עליו עול מלכות שמים. ודפח"ח.

 

ד] בס' 'עטרת מנחם' דף ל' ע"א, כי סיפר הה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק זצ"ל, ששמע מאביו הק' ממאגליניצא, ששמע מזקינו המגיד הק' מקאזניץ, שהוא מקובל מן הבעש"ט, שקודם ביאת משיח תהי' השפעה גדולה בעולם ויתעשרו אחב"י, ויתרגלו א"ע להוצאות מרובים בהנהגת ביתם, וישליכו מדת ההסתפקות במיעוט, ואח"כ יבאו שנים רעות וחוסר ודחקות פרנסה ועניות גדול בעולם, וכבר לא יהיו רגילים במדת ההסתפקות וצרכי עם ישראל יהיו מרובים, ולא יהי' להם מקור לפרנסה כפי הצטרכותם, וזאת יהי' חבלי משיח. עכד"ק. הש"י ירחם.

 

עשר אורות, למערכת ו, מחו' הרה"ק ר' יעקב יצחק מלובלין

            א] כתב לי ידי"נ הרה"ג מו"ה רח"ד גראס שליט"א וזה"ל: ראיתי שהביא בספרו [עשר אורות מהדו"ק] מש"כ בס' 'רמתים צופים' שהה"ק מלובלין שלח אחרי הה"ק רמ"מ מקאסוב שיבא אליו על ראש השנה ולא הניחוהו אנ"ש וכו' ונסתלק בשנה ההיא.[25] ותמיהני היאך העתיק כת"ה דבר כזה, שגלוי לכל דהק' מלובלין נפטר תקע"ה והק' מקאסוב נפטר י"ז חשון תקפ"ו, הרי לך שהאריך ימים אחד עשר שנים אחר פטירת מרן מלובלין ונסתר הסיפור. ומסתמא בעל רמ"צ לא דק בשמועתו מפי רבו ולא כך סיים. ואין להאריך. עכ"ל.

 

            ב] עוד כתב לי הנ"ל וזה"ל: בספרו [עשר אורות מהדו"ק] בין תלמידי הק' מלובלין ז"ל חושב כת"ה בתרתי את הה"ק ר' שמעון דייטש ור' שמעון אודערבורג, ועד השלישי את הרב 'נחלת שמעון' אבד"ק דאברימיל. וצ"ע וחיפוש בירור הדבר, שכנראה ר"ש אודרבורג [המסכים על ספר 'נועם מגדים'] הוא ניהו ר"ש דייטש וחד תנא הוא. ועיין ריש ספר 'דרך יבחר'.

            וגם אודות בעל 'נחלת שמעון' יחקור נא בעיירות זעליחוב ודאברימיל ויבורר לו.

            רק מה שחשב כת"ה את הרה"ק ר' שמעון אבד"ק יערוסלב ז"ל רביעי בקודש בין 'שם משמעון' הצדק אתו. ובעל שה"ג חדש שגה בזה, דחשב דהר"ש מיערסלב הוא ניהו הר"ש מדאברימיל בעל 'נחלת שמעון' (ע"ש בספרו אות ש' סי' קלא) והיא שגיאה גסה. והנחל"ש נפטר קודם בשנת תקצ"א, והר"ש מיערסלב נפטר בשנת תר"ו והספידו בס' 'רביד הזהב' עה"ת.

            ונזכר מהר"ש מיערסלב בשו"ת 'שואל ומשיב' תליתאה, שאביו ז"ל הי' מתנגד גדול וצוה קודם מותו שאינו רוצה שבנו הר"ר שמעון יאמר אחריו קדיש בגלל כי נוסחתו הוא עם "ויצמח פורקניה" כנוסח ספרד ע"ש מזה.[26]

            וגם בשו"מ חמישאה נזכר ממה דנהג כדין השו"ע סי' תקנט בתענית צבור שנדחה שאירע בו מילה, שאכל על הסעודה אם הי' מבעלי ברית עיי"ש[27] ובס' הד"ר ח"ב סי' לט מזה.[28]

            ומה שחושב שם כת"ה שהרה"ק ר' ליבוש אבד"ק ווישניצא ז"ל בעל 'אריה דבי עילאי' חיבר 'אוריין תליתאי' – זה אינו. ותחתיו הי' לו לחשוב 'חידושי אריה דבי עילאי',[29] ו'עטרת זקנים' הנספח לס' 'אילה שלוחה'.[30] עכ"ל.

 

            ג] כתב לי ידי"נ ומחו' הגאון הישיש מו"ה יוסף לעווינשטיין שליט"א האבד"ק סעראצק וז"ל: הנה בספרו [עשר אורות מהדו"ק] במערכת הרב מלובלין השמיט הד"ג מתלמידי הרבי, ואלה הם:

            (א) אחיו של הרבי ה"ה הרה"ק ר' יוסלי הורוויץ האבד"ק טארניגראד, רבו של הרה"ק מצאנז.

            (ב) עוד אחיו הה"צ ר' זעליג מבעלזץ.

            (ג) עוד אחיו הה"צ ר' מענדל מיוזעפאף קטן.

            (ד) מחו' הרה"ק מוהרי"ל אבד"ק זאקולקב בעמח"ס 'ליקוטי מהרי"ל'.

            (ה) מחו' הרה"ק מו"ה ליבוש האבד"ק וואליטשיסק.

            (ו) הה"ק מוהר"י ליבוש כ"ץ האבד"ק באלחוב סטריא.

            (ז) הרה"ק ר' ליבושל האבד"ק קאוולי נעשחיז.

            (ח) הה"ק מוהר"א ליבוש האבד"ק קאזמיר.

            (ט) הה"ק ר' ליבוש האבד"ק אופאלי.

            (יוד) הה"ק מו"ה יוסף קעזוס האבד"ק יאנוב לעברטוב.

            (יא) הה"ק מו"ה יוסף מאוסטילא במהר"מ מנעסכיז.

            (יב) הה"ק ר' יוסלי יאריטשיווער מטאמשוב.

            (יג) הה"ק ר' אורי מסטערליסק לסוף ימיו.

            (יד) הה"ק ר' ליבוש פרץ בה"ר משה מלעווערטוב.

            (טו) הה"צ ר' ליבוש חעלימר מווארשא חתן ר"ש מיעריסלב.

            (טז) הה"ק ר' פיבוש אבד"ק דובענקא בע"ס 'אור החכמה'.

            (יז) הה"ק ר' פסח מלענטשנא בעל 'קרבן פסח'.

            (יח) הגאון ר' מאיר ר' זלמנס מלובלין, הובא ב'קשות מיושב'.

            (יט) וחותנו הגאון ר' זלמן בהרב המנוח 'תבנית אות יוסף'.

            (כ) הה"ק ר' מאיר מפרימישלאן.

            (כא) הה"ק ר' מאירל הורוויץ האבד"ק שעפס.

            (כב) הה"ק ר' מאירל ר' הריצקיס מאוסטראווצי.

            (כג) הג"ר יו"ט נעטיל האבד"ק טשעחוב הרב 'טהור רעיונים'.

            (כד) הה"ק ר' אלחנן מפלאנטש בע"ס 'ברכת אברהם' עה"ת.

            (כה) הה"ק ר' בנימין מלובלין.

            (כו) הה"ק ר' יצחק מוורקי.

            (כז) הה"ק ר' אלחנן בילגורייא בווארשא.

            (כח) הה"צ ר' דודיל מפיעטרקוב.

            (כט) הה"צ ר' ליבוש האבד"ק יאנוב.

            (ל) הה"צ ר' יעקב חזן מגאללוב בפרייסין.

            (לא) הה"ק ר' אייזיקל מלענטשינא.

            (לב) הה"ק ר' יעקב האבד"ק ראדזמין.

            (לג) הה"צ ר' שמואל מבעחיווא.

            (לד) הה"ק ר' משה האבד"ק וולאדווי בע"ס שו"ת מהר"ם רויטינבערג האחרונים.

            (לה) הה"ק ר' פישלי מסטריקוב.

            (לו) הה" ר' ליבוש האבד"ק מאדליכאזיף.

            (לז) הה"צ מו"ה שמואל האבד"ק טורבין בע"ס 'מנחת יהודא' על 'המכריע'.

            (לח) הה"צ ר' שמואל חתן הרבי.

            (לט) הה"צ ר' ישראל בן הרבי. הוא הבכור. חתן ה"ר דוד אחי הרב 'אור פני משה'. ולא רצה להמשיך עדה והי' מהמפורסמים הגדולים. והוא הי' הסנדק שלי.

            (מ) הה"צ ר' יוסף מטארטשין בן הרבי.

            (מא) הר"ר אברהם בן הרבי. נפטר בחייו.

            (מב) הר"ר הירשלי בן הרבי. חתן הר' ליבוש מוואליטשיסק ואח"ז חתן הרה"ק מו"ה נטע מחעלים בע"ס 'נטע שעשועים' עה"ת.

            (מג) הה"צ ר' פרץ מקאריטשוב, בירושלים תובב"א. - - עכ"ל.

 

            ד] והנה להאריך בסיפורים ותורות ממרן איש אלקי הרבי מלובלין, ראיתי כי עפ"י רוב מה שנודע לי נדפס הכל בספרים של הרב רמ"מ וואלדען ב'נפלאות הרבי'. וארשום רק איזה פסקי פסקי פרט ועוללות הנשאר אתי.

 

            הגיד לי ידי"נ הרב ר' יעקב מיללער נ"י שו"ב מילידי קראקא בשם מרן ע"פ "זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך", אשר פירש מרן "עוזבי" מלשון עזר, כטעם "עזב תעזוב עמו". ואמר כי אין לך צער גדול מזה, בהתבונן כאשר הבעל תורה וירא ה' צריך לעזר מרשעים ולהוושע מהם, כמה גדול הצער למעלה מזה וכמה גדול הצער להנושע בעצמו. והדברים ארוכים וש"י.

 

            ה] ידי"נ הרה"ג איש האשכולות מוהר"א איטינגא סג"ל שליט"א[31] בספרו 'דעת זקנים' (צד י"ח אות א') כתב וזה"ל: איש האלקים החוזה מלובלין זי"ע עשה נשואין לא' מבניו, וקודם החופה התפלל מנחה והי' שוהה בתפלת שמו"ע זמן רב יותר מכפי הרגיל. ויהי הדבר לפלא בעיני החסידים אך שום איש לא הרהיב בנפשו עוז לשאול אותו סיבת הדבר. ובעת הסעודה אמר הרה"ק, בטח תתפלאו עלי על אשר הארכתי הרבה תפלת שמו"ע, אבל אגיד לכם טעם הדבר. הנה חז"ל אמרו ליכא כתובה דלא רמי בי' תיגרא [שבת קל.] וגם אמרו ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני [סוטה ב.], ואז מכריזין ג"כ באיזה שנה מהשמיטה יהי' החתונה ובאיזה חודש, באיזה שבוע, באיזה יום, באיזה שעה, באיזה רגע. ולכך אם המחותנים הם זריזים ומקדימים לעשות החופה קודם אותו הרגע שהכריזו בשמים, אזי נתעורר איזה ריב ומצה ביניהם כדי שיתעכב הדבר ותהי' החופה ברגע המוגבל בשמים. ואנכי ידעתי כי עדין לא בא מועד המוגבל, לכן הארכתי בכוונה בתפלת שמו"ע עד אותו רגע, כי שלא יצטרך לבא לידי מחלוקת. ודפח"ח.

 

            ו] בסה"ק 'אמרי יוסף' פ' תזריע [דף ל"ה ע"ג] וזה"ל: ובפרט לפי מה שמקובל מרבינו מלובלין זצללה"ה, דהגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, מ"מ מאמרי רז"ל יוכל להיות שרומזים רק בסודות ורמזים עליונים ויוצאים מידי פשוטם ממש. עכ"ל.[32]

 

            ז] עוד בסה"ק הנ"ל פ' מצורע [דף מ"א ב] וז"ל: ולפי שחביבים עלי דברי רבותינו הקדושים ארשום ממה ששמעתי ממורי זצללה"ה, שאמר בשם הצדיק הק' מלובלין זצללה"ה בפסוק "מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו, יבטח בשם ה' וישען באלקיו". ואמר ע"ז הדרך, מי בכם ירא ה' [שומ"ע הוא לשון "וישמע דוד" רצ"ל היראי ה' שמתקבצים אל הצדיק וזה] בקול עבדו, היינו הצדיק שהוא עבד השם. ואח"כ מפרש לאיזה צדיק יבא, לזה אמר אשר הלך חשכים, רצ"ל שהחשכות כבר הלך ממנו, ואי"ן נוגה לו, רצ"ל והוא סובר בדעתו שאין נוגה לו עדיין, כי כן הוא דרך הצדיקים עובדי השם שאין מאמינים בעצמם וחושדים א"ע שאינן בתכלית השלימות עדיין. או י"ל הפי' ואין נוגה לו, רצ"ל שכבר מאיר לו האי"ן עליון. ואם תאמר שתבטח רק בהצדיק, לזה אמר יבט"ח בשם ה', רצ"ל הבטחון יהי' לו בהשי"ת ויבטח בו באמת, רק וישען באלקיו שהוא הצדיק כמ"ש נתתיך אלקים לפרעה. עכת"ד ודפח"ח. עכ"ל.

 

            ח] עוד בסה"ק הנ"ל פ' ויגש [דף רכ"ד ע"ג] והנה שמעתי משם הה"ק מלובלין ז"ל לפרש "ואקח את אביכם מעבר הנהר", והוא דאם אדם עושה תשובה על עוונותיו, אומר הקב"ה ואקח את אביכם [הוא הרצון מלשון "ולא אבה"] את אברהם [היינו אפילו אם רצה לעשות עבירה בכל רמ"ח איברים כמספר אברהם] מעבר [עבירה] הנהר, היינו שגם זה יכול לנהור אור ע"י התשובה. כך שמעתי. עכ"ל.

 

            ט] כתב לי ידי"נ ומחו' הגאון החסיד מפלונסק שי',[33] שראה בכת"י מחסיד ישיש שכתב שאיש אחד שאל הרבי מלובלין ז"ל עצה, היות שיש לו פרנסה בביתו בצמצום גדול, וחסיד א' שאל מאתו שיסע עמו לדרך לקבץ יד על יד, ע"כ שאל עצת הרבי. ואמר לו הרבי כי ב"אשרי יושבי ביתך" כתוב לבסוף "תהלת ה' ידבר פי", וב"אשרי תמימי דרך" כתיב לבסוף "תעיתי כשה אובד", להורות לנו כי אעפ"י שנאמר בשניהם "אשרי" בתחילה, בין ב"אשרי יושבי ביתך" ובין ב"אשרי תמימי דרך", אעפי"כ יש חילוק ביניהם, כי היושב בביתו יש לו פנאי לעבוד ה' וכנא' "תהלת ה' ידבר פי", אבל ההולך בדרך אין לו פנאי לעבוד ה' כראוי כי מטרידים אותו, ע"כ נאמר "תעיתי כשה אובד". עכ"ל ודפח"ח.[34]

 

            י] במכתב ידידי הרב ר' שאול ברוך גערשט מפאביניץ בשמו הק', פ"א הי' הרבי מלובלין מצפה מאד שהגאולה שלימה יהי' באותה השנה, ולא עלתה בידו. ואמר להה"ק היהודי זצ"ל שאנשים הפשוטים כבר עשו תשובה גמורה, ומזה הי' יכול להיות הגאולה, אך עיקר העיכוב הי' מאנשי מעלות, כי קשה להם לבא לידי שפלות מחמת המעלות שיש בהם, ואי אפשר להם לבא לידי תשובה גמורה.

 

            יא] כתב לי ידי"נ הרב החריף החכם השלם מוה' חיים בלאך נ"י מדילוטין בשם מרן הרבי מלובלין, שמובא בס' ד"צ[35] שאמר, החסיד הוא מי שהוא בבחי' ילד, מה דרכו של תינוק בוכה ושמח ברגע אחת, כך צריך להיות החסיד בוכה בזכרו חטאיו וגודל שפלותו מה שפגם בשמות הקדושים ב"ה וב"ש, וברגע לשמוח בזכרו את אדוניו שהוא נוצר לעבדו ולשרת ככל אשר צוה בתוה"ק. כי אחת מהמדות האלה בפני עצמו הוא רע מאד להאדם, כי העצבות לבד קשה מאד ואפשר ליפול בייאוש ח"ו, והשמחה לבד ג"כ קשה מאד מפני שהוא יכול להיות בלא יראה ח"ו. ורק ע"י שניהם יחד יוכל לבא לידי יראה ואהבה אמיתיות. וזה דבר עמוק מאד לעבודת השי"ת. עכ"ל.

 

            גל' כט



[1]  בפרק על הרה"ק ר"פ מקאריץ. והוא הרב מפעטריווא (אודותיו: 'אהלי שם', עמ' 433; ס' 'מארמאראש', עמ' 148; 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 41).

[2]  ההסכמות דלהלן ועוד נוספות, נדפסו בס' 'תורת המגיד מזלאטשוב – בית זלאטשוב' (להרה"ח ר' אליעזר עמנואל הורוויץ), ב, עמ' רט ואילך.

[3]  להרה"ג ר' צבי הירש אבד"ק ריישא (אודותיו: מאורי גליציה, ד, עמ' 350). ההסכמה משנת תקס"א.

[4]  במהדורת ווארשא תקס"א שעליה נתן את הסכמתו, החתימה היא "יצחק". ורק במהדורת ווארשא תרמ"ג נדפס "יעקב יצחק" (כך גם ב'מאורי גליציה' שבהע' הקודמת, עמ' 353). ואולי נשתרבב להם מהחותם אחריו במהדורה הראשונה, הוא הרה"ק ר' יעקב יצחק מלובלין.

[5]  להרה"ג ר' ניסן ב"ר אהרן מראהטין, מו"ץ בק"ק דובנא. הס' נדפס בסדילקאב תקצ"ה וההסכמה היא מחודש אדר תקצ"א.

[6]  תלמיד מובהק למרן הבעל שם טוב זי"ע. אודותיו: קונטרס 'שופריה דמשה' מאת הר"ר מ"מ ויז'ניצר (נדפס בסוף ספרו 'דברי משה', ב"ב תשס"ב). הרה"ק מראדוויל עלה בהסכמה על מהדורתו הראשונה של הס' 'דברי משה'.

[7]  אודותיו: 'אור יקרות', א, עמ' תסד.

[8]  ראה ב'זכות ישראל' מהדו"ב בפרק על הרה"ק ר' ישראל מרוזין (היכל הבעש"ט, גל' כז, עמ' ???) וגם להלן.

[9]  פיעטרקוב תרנ"ב, עמ' 96.

[10]  זיטאמיר תרי"ח. בתוך סי' מד (דף לד, ג) נדפס מכתבו של הרה"ק מראדוויל בדבר סכסוך בין המדפיסים דסלאוויטא ואוסטרהא (חזר ונדפס בס' 'בית זלאטשוב', עמ' קצט).

[11]  אודותיו: 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 130 (משנת תרפ"ו רב בנימוז'ה).

[12]  הרה"ק ר"י מראדוויל עצמו מביא פירוש זה בשם אביו הרה"ק מזלאטשוב, וגם בסה"ק 'אוהב ישראל' מביא זאת בשם הרה"ק מזלאטשוב.

[13]  אודותיו: מאורי גליציה, א, עמ' 502. ו, עמ' 213.

[14]  ראה בהע' ??? לעיל.

[15]  ב"תולדות המגיד מקאז'ניץ" שכתב הר"ר ח' צבי הלברשטאם (נדפס במצורף לסה"ק "עבודת ישראל", ב"ב תשכ"ו), עמ' ה', הע' א, נאמר: ותלי"ת מצאתי ראי' ברורה לתאריך חדש [ללידת המגיד מקאז'ניץ]... והוא: שבאגרת המגיד הק' אל הה"ק ר' אברהם מפשיסחא שבסו"ס עבודת ישראל חותם עצמו: ישראל בהר"ר שבתי ז"ל הכ"מ... ור' שבתי נפטר בשנת תקכ"א... ובעבודת ישראל דפוס ראשון שנדפס ע"י חתן השרף ממוגליניצא בפיקוחו ובהגה"ה מדויקת... כתוב בראש האגרת שזה כתב המגיד הק' כשהי' בן כ"ח שנה, נמצא שבשנת תקכ"א הי' בן כ"ח. הרי לפי"ז נולד בשנת תצ"ג. ובזה מתיישב על נכון כמה פליאות בנוגע לשנת לידתו המדויקת.

[16]  ב"תולדות..." הנ"ל (עמ' ח), שאחר פטירת אביו עבור לגור בפשיסחא, מקום מגורי חותנו.

[17]  =מאחורי.

[18]  הוא הרה"ק ר' שלמה מלויצק (ובסוף ימיו בסקאהל) "אשר היה משמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד דק"ק מעזריטש" (כדברי הרה"ק רמ"ל מסאסוב). אודותיו: 'אור יקרות', א, עמ' תנד.

[19]  שהיה בן אחר בן לבעל ה'מגלה עמוקות' ונכד הב"ח והש"ך. נסתלק בשנת תקצ"ה ("תולדות...", עמ' לא הע' ג).

[20]  אודותיו: שם, עמ' לד.

[21]  ב"תולדות..." הנ"ל, עמ' לו, שחותנו היה הרה"ק ר' אלעזר בנו של ה'נועם אלימלך' (שהיה גם חותנו בזוו"ש של הרה"ק רמא"ב מקאזניץ, כדלהלן).

[22]  הרה"ק ר' משה אליקים בריעה. אודותיו: שם, עמ' לב.

[23]  נפטר בט"ז כסלו תרי"ז (שם, עמ' לג).

[24]  אודותיו: שם, עמ' נא.

[25]  וז"ל ב'עשר אורות' שם (אות טז): בספר רמ"צ מביא שסיפר הרה"ק מפרשיסחא שהרה"ק רמ"מ מקאסוב בעל אהבת שלום הי' אוהבו של הרבי מלובלין. ופ"א שלח הרבי להרה"ק רמ"מ שיבא אליו על ראש השנה. ורצה לנסוע ללובלין ולא הניחוהו אנשי שלומו בשום ענין. ושלח את בנו הרה"ק ר' חיים מקאסוב בעל תורת חיים לתרץ אותו מה שלא הי' יכול ליסע לשם. והשיב הרבי, כיון שצריך לתרץ א"ע ואינו יודע שמעצמי אבין זאת, אינו מחזיקני לאוהבו, וע"כ איני יכול לעשות לו טובה. ונסתלק בשנה ההיא (אליהו זוטא פכ"ה אות כ"ד).

[26]  ח"א סי' רנט: עובדא ידענא שכבוד דו"ז הגאון בעל ישועות יעקב סיפר, שאבי הרב מוה' שמעון ז"ל החסיד מיעריסלאב בא לפני הרב בעל ישועות יעקב בהיותו עוד בבית חמיו, ואביו היה מתנגד גדול ואמר שאינו רוצה שבנו יאמר קדיש עם "ויצמח", ופסקו שלא יוכל למחות בידו, רק שיאמר קדיש בלא "ויצמח". ע"כ סיפר. והטעם לא נודע לי. עכ"ל.

להמשך הסיפור כיצד נהג הרה"ק מיערוסלב, ראה: 'אהל שמעון' (המצורף ל'תורת שמעון השלם', ירושלים תשל"ד), עמ' י.

[27]  בסי' לט: והן העידו על הרב הגאון מוה' יוזפא מזאלקווא שהיה מוהל בט"ב שנדחה ולא הלך לבית המילה כלל. והגאון הישיש מיערסלאב הי' סנדק ולא רצה לאכול והפצירו בו עד בוש באשר כבד האיש וזקן בן שמונים שנה, ולא יכול לבטל ולעבור על דבריהם והלך לביתו ואכל להשיב נפשו.

[28]  שו"ת הד"ר להר"ר יחיאל מיכל היבנער מניזנוב. וז"ל שם: הן הראוני בשו"מ מהדורא חמישאי דמרעיש העולם על מה שהורה מורה אחד בט"ב שנדחה לאכול על הסעודה עם עשרה אנשים... הרי מביא שם בעצמו דהצדיק ר' שמעון מיערוסלוב אכל, אם דשוברו בצדו יען שהי' זקן מופלג, לדידי נראה אם לא אכל בנערותו לא הי' אוכל אח"כ ג"כ.

[29]  הנדפס בפשמישל תר"מ.

[30]  שהדפיס הרה"ק ר' יחזקאל משינווא בפשמישל תרנ"ה.

[31]  הר"ר אברהם. אודותיו: מאורי גליציה, א, עמ' 121. ו, עמ' 62.

[32]  השווה למסופר בס' 'דרך צדיקים' (פיעטרקוב תרע"ב, עמ' 24, אות לא): ראיתי שפ"א הסתכל [הרה"ק ר' מאיר שלום מפאריסאב-קאלשין] באיזה ספר מאחרון, שכתב שם בפשיטות דשית אלפי שני הוי עלמא ולא יותר. והיה מקפיד ע"ז, ואמר שאגדת חז"ל אין להחליט שהן כמשמעותן. וכתבתי זאת לאפוקי מדעת מחבר א' דס"ל שכל אגדות חז"ל מתפרשין כפשוטן, ועפ"ז מדחיק עצמו בדחוקים הרחוקים מאמת לפרש כל אגדות חז"ל כפשוטן. ולא אמרו רק אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולא אגדת חז"ל. עכ"ל [קטע זה נמחק ממהדורות הצילום של 'דרך צדיקים'].

[33]  הר"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן (אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 195).

[34]  וכבר נדפס בס' 'נפלאות הרבי' (הנזכר כאן באות ד) אות שכא. וגם שם הוא ממכתבו של הרב מפלונסק (ראה שם אות רצט) שראה "בכת"י רב גדול א' ".

[35]  צ"ע לאיזה ספר כוונתו. בס' 'דרך צדיקים' (פיעטרקוב תרע"ב) לא מצאתי ענין זה.




הוסף תגובהתגובות