ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בז' טבת תש"ע
"עובדי אלילים" ו"עובדי פסילים" בעיני הצנזורה

"עובדי אלילים" ו"עובדי פסילים" בעיני הצנזורה

בסידורים הנפוצים מצינו שלושה נוסחים בתפלת "נחם" במנחת תשעה-באב: "וירשוה עובדי פסילים", "וירשוה עובדי זרים", "וירשוה עובדי אלילים" (האחרון הוא הפחות נפוץ. לפום ריהטא מצאתיו בסידור 'תפלה למשה' לרמ"ק ובסידור 'דעת קדושים' מהרב מבוטשאטש – שניהם נדפסו בשנת תרנ"ב בפרעמישלא, אצל אותו מדפיס, ומן הסתם ב"הכשרו" של אותו צנזור).

            גם בסידורו של המדקדק הר"ר שבתי מפרעמישלא הנוסח הוא "עובדי פסילים", וראה שם במילואים (לעמ' 150) ש"עובדי זרים" הוא משינויי הצנזורה.

            בסידורי הספרדים המשפט הזה אינו קיים כלל, אבל נמצא הוא בסידור רס"ג (עמ' שיח), בסידור רב עמרם (ח"ב עמ' קלב) ובנוסח התפילה שבמשנה תורה לרמב"ם (ובכולם: "עובדי פסילים").

            ויש לעיין בנוסח שחרית לשבת, שהנוסח הנפוץ הוא: "ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים" (כך גם בסידור ר' שבתי הנ"ל), אבל ברוב סידורי חב"ד גורסים: "לעובדי אלילים" וכך הוא הנוסח גם בסידורי הספרדים ובנוסח הרמב"ם (אלא שאצלו הוא בתפילת המוסף).

            בס' "הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה" (עמ' 174) נאמר – לגבי "נחם" ולגבי שחרית שבת – שהשינוי (ע"י הצנזור) נעשה מ"עובדי אלילים" ל"עובדי פסילים". אך הדברים אמורים שם בקיצור לשון ובקיצור אסמכתאות ואולי לא בדיוק מירבי.

            ואני תמה, מדוע פסל הצנזור את ה"עובדי פסילים" בתפילת "נחם" והחליף ל"עובדי זרים"? האם ב"עובדי פסילים" יש יותר רמז לנוצרים מאשר ב"עובדי זרים"? ומדוע בתפילת השבת החליף מ"עובדי אלילים" ל"עובדי פסילים"? בספרים אחרים, לעומת זאת, לא הניח הצנזור להדפיס "עובדי אלילים", אלא רק "עובדי כוכבים ומזלות".

            אלא שאין להקשות מצנזור על צנזור, ממקום למקום ומזמן לזמן.

            בדיקת הדפוסים הישנים לא תביא, לדעתי, לכלל בירור החלטי, אלא רק בדיקת כתבי יד שנכתבו בתקופות שהצנזורה עדיין לא היתה נהוגה, ושניתן להבחין אם לא היתה בהם ידו של הצנזור בשנים מאוחרות יותר.

 

                        דאצ'ה, גל' 55 (יז אב תשסט)




הוסף תגובהתגובות