ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בח' ניסן תשס"ט
עוד לענין היחס לספרי מהר"י קאפיל ז"ל בחצר זידיטשוב

 

עוד לענין היחס לספרי מהר"י קאפיל ז"ל בחצר זידיטשוב

            בשני הגליונות הקודמים ראינו את הסתייגותם של אדמו"רי בית זידיטשוב – הרה"ק ר' צבי הירש והרה"ק ר' יצחק אייזיק – מספריו של מהר"י קאפיל. נשוב ונראה           עתה התייחסויות שונות מגדולי בית-מדרשה של זידיטשוב.

ראשונה, בספריו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מזידיטשוב – בנו של הרה"ק ר"י אייזיק מזידיטשוב. רבים מהציטוטים דלהלן חוזרים על עצמם כמעט באותו לשון, אבל ניתן למצוא בזה מעט ממה שאין בזה.

            [א] עמידת העולם הם ששת אלפים שנה שעומד העולם ואלף השביעי יום שכולו שבת... ועמידת העולם עם יום שכולו שבת הם שש"י בראשית ושבת בראשית... ובכל יום דשש"י בראשית נכלל אלף אחד בדרך כלל... ויום השבת נגד אלף השביעי יום שכולו שבת... ולזה הכל מסכימים מתנ"כ ותרי"ג מצות ותורה שבעל פה וז' מצות דרבנן וכולם כת"ר מצות ראיות על כל זה. אלא שבעל שערי גן עדן ועוד קדושים עמו, אשר נגד יובל גם כן יש, היינו ז' פעמים ז' עמידת העולם גם כן, ואלף הנ' גם כן יום שכולו שבת. וזה סברא מסוכן. ורבינו רצ"ה (בסוף הקדמה לעה"ח) דחה סברא זו. עיין בזה"ק [=בזוהר הרקיע] (נשא באדרב"ק [=באידרא רבא קדישא]) על סוד נון אלף דרין דעתיד לאתחדשא עלמא כו', אפשר מעט ראי' לדעת בעל שעג"ע מרי"ק ז"ל הנ"ל. והוא אומר דכן נוהג הש"י תמיד על דרך הזה ועתה אנחנו בשמיטת הפחד בחינת מידה ב' וכסדר הז' מידות וכו' (ס' פרד"ס מנחם צדק צדקה צדיק, מצוה קנו. יעו"ש שהאריך עוד בזה ובדעת הרמ"ק והרמ"ע, ובדברי השומר אמונים שיש להם קצת נגיעה לענייננו).

            ומ"ש "ורבינו רצ"ה (בסוף הקדמה לעה"ח) דחה סברא זו", כוונתו למ"ש בחלק 'כתב יושר דברי אמת' שבסוף ה'סור מרע ועשה טוב', וז"ל: והנה בס' שעג"ע רצה לתרץ [את הקושיא למה לא נברא העולם קודם], כי עולם חוזר בשמטה ויובל. ואין צורך להשיב על דבריו (שתלה תניא בדלא תניא ועיין בלק"ת פ' קדושים) כי לא הבין מהות הקושיא במחילה מכבודו ואין תירוצו תירוץ. עכ"ל. וכתב שם ב'הוספות מהרצ"א [מדינוב] ז"ל' (אות קיט): שם בלק"ת אמר, שטעו אותן הסוברים שהעולם מתנהג בסדר השמיטות. אבל לאותן הסוברים סברא זו תירוצו של הרב שג"ע נכון לדעתי. והרב שאומר שהרב בעל שג"ע לא הבין הקושיא, לא ידעתי כוונתו. עכ"ל.

[ב] ולדעת הספר שערי גן עדן ממהר"ק ז"ל וזי"ע העולם עומד זפ"ז אלף שנה שהם מ"ט אלף שנה, ואלף החמישים גם כן יום שכולו שבת הגדול נגד ז' שמיטות ויובל, וכתב דכן חוזר תמיד, וכתב דעתה שמיטה הב' כלל פחד יצחק. ורבינו רצ"ה (בהקדמה לעץ חיים בסופו) דחה דבריו עיי"ש. והגם שאין אתנו יודע בזה עד מה, אולם בדרך אפשר הגמ' לא כתב רק ו' וז' אלף שנה, ויש דיעה שעוד אלף הח', רק בהתורה (יתרו כ') ועושה חסד לאלפים (תשא ל"ד) נוצר חסד לאלפים וגו' (ואתחנן) ועושה וגו' (עקב סוף הפרשה) שומר הברית וגו' לאלף דור מוכרח כדעת שערי גן עדן, דאם לא כן מוכרח בב' אלפים להיות דור שלשה שנים ובאלף אחד ששה שנים. וגם בזהר (באד"ר) דנשא כתיב הרבה נון ואחד נ' אלף דרין וכו'. וצריכין לעיין בכולם. רק הקדמה צריכין לידע דיש בכח ויש בפועל. וכן עדה"ז אם "רצון" הקדום יתברך "שמו" קדמון כאדונינו בעל הרצון המובא בשומר אמונים (בוויכוח שני) (ס' הליקוטים – מנחם משיב נפשי, דף כג, א)

[ג] ולדעת שערי גן עדן ואפשר עוד דיעות, העולם עומד גם כן זפ"ז שהם מ"ט אלף שנה, ואלף הנון יום שכולו שבת הגדול נגד יובל, כי שמטה נוקבא שבת סתם, ויובל אמא שבת הגדול. עיין שם (בהקדמה בראשית ובנשא באדר"ק) ובהקדמה לע"ח (בסופו). ובתוה"ק מוכח אפשר כדעת שערי ג"ע (שמות כ' ל"ד דברים ה') חסד לאלפים, וגם סוף ואתחנן אפי' לאלף דור, אין במציאות על ו' אלפים שנה כל כך דורות רק על זפ"ז שהם מ"ט אלף שנה. וגם באדר"ק הנ"ל אומר נון אלף דרין דעתיד קוב"ה לחדתא עלמא מוכח כן. רק ררצ"ה דחה דעת שערי ג"ע הנ"ל ואין אתנו יודע עד מה. ושערי ג"ע אומר דעתה שמיטת הפחד (ס' הליקוטים, מנחם משיב נפשי, דף כה, ד).

            [ד] לדעת הגאון הקדוש בעל שעג"ע זצ"ל [בענין עמידת העולם ז' שמיטות] (ס' אדם וחוה ותולדותיהם דף יא, ג).

            [ה] לפי דעת הקדוש בעל שעג"ע זצ"ל [באותו ענין] (שם, דף יד, ב).

[ו] לדעת הקדוש רי"ק ז"ל בעל שערי גן עדן [באותו ענין] (ס' פרד"ס מנחם, מצוה קצב).

[ז] ולדעת מהרי"ק ז"ל (בספרו שערי גן עדן)... ועיין בהקדמה לעה"ח (מררצ"ה ז"ל) והבאתי בספרים שלנו שמהפסוקים חסד לאלפים וגם אפי' מהפסוק לאלף דור מוכיח אפשר לכדעת מהרי"ק הנ"ל, רק אין אתנו יודע עד מה (ס' פרד"ס מנחם, מצוה שלב).

[ח] ועיין בשערי גן עדן (בראשו) [לענין הרצון הוא ושמו] (ס' פרד"ס מנחם, מצוה רג).

[ט] ולדעת השער גן עדן תשעה וארבעים אלף שנה עמידת העולם ואלף החמשים "החרוב... עיין בגמרא (סנהדרין פרק חלק) ובסמוע"ט הקדמה לעץ החיים מררצ"ה (בסופו). (ס' מנחם משיב נפשי, דף לב, א).

            [י] ויש דיעות דזפ"ז אלף שנה עמידת העולם ויש בתורה הקדושה סיוע לזה... ולדיעה זה השי"ת נוהג כן תמיד בחי' שמיטות ויובלות (ס' הליקוטים – מנחם משיב נפשי, דף לא, ב).

*  *  *

            ומבנו לתלמידו:

הרה"ק ר' יוסף מאיר מספינקא הביא לדפוס את ספרו של רבו מהרי"א מזידיטשוב 'לקוטי תורה והש"ס', ובהקדמתו לחלק דברים ("הקדמת תלמיד המחבר, לכבוד רבו הקדוש מדבר") כותב הוא, בד"ה ועיין בלק"ת להאריז"ל:

ובס' שערי גן עדן דרך אמת פתח ד' דרך ו' תיקון ז' [לענין פגם הגאווה. וצ"ל: תיקון ו']. ושוב להלן שם בד"ה ודברי רז"ל: ועיין בס' שג"ע במקום שציינתי לעיל.

*  *  *

            הרי לנו שעם כל ההסתייגויות משיטת מהר"י קאפיל, לא נמנעו מלתת עיונם בספריו ואף הראו להם פנים.

 

                        היכל הבעש"ט, גל' כו


 




הוסף תגובהתגובות