ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בט"ז טבת תשס"ט
ר"י קאפיל, סידורו וס' שער ג"ע אצל צדיקי החסידות

ר"י קאפיל, סידורו וס' שער ג"ע אצל צדיקי החסידות

 

בגליון הקודם (עמ' קא-קו) באו דברינו בשיפולי מכתבו של הרה"ק משינווא, אודות הסתייגותם של אדמו"רי בית זידיטשוב מספריו של מהר"י קאפיל. עליהם יש להוסיף את המקור הבא:

בשו"ת 'אבני צדק' (סיגעט) או"ח סי' פה, מנסה לפרש את דברי סידור מהר"י קאפל ז"ל (אודות לקיחת ט' בדי הדסים לאגד הלולב) שלא כפשוטם, אך כשמגיע למשפט שאינו יכול להוציאו מפשוטו כותב: זה פורש[!] אין לו... וגם מהיכן למד לומר דבעי ט' בדים... ואפי' אם כוונתו כמשמעו, יחיד הוא בדבר זה, שלא נמצא כך בשום מעתיק דברי האר"י ז"ל וכמו שכתבתי... והנה נא ידעתי בבירור כי רבינו הקדוש מוהרצ"ה זלה"ה מזידטשוב ותלמידיו אחריו לא היה הליכתם ודרכם בקודש עפ"י סידור מהרי"ק ז"ל כלל, כי אם עפ"י משנ"ח וסידור ר' אשר ז"ל וכל מעיינם בם הי' דייקא, אלא ע"כ מה שנטלו ט' בדים הוא טעמים האמורים [ולא מטעמו של סידור מהרי"ק].

*    *    *

            מגדולי הצדיקים שאור תורתם נתגלה רק בדורנו, הוא הרה"ק מוהר"ר שלום ב"ר אהרן תאומים (בן אחיו של בעל ה'פרי מגדים'), תלמידם של האחים הק' הרה"ק בעל ה'דגל מחנה אפרים' והרה"ק רבי ברוך ממעזבוז.

            בחיבורו 'עבודת יום הכפורים' (כת"י ירושלים 2661) כתב כמה משפטי ביקורת נוקבים על דברים האמורים בסידור מהרי"ק. החיבור כשלעצמו נדפס בס' 'סדר עבודת יום הכפורים' (ירושלים תשנ"ג), אולם הביטויים החריפים ביותר – אלו התיבות שנדפסו כאן בהדגשה – נשמטו מנוסח הדפוס.[1]

            ובדברינו יתבארו עבודת כ"ג ביה"כ בפרט גמור... ובהם תראה כל שם ושם שהיה יוצא מפי כ"ג בשורשו ובניקודו, כי כפי שנכתבו בסידורי תפלה מהאריז"ל הם משובשים מאוד, ובפרט בסידור של החסיד האלקי מוהר"י קאפיל ז"ל ששם נאמר העבודה בערבוב גדול ומכותלי ביתו ניכר שכתב הדברים ע"פ חכמת אנשים מלומדה בלתי כונות המכוון ושינה הסדר לערבוב כחות עליונים בדברים העומדים ברומו של עולם אשר בודאי דומה הדבר לקיצוץ בנטיעות ובמרכבות עליונים. מה גם שגג מוהר"י הנ"ל שהשמיט הפייט הנפלא מעבודת האריז"ל אשר נבנה ע"ד הסוד ובנין היכלות עליונים וכתב במקומו הפייט ממחזור אשכנזי אשר העמיד את דברי קדשו להמונים אשר לא באו בסוד ד'... עוד שגג שגגה גדולה מוהרי"ק הנ"ל והעלים עינו מעינים של מעלה שכתב ההויות בצורת פשוטות והם באמת מפורשות בצורת ך"ד עייני"ן וע"ב תגי"ן אשר בהם סודות גדולות ונעלמות אשר זולתם לא יתכנו העבודה בשלימות. והארי האריז"ל גזר באומר שיהיו דוקא בתמונה זו והאיך מלאו לבו להחליף התמורות ולעשות באורות עליונים חבורות. כללא של דבר בכל סדורי התפלה הבאים בדפוס אין בהם מתום מראש עד סוף.

            עכ"ל.

            עינינו הרואות את יחס הכבוד שרחש המחבר למהר"י קאפיל עצמו – "החסיד האלקי" – בד בבד עם הביקורת על דברים שחידש מדעתו הרחבה ולא באו אליו בקבלה (לדעת המחבר).

*    *    *

             ה'שער גן עדן' וסידור מהרי"ק מובאים פעמים רבות בכתביו של אדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש לעזר ולסמך, ואך פעם אחת מצאתי הסתייגות עניינית כדרכה של תורה. והוא לו ב'אור התורה' (פ' נצבים עמ' א'רעו):

וכ"ז דלא כסידור מהר"ר ר' יעקב קאפיל בשער הק"ש שכ' דחיצוניות אריך הוא פנימיות של או"א ושמשם ממשיכים המוחין היינו מפנימית או"א ע"ש. והוא נגד הפע"ח והרמ"ז ומוהר"ן וסידור האריז"ל שכתבו שמפנימיות או"א אינו נמשך לעולם מטעם הנ"ל וכו'.

*    *    *

            גם בספרי חסידות ברסלב מצינו הסתייגויות ואף ביקורות קשות נגד דברים מסויימים שבספריו של מהר"י קאפיל (את כל המקורות הללו שאבתי מבאר ידיעותיו של ידידי הרה"ח ר' אליעזר חשין נר"ו):

            בס' 'חיי מוהר"ן' (סי' כד): שבשביל זה אסר רבינו ז"ל לעיין אפילו בספרים של המחקרים הכשרים, מחמת שמביאין קושיות חזקות גדולות על דרכי ה' ומאריכין בקושיותם ואח"כ רוצין לתרצה והתירוץ חלוש מאד ובנקל לסותרו... אלא אפילו קצת התירוצים המובאים בספרי המקובלים אמתיים שהיו צדיקים קדושים בעלי השגה ורוה"ק אעפי"כ א"א לתרץ הקושיא ע"י תירוצים, כנראה בחוש שהתשובה נשאר מעל... וכן הקושיא המובאה בעץ החיים בתחילתו שרוצה בעל ה'שערי גן עדן' לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתירוץ הוא ולא כלום, כי סוף סוף מסיים שם שלמעלה משם אסור להרהר. א"כ טוב אשר יפה לתרץ הקושיא בתחילה עם זה התירוץ שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור...

            ויותר מזה בס' הנ"ל, בסוף הפרק "להתרחק מחקירות" (סי' תכד): בענין השמיטות שיש ספרי מקובלים שסוברים ענין זה כמבואר בספרים, אמר רבינו ז"ל שאינו כן. והס' שער גן עדן שיצא מחדש בימינו היה למראה עיני רבינו ז"ל, ולא הוטב בעיניו מחמת זה, מחמת שכל יסודו ע"פ ענין השמיטות... והקושיא שהקשה בס' שג"ע הנ"ל בתחילת הספר, אינו מיושב כלל בתירוצו שמיישב ע"פ השמיטות וכו'.

            (קטע זה שנמצא במהדורות החדשות נשמט בישנות, ונדפס לראשונה ב"השמטות מחיי מוהר"ן" שבסוף קונטרס 'ימי התלאות', ירושלים תרצ"ג).

            בנוסף להסתייגויות אלו, כותב מוהרנ"ת ביקורת קשה בספרו 'ליקוטי הלכות' (או"ח, הל' ברכת השחר ה"ג אותיות לד-לו):

             ובאמת בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, ואיני זוכה להבין מה שראיתי כתוב בכמה ספרי קבלה לשונות שאינם מתוקנים לפני, מה שמחלקים ואומרים בענין שמותיו הק' ית', ובפרט לשון הסידור של מוהרי"ק ז"ל, הנקרא 'קול יעקב', שכתב בהקדמתו וז"ל... ע"ש. הרי רצה לתקן ולהורות לנו דרך הכוונה שנכווין בתפלתינו ועבודתינו, ובאמת כפי פשטות הלשון קלקל הרבה וגרם מכשול למעיינים הנוגע ביסוד האמונה הק' שהוא עיקר הכל. כי חלילה לומר כן לעשות שום חילוק ח"ו בינו ובין שמות יתברך...

ובאמת ידעתי כי גם הרב הנ"ל, וכל שאר הספרים שכתוב בהם לשונות כאלה, כוונתם כמו שכתבתי. רק במחילה מכבודם לפע"ד קלקלו הלשון שיוכל לגרום ח"ו מכשול לקורא בספריהם, והי' טוב להם השתיקה מלכתוב לשונות כאלה. אך מאחר שכבר כתבו כנ"ל הוכרחתי להאריך קצת לברר האמת. וע"כ באמת סוף כל סוף צריכין רק לחזור להאמונה הפשוטה של כלל ישראל בלי שום חקירות אפי' של דרכי הקבלה...

ובאמת כל אלו המכשלות הנמצאים להמעיינים בכמה ספרים הוא מחמת שנמצאים כמה ספרים שרוצים ליישב כמה קושיות עמוקות בדרכי הנהגותיו ית', ובאמת התירוצים אינם כלום למבין מעט, ע"כ יכולים להכשל ע"י התירוצים יותר... אבל בזה העולם אסור לחקור כלל, רק לסמוך על אמונה לבד...

            אבל עם כל ההסתייגויות והביקורת לא נפסלו ח"ו ספריו של מהר"י קאפיל מלבוא בקהל קדושים, והם מובאים לרוב בספרי מוהרנ"ת וגדולי תלמידיו ואפילו ב'לקוטי הלכות' הנ"ל (ראה: או"ח, הל' השכמת הבוקר ה"ג, אות ב; הל' נטילת ידים ה"ג, אות ב; יור"ד, הל' גרים ה"ג אות כד ועוד).

            וראה בהגהותיו של הרב מטשעהרין הנדפסות ב'ליקוטי מוהר"ן' על הדף (קמא, סי' קעג) עיין לק"ת להאריז"ל פ' יתרו ובשג"ע אות כ'.

ועוד הביאו בספרו 'פרפראות לחכמה' (סוס"י יב, בסי' לא, ובסוס"י ס). וגם סידורו של ר"י קאפיל מוזכר בספרו זה במקומות רבים (סי' ה, סוס"י טו, סי' כד ועוד) וכן בספריו האחרים.

            והעולה על כולנה, כשבא מוהרנ"ת לרשום את שמות הצדיקים, רשימה שתועלתה מבוארת בדברי הקדמתו:

"ומעלת כתיבת שמות הצדיקים והזכרתם מבואר קצת בספר המדות, כמובא שם באות צדיק (בסי' יט) וז"ל מי שהקב"ה חשוב בעיניו יכתוב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון... ובאות צדיק הב' (מהא"ב החדש) (בסי' ך) מבואר וז"ל, ע"י הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא שינוי במעשה בראשית כלומר לשנות הטבע וכו' ע"ש... ובתורתם אשר מסרו לנו נהגה יומם ולילה, מי יתן שנזכה להמשיך את אור קדושתם שנזכה לילך בעקבותם, ובזכות הזכרת שמותם יתפתח עלינו הדעת ללמוד וללמד לשמור את כל דברי תורתם"...

– רשם את השמות כפי שצפו ועלו בזכרונו בשעת הכתיבה, וכשהגיע ל'שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים' כתב (בסוף 'ספר המדות' הנדפס בברסלב תקפ"א):

            "ר' ישראל בעש"ט... ר' חיים בעל אור החיים, ר' נחמן קאסיבר, בנו ר' משה, ר' בער מעזירטשיר, ר' גרשון קיטיבר, ר' וואלף קיציס, ר' יעקב יוסף אב"ד דק' פולנאה, בנו ר' שמשון, ר' קאפיל בעהמ"ח קול יעקב, ר' דוד מיקילייאבר... ר' מענדל מ"מ דק' באר, ר' נחמן הארידיינקר, ר' דוד פירקיס... ר' פינחס אב"ד דק' פפ"ד, אחיו ר' שמעלקא, ר' שבתי ראשקיבר, ר' אהרן קרלינר, ר' אלימלך, אחיו ר' זוסיא..." –

ועוד עשרות מתלמידי הבעש"ט והמגיד, ומסיים: "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

            חזו באיזו מעלת קדושים היה מהר"י קאפיל בעיניו של מהרנ"ת! וגם הוא בכלל הצדיקים שאודותם כותב מהרנ"ת בדברי הסיום (שם):

"עד הנה עזרונו רחמיך לסדר כל שמות הצדיקים... ומעלת הזכרת שמותם מבואר בספרים כי כל שמותם הם סודות עליונות וע"י הזכרת שמותם נזכה לעורר כח הרשימה של מעשיהם הטובים ועבודתם הקדושה. ועי"ז נזכה להתעורר ג"כ לעבודת הש"י לילך בעקבותם"...

*    *    *

נמצאנו למדים, שגם המסתייגים מדברים מסויימים שבספריו של מהר"י קאפיל לא פסלו ח"ו את כל כתביו והיו ממשמשים בהם בכל עת מצוא, ובו עצמו לא מצאו שמץ שיפגום ח"ו בגדולתו וקדושתו.

 

                        היכל הבעש"ט גל' כה

 



[1]  על השורות הללו שבכתה"י הדביקו ביום מן הימים נייר כדי לכסותם ונתעלמו מעיני המדפיסים (במהדורה הנ"ל דף נד, א-ב). ביוזמתו של הר"ר משה אייזיק בלוי נקלף הנייר ע"י המעבדה שבספריית ירושלים ודברי המחבר נחשפו במלואם.




הוסף תגובהתגובות