ב"ה יום חמישי, ט"ז מנחם-אב תשפ" | 06.08.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ב תשרי תשס"ט
אגרת הרה"ק ר"י משינאווא אודות הלימוד והעיון בספרי הרמ"ק ור"י קאפיל

אגרת מאת הרה"ק משינאווא אודות הלימוד והעיון בספרי הרמ"ק ור"י קאפיל

 

האגרת נכתבה אל הר"ר ישראל בערגער, והוא העתיקה אל המהדו"ת של 'זכות ישראל' (שהפרק הראשון ממנה מתפרסם בגל' הנוכחי).

 

אציגה נא עמך בזה מכתב כי"ק מבנו של מרן הה"ק מצאנז ה"ה הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם זצללה"ה [[משינווא]] אשר כתב אלי בימי חורפי. וזה"ל:

ב"ה יום ב' וארא תרל"ז לפ"ק

לכבוד אהו' מחו' האברך החריף החסיד המפורסם כש"ת מו"ה ישראל נ"י.

הגיעני מכתבו והנני להשיבו בראשונה אשר ידמה כי ה' מו"ה משה בהרה"מ אה"ג מדעש נ"י[1] אמר לי וכו', אך הוגד לי מאנשים שהי' במדינתכם ששמעו כי חסידי זידיטשוב אין מחשיבין הקונטריסים ששלח ה' מ' יצחק בעהם מס' אור החמה,[2] באמרם שהמהר"ץ ז"ל[3] הרחיק מללמוד קבלת הרמ"ק ז"ל. וע"ז היטב חרה לי להטיל דופי בקדשים, כי ח"ו לומר על הקדוש שלא ללמוד בספריו. וגם המהר"ח וויטל ז"ל בדבריו בפירושו על הזוהר מפלפל בדברי הרמ"ק, ומי פתי יגיד שבענין פי' על דברי הזוהר לא ילמוד רק מכתבי האר"י ז"ל.

ואשר אמר המהר"ץ ז"ל, שמעתי מא"א ז"ל שהוא שמעו מפיו ז"ל, שאמר מעת שנתגלה חכמת האר"י ז"ל עיקר לימוד חכמת הקבלה יהי' בכתביו, כי הוא מדבר מעולם התיקון.[4]

והנני שולח לו ס' שנדפס בצפת שהגיעו אלי ביום אתמול, וראיתי בו בדף ה' ע"ב בסופו שהרמ"ק ז"ל צוה לתלמידיו קודם פטירתו שאל ידמו כי האר"י ז"ל חולק עליו, לא כן, רק בימיו היו הצינורות סתומין הוכרח לכתוב בלשון סתום, ובימי האר"י נתגלו הצינורות, לכן נראה כמו חילוק בדבריהם, אבל הכל ניתן מרועה אחד. ע"כ.[5]

ועתה יראה מעלתו כי צריך להבין דברי חכמים ולא לעשות תורה כשתי תורות. וגם זאת אין נכון לעשות פירסום על ספר קדוש מחכם וצדיק שאין ללמוד בו חלילה הוא בזיון התורה ח"ו. אם אמנם לעולם ילמוד אדם מה שלבו חפץ, אבל לא לומר שאין ללמוד בס' של חכם וצדיק. הלא ידוע ומפורסם חכמתו וצדקתו של הרה"ק בעל המחבר ס' שג"ע,[6] והבעשטה"ק ז"ל אשר כל הצדיקים של דורינו הי' תלמידי תלמידיו עד עתה, שנזכה גם אנחנו להיות מתלמידי תלמידיהם, הי' מהלל ומחבק ומנשק דבריו הקדושים.[7] ועתה בעוה"ר ע"י שיחות כאלו שמעתי אומרים שבגלילתכם הי' חצוף א' משליך לארץ סה"ק שערי ג"ע. אהה לגודל הפירצה. השם יכפר בעד הגורמים לזה.

ועתה נשים מחסום לפינו מלדבר חלילה נגד דברי הק' לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה חלילה, כי אם ת"ח אומר איזה דיבור אפי' אם כוונתו באופן נאות, אבל איש המוני ששומע מביא הדברים לידי בזיון התו' ח"ו. וכיוצא בזה אמרו חכמים הזהרו בדבריכם.

והש"י יאיר עינינו בדברי חז"ל להבין לאמיתה של תורה, וחפץ ה' בידינו יצליח. כנפש ידידו דוש"ת ומצפה להרמת קרן ישראל במהרה,

הק' יחזקאל שרגא האלברשטאם

 

נ ס פ ח

היחס לספריו של מוה"ר יעקב קאפיל ממעזריטש

            ממכתבו של הרה"ק משינווא למדנו על יחסו האוהד לס' 'שער גן עדן' מחד גיסא, ועל אחרים שהשליכו ארצה את הסה"ק הזה, מאידך גיסא.

            במאמר שהוקדש לו ולספריו (ראה בהע' ??) נלקטו עדויות על ההערצה שרחשו גדולי החסידות והמקובלים לספריו של הררי"ק, שבאו לכלל ביטוי בהסכמות, הגהות, ציטוטים ואיזכורים.

            עם מחבבי הספר נמנים שם, בין השאר, הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד, הרה"ק ר' ישראל מקאז'ניץ, הרה"ק ר' דוד שלמה בעל ה'ערבי נחל', הרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל ובנו הרה"ק ר' אהרן, וצאצאיהם אחריהם, וכן מבית אדמו"רי טאלנא.

הרה"ק ר' חיים מטשרנוביץ בעל ה'באר מים חיים', הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש, הרה"ק ר' שלמה מראדומסק, הרה"ק בעל ה'בני יששכר' מדינוב (ויש להוסיף על המובא שם, גם את הגהותיו לס' סו"מ ועש"ט בכ"מ), הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, הרה"ק בעל ה'בית אברהם' מסלונים, ועוד ועוד.

ויש להוסיף עליהם את הרה"ק בעל ה'בית אהרן' מקארלין (כמ"ש הרב נחום גרינוואלד, 'היכל הבעש"ט', ו, עמ' לה הע' 6).

ההסתייגות מספריו של הרר"י קאפיל ניכרת במיוחד (ואולי אך ורק?) בבית מדרשה של זידיטשוב; הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב הכיר היטב את ה'שער גן עדן' ואת הסידור 'קול יעקב', אך בדרך-כלל מתלווה אל הדברים שהוא מביא בשמם ביקורת חריפה במעט או בהרבה.

כגון בספרו 'סור מרע ועשה טוב' (עמ' צט במהדורת אמ"ת, תשנ"ו): והנה בספר שער גן עדן רצה לתרץ... ואין צורך להשיב על דבריו (שתלה תניא בדלא תניא... כי לא הבין מהות הקושיא במחילה מכבודו, ואין תירוצו תירוץ. עכ"ל (וראה בהגהותיו של הרה"ק מדינוב כאן ובעמודים הבאים, שמתבסס על דברי השג"ע ומחבב את דבריו).

בספרו 'פרי קדש הלולים' (לפע"ח שער י"ח), כותב: "שוב ראיתי בסדור של שהג"ע עיי"ש"; המעיין בסידור יראה שהרה"ק הנ"ל מצא שם סמך חזק לדבריו.

אך בהגהותיו לפע"ח שנדפסו בקונטרס 'הגהת על ס' פרע"ח מהאריז"ל ועל סידור הרב המקובל מו"ה שבתי מראשקוב ז"ל' (מונקאטש [תרנ"ב?]), בשער השופר (דף ג, ב), כותב הוא (המוקף בסוגריים עגולים הוא כנראה מהמו"ל):

וראיתי בסדור (קול יעקב) לבעל שעג"ע דפריך... אבל לא ראה אור בהיר וכו' וממציא לו שום המצאה חדשה בסבראות[!] מדעתו... שזה בוודאי נגד המקובל בדע"ח... וזה מפורסם וידוע לעוסקים בתורת רבינו בע"ח... והנה סברא זו לא נזכרה בדברי רבינו בשום מקום וחלילה לבדות בחכמה זו סברא אשר אין בה ראיה מוכרחת. אמנם זה דרכו של המסדר הזה בספרו [הוא ה'שער גן עדן'] ובסידורו ואין להאריך... תראה שזה המסדר ומקשה ומתרץ לא ידעתי מה הי' לו. אמנם בכל הסידור ממציא לו קושיות ותרוצים אשר אין צריכין לפנים למי שעוסק בדברי רבינו, וכמה דברים בו אשר הם נגד דברי רבינו, והוא עומד על דעתו ושכלו והופך ומבלבל ומערב עניינים. כתבתי זה אשר יזהרו אנשי שלומי ובריתי אשר יחקרו אחריו בכל הסידור. ודי בזה באזהרה. עכ"ל.

ועוד שם (בדף ד, א): וראיתי לאחד (עיין בסידור קול יעקב לבעל שעג"ע) שצלל במים אדירים וברר לו דרך וטעם אחר ובקש חשבנות[!] רבים והעלה חרס בידו. עכ"ל.

אך גם אחרי הדברים החריפים האלו, אין הוא מצוה על אנשיו למשוך ידיהם מספריו של הרר"י קאפיל, אלא רק שלא יקבלו את דבריו בעיניים עצומות ויחקרו על שורש כל דבר.

הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב – בן אחיו של הרה"ק ר' צבי הירש – היה כנראה קיצוני יותר בהסתייגותו, ולא החזיק כלל את הספרים הללו בביתו; שכך כותב בנו הרה"ק ר' אליהו אודות הנהגותיו של אביו:

"בסידור התפלל מר' אשר ז"ל ולפעמים בסידור הר' שבתי ז"ל. הספר שג"ע לא הי' בספריו" ('עשר קדושות', עמ' 76. והוא ממכתבו של הרה"ק הנ"ל אל מחבר הספר ר"י בערגער).

בסמיכות עניינים זו יש כדי ללמוד שהוא גם נמנע מלהתפלל בסידורו של הרר"י קאפיל.

באחד המכתבים שבס' 'עטרת יעקב וישראל' (לר"י בערגער, דף נה, ב) – ונראה שהוא ממכתביו של המחבר עצמו – נאמר: "ומה ששאלת בס' שג"ע לא מצאתי בשג"ע שלי כי הוא מדפוס חדש... אך דע שאני איני לומד בקביעות בס' שג"ע וכיוצא רק בכהאריז"ל הנכתבים ע"י מהרחו"ו ז"ל בעצמו... וכן קבלתי מפי מו"ר בזה ובבא[8] הקדוש [מוהרי"א] מידיטשוב[!] בענינים אלו".

הרי שר"י בערגער שאליו נכתב מכתבו של הרה"ק משינווא, לא קיבל את דבריו של הרה"ק במלואם, אך גם לא נקט בשיטתו הקיצונית של רבו המובהק והחזיק בביתו את ה'שער גן עדן'!

יצויין עוד, שבספרי חסידות חב"ד מובא הס' 'שער גן עדן' לרוב, וכך גם בכתביו של הגה"ח המקובל ר' לוי יצחק – אביו של אדמו"ר זי"ע – אבל באחת משיחותיו של רבינו (בש"פ משפטים תשמ"ב) נאמר: בנוגע לסידור 'קול יעקב' שישנם בזה כמה פקפוקים, ועד"ז בנוגע לספרו 'שער גן עדן'. עכ"ל.

הרי שמשהו מאווירתה של ה"קפידא" מצאה לה מקום גם בקהל חסידים ששלמים הם עם הר"ר יעקב קאפיל ממעזריטש וספריו הק'.

 

            היכל הבעש"ט גל' כד

 

 



[1]  בכה"י המקורי נרשם כאן: הוא הגה"צ המפורסם בדורנו מו"ה משה פנעט זללה"ה בהגה"צ מו"ה רמ"מ פנעט זללה"ה מדעש [על האב ובנו, ראה: 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 173-170).

 

[2]  פירוש הזוהר 'אור החמה' למוהר"ר אברהם אזולאי, שנדפס בשנת תרל"ו בירושלים "ע"י הרב החסיד המפו' וכו' כה"ר יצחק נ"י ביהעם שהיה ד"ץ בק"ק קראהלע במדינת אונגארן – וע"י הרב החסיד וכו' כה"ר שניאור זלמן בהר"ר נחום יוסף זללה"ה שניאורזאהן המחבר ס' נימוקי שזבנ"י...".

ב'דברי המביא לבית הדפוס' שבסוף הספר – החתומים ע"י ר' יצחק איצק בעהם – נאמר בין השאר: "והנני נותן בזה את תודתי ממעמקי הלב להאי צדיקא רבא ארי' דבי עילאה הרב הגאון זר"ק בנש"ק הצדיק המפורסם מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם בן הגאון הגדול הק' סבא קדישא מוהר"ר חיים מצאנז זצוקלה"ה, אשר בהיותו אתנו פה בהר ה' וראה האור הגנוז הס' הק' הזה, טרח עמל ויגע ועוררני במכתביו הק' לבלי לשקוט ולבלי לנוח להוציא לאור אור לישרים, לו נאוה התהלה, כי אך מידו הק' זאת לנו, כי היה לי לעוזר ותומך בהוצאת הדפוס, זכרה לו אלוק לטובה, ויאריך ימים על ממלכתו בקרב ישראל עד כי יבא שילה".

(על ר"י בעהם ראה: 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 23).

 

[3]  הוא הרה"ק מוהר"ר צבי הירש מזידיטשוב.

[4]  מן הענין להביא כמה מלשונותיו של הרה"ק מוהרצ"ה מזידיטשוב בהפלאת גדולתו של הרמ"ק:

בפרדס הנ"ל [לרמ"ק] מביא שם זו הגירסא ובנה שם עלי' יסודתו בהררי קודש... ובספר אוצר הכבוד... הביאו שם אדונינו קה"ק הרמ"ק ז"ל... והנה אנכי תולעת ולא איש מי אנכי לגשת אל הקודש נגד אדונינו הקדוש והנורא הרמ"ק ז"ל... עיין דקדוקי המאמר בדברי הרמ"ק ואמנם אני השפל אהי' צבי רץ כדרכו לפרש עפ"י קט שכלי עד מקום שידי מגעת... ורבינו הרמ"ק שאומר... אחי לא כן אתנו אנחנו הנמלים בכרם... ובזה ת"ל תקנתי יסודתו של רבינו הרמ"ק בפי"א אשר זה המאמר הוא כנגדו עד שהוצרך לישוב המאמר וישובו דחוק בבקשה מכבודו הגדול והקדוש... ואני כתלמיד נבזה מתגולל בעפר ודן לפני רבו... (עטרת צבי, בראשית, דף מג, ג ואילך).

האחרונים נתלבטו בפלא גדול בזה כמובא במק"מ בשם הרמ"ז משם הרמ"ק ז"ל, ובאמת לא אאמין אם נתלבט בזה הרמ"ק ז"ל רבינו הגדול בדבר פשוט (שם, שם, דף פב, ב-ג).

המק"מ מדחה דברי הרמ"ק... ואין דבריו כדאים לדחות דברי קדוש עליון. אמת שאדונינו האריז"ל צוה לכוין... אבל מה שנתחלף בזה השם באותיות אלו בודאי הוא עפ"י קבלת הקדוש הרמ"ק ז"ל, כנראה שהיו דבריו בזה השם מקובלים מפי קבלת הקדמונים... כך מקובל איש מפי איש עד ראש הנביאים... כך מקובל לאנשי קדש בסגולת מלכין... כן מקובל ולא המציא זה הרמ"ק ח"ו מלבו כמחשבת המק"מ חלילה חס מלהזכיר ודוק (שם, ויקרא, דף לו, ג).

וכבר נדפס ספר הקדוש תומר דבורה לאיש קדוש מוהרמ"ק ז"ל קטן הכמות

וגדול האיכות (בית ישראל, דף לב, ד).

 

[5]  הוא 'ספר הכונות ומעשה ניסים' שנדפס בצפת בשנת תרל"ו (וקודם לכן בקושטא, ת"פ), ובראשו 'שבחי האר"י' – הוא ה'מעשה ניסים' – שממנו נלקח המשפט שבפנים.

הציטוט המדוייק הוא: ויהי היום חלה הרמ"ק ושלח אחר תלמידיו ויברכם איש איש כברכתו, וציוה אותם ואמר להם, דעו שאיש אחד היושב פה יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה, לכן הזהרו בכבודו ואם יראה לכם שהוא חולק עלי אינו כן, כי הכל ניתן מרועה א', שבימי היו הצינורות סתומים כתבתי בלשון סתום, ובימיו יתגלו הצינורות, ולכן יחשב לכם שחולק עלי. ודעו שהוא גדול ניצוץ הרשב"י זלה"ה...

(על החיבור 'מעשה ניסים' ראה ב'ספר תולדות האר"י' למ' בניהו, עמ' 18 ואילך. ועל הקטע דנן, שם בעמ' 158. וראה עוד: 'אהל רח"ל', א, עמ' 260).

[6]  הר"ר יעקב קאפיל ליפשיץ ממעזריטש, בעל המחבר ס' 'שער גן עדן' (נדפס לראשונה בקארעץ, תקס"ג) וסידור האריז"ל 'קול יעקב' (נדפס לראשונה בסלאוויטא, תקס"ד). וראה: "הרה"ק רבי יעקב קאפיל ממעזריטש וספריו", קובץ 'שפתי צדיקים', יג (שבט תשס"ג), עמ' עא ואילך.

[7]  ככתוב בשער הספר: כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים  בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל, הובא לפניו מערכת המנורה הטהורה דברי נופת צופים עליהו לתרופה מהחיבור הלז, הן מספר שער גן אשר נטע בעדן מקדם השתלשלו' העולמות, הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...

שמועה זו מתאמתת בשתיים מן ההסכמות לספריו:

[א] ב'הסכמות הלומדים המופלגים יושבי יעב"ץ דק"ק מעזירטש גדול' לס' 'שער גן עדן': ..חמדה הגנוזה אשר היה ספון וטמון בבית המדרש גדול במחנינו קודש הנ"ל... וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זלל"הה כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לחבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל.

[ב] בהסכמתו של הרה"ק מוה"ר אשר צבי מ"מ דק"ק אוסטרהא (בעל 'מעין החכמה') לסידור 'קול יעקב': מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו.

[8] בספרו 'עשר קדושות' (בתחילת מערכת ח) כותב עליו ר"י בערגער בזה"ל: "ש"ב מורי ורבי הראשון הרב הגאון הצדיק הקדוש בוצינא קדישא נר ישראל, איש אלקים, אשר אלפים מישראל הלכו לאורו... אספקלריא המאירה, מנורה הטהורה כקש"ת מרן יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל".




הוסף תגובהתגובות