ב"ה יום ראשון, ט"ו אלול תשע"ט | 15.09.19  
 
הרב מאיר אליטוב
עודכן לאחרונה בכ"ה אייר תשס"ח
גלגולו של חידוש תורה
למעלה ממאתיים שנה היה מתגלגל והולך המעשה המופלא שחידוש תורה עצום בצידו ורב היה בו הנסתר על הנגלה עד שבא בן דורנו וביארו באופן מופלא ונהיר לכל
רבי יעקב מפולנא בעל ה"תולדות יעקב יוסף" שהיה תלמידו ובן גילו של המגיד ממזריטש זי"ע הוא הראשון שכתב ספר חסידות, שהרי לא הבעש"ט ולא המגיד כתבו ספר כל שהוא וכל שנתפרסם בשמם נכתב על ידי שומעי לקחם.
לאחר פטירתו של בעל ה"תולדות" נתגלגל ובא הספר אצל הרב מפראג הלא הוא ה"נודע ביהודה" וזה ביטלו מכל וכל ואף נהג בו מנהג בזיון.
או אז בא בעל ה"תולדות" בחלום אל צעיר תלמידיו רבי יעקב שמשון משיפטווקא זי"ע ויצווהו לילך אצל הרב מפראג להוכיחו ולהעמידו על טעותו ולומר לו שאין עונשים אלא אם כן מזהירים אבל מכאן ולהבא שלא יבזה עוד את ספרו.
רבי יעקב שמשון היה נודע כגאון עצום עד שהעיד בו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע שאין אף אחד מבני דורו יכול לעמוד בחריפות שכלו ועל כן היה מזמנו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב להיות הטוען בדיני התורה שערך בין כנסת ישראל לריבונו של עולם ובהם היה מבטל כל גזירות רעות וקשות שהיו מתרגשות על עם ישראל מעת לעת.
התחפש רבי יעקב שמשון לעני ובא אצל הרב מפראג וכששאלו למבוקשו אמר: צדקה אני מבקש, הוציא הרב מפראג מטבע מכיסו ונתנו לעני אולם העני לא נסתפק בזאת וביקש מהרב שילך בעצמו ויאסוף צדקה עבורו.
אמר לו הרב לך אצל בית הדין שלי ושם שלושה דיינים ואמור להם שאני שלחתיך כדי שהם יאספו צדקה עבורך.
הלך העני וחזר לאחר שעה קלה, דפק על דלת בית הרב וכה אמר: שלושת הדיינים במחילה מכבודו אינם דוברי אמת ל"ע כי האחד אומר שאין בו כח לילך ולאסוף, השני אומר שגם אם ילך לא יתנו הבריות כסף לידו, והשלישי אומר שמתבייש הוא לחזר על הפתחים ולא לכבודו הוא הדבר.
ומניין לך שאל הרב מפראג שאינם דוברי אמת אולי באמת כך הם פני הדברים.
ענה העני ואמר הכתוב מכחישם! שהרי נאמר במשלי "אוהב צדקה וחסד ישיג חיים צדקה וכבוד"
זה האומר שאין בו כח הכתוב מכחישו כי הבטיחה תורה שישיג חיים.
זה האומר שלא יתנו לו הבריות כסף לצדקה אינו דובר אמת שנאמר ישיג צדקה.
וזה החושש לכבודו משקר גם כן שהרי נאמר ישיג כבוד.
לאחר שראה הרב כי זה העני אינו עוד עובר אורח אלא שהוא כלי מלא, הכניסו לביתו ודבר עמו באריכות בדברי תורה וזה העני גילה מעט מבקיאותו וחריפותו וכל יתר הדברים והחידושים המופלאים שאמר העני לרב מפראג הלא הם כתובים ב"קונטרס הויכוח" ואין כאן מקומם.
אולם, בין יתר הדברים שדברו בניהם נסתתר פלפול עצום אחד המרומז אמנם בקיצור ב"קונטרס הויכוח" ועיקרו חסר מן הספר כי כל פרטיו של החידוש נחסרו ולא היו ידועים במשך כמאתיים שנה עד שנתגלו בימינו אנו.
בין יתר הדברים שאל הרב מפראג את העני כמהתל בו ואמר: אם כבודו באמת יודע ספר שמא יואיל להסביר לי מאמר הגמ' במסכת בבא בתרא דף י' ע"א "אמר רב יהודה אמר מר עשרה דברים קשים נבראו בעולם הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אור מפעפעו, אור קשה מים מכבים, מים קשים עבים סובלים, עבים קשים רוח מפזרתן, רוח קשה גוף סובלה, גוף קשה יין מפיגו, יין קשה פחד מפיגו ומיתה קשה מכולן".
ענה העני אומר: מוכן אני להסביר לכבודו את הגמ' הנ"ל אולם תנאי אחד יש לי שינתן לי לומר דברי בבית המדרש של כבודו בפני כל חכמי העיר.
הסכים מיד הרב מפראג ושניהם הלכו בזמן המיועד לבית המדרש. או אז פתח רבי יעקב שמשון וביאר איך כל אחד מהעשרה דברים הוא למעשה רמז לסוגיה אחרת בש"ס שכל הקושיות המתעוררות בה מתורצות בסוגיה שאחריה.
ולמשל, "הר קשה" היא הסוגיה של "השוחט להר" שבמסכת ע"ז ואיך כל הקושיות שבה מתורצות ב"ברזל מחתכו" היינו על ידי הסוגיה של נכסי צאן וברזל. כך היה העני הולך ומבאר במשך עשרה ימים! את כל הקושיות והתירוצים בכל הסוגיות כולם.
סופו של דבר שה"נודע ביהודה" שאלו לעני מדוע באמת הגיע וזה אמר לו דע לך שאם אני הצעיר בתלמידי ה"תולדות" ואינני עם הארץ חלילה שער בנפשך מי הוא מורי ורבי.
מיד הרים ה"נודע ביהודה" את הספר ונשקו על פניו ועל גבו וביקש מחילה גמורה שיהיה בבחינת מודה ועוזב ירוחם.
אך דא עקא שבקונטרס הויכוח שהוא המקור היחידי לסיפור זה לא מופיעות שמות יתר הסוגיות מלבד אלו השתים וגם לא נכתבו כלל כל הקושיות והתירוצים שנאמרו בהסברה נפלאה מפיו של הגה"ק רבי יעקב שמשון זי"ע.
הרב רבי מאיר שפירא מלובלין היה דור חמישי בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ זצולה"ה ורבי פנחס היה כידוע מחותן לרבי יעקב שמשון משיפטווקא ונמצא שהמהר"ם שפירא מלובין היה גם דור חמישי מרבי יעקב שמשון, ואף שם אביו של המהר"ם שפירא היה יעקב שמשון על שם אבי זקנו.
כששמע רבי מאיר שפירא ע"ה את המעשה הנ"ל הבטיח לעצמו למצוא את כל הסוגיות המדוברות, את הקושיות והתירוצים שאמר סב סבו בבית מדרשו של ה"נודע ביהודה".
חיפש ועיין פלפל ומצא את כל עשרת הסוגיות על כל הקושיות והתירוצים והודיע לחכמי לובלין שבחול המועד פסח תרצ"ג יאמר בציבור את כל הסוגיות שביאר רבי יעקב שמשון בזמנו.
ואכן דרש כפי שהבטיח אך זמנו לא הספיק לו לבאר כל העניין עד תומו כי אם רק חמש סוגיות מתוך העשר ועל כן הודיע שבחול המועד סוכות הבעל"ט יוסיף ויבאר את שאר חמשת הסוגיות.
אולם, בסוכות תרצ"ד חש רבי מאיר שפירא ברע ולא יכול היה לקיים הבטחתו וביום ז' בחשוון תרצ"ד נסתלק לבית עולמו.
מכוון שכל דבריו הראשונים נאמרו בחול המועד לא היה מי שרשם את הדברים ואלה נשארו בחללו של עולם כמצפים להשלמתם – שלא באה כאמור- בסוכות תרצ"ד.
אולם, תלמיד צעיר אחד היה שם בלובלין ושמו ר' יצחק פלקסר שהיה אז לפי החשבון לא יותר מבן שש עשרה שנים. ר' יצחק פלקסר זצ"ל ששימש שנים רבות ראש ישיבה בישיבות גור נתפרסם בחב"ד כמי שעמד באומץ במעמד סיום הרמב"ם בבנייני האומה ומחה נמרצות כנגד דברי הבלע והחוצפה שהושמעו שם שבוע לפני כן. הוא האיש שזכר את שאמר רבי מאיר שפירא מלובלין בחוה"מ פסח תרצ"ג והעלם על הכתב ולא עוד אלא שחיפש אז בין כתביו של רבי מאיר שפירא ומצא גם את ביאור שאר חמשת הסוגיות כתבם וסידרם דבר דבור על אופניו.
כל דבריו של המהר"ם שפירא מלובלין המבארים את שאמר רבי יעקב שמשון משפיטווקא זי"ע בפני חכמי פראג הלא הם כתובים בחלק הראשון בספרו של רבי יצחק פלקסר זצ"ל "שערי יצחק" במהדורה משנת תשי"א בקונטרס מיוחד לזכרו "זכרון מאיר".



הוסף תגובהתגובות