ב"ה יום שני, כ"ה מנחם-אב תשע"ט | 26.08.19  
 
הרב פרץ אוריאל בלוי
עודכן לאחרונה בג' אייר תשס"ח
אל מול פני המנורה!
פנייה ישרה לרב אריאל שלא "לעגל פינות". לראות נכוחה את פני המנורה ולא להיסחף אחרי תגליות מדעיות כדי לקבוע עמדות שנוגדות את המסורת - תגובה למסכת ההוכחות של הרב אריאל כי קני המנורה עגולים היו. במצורף קובץ 1 - מאמרו של הרב אריאל; קובץ 2 - שוברו


 
לצפייה במאמר המלא לחצו על הקובץ המצורף.
קבצים מצורפים



הוסף תגובהתגובות
הצג את כל התגובות
1. הערה והארה (2)

1. בע' 21 נכתב שמשה התקשה בעשיית המנורה עקב ריבוי הפרטים שנימנו בה. אך ראה בלקו"ש חל"ח ע' 36:עיקר הקושי בעשיית המנורה (שבגלל זה הראה הקב"ה למשה תבנית המנורה) הוא (לא ריבוי הפרטים שבמנורה עצמה, אלא) מפני הדין המיחד באופן עשייתה שצ"ל "מקשה"..ע"ש.
2. נתחדש (בפנים), שהמנורה מחברת בין בנ"י והקב"ה בצורה מודגשת, וע"כ בנייתה נעשתה בשילוב משה והקב"ה.
יש להביא יסוד לדברים מלקו"ש (שם):
ייחודה של המנורה מכל שאר הכלים.. שנר המערבי שבמנורה "הוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל", ולכן גם עשייתה היא באופן של "גילוי שכינה" מיוחד, שהקב"ה הראה למשה את מראה המנורה.ע"כ.

יתירה מזו:
בלקו"ש חכ"ח ע' 64 מבאר הרבי שהטעם שבתחילת פר' בהעלותך (שרש"י מגדירה "פר' המנורה")נכתב גם "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"- למרות שזה לא קשור לגוף המנורה- כיון שרק בקנה האמצעי ניכר שהוא חלק אחד -"מקשה", אך בשאר ששת הקנים אין זה ניכר בגלוי, וע"י שכל הנרות דולקות לכיוון נר האמצעי ניכר שהם חלק מגוף המנורה.

סיכום הדברים: דווקא פרט זה שבו נתקשה משה (עשייתה כ"מקשה"), חשוב היה להדגישו עד שכל הפתילות כוונו לנר האמצעי לתכלית זו, והטעם: כאשר יודעים שהמנורה נעשתה כמקשה והקב"ה היה מעורב בעשייתה - אין לך "גילוי שכינה" גדול מזה.

עוד יש להוסיף: כנ"ל, משה התקשה בבניינה וע"כ בא הקב"ה לעזרתו, משום גודל חשיבותה שמביאה גילוי שכינה ו"עדות לבאי עולם".
גם ענין זה מודגש בהטיית הנרות לכיוון נר האמצעי.
בהע' 33 (שם) מסביר הרבי את פרש"י "וכי לאורה הוא צריך" שדווקא כאשר הפתילות נטו לנר האמצעי "אין האור מתפשט ומאיר (כ"כ)", ומודגש שאין הקב"ה נזקק לאורה. ע"כ.
את התשובה לשאלת רש"י אנו יודעים:
"עדות היא.. שהשכינה שורה בישראל", ממילא יוצא דבר נפלא: כאשר כל נרות המנורה נטו לכיוון נר האמצעי, הרי:
א. ניכר שהם "מקשה אחת", שבזה התקשה משה והוצרכו לבניית הקב"ה שהיוותה "גילוי שכינה".
ב. האור פחות התפשט, והודגש שלאורה אינו צריך, כ"א "עדות שהשכינה שורה".
ב' פרטים אלו לכאו' מהווים יסוד חזק לנכתב בפנים שמשה נתקשה דווקא במנורה מפני גודל חשיבותה בקשר בין הקב"ה ובנ"י.


משה ‏ (ז' אלול תשס"ח)
2. מדהים!

הרב בלוי,
אין מילים,
חזק ביותר.. (תרתי משמע..)

כמה תיקוני כתיב (לא להוציא הנייר חלק, ותחילה - עיקרן):

ע' 29 בטבלא דעת הרבי צ"ל :"אטומים וישרים" לעומת הר"א:"חלולים ועגולים".
ע' 23 (6 שורות מלמטה): צ"ל:"אינם".
ע' 20 הע' 43, חשוב לי מקור הדברים, עסקתי בתחום זה לאחרונה, תודה מראש.

ולפחות חשובים:
ע' 9 (3 מלמטה) תיבת "צורת" כפולה.
ע' 10 חסר סע' 3.
ע' 13 (שורה 7) צ"ל: בכינוי.
ע' 16 (9 מלמטה) צ"ל: מדאורייתא.
ע' 17 (שורה 12) צ"ל: לעינייננו.
ע' 20 (שורה 9) צ"ל: עם.
שם (שורה 14) צ"ל: המנורה".
ע' 21 (שורה 6) צ"ל: עליית.

הצלחה רבה.
משה ‏ (ד' אלול תשס"ח)
3. הערה והארה!

בהקשר למ"ש בע' 16 שהרוב תמימי דעים שאין 'לכתחילה' ו'דיעבד' בדאורייתא, רציתי להעיר ללקו"ש חכ"ב ע' 143, שם מבאר הרבי לגבי ציווי התורה "וספרתם לכם ממחרת השבת" דלכאו' הול"ל "ממחרת יו"ט", בפרט שלשון זו חוסכת את טעות הבייתוסים כו', ומבאר שם דלמרות שהפי' "תמימות" לעיכובא הוא שלא להחסיר יום, אך "לכתחילה" זהו רק כשיוצא "ממחרת השבת" כפשוטו. וכפי שיש "לכתחילה" ו"בדיעבד" מצד האדם מקיים המצוה, יש גם מצד המצוה עצמה, שתיתכן להעשות בשלימות ותיתכן באופן של "בדיעבד".
(ומביא לכך הוכחות, למשל אדם שאין לו קרקע פטור מהבאת קרבן ביו"ט גם בזמן ביהמ"ק למרות שהקרבנות היו חלק בלתי נפרד מהחג.עיי"ש.)
-ניתן לשלב את ההסבר שבפנים לנכתב פה, וכדלקמן בקצרה עכ"פ-
והנה בשיחה נוספת של הרבי (התו' תנש"א ח"ג ע' 80)בקשר לספה"ע מבאר, דהטעם שהתורה נקטה "ממחרת השבת" הוא כי ענין דספה"ע הוא כידוע עבודת האדם, והתורה רצתה לקשר ולחבר זאת עם ענין הפסח שבו "נגלה.. מלך מה"מ.." ובפרט כשיוצא "ממחרת השבת" שנעלה מיו"ט כיון שהוא "מיקדשא וקיימא", ואינו תלוי בבי"ד ובעבודת האדם.

המורם מהנ"ל לענייננו:
ספה"ע בפרט זה דומה למוסבר בפנים בענין המנורה שרצונו של הקב"ה היה לחבר עבודת המטה והמעלה,
וראה זה פלא!
בשניהם רואים אנו אופן ד"לכתחילה" וב"דיעבד", שגם זה דומה מאד לנאמר בפנים בארוכה.

אקווה שהועלתי.
זייט מצליח.

נ.ב. ב' שיחות אלו מודפסים גם ב'שערי המועדים' על ספה"ע ע' עג, צ.
משה (מגיב 1) ‏ (ד' אלול תשס"ח)
4. משה שפיר קאמרת

יישר כח על ההערות וההעשרה. ולעניין הצד השווה בין המנורה לספירת העומר (השוואה יפה) - יש להעיר על כך שכל ספירת העומר היא ב"צורת" מנורה של 7 קנים ובכפולות של 7 (כפול 7) וכנודע בעניין הציור של "מנורת" אנא בכח. ואכמ"ל.
המייל הפרטי שלי הוא:pb@dldc.net (לא הצלחתי לגלות את זהותך).
פ.ב. ‏ (ד' אלול תשס"ח)
5. סליחה ,טעות.

בפזיזותי לא שמתי לב שבטבלא מדבר על הקנים נכתובים בתורה, וע"כ חשבתיו לטעות.
משה ‏ (ד' אלול תשס"ח)
6. סליחה

בפזיזותי לא שמתי לב שבטבלא מדובר על הקנים הכתובים בתורה,ולא על אופן היותם במנורה.
משה ‏ (ד' אלול תשס"ח)
7. לא ברור

חבל, יש לבקש מהרב בלוי את המאמר המקורי ולהעלותו בכדי שיתאפשר לנו ליהנות ממנו.

הקובץ מאוד לא ברור, לדעתי.
חיימקה ‏ (ט"ז אב תשס"ח)
8. זאת טכניקה ומיומנות קלה ולא מסובכת

העמוד שמופיע איננו משמעותי - הקלק על הקבצים המצורפים:
קובץ 1 - יתן לך את מאמרו של הרב אריאל
קובץ 2 - יתן לך את מאמר התגובה.
הקבצים המצורפים יופיעו בתצורה של PDF רגיל, כשאתה יכול להגדיל את התצוגה לפי כל גודל רצוי באמצעות התוכנה או באמצעות "קונטרול+כפתור גלילה שבעכבר". בהצלחה
לחיימקה ‏ (ט"ז אב תשס"ח)