ב"ה יום חמישי, ט"ו חשוון תשפ"ב | 21.10.21  
 
הרב משה מרינובסקי
עודכן לאחרונה בב' אייר תשס"ח
עד שגם הרחוב ירקוד
דומה שהרבי עצמו נתן עדיפות מיוחדת לשמחת בית-השואבה, כאשר בשיחותיו הק' הדגיש שוב ושוב שעליה להתקיים דווקא בראש חוצות 'עד שגם הרחוב עצמו ירקוד'

זה התחיל, כזכור, בחג הסוכות תשמ"א. גם עד אותה שנה היו ימי זמן שמחתנו בבית חיינו, 770, ימים גדושי חוויות רוחניות מרוממות. בעבר היו התוועדויות של הרבי בעצמו בסוכה. ביום ב' דחג הסוכות ובאחד מלילות החג כהתוועדות שמחת בית השואבה. גם כשנוהג זה פסק, ככל הנראה בשל אי האפשרות המעשית שהסוכה תכיל את הקהל שהלך וגדל משנה לשנה – התפילות במחיצת הרבי, הכינוסים לילדים במעמד הרבי, הברכה על ארבעת המינים של הרבי וכל שאר הדברים הנפלאים שמאפיינים את השהייה בדל"ת אמותיו הקדושות, הביאו את שמחת החג לשיאים שאין דומה להם.

 

גם הפעילות להבאת מצוות החג ותכניו לציבור הרחב היתה כבר אז רחבת היקף עד מאוד. בימים – אנ"ש והתמימים התפזרו ברחבי ניו-יורק לזיכוי המוני בית ישראל במצוות ארבעת המינים, ובלילות – יצאו קבוצות קבוצות לריכוזים יהודיים הן בניו-יורק עצמה והן בערי השדה לעריכת התוועדויות של שמחת בית השואבה שכידוע שימשו אמצעי מצוין לקרב רבים וטובים לאור החסידות.

 

את השעות שנותרו, ניצלו החסידים להתוועדויות חסידיות פנימיות, אם בסוכה הגדולה שבחצר 770 ואם בסוכות רחבות ידיים אחרות בסמוך ל-770. ואף אלו היו חוויה חסידית ייחודית שאינה מזדמנת בשום מקום אחר ובשום מועד אחר.

 

ואולם, נאמן לדרכו שבכל ענייני תורה ומצוות והפצת היהדות ומעינות החסידות צריך להיות מוסיף והולך ומעלין בקודש, החל מאותה שנה, תשמ"א, הביא הרבי את המושג שמחת בית השואבה לשיאים חדשים. מכאן ואילך היה זה נוהג קבוע שהרבי משמיע שיחת קודש מדי לילה בכל ימי החג, מלילו הראשון ועד ליל הושענא רבה. ולצד דברי התורה והחסידות הבהירים, העמוקים והנפלאים, בענייני החג, האושפיזין, שיעורי החומש, התהילים והרמב"ם של הימים הנעלים והנשגבים הללו – הרבי לא נלאה מלעורר שוב ושוב על חשיבותה של עריכת שמחת בית השואבה ברוב עם, דווקא ברחובה של עיר, דווקא בסיוע כלי-זמר ועם דגש חזק על תוספת בכל הפרטים הללו לילה אחר לילה, ללא לאות וללא הרף.

 

ואכן, מאז שמחת בית השואבה הנערכת בקראון-הייטס קנתה לה שם כשמחה חסידית מרוממת שהיתה לאבן-שואבת לרבבות יהודים, בכל לילות החג, מדי שנה בשנה. אפשר לחוש שם את שמחת ה'אתה בחרתנו' וה'אשרינו מה טוב חלקנו' שמאפיינת יהודי מאמין. יהודי שיהא מצבו אשר יהיה ויהיו חסרונותיו בגשמיות וברוחניות אשר יהיו, באותם לילות הוא מוצא בעצמו כוחות נפש לגלות רבדים עמוקים בנשמתו וכוחות גוף בלתי מצויים לא להתעייף גם אחרי לילות שלמים של ריקודים. לבד מזאת, אפשר לראות שם אחדות נפלאה, מחממת לב ומאירת עיניים, של יהודים מכל העדות ומכל החוגים, מכל הארצות ומכל המושבות, שרוקדים יחד, יד אל יד וכתף אל כתף, תוך התעלמות מוחלטת ממחיצות וחילוקי דעות שאולי במקום אחר ובשעה אחרת קשה מאוד להתעלם מהם. ובקיצור, שמחת חג יהודית חסידית טהורה של 'ושמחת בחגך והיית אך שמח', עם לב מלא ציפייה לשמחה המושלמת בבוא הגאולה השלמה.

 

* * *

 

 

כל המוטיבים האמורים לעיל של חג הסוכות במחיצת הרבי נשמרו, כמובן, גם מתשמ"א ואילך, אבל דומה שהרבי עצמו נתן עדיפות מיוחדת לשמחת בית השואבה, כאשר בשיחותיו הק' הדגיש שוב ושוב שעליה להתקיים דווקא בראש חוצות 'עד שגם הרחוב עצמו ירקוד'.

 

אף כאן, הרבי נאמן לדרכו, דרכה של תורת החסידות, המלמדת כי אל לו לאדם להסתגר בדל"ת אמות של בית הכנסת ובית המדרש אלא לכל עת ובבוא הזמן יש לעשות הכל כדי שההשפעה המבורכת של בית המדרש תורגש גם בחוץ. מאז ימי ראשית נשיאותו קרא הרבי ליהדות החרדית לא להיות מסוגרת בתוך עצמה אלא לצאת ולהשפיע, ופעם אחר פעם הדגיש את חשיבותן של הקמת מרכזי תורה ובתי חינוך גם במדינות 'נידחות' על-מנת 'לכבוש' את העולם כולו ולתקן אותו במלכות שמים. ואף כאן, לימד והדריך כי יש להביא את השפעת החג הרחק ככל האפשר, גם למקומות רחוקים מאוד, לעת-עתה, מלהיות מרכזי תורה, וגם לרחוב הגשמי שברוב ימות השנה מסמל דברים אחרים לגמרי מדברי תורה ושמחה של מצוה, כי בסופו של דבר אין להשאיר שום דבר ושום חלק בעולם מחוץ לגבולות הקדושה.

 

דברי צדיקים חיים וקיימים לעד ואף בשנים האחרונות שמחת בית השואבה בחצרות קודשנו נמשכת באותה מתכונת וממשיכה להיות מעמד משמח, מרגש ומרומם של קידוש שם שמים שהשפעתו והשראתו נמשכת כל השנה כולה.

 

* * *

 

על רקע זה תמוהה מאוד קריאה שנשמעת לאחרונה למעט חלילה באירועי שמחת בית השואבה. פשוט, ברור ומובן מאליו שבכל מקום ומקום ששמחה כזו נערכת יש לשמור מכל משמר על גדרי הצניעות והקדושה ולהישמע להוראות הרבנים פוסקי ההלכה והמארגנים עושי דברם. ועם זאת בוודאי אין לוותר על המשך קיום שלב נוסף, חשוב ומכריע, בהפיכת ה'רחוב' למקום של קדושה וטהרה כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשמחת בית השואבה בהתלהבות ובחיות גדולה כל כך עד אשר 'גם הרחוב ירקוד'.

 

נוסיף ללכת באורחותיו של הרבי אשר הורנו, לדבוק בדבריו ובדרכיו הק', והקב"ה ישמע שוועתנו, יקים לנו את סכת דוד הנופלת ועוד בזמן שמחתנו בזאת השנה ישמחנו בשמחת עולם בגאולה האמיתית והשלמה.




הוסף תגובהתגובות