ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ח אדר תשס"ח
"מעמד" שנערך בין המדפיסים בלבוב וזולקווא

 

"מעמד" שנערך בין המדפיסים בלבוב וזולקווא

לפנינו הסכם ("מעמד") שנערך בין המדפיסים שבלבוב וזאלקווי בשנת תקס"א (1801),1 כפועל-יוצא והכרחי מהתחרות הגדולה ביניהם וההוזלה שבאה בעקבותיה עד כדי שבירת מחירי השוק. לאור זאת חילקו המדפיסים ביניהם את זכויות ההדפסה של רבי-המכר ("מיני ספרים אשר יש להם מכר ונדפסים תדיר, הנקראים רומיל"), קבעו כמה עותקים יודפסו מכל ספר ומה יהיה מחירו.

לא כל הספרים מוחלטים בלעדית למדפיס זה או אחר, ויש חריגים כגון חומשים עם פירוש רש"י, שבהם יש זכות חלקית למדפיס פלוני, שבכל פעם שיודפס החומש אצל אחד המדפיסים האחרים, תהיה לאותו מדפיס זכות ברבע הכמות: רבע החומש יודפס אצלו, ובתמורה יקבל רבע מכמות החומשים.

לעתים זכותו של המדפיס היא בכמות קבועה, כגון שלוש-מאות סידורים לשנה מסידורים שיודפסו אצל המדפיסים האחרים, והוא יצטרך להדפיס אצלו חלק מסויים מכמות הגליונות שבסידור זה, במספר זהה לכמות הגליונות שבשלוש-מאות הסידורים. לחילופין יכול אותו מדפיס לבצע עבורם עבודת הדפסה אחרת בכמות מקבילה, אם אין רצונו לשלם במזומן עבור חלקו.

הגבלה נוספת קיבלו עליהם המדפיסים, שלא להפעיל בבית-הדפוס שלהם יותר משני מכבשי-דפוס – גם אם נמצא כבר ברשותם מכבשים נוספים. רק למדפיס אחד ניתנה זכות ההדפסה בשלושה מכבשי-דפוס.

זכות ההדפסה מוגבלת אף היא, ואין למדפיס רשות להדפיס כל עוד מצויה בשוק (אצל אחד המדפיסים, או אצל כולם יחד) כמות מסויימת מאותו ספר. וחובה על מחזיק הספרים למוכרם לסוחרי-הספרים, ובאם ימאן – ניתנת רשות ההדפסה לזולתו ללא התחשבות בכמות הספרים שבידו. כאן קובע ההסכם גם את אחוזי ההנחה שינתנו למדפיס שבא לקנות ממדפיס אחר כמות של מאה ספרים לפחות. גם במקרה זה יש חריג, ואחד המדפיסים נהנה מזכות מכירה ללא הנחה כלשהי.

עוד זכות בידי מחזיקי הספרים הנ"ל, שאם נותרו בידיהם ספרים "חסרים", בלתי שלמים, הרי בשעה שמישהו ניגש לביצוע הדפסה חוזרת של ספר זה, חובה עליו להדפיס גליונות נוספים כדי להשלים את החסר באותם ספרים. תמורת עבודתו זו יקבל ספרים שלמים מאותו סוג ספר, למשל, אם הדפיס שני גליונות להשלמת מאה עותקים של ספר בן חמישה גליונות, יקבל ארבעים ספרים שלמים (שבהם מאתיים גליונות, כסכום הגליונות שנדפסו אצלו).

ההסכם מתייחס גם לספרים שאינם מנויים בו, וקובע שכל הקודם בהדפסתם זכה. אך מאותה שעה שהתחיל מדפיס אחד לעסוק בהדפסת ספר מסויים וממשיך בה ללא הפסק, אסורה הדפסת ספר זה על שאר המדפיסים עד תום מכירת כל עותקיו.

סעיף נוסף בהסכם עוסק בכמעין שותפות סמויה בין המדפיסים, אע"פ שלכאורה אין לו נגיעה ישירה להדפסת ספרי "רומיל" שבגללם נחתם ההסכם; סעיף זה קובע, שבאם יבוא אדם להדפיס ספר חדש בלבוב, תתחלק העבודה בין שלושת המדפיסים שבעיר זו, וכל אחד ידפיס שליש מן הספר. לאור זאת כדאי לבדוק את הספרים שנדפסו בלבוב באותן שנים, ולראות אם אכן ניתן להבחין שהם נדפסו בכמה בתי-דפוס שונים.2 יש לשער כי במקום לטרוח בהדפסת הספר בשלושה מקומות ולהקשות על עצמם בסירבול העבודה, ערכו המדפיסים התחשבנות ביניהם בזיכויים וחיובים הדדיים של זכויות ההדפסה וביצוע עבודות הדפסה אחרות תחתיהן וכד'.

בהסכם נקובים בשמותיהם כמה אנשים שהם עצמם אינם בעלי בתי-דפוס, אלא עוסקים בהדפסת ספרים על-חשבונם לשם מכירתם. לאנשים אלו "העוסקים בדפוס דרך משא-ומתן" יש זכויות מסויימות, אך גם התחייבויות.

                                                           *            *          *

ממסמך זה נמצאנו למדים דברים רבים:

תולדות הדפוס העברי היו ועודן מבוססות על האמור בשערי הספרים; עתה למדנו אודות שותפויות שאינן תואמות את המידע "הרשמי", ומכאן שההסתמכות על המפורש בשערים צריכה שתהיה מסוייגת במקצת. למסקנה זו עלינו להגיע על-כרחנו גם מהסעיף הדן בחלוקת ביצוע ההדפסה בין שלושה בתי-דפוס, ובה בשעה ממשיך להופיע בשערי הספרים שמו של מדפיס אחד בלבד. כמו-כן ראינו (באחד המסמכים שבתיק משפטי זה), שלפעמים נתנו המדפיסים לזולתם את זכות ההדפסה שהיתה ברשותם, אך הם היתנו זאת בכך שדוקא שמם שלהם יופיע בשער הספר!

עד כה ידענו שבהגדרה "ספרי רומיל" כלולים סידורים, חומשים וכד'. עתה מתרחבת היריעה במקצת ובין "מיני הספרים אשר יש להם מכר ונדפסים תדיר הנקראים רומיל" רואים אנו גם ספרי מוסר שונים, ואפילו את ס' "תיקוני הזוהר" – כנראה בגלל המנהג לאומרו בחודש אלול.

בחלק מן הספרים מפורש כי כעבור שנה להדפסתם חלה התייקרות מסויימת במחירם, שהרי אז עומדים הספרים לאזול, ההיצע אינו גדול, וסביר שתהיה תקופת זמן מה שלא יוכלו לרכוש את הספר עד שיודפס מחדש. נמצאנו למדים שספרים אלו היו נדפסים מדי שנתיים-שלוש, ונוכחים אנו עתה לדעת, עד כמה דלות הן ידיעותינו על היקף הדפסתם של "ספרי רומיל"; מדי שנה בשנה נדפסו שני סוגי לוחות-שנה לפחות: לוח רגיל ולוח-קיר ("כותל-לוח"), אך מתוצרת לבוב וזולקווא לא נשאר שריד ופליט! גם אם נרשם אצל וינוגרד מספר מרשים של למעלה מ900- לוחות, הרי זה רק אפס קצהו מהכמות שנדפסה.

ואם דבר זה צפוי הוא בלוחות-שנה שאינם נשמרים משנה לשנה וגם לא בהכרח שישתמרו כ"שמות" בגניזה, אך גם בסידורי תפילה המצב דומה; סביר שמתפללים בסידור עד בלותו, אולם הידענו עד כמה סוגי סידורים כאלו היו ונתעלמו מן העין, והרי רשומים לפנינו סידורים גדולים וקטנים, באותיות אלו ואחרות, עם "טייטש" ובלעדיו, בנוסח זה או אחר ויש שאפילו שמותיהם כבר כמעט ואינם אומרים לנו מאומה: סידור "חצי כלה", "סידור פעריל", "סידור דקדוק", "סידור פירוש", "סידור ראש-חודש" ועוד "כל מיני סידרלך". ולדברינו לעיל, היתה כל מהדורה בשוק כשנתיים בערך, ובשנה השלישית הדפיסוה מחדש, צא ולמד מה רבות היו המהדורות, ועד מה אפסי הוא האחוז שנשתמר מהן עד ימינו.

גם מצבם של החומשים אינו טוב בהרבה; המסמך שלפנינו נוקב בשמותם של שלושה סוגי חומשים: "חומש עם פירוש רש"י", "חומש טייטש" ו"חומש באר משה", וניכר שהיו סוגים נוספים. והנה מדפוסי זולקווא ידוע רק אודות ההדפסות של שנת תקי"ט ותקכ"ט (מהאחרונה הגיעונו רק דף השער ודף נוסף!), ובלבוב רשומות בתקופת השנים שלנו רק ההדפסות של שנת תקס"ז, תק"ע ותקע"ב. כמובן שגם במקרה זה לא נשאר זכר ממהדורות נוספות.

או ספר התהלים שהיה נדפס "בכל מיני תבנית ואותיות ובכל מיני פירושים", בנוסף ל"תהלים טייטש", "תהלים וועלטש" ו"תהלים פירוש" שהיו נדפסים בתוך הסידורים, אך גם בפני-עצמם; האמנם לא נדפס כלל בזולקווא ב135- השנים שבין תס"ב ותקצ"ח כאשר יורו הרשימות?! והאפשר שבלבוב לא נדפס התהלים כלל עד שנת תקס"ה, אחר-כך בתקס"ח ושוב לא נדפס עד שנת תקפ"ח ותקצ"ב?!

ואפילו "תיקוני הזוהר" שהדעת נותנת שהוא מן הספרים המשתמרים, האמנם נדפס בערים אלו ובתקופה זו רק בשנים תקנ"א, תק"ס ותקס"א ושוב לא נדפס עד שנת תק"צ ותר"י?! והרי הוא נמנה עם "רבי המכר"!

מחירי הספרים אף הם מידע חשוב הנלמד מהרשימה, שכמדומני לא ידועות עוד רשימות כדוגמתה בפולין מאותה תקופה.3

                                                    *                 *                *

מבחינת סוגי הספרים נראה, שבראש רשימת "רבי המכר" עומדים ספרי התפילה למיניהם (סידורים, מחזורים, תהלים, קינות, סליחות, תחינות ועוד ועוד) והחומשים; חלקם באים עם תרגום ליידיש ("טייטש"), וחלקם כולו ביידיש (כספרי התחינות למיניהם). אחריהם עשרה ספרי מוסר וסיפורי התנ"ך; ששה מהם ביידיש, שניים בלשון-הקודש, אחד (ס' חסידים) שיש ממנו מהדורות בלה"ק ויש ביידיש, ואחד (קב הישר) שהוא עצמו נחלק לשני מדורים, עברי ותרגום ליידיש. ספר הלכה אחד, הוא השולחן-ערוך חלק אורח-חיים. וגם ספר קבלה אחד – "תיקוני הזוהר", שלא נועד רק ללימודם ועיונם של יחידי-סגולה, אלא – בעיקר – לגרוס בו ולאומרו בעתים מזומנות, ובפרט בכל ימי חודש אלול.

                                               *                        *                       *

יש לתת את הדעת גם על רבי-המכר שמשום מה לא נזכרו בכתב ההסכם; בראש ובראשונה הספר "צאינה וראינה" שנרשם ב-123 מהדורות, ובהן: זולקווא תק"נ (אצל רבינשטיין), תקנ"א (אצל גרשון סג"ל), תקנ"ג, תקס"ב (רבינשטיין) ותקס"ז. ובלבוב: תקמ"ו, תקנ"ט (אצל רוזניש). סקירה סטטיסטית על ההדפסות השונות של ה"צאינה וראינה" והתפלגותן למקומותיהן, ניתן למצוא אצל ח' שמערוק, "די מזרח-אייראפעישע נוסחאות פון דער צאינה וראינה (1850-1786)", מקס וויינרייכן צו זיין זיבעציקסטן געבוירן-טאג, האג 1964, עמ' קצה-קצח.

    גם ה"תנא דבי אליהו" הוא מן הספרים שהיו נדפסים בשנים אלו בתדירות די גבוהה: ידועות ממנו 35 מהדורות, וביניהן: זולקווא תקנ"ו תקנ"ח ותקס"ה (כולן אצל רבינשטיין), ושוב בתקס"ה (אצל מאירהאפער). מהדורה נוספת נדפסה בלבוב תקנ"ט.

    סיפורים רבי-מכר גם הם אינם רשומים כאן, לא ה"יוסיפון" שמ59- מהדורותיו הרשומות נדפסו בתקופה זו שלוש בזולקווא (תקנ"ז, תקס"ב, תקס"ח – אצל רבינשטיין) ושתיים בלבוב (אצל רוזאניש, בתקס"א ותקס"ד), וגם לא ה"מעשה בוך" וה"באבא בוך" (מהראשון ידועות 23 מהדורות, ומהשני 20 – אחת מהן בלבוב תקנ"ח). יצויין כי שני הספרים האחרונים נדפסו כמעט כולם באשכנז, מיעוטם ברוסיה-פולין, ואחוז אפסי בגליציה.

בתקופה זו החלה פעילותו של ר' אליעזר פאוויר בספרות יידיש (ראה: א' יערי, "ר' אליעזר פאוויר ומפעלו הספרותי", ק"ס לה, עמ' 499 ואילך), אך אף שספריו היו מן הנפוצים ביותר, אין עניינם לכאן כלל, שהרי בתקופה זו הוא עצמו עסק בהדפסתם בזולקווא וספריו לא עמדו לחלוקה בין המדפיסים.

                                                       *                    *                     *

הבהרה: בכל מקום שמדובר במאמר זה אודות מספר המהדורות הרשומות, הכוונה לרישומים שבספרו של י' וינוגרד "אוצר הספר העברי" (ירושלים, תשנ"ד), המקיף רק ספרים שנדפסו עד שנת תרכ"ג. וכשמדובר בדרך פרט על מספר ההדפסות בלבוב וזולקווא, הכוונה היא לספרים שנדפסו שם בתקופת השנים תק"נ-תק"ע בערך.

 

1. מסמך זה הוא חלק מתיק משפטי המצוי בארכיון המדינה של גליציה. בתיק זה מתבררת תביעה שנעשתה בשנת 1811 נגד המדפיס רבינשטיין, בדבר הדפסת מהדורה מסויימת של הסידור "חצי כלה" שזכות הדפסתו היתה נתונה למדפיס גרושמאן. כל התהליכים שנערכו בדיון משפטי זה ראויים לפרסום, אך לעת-עתה מתפרסם רק המסמך הנוכחי. תודתי לפרופ' מ' סילבר שהביא לידיעתי את המסמכים הללו, ואף נתן לי בטובו את תצלומיהם.

 

2. בקונטרס השני של החלק השני של הס' לבנון (גן נעול), דפוס גרוישמאן תקס"ו, ניתן לכאורה להבחין בסוג הדפסה שונה. בס' שב שמעתתא, דפוס ר"ש ראפאפארט תקס"ד, יש הבדל בין מיקום ציוני הפרקים בתשעת הקונטרסים הראשונים של הספר לבין הספר כולו. כמו כן יש בו קונטרסים שבהם פתיחת קטעים חדשים היא באותיות גדולות, ובאחרים באותיות קטנות. בס' נתיבות עולם, דפוס אהרן סג"ל תקס"ז, ניתן למצוא הבדלים טיפוגרפיים בין שני חלקי הספר.

כמו-כן יש לבדוק את שלוש המהדורות של המשניות שנדפסו בלבוב בשנת תקס"ט, אחת אצל רבינשטיין, שניה אצל רפופורט ושלישית אצל גרוישמאן: האם לפנינו שלוש מהדורות שונות, או שמא חלוקת עבודה בין שלושת המדפיסים. כן הדבר לגבי החומשים שנדפסו שם בשנת תק"ע גם אצל גרוישמאן וגם אצל רפופורט, וכן בשנת תקע"ב אצל אהרן סגל ואצל רפופורט. בזוהר שנדפס בלבוב בשנת תקס"ב, יש חלקים שנרשם שמה של הרבנית רוזאניש, ובאחרים שמו של בנה נפתלי הירץ גרוישמאן.

בהקשר זה ראויה לציון התופעה של הדפסת ספרים באותה שנה בשתי מהדורות שונות, כגון ספריו של החיד"א "מורה באצבע" ו"צפורן שמיר", שנדפסו בזולקווא תקס"ט גם אצל לטריס וגם אצל מאירהאפער, וספרו "עבודת הקודש" שנדפס שם בשנת תקע"א בשתי מהדורות שונות, גם-כן אצל שני המדפיסים הללו (שלפי המסמך שלפנינו היו הם שותפים!). גם ה"מדרש תנחומא" נדפס אצל אותם שני מדפיסים בשנת תקס"ח בשתי מהדורות. ואילו ה"תנא דבי אליהו" נדפס בזולקווא בשנת תקס"ה בשתי מהדורות אצל מאירהאפער ורבינשטיין, ו"מבחר הפנינים" נדפס שם באותה שנה בשתי מהדורות אצל לטריס וסגל.

 

3. פרופ' מ' סילבר הסב את תשומת לבי למאמרו של א' שייבר "שתי רשימות ספרים עבריות מן המאות ה-17 וה-18", בר-אילן, יד-טו (תשל"ז), עמ' 180-176 (וראה גם בהע' 3 שם, בדבר החומר הדל המצוי בנושא זה). אך גם רשימות אלו אינן מספקות מידע אודות מחירי הספרים. מפרופ' ח' טורניאנסקי נודעתי אודות רשימת הספרים של הרב ר"פ קאצענעלנבויגן  אבד"ק בוסקוביטץ משנת תק"ז (1747), הנדפסת בס' "יש מנחילין", ירושלים תשמ"ו, עמ' מא-נא. רשימה המקיפה כ-500 כרכים ונוקבת גם בהערכת מחיריהם. דא עקא, כל הספרים שברשימה שלנו כלולים שם במדורי הספרים ה"קטנים" או "קטני קטנים", שההערכה הכספית שלהם נעשתה לקבוצות בנות עשרות כרכים, וכך נמנע מאתנו לערוך השוואה מדוייקת.

 

כ ת ב   מ ה מ ד פ י ס י ם

הן היום דלמטה נעשה מעמד נכון בין המדפיסים הח"מ1 ה"ה הרבני הנגיד המפורסם מהרא"י ליב האפער מק"ק זאלקווי, ומשנהו הרבני מ' גרשון ליטערס, המשותפי' בדפוס שבק"ק זאלקווי. וה"ה הרבני הנגיד המפורסם מ' מרדכי ראבין שטיין מק"ק זאלקווי. והרבני מ' שלמה רפאפורט מק"ק לבוב. והרבני הנגיד מ' אהרן מדפיס מק"ק לבוב. והרבני מהר"נ הירץ גרויש מאן המשותף בדפוס שבק"ק לבוב עם אמו הרבנית הנגידה מ' יהודית הבאה בהסכמת בעלה הרב הגאון מהר"צ הירש רוזאניש אב"ד דק"ק לבוב, הבא בעצמו עה"ח2 דלמטה. בעסק משא ומתן שלהם בהדפסת מיני ספרי' בדפוס שלהם למוכרם ולהרוויח בהם. והנה מפאת ריבוי הדפוסי' וכ"א3 מהם מרבה להעלות בדפוס שלו כל מיני ספרי', הוזל המקח מכל מיני ספרים למוכרן בפחות מכדי שוויו, ונהרס יסוד המ"מ4 הנ"ל. גלל זאת עלה במוסכם כולנו הח"מ להמעיט ריבוי ההדפסה, ונעשה על משך ששה שנים רצופי' מיום דלמטה, התחלקות במיני ספרי' אשר יש להם מכר ונדפסי' תדיר הנקראי'  רומיל,5, לייחד לכל דפוס ודפוס מיני ספרים השייכי' לאותו דפוס לבדו ולא לזולתו. ויהי' כ"א מהמדפיסי' זוכה בחלקו ואוסר על עצמו חלק חבירו, בכדי להמעיט הדפסת הנ"ל ולהשיב המו"מ4 על מכונו ומשפטו הראשון. וזאת משפט החלוקה:

הרבני מ' שלמה רפאפורט הנ"ל עלה לחלקו, להעלות בדפוס שלו סדור דקדוק,6, וספר תהלים ציפר קטן,7, וספר ש"ס תחינה.8 וזולתו כל הדפוסי' אסורים בשלשה מינים הנ"ל להעלותן בדפוס שלהם כל ימי משך זמן המעמד הנ"ל. וכן מוהר"ש הנ"ל אוסר ומסלק עצמו מכל מיני ספרים אחרים, אותן ספרים אשר נדפסו פעם אחת בדפוסי ק' זאלקווי וק' לבוב כל ימי משך המעמד הנ"ל, ואף שלא להיות לו שום חלק בין המדפיסים אחרים. אמנם אותן מיני' השייכים לו, היינו ס' תהלים, רשות לו להדפיס בכל מיני תבנית ואותיות ובכל מיני פרושים. בלתי תהלים וועלטש9 פירוש הנדפס אצל הסדור פירוש, הוא שייך להמדפיס הזוכה בסידור פירוש. וכן הסדור דקדוק הנדפס בשנים עשר דפין10 בלא תהלים ובלא יוצרות בכל מיני אותיות,  הוא  השייך  למוהר"ש  הנ"ל.  וכל  מיני  סידרלך  אסורים  עליו  להעלותן  בדפוס  שלו.

חלק השותפי' ה"ה הנגיד המפורסם מוהראי"ל הנ"ל ומוהר"ג הנ"ל, הוא המחזורל פערטיל וועלטש בתבנית שמנה דפין,11 מחזורל פרקים12 בתבנית י"ב דפין, מחזור דייטש בתבנית קווארטע או פאהלי דהיינו חצי בוגין באורך,13 תיקוני ישרים14 בכל מיני תבנית ובכל מיני אותיות, תפלת הדרך, שערי ציון15 בכל מיני תבנית ואותיות, תם וישר דייטש,16 עץ חיים דייטש,17 סליחה פירוש בכל תבנית ובכל מיני אותיות. הן כל אלה המינים הם שייכים להדפוס של השותפים מוהראי"ל ומוהר"ג הנ"ל להם לבדם ולא לזולתם.

ובאודות הדפסת החומש עם פירוש רש"י דווקא, שיודפס בכל תבנית, הן תבנית קווארטע הן בתבנית כרכי' היינו פערטל,18 שייך להני תרי שותפים מוהראי"ל ומוהר"ג חלק רביעית בכל פעם שיודפס החומש הנ"ל אצל איזה מדפיס מהשלשה מדפיסים הנקובים בשמותם, המה מוהר"מ ראבין שטיין ומוהר"א מדפיס והרבנית ובנה הנ"ל, במשך זמן המעמד הנ"ל, יודפס מהחומש הנ"ל כמה בייגין19 העולה לחלק רביעית מסך הבייגין שיחזיק החומש הנ"ל, בדפוס של השותפי' מוהראי"ל הנ"ל ומוהר"ג הנ"ל. ובהשלמת הדפסת החומש יתחלקו החומשים בין המדפיסים בשני חלוקות, דהיינו חצי הסך בחלוקה הראשונה, ויותן להשותפים חלק רביע מהסך שנתחלק חומשים שלימי'. וכשיומכר כל הסך מחלוקה הראשונה שביד כולם, יתחלק ביניהם חצי הסך השנית.

ומן הדפסת הסדור פירוש העולה לחלק השלשה מדפיסים הנ"ל, יתנו השלשה מדפיסי' הנ"ל חלק להשותפים מוהראי"ל ומוהר"ג הנ"ל שיעלה לסך שלשה מאות בכל שנה ושנה, מיום התחלת הדפסת הסדור בדפוסים שלהם. וחלק השלשה מאות ס' פירוש הנ"ל יודפס בדפוס השותפים מוהראי"ל ומוהר"ג הנ"ל כמה בייגין מהסדור הנ"ל שיעלה לסך שלשה מאות סדורים הנ"ל, או למסור להם איזה הדפסה ממין ספר אחר שיעלה נגד סך הבייגין העולים על שלשה מאות סדורים הנ"ל, בכדי שלא יצטרכו השותפים הנ"ל לשלם להשלשה מדפוסי'[!] הנ"ל בממון עבור השלשה מאות סדורים הנ"ל.

השלשה מדפיסים הנ"ל שיש להם זכות בהדפסת הסדור פירוש, להם שייך כל אותן הדברים הנדפסים אצל הסדור, דהיינו קונטרסים פירוש, ותהלים וועלטש בתבנית ארבעה דפין וקינות, הכל שייך להם. ואין למדפיסים אחרים להעלותן בדפוס בפני עצמו, בלתי להשותפי' מוהראי"ל ומהור"ג הנ"ל שייך מכל הדפסה שיודפס הסי' פירוש, להעלותן לצורכן שני מאות קונטרסים, ושני מאות קינות, ומאה תהלים פירוש.

ויתר מיני ספרים המבוארים מעל"ד20 שנכנסו בכלל החלוקה, הכל שייך להשלשה מדפיסים הנ"ל, המה מוהר"מ ראבין שטיין ומוהר"א מדפיס והרבנית ובנה הנ"ל. והדפסת ס' כלה21 השייך להשלשה מדפיסים, גם אותן הדברים הנדפסים אצל הס' כלה היינו קונטרסים דייטש, ותהלים דייטש, וקינות דייטש, שייך ג"כ להשלשה מדפיסים הנ"ל, ואין ביד שאר המדפיסים להעלותן בדפוס שלהם בפני עצמם.

וחלילה לכ"א מהמדפיסים שיכנס בחלקו וזכותו של חבירו, כי אם איש בנחלתו ידבקו, כי כן קבלו על עצמם באלה ובשבועה. וחלילה להמדפיסים הנ"ל לעשות איזה תבנית מחדש מה שלא הוזכר בכלל החלוקה, הן כל מיני סדורים, וסודרלך ר"ח,22 והן שאר מיני ספרים המוזכרי' מעל"ד במשפט החלוקה, יעשם באיזה תבנית מחדש בכדי להתיר איסור ההדפסה עליו, לאשר חתיכא דאיסור'23 על כל המדפיסי' הח"מ להעלות איזה ספר בדפוס שלו מה שלא עלה לחלקו, בשום תבנית שבעולם. ואף מה שעלה בחלקו ידפיסנו באותו תבנית המוזכר מעל"ד וכמו שהי' מקדם, היינו ס' ר"ח באותיות פרעגר24 דווקא, שלא יזיק לאיזה סודרל שהוא שייך למדפיס האחר.

ועוד זאת קבלו המדפיסים על עצמם להמעיט מלאכת הפרעסין25 העומדים בדפוס שלהם, שלא יעסקו יותר משני פרעסין במלאכת הדפוס בבית הדפוס של כל אחד ואחד מהמדפיסי' הנ"ל, בלתי להשותפי' מוהראי"ל ומוהר"ג, הותר להם התעסקות במלאכת הדפוס על שלשה פרעסין ולא יותר. ואשר נמצא אתם יותר משני פרעסין, יתבטלו ולא יתעסקו במלאכתן כלל, כל ימי משך המעמד ששה שנים הנ"ל.

ואין ביד המדפיסים להעלות בדפוס שלהם אף אותן ספרים שעלו בחלקם, כל אימת שישנן מאותן ספרים ביד המדפיסים אחרים מכבר, או ביד האנשים הבעלים שהדפיסו בדפוס של איזה מדפיס לצורך מו"מ26 שהם עומדים ובאים בכח המדפיסים, עד שיומכרו אותן הספרים שביד המדפיסים וביד האנשים האלה הבאים מכוחם הנ"ל, בכדי שלא ישתייר בידם יותר מסך הקצוב לכל ספר וספר כמבואר מעל"ד.27

אמנם מי שרוצה לעכב על חבירו ההדפסה מחמת טענה שיש בידו אותו ספר, מחויב לברר כמה סך יש בידו, וכן אם המצא ימצא ביד שנים או שלשה מדפיסים בצירוף יותר מסך הקצוב, יכולים לעכב על המדפיס. ובלבד שיבררו כל אחד מה שבידו, בכדי שבצירוף הכל יהיה נמצא יותר מסך, ואז יכולי' לעכב ההדפסה.

ותנאי מפורש הי' בין המדפיסי' הנ"ל, באם יצטרך אחד מהמדפיסי' או מהאנשי' העוסקי' במו"מ26 של הדפסת ספרי' אצל המדפיסי' הנ"ל הבאים בכח המדפיסי', לאיזה ספר שלא נמצא, והוא נמצא ביד המדפיס האחר או ביד האנשי' העוסקי' בדפוס דרך מו"מ כנ"ל, מהיות שאותו ספר עלה בחלקו של אותו מדפיס האחר, או שאותן נמצאי' בידו מכבר, מחויבי' המדפיס והאיש מהעוסקי' בדפוס דרך מו"מ הנמצא בידו אותו ספר, למכור אותו לכל מי שיצטרך לצורך המכירה, במקח המבואר מעל"ד לכל שנה.

ובאם ירצה הקונה אחד מהמדפוסים[!] הנ"ל לקנות מאה בפעם אחת להיות בידו לצורך  המכירה לאחדי',28 יופחת לו מדמי המקח עשרה למאה. אמנם אם יקנה לאחדי'28 מחויב לשלם כל דמי המקח בשלימות בלי גרעון כלל. ותנאי זה נעשה בין ארבעה מדפיסי', זולת המדפיס מוהר"ר שלמה רפאפורט אין עליו שום חיוב גרעון, כי אם ירצה הקונה לקנות מאותן מינים שבידו אף סך מסוים, מחויב לשלם המקח בשלימו' כמבואר מעל"ד בלי גרעון כסף כלל. ואם יעכב הנמצא בידו איזה ספר שלא למכרו למי שיצטרך אותו לצורך מכירה, יתברר הדבר עפ"י שני עדי' כשירי', ואז הותר להעלות אותו ספר בדפוס שלו או בדפוס אחר, ואין ביד הנמצא בידו לעכב ההדפסה.

אותן ספרי' שלא נזכרו שמותן מעל"ד בכלל החלוקה, רשות לכל מי שירצה להדפיסו באין מוחה ומעכב עליו. דהיינו כשיתחיל אחד מהמדפוסי'[!] איזה ספר שאינו בכלל החלוקה וידפיסו כסדר בלי הפסק, הרי הוא זוכה בו, ואין ביד המדפיסי' האחרי' להשיג גבולו ולהדפיסו שנית עד השלמת המכירה.

וזאת לדעת, שבכל מקום שהוזכר בכתב הלז איזה זכות להאנשי' העוסקי' בדפוס דרך מו"מ, הם דווקא אותן האנשי' הנקובי' בשמותם מעל"ד, שקבלו על עצמם לאשר ולקיים ככל דברי החלוקה, ושלא לפרוץ גדר החלוקה שלא ידפיסו איזה ספר אצל הדפוס מה שלא עלה בחלקו, ושלא לסייע ידי עוברי עבירה.

הזכות מהדפסת הלוח וכותל לוח29 במשך זמן החלוקה ששה שנים, הוא ניתן מאתנו המדפיסי' הח"מ להרבני מ' אפרים חר"ן מק"ק זאלקווי שכר טרחתו. וחתיכה דאיסורא על כל המדפיסי' הח"מ להדפיס לצרכו הלוח והכותל לוח בכל משך הששה שנים הנ"ל, כי אם ביד מ' אפרים הנ"ל להדפיס בכל דפוס שירצה, ולמכור לכל המדפיסי' כפי צרכם במקח בעד כל מאה לוחו' סך ג' זהו', ובעד מאה כותל לוח ששה זהו' ך"ג.30 ויד המדפיסי' מסולקת הם מכל הדפסת הלוח והכותל לוח במשך הנ"ל. והמתנה נתונה למוהר"א הנ"ל בק"ג א"ס בכאהי"מ לפדחז"ל31 בכל תוקף עוז ותעצומו'.32

וכן קבלנו אנחנו הח"מ על עצמינו כל דברי אלה לאשר ולקיים בכל תוקף ועוז באלה ובשבועה  ובח"ח33 ובקנס סך מאה אדו'34 מצד העובר על הקיר"ה.35 ויוגבה הקנס בכל תוקף עוז ותעצומו', כי כן קבלו על עצמם בק"ג א"ס בכאהי"מ מעכשיו בבד"ח36 ומעכשיו מרצון נפשם הטוב בלי שום אונס והכרח כלל, בביטול מודעו' ופיסול מ"מ כדרך שפוסלין ומבטלין בג"ן.37 ועל כל המדפיסי' החיוב מוטל להחזיק במעוז החלוקה הנ"ל, ולרדוף את כל העובר ע"ז ולענשו ככל האפשר והיכולת בידם.

ולמען  שלא  תהא  האמת  נעדרת, באעה"ח38 להיות  למשמרת  היום  יום  ה'  ך"ג  אייר תקס"א.

עוד זאת נעשה בין המדפיסים, באם יבוא איזה איש להדפיס ספר חדש, אם יבוא לק"ק לבוב יתחלק בין המדפיסי' שבק"ק לבוב, וכ"א ידפיס בדפוס שלו שליש מהספר.

ועוד זאת הותנה ביניהם, כשימצא ביד א' מהמדפיסי' או ביד האנשים העוסקים כנ"ל, מיני ספרים חסרים, כשיודפס אותו ספר באיזה דפוס שיהיה, מחויב בעל המדפיס להשלים החסרון ולקבל עבור דמי מלואו ספרים שלימים לפי ערך החשבון שיעלה מאותו מין הספר עצמו.

 

 

כ ת ב   ח ל ו ק ה

חלק של ה"ה הרבני המופלג הנגיד מוהר"ר מרדכי ראבין שטיין עם שותפו ה"ה הרבני המופלג הנגיד מוהר"ר אהרן מדפיס.

 

סי' ר"ח39 טוב במקח י"ב ג' [12 גדולים], ואחר שנה י"ג ג' [13 גדולים]

סי' ר"ח פשוט במקח יוד ג' [10 ג'], ואחר שנה יוד ג' וחצי [10.5 ג']

נחלת צבי40 נד ג' [54 ג']

בענטשין41 יב ג' [12 ג']

סי' כלה42 ד' זהו' ט"ו ג' [4 זהובים ו15- ג']

קינות טייטש י' ג' [10 ג']

קונט' טייטש43 בשותפות עם הרבנית ח' ג' [8 ג']

קיצור ר"ח44 כ"ד ג' [24 ג']

לב טוב45 ט"ו ג' [15 ג']

ספר חסידים46 ח"י ג' [18 ג']

סליחה47 טייטש זהב [1 זהוב]

חומש טייטש ב' זהו' יוד ג' [2 זהובים ו10- ג']

כל מיני תחנות וביכליך עד אחר ג' בייגין

מחזור פי' ששה זהו' [6 זהובים]

סי' אור ישר זהב [1 זהוב]

סי' ספארד[!] זהב ך ג' [1 זהוב ו20- ג']

ספירוליך48 ג' ג' [3 ג']

ק"ש  חינוך קטן49

תיקוני זוהר50 ד' זהו' [4 זהובים]

מלמד שיח51  י"ב ג' [12 ג']

שמחת נפש52 ך"א ג' [21 ג']

קב וישר53 ב' חלקים זהב ו' ג' [1 זהוב ו6- ג']

סי' יוצרות   זהב ו' ג' [1 זהוב ו6- ג']

מענה לשון54 באותיות פרקים י' ג' [10 ג'] ובאותיות וועלטש ט"ו ג' [15 ג']

 

חלק של הרבני הנגיד מוהר"ר שלמה רפאפורט.

סי' דקדוק55  ך"א ג' [21 ג']      אחר שנה ך"ב ג' וחצי [22.5 ג']

תהלים פרקים  י"ב ג' [12 ג']

תהלים וועלטש ח"י ג' [18 ג']

ש"ס תחינה56 י' ג' [10 ג']          אחר שנה י"ב ג' [12 ג']

 

חלק של ה"ה הרבני המופלג הנגיד המפורסם מוהר"ר אברהם יודא ליב האפער והרבני מוהר"ר גרשון ליטערס.

מחזורל וועלטש  במקח ך"ה ג' [25 ג']     ואחר שנה ך"ז ג' [27 ג']

תיקוני ישרים57  ך"א ג' [21 ג']                   ואחר שנה ך"ב ג' וחצי [22.5 ג']

מחזור דייטש במקח ה' זהו' ט"ו ג' [5 זהובים ו15- ג']

מחזורל פרקים זהב ך' ג' [1 זהוב ו20- ג']    ואחר שנה זהב ך"ב ג' [1 זהוב ו22- ג']

תפלת הדרך58     שערי ציון59   ך"א ג' [21 ג']

תם וישר60 ך"א ג' [21 ג']

עץ חיים61 ך"א ג' [21 ג']

סליחה פי' ך"ה ג' [25 ג']

 

חלק הרבנית עם בנה ה"ה הרבני הנגיד מוהר"ר נפתלי הירץ גרוש מאן

סי' חצי כלה62  ך"א ג' [21 ג']       ואחר שנה ך"ב ג' וחצי [22.5 ג']

סליחלי פערטיל וועלטש י"ב ג' [12 ג']    ואחר שנה ט"ו ג' [15 ג']

חומש באר משה63  זהב ך' ג' [1 זהוב ו20- ג']

סי' פערל64 י"א ג' [11 ג']

ש"ע א"ח65 ג' זהו' ט"ו ג' [3 זהובים ו15- ג']

חצותליך66

ספר הישר על התורה67 ך"ד ג' [24 ג']

עיטור סופרים68 ד' ג' [4 ג']

מצח אהרן69  ך' ג' [20 ג']

ברך אברהם70  ט"ו ג' [15 ג']

מגילת אסתר ו' ג' [6 ג']

 

האנשים העוסקים בדפוס דרך מו"מ הנזכרי' בכתב הלז, הם הרבני מוהר"א מרדכי יהודא ליב רפאפורט מלבוב והרבני מוהר"ר איצק ראבין שטיין מזאלקווי והני תרי גוסי[!] הרבני מוהר"ר נפתלי הירץ הלוי אפטר וגיסו מוהר"ר פישל פינקס.

נאום  הק' צבי הירש ראזאניש חוב"ק לבוב

נאום                                                                           נאום יודת בת מ נפתלי הירץ ז"ל

נאום הק' מרדכי בר"ח ר"א רבינשטין

נאום שלמה רפאפורט סעניאר

נאום הק' אהרן הלוי מדפיס

נאום הק' גרשון ליטעריס

נאום הק' נפתלי הירץ גרוש מאן

1. החתומים מטה.

2. על החתום.

3. וכל אחד.

4. המשא ומתן.

5. לדעת הבלשנים, מלה שמקורה בלשון הגרמנית, ומשמעותה: דברים הנמכרים  בערימה, בערבוביה ובכמויות. דורשי רשומות התייחסו למלה זו כלראשי-תיבות שנתפענחו: "רבנים ומלמדים". הגדרה זו אכן תואמת לרובם של רבי-המכר כסידורים וחומשים, אך בוודאי לא לספרים כגון "תקוני הזוהר" הנמנה כאן גם הוא עם "מיני הספרים אשר יש להם מכר ונדפסים תדיר הנקראים רומיל".

6. ראה להלן הע' 55.

7. אולי הכוונה לתבנית קטנה.

8. ראה להלן הע' 56.

9. כמדומני שהכוונה לסוג האותיות הנקרא כיום "אותיות צאינה וראינה".

10. כלומר, תבנית דפים קטנה, שתריסר כמותם יוצאים מגליון דפוס אחד.

11. "פערטיל.. בתבנית שמונה דפין" – איני יודע כיצד מתיישב ה"פערטיל" שהוא רבע הגליון, עם "תבנית שמונה דפין" שהיא שמינית הגליון.

12. הוא סוג אותיות, ולפי המחירים דלהלן נראה שהנדפס באותיות "וועלטש" יקר מהנדפס באותיות "פרקים" ב50%-.

13. ה"קווארטע" (QUARTO) הוא רבע גליון דפוס, והפוליו (FOLIO) הוא מחצית הגליון "דהיינו חצי בוגין באורך". ותמיהני ש"מחזור דייטש" (הנועד לנשים) יודפס בתבנית פוליו שכמוהו יאות רק לש"ץ! (וראה עוד להלן בהע' 18).

14. ראה להלן הע' 57.

15. ראה להלן הע' 59.

16. ראה להלן הע' 60.

17. ראה להלן הע' 61.

18. קווארטע הן בתבנית כרכי' היינו פערטל: כאן מוכח שה"קווארטע" אינו זהה ל"פערטל", אע"פ ששניהם רבע גליון דפוס. וכנראה שהם רבעים של גליונות דפוס השונים בגודלם. הבנת המונח "תבנית כרכים" היתה מסייעת לנו להבחין ביניהם. יתכן ואחד מהם הוא סוג הספרים שרוחבם קרוב להיות כגובהם.

בימינו מקובל שה"שמינית" היא בת 35X25 ס"מ, ה"קווארטא" 28X22 ס"מ, ה"פערטיל" 50X35 ס"מ וה"פוליו" הוא בן 33X21 ס"מ. יתכן וחלק ממונחים אלו מקביל לאותם מונחים שבמסמך שלפנינו. ולפי זה תהא ה"שמינית" גדולה מה"קווארטא". ברשימות מוכרי-ספרים מצינו הבדל בין "פוליו גדול" ל"פוליו קטן", כשהגדול משמעותו כגובה גמרא גדולה. אך כמדומני שגם ה"פוליו" הקטן, גדול הוא מה"פוליו" של ימינו.

19. גליון דפוס.

20. מעבר לדף. היינו ב"כתב חלוקה" הנדפס בצדו השני של דף ההסכם.

21. סידור כלה. ראה להלן הע' 42.

22. ראה להלן הע' 39.

23. כלומר, דבר שהאדם מקבל על עצמו שיהא אסור עליו בתוקף כדבר האסור באכילה מן התורה.

24. סוג האותיות שהיה נוהג בדפוסי פראג.

25. מכבשי הדפוס.

26. אלו אנשים שאינם בעלי בית-דפוס, אך הם מוסרים להדפסה ספרים על חשבונם, כדי להרוויח במכירתם. ולהלן מפורש שאלו אנשים מסויימים הנקובים בשמם, ולא כל הרוצה ליטול את השם וכל מאן דבעי.

27. במסמך להלן לא נתפרשו כמויות הספרים.

28. "המכירה לאחדים" היינו מכירה קמעונאית לקונים רגילים שאינם סוחרי-ספרים, ו"קניה לאחדים" היא כשמוכ"ס קונה ספרים בודדים בלבד (במקרה שלנו – פחות ממאה ספרים).

29. לוח קיר. בדרך-כלל נועד לתלייה על כותל בית-הכנסת.

30. ששה זהובים ו20- גדולים (גראשין). בתקופה זו היו בזהוב 60 גדולים.

31. בקנין-גמור אגב-סודר בכל אופן היותר מועיל לפי דעת חז"ל.

32. נראה שהכוונה שיש להתחייבות זו תוקף חוקי ומשפטי, וכן להלן "ויוגבה הקנס בכל תוקף עוז ותעצומות" – היינו שניתן יהיה לגבותו בערכאות.

33. ובחרם חמור.

34. אדומים. לעתים הכוונה לזהובים ולעתים הכוונה לדוקאטים, שערכם היה רב בהרבה מהזהובים הרגילים (במאה הי"ח היה ערכו של אדום  אחד כ-18 זהובים במטבעות נחושת). ב"פנקס ארבע ארצות" נערכו החשבונות בדרך-כלל בזהובים והקנסות – באדומים (ראה בכל זה: פנקס ארבע ארצות, עמ' 540).

35. הקיסר ירום הודו. ואולי הכוונה, שהקנס ינתן לאוצר המלוכה.

36. בפני בית-דין חשוב.

37. בביטול מודעות ופיסול מודעי-מודעות כדרך שפוסלין ומבטלין בגיטי נשים. ה"מודעה" היא הצהרה שמצהיר האדם בפני עדים, ואומר להם שאקט משפטי מסויים שהוא עומד לבצע (כגון נתינת גט או מכירה) נעשה בעל-כרחו, ולפיכך אין לו תוקף חוקי. "מודעי מודעות" – אמירה נוספת לעדים, שאם יאלצוהו לבטל את ה"מודעות" שנתן קודם, הרי ביטול זה גם הוא בעל-כרחו וחסר תוקף. לשם כך נקבע שקודם נתינת הגט מבקשים הדיינים מהאדם שיכריז שכל ה"מודעות" ו"מודעי מודעות" שמסר קודם לכן, הן בטלות ומבוטלות. גם כאן מצהירים החותמים על ביטול מעין זה.

38. באנו על החתום.

39. סידור ראש-חודש. אצל וינוגרד נרשם "סידור של ראש חודש" שנדפס בקראקא שנ"ד, "עם יידיש".

40. ליקוטי מוסר וסיפורים מס' הזוהר על התורה, ביידיש, לר' צבי הירש חוטש. רשומות 19 מהדורות (ויש להוסיף עליהן את שלוש המהדורות שנדפסו בשם "נופת צופים" – ראה: ר"ח ליברמן, אהל רח"ל, א, עמ' 417). בזולקווא: תקנ"ט ותק"ס (רבינשטיין).

41. "ברכונים" לברכת-המזון, הכוללים בדרך-כלל גם ברכות נוספות, קריאת-שמע וכן זמירות לשבת. ראה: ח' טורניאנסקי, "ה'בענטשערל' והזמירות ביידיש", עלי ספר י (תמוז, תשמ"ב), עמ' 92-51. מהדורות נוספות (בעברית וביידיש), ראה אצל מ' וינר, קהלת משה, ב, מס' 1670 ואילך. אצל וינוגרד רשומות 112 מהדורות וכמעט שאין ביניהן מזולקווא ולבוב בתקופת שנים אלו, אלא רק שתיים בזולקווא (תקכ"ו ו[תקע"ב]) ושתים בלבוב (תקנ"א ו[תק"ס]).

42. סידור שנהג החתן להעניק דורון לכלה. נקרא גם בשם "סידור סבלונות". במסמך לעיל מפורש שבסידור זה נדפסו גם "קונטרסים דייטש ותהלים דייטש וקינות דייטש". וראה להלן שיש גם סידור "חצי כלה".

43. ראינו שה"קונטרס טייטש" נדפס עם ה"סידור כלה", וה"קונטרס פירוש" נדפס עם ה"סידור פירוש". אך איני יודע מהו בדיוק תוכנם של "קונטרסים" אלו.

44. אין זה קיצור הס' "ראשית חכמה" לר' אליהו די-וידאש, הנקרא גם בשם "תוצאות חיים" (שאחת מ-15 מהדורותיו הרשומות נדפסה בזולקווא תקס"ז אצל גרשון לטריס), אלא הוא "ראשית חכמה הקצר" (שנתקצר ע"י ר' יוסף פוייטו) שידועות ממנו 25 מהדורות, ובהן: זולקווא תקנ"ו (מאירהאפער ורבינשטיין), תק"ס (רבינשטיין), תקס"ד (ג' לטריס), תקס"ו ותקס"ט. וכן בלבוב תקנ"ח (אהרן סג"ל).

45. ספר מוסר ביידיש, לר' יצחק מפוזנא. רשומות 51 מהדורות. בלבוב: תקנ"א (?).

46. מוסר והנהגות לר' יהודה החסיד. רשומות 41 מהדורות. בזולקווא: תקס"ה (מאירהאעפר), תקס"ו (רבינשטיין). בלבוב: תק"ס (?). מהדורת תקס"ו היא בתרגום ליידיש, ונדפסה אצל רבינשטיין שהוא בעל הזכות להדפסת ס' חסידים. יתכן וההסכם מתייחס למהדורת התרגום דווקא, ולכן יכול היה מאירהאפער להדפיס את הס' חסידים העברי בשנת תקס"ה.

47. אם נתייחס רק לסליחות כמנהג פולין, רשומות 213 מהדורות. בזולקווא: תקס"ט. בלבוב: תקס"ה (שתי מהדורות אצל גרוישמאן ומהדורה אחת אצל רוזניש), תקס"ו (אהרן סג"ל).

48. סדר "ספירת העומר". רשומות 63 מהדורות ובהן אף לא אחת מזולקווא ולבוב!

49. כנראה סדר קריאת-שמע (ואולי עוד ברכות נוספות) לילדים. מ"קריאת שמע" רשומות 62 מהדורות שאחת מהן בלבוב תקע"ד.

50. רשומות 69 מהדורות. בזולקווא: תקס"ג (אהרן סג"ל). לבוב: תקנ"א ותק"ס (רוזניש).

51. תרגום מלות החומש וחמש-מגילות ליידיש, לר' אליקים ש"ץ מקומרנא (ראה: ח' טורניאנסקי, "על ספרות דידאקטית ביידיש", מחקרים על תולדות יהדות הולנד, ד (תשמ"ה), עמ' 171-168).  רשומות 8 מהדורות (ללא החומש), ואף לא אחת מזולקווא ולבוב בתקופה דנן (רק בשנת תקכ"ד בזולקווא).

52. ס' "שמחת הנפש" לר' אלחנן הנלה קירכהיין, ס' מוסר ביידיש. רשומות 25 מהדורות. בלבוב: תקס"ה (אהרן סג"ל).

53. הוא ס' "קב הישר" לר' צבי הירש קיידנובר, מוסר בעברית ויידיש (ראה: י' סאסיס, "דאס יידישע סאציאלע לעבן און דער 'מוסר' אין 18-16'טן יארהונדערט", צייטשריפט, 1, מינסק 1926, עמ' 24-12). רשומות 61 מהדורות. בזולקווא: תקס"ה (אברהם בן אלחנן). בלבוב: תקנ"א (ר"ש יאריש ראפופורט).

54. תפילות הנאמרות בבית-העלמין. רשומות 106 מהדורות. בזולקווא: תקנ"ד (מאירהאפער ורבינשטיין). בלבוב: תקנ"ב (רוזניש), תקס"ח (נ"ה גרוישמן).

55. אולי הכוונה לסידור "שערי תפילה" לר' זלמן הענא (הערת הר"ר שמואל אשכנזי). מסידור זה נרשמו תשע מהדורות, ובהן זולקווא תקכ"ד ותקמ"ז, לבוב תקמ"ו (אצל ר"ש יאריש ראפפורט).

56. שמא הכוונה ל"תחינה ששה סדרים" שידועות ממנה שתי מהדורות מאוחרות יותר, זיטומיר (תרכ"ב) וורשא (תרכ"ג). בשער התחינות נאמר: "זעקס נייאי תחינות", שלזה כנראה הכוונה ב"ששה סדרים". ואף שהן קרויות כאן תחינות חדשות ("נייאי תחינות"), אולם כך הן מכונות גם כעבור עשרים שנה, כשנדפסו בווילנא תרמ"ד. בווילנא תר"ס, בווארשא תרצ"ה ואף מאוחר יותר בירושלים, נדפס "ש"ס תחינה" חדש בשם: "אנייע ש"ס תחינה".

57. כולל תיקון ליל-שבועות והושענא-רבה, ולעתים גם הגדה של פסח. רשומות 26 מהדורות. בזולקווא: תקס"ה (מאירהאפער), תקס"ו (גרשון לטריס). בלבוב: תק"נ ותקנ"ו (אהרן סג"ל).

58. רשומות 16 מהדורות. אחת מהן בזולקווא תק"ס, אך הוא הס' "עובר אורח"  (ובו סג דף), שמסופקני האם לשכמותו הכוונה בפריט "תפלת הדרך".

59. תיקונים ותפילות בדרך הקבלה, לר' נתן נטע הנובר. רשומות 121 מהדורות. בלבוב: תקנ"א (רוזניש), תקנ"ב (ר"ש יאריש ראפופורט).

60. הוא תרגום "ספר הישר" ליידיש (ראה: ח' טורניאנסקי, "התרגומים הראשונים של ספר הישר ליידיש", תרביץ, נד (תשמ"ה), עמ' 573 ואילך). ידועות כ-20 מהדורות, ואין בהן מדפוסי זולקווא ולבוב אלא אחת בלבד, והיא בדפוסו של אי"ל מאירהאפער בזולקווא תקס"ו.

61. הוא "קיצור של"ה" ביידיש, לר' יחיאל מיכל עפשטיין (ראה: ר"ח ליברמן, אהל רח"ל, ג, עמ' 340 ואילך). רשומות 39 מהדורות. בזולקווא: תקס"ז (גרשון לטריס). בלבוב: תקנ"ד (רוזניש).

62. כנראה שנקרא כך מפני שאין בו את כל ההוספות שב"סידור כלה" השלם (ראה לעיל הע' 42). ואפשר שגם נדפס בפחות הידור. לפיכך כנראה יקר "השלם" מן "החצי" פי שתים-עשרה!  (להלן באים תצלומי כמה עמודים מ"סידור חצי כלה").

63. ה"באר משה" הוא ביאור המלים שבחומש לר' משה יששכר הלוי שערטלש (ראה: ח' טורניאנסקי [לעיל הע' 51], עמ' 171-169. ושם בעמ' 170 מתקנות חברת תלמוד-תורה בקראקא משנת 1551: "חלילה לשום מלמד ללמוד חומש עם פירוש אחר רק דוקא עם פי' באר משה שהוא לשוננו שמדברים אנחנו בו כדי שידע הנער הפירוש על נכון"). לראשונה נדפס הספר בפראג שס"ה, ועד שנת תפ"ה נדפס – בנפרד או עם החומש – יותר מ-25 פעמים.

64. אולי נדפס באותיות מיוחדות הנקראות "פנינים".

65. השולחן-ערוך חלק אורח-חיים לבדו נדפס ב-102 מהדורות. בזולקווא: תק"ס (רבינשטיין) וב[תקס"ד] (?). בלבוב: תקס"ג (רוזניש).

66. "תיקון חצות". רשומות 70 מהדורות. בזולקווא ובלבוב רק בריחוק זמן: זולקווא תקי"ח ולבוב תקפ"ה.

67. סיפורים ומדרשים כסדר התורה (ראה המאמרים הרשומים אצל י' יודלוב, ס' גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 206 מס' 1285). אצל וינוגרד רשומות 63 מהדורות, אך כ-20 מהן הן ה"תם וישר" (ראה לעיל הע' 60). במסגרת השנים שלנו נדפס הספר רק בלבוב תקס"א ותקס"ה אצל הרבנית רוזניש, ובשנת תקע"ה אצל בנה רנ"ה גרוישמאן.

68. הוא ספרון ללימוד כתיבה במליצה עברית (אגרון). רשומות 31 מהדורות, רובן בזולקווא ולבוב. ובתקופת שנים אלו, זולקווא: תקנ"ט (?), תקס"ט (גרשון לטריס). לבוב: תק"ס (אהרן סג"ל), תקס"ג (?), תקס"ה (?), תקס"ו (?), תקע"ה (ר"ש יאריש ראפופורט). ראוי לציון שמחירו של ספר זה שבו 60-50 דף הוא 4 גרושים בלבד, גרוש אחד יותר מ"ספירוליך"! ניכר שספרים מנוקדים יקרים בהרבה מהבלתי-מנוקדים כ"עיטור סופרים" זה.

69. תרגומי מגילת-אסתר, מתורגמים ליידיש ע"י ר' אהרן מטריביטש. רשומות 18 מהדורות, ואף לא אחת מזולקווא ולבוב בשנים אלו, אלא רק בלבוב תקע"ה.

70. סיפורי מעשיות ומוסר ביידיש, לר' אברהם ב"ר יחיאל מיכל. רשומות 10 מהדורות. בזולקווא: תקמ"ב (חיים דוד ואחרים). בלבוב: תקס"ה (?).

המדפיסים החתומים על כתב ההסכם

(לפי פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, ת"א תש"י)

הרבני הנגיד המפורסם מהרא"י [=אברהם יודא] ליב האפער מק"ק זאלקווי

הוא היה חתנו של הרב מ' משה פנחס אבד"ק סווירז. עוד בשנים תקל"ו ותקל"ח תמך בהדפסת ספרים.

בשנת תקנ"ב כבר פתח דפוס בביתו בזאלקווא, ובשלהי שנת תקנ"ג קיבל את הרשיון לבית דפוס זה.

עד שנת תקנ"ז עבד בשותפות עם ר' מרדכי רובינשטיין. לדברי פרידברג עבד אח"כ לבדו עד מותו בשנת תקע"א, אך כאן אנו רואים שהיה שותף עם ג' לטריס.

ומשנהו הרבני מ' גרשון ליטערס, המשותפים בדפוס שבק"ק זאלקווי.

הוא בנו של המדפיס ר' זאב וואלף ב"ר גרשון סג"ל (נכד המדפיס ר' אורי פייבוש הלוי מאמשטרדם, מייסד הדפוס בזאלקווא), שהיה פעיל בזאלקווא ובלבוב. אחרי מות אביו בשנת תקמ"ט ניהל את בית-דפוסו בלבוב בהשתתפות אמו מרת שרה טשארנא, ובשנת תקנ"ד שב לזאלקווא ויסד שם בית דפוס שפעל בניהולו עד שנת תקפ"ח. הוא עצמו נפטר בשנת תר"ד. היה חתנו של הר"ר אריה ליב אבד"ק מילאטין.

שותפותו עם ראי"ל האפער אינה נזכרת במקומות אחרים.

הרבני הנגיד המפורסם מ' מרדכי ראבין שטיין מק"ק זאלקווי

בכתב החלוקה: שותפו אהרן מדפיס [מלבוב].

אליבא דפרידברג: בשנים תקמ"ט עד תקנ"ב השתתף בהדפסה עם ר' אהרן ב"ר חיים דוד (ב"ר אהרן הלוי) בלבוב, בשנים תקנ"ב-תקנ"ז עבד כשותף עם רא"י ליב מאירהאפער בזאלקווא, ואח"כ פתח דפוס לעצמו (אולם כאן אנו רואים שהיה שותף עם אהרן מדפיס). בשנת תקס"ט עבר הדפוס לרשות בנו ר' אורי צבי.

אך לפי הספרים הרשומים אצל וינוגרד, הרי שבשנת תק"נ עדיין הדפיס בזולקווא לבדו (את ה"צאינה וראינה"), ובאותה שנה החלה גם השותפות עם המדפיס ר' אהרן (בס' "הגורלות" ו"שער המלך"). וגם בשנת תקנ"ג עדיין הדפיסו בשותפות (את הירושלמי מס' שקלים). ולפי המסמך שלפנינו היתה ביניהם שותפות סמויה גם בשנת תקס"א.

והרבני מ' שלמה רפאפורט מק"ק לבוב

בשערי רבים מספריו הוא מכונה: "ה"ר יהודה שלמה בהמנוח מ' נפתלי הירץ המכונה מאז ומקדם רבי שלמה יארש, ועכשיו נקרא ר' שלמה רפאפורט". תחילת פעילותו, בשנת תקמ"ה. הספר המפורסם ביותר שנדפס אצלו (בשנת תקמ"ח) הוא המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך", והחסידים יודעים לספר כי פועלי הדפוס שעבדו בהדפסת הספר הזה היו בעלי רוה"ק.

הרבני הנגיד מ' אהרן מדפיס מק"ק לבוב

הוא ר' אהרן ב"ר חיים דוד הלוי (ב"ר אהרן נכד המדפיס ר' ר' אורי שרגא פייבוש מאמשטרדם-זאלקווא).

בכתב החלוקה, שותפו של מרדכי רבינשטיין [מזאלקווי].

שותפות זו ידועה רק מהשנים תקמ"ט עד שנת תקנ"ב [אך ראה לעיל, שבגלוי היתה שותפות זו בין השנים תק"נ-תקנ"ג]. אז נשא את אשתו מרת חיה טאבה* שעמדה לימינו במלאכת הדפוס עד פטירתו בשנת תקפ"א לערך, ומאז עבדה לבדה עד שנת תר"ח בערך, ואז עבר בית הדפוס לרשות בנה ר' אברהם יוסף שהמשיך בפעילותו עוד עשרות רבות של שנים.

* כך אצל פרידברג עמ' 83 אות ב. ואילו בעמ' 65 הע' 1 שחיה טאבה היא אמו של ר' אהרן, אשתו של ר' חיים דוד! ומצינו את מרת חיה טאבה כמדפיסה יחידה, בס' "תולעת יעקב", לעמבערג תקנ"ט.

 

הרבני מהר"נ [=נפתלי] הירץ גרויש מאן המשותף בדפוס שבק"ק לבוב עם אמו הרבנית הנגיד מ' יהודית הבאה בהסכמת בעלה הרב הגאון מהר"צ הירש רוזאניש אב"ד דק"ק לבוב

היא עצמה היתה ממשפחת מדפיסים מובהקת: בתו של המדפיס ר' אהרן (נפטר בשנת תק"ו), בן המדפיס ר' חיים דוד (נפטר בערך בשנת תס"ז), בן המדפיס הישיש ר' אורי שרגא פייבוש הלוי (ב"ר אהרן) מאמשטרדם, שיסד את הדפוס העברי בזאלקווא בשלהי שנת תנ"א.

היא גם היא יסדה דפוס בזאלקווא, אח"כ השתתפה במשך כמה שנים (באמצעות בעלה הראשון, המדפיס ר' דוד ב"ר מנחם מן) עם מדפיסים אחרים, ושוב נתפרדו ופעלו כל אחד בנפרד. ובפטירת בעלה בשנת תקמ"ב ניהלה את הדפוס בעצמה (ושוב בשותפות עם המדפיסים הקודמים), עד שהעבירתו בשנת תקמ"ד ללבוב, שם נישאה לר' צבי הירש רוזניש אב"ד לבוב (יערי, ק"ס יז, עמ' 97 ואחריו פרידברג בעמ' 83, קובעים שהמעבר ללבוב והחתונה עם הרב רוזניש היו בשנת תקמ"ח. אך כבר בשער ס' שער-המלך, לבוב תקמ"ד, מפורש: בדפוס מרת יהודית אשת הרב ר' צבי הירש שהיה אב"ד דק"ק באלחוב).

בנה (מבעלה הראשון) ר' נפתלי הירץ גרוישמאן היה המפקח והמנהל בכל ענייני הדפוס. ואף כי בשנת תקנ"ג יסד בלבוב בית דפוס לעצמו,* המשיך לשתף עמה פעולה עד תום פעילות דפוס זה בשנת תקס"ה, שנת פטירת בעלה הרב, ואולי גם היא נפטרה זמן לא רב אחריו. ר' נפתלי הירץ נפטר בשנת תקפ"ז, ואז עבר בית הדפוס שלו לרשות אלמנתו מרת חוה, ואח"כ לרשות בתה מרת פייגא גרוישמאן, בניהולו של ר' דוד צבי הירש שרענצל.

* כן הוא לדברי פרידברג, אבל ב"אוצר הספר העברי" לא מצאתיו לפני שנת תקנ"ז.

 

העוסקים בדפוס דרך מו"מ:

מוהר"א מרדכי יהודא ליב רפאפורט מלבוב

מוהר"ר איצק ראבין שטיין מזאלקווי

תרי גיסי: ר"ר נפתלי הירץ הלוי אפטר וגיסו ר' פישל פינקס

 

אצל פרידברג (עמ' 66) מדובר גם על המדפיסה מרת שרה טשארנא אלמנת המדפיס ר' זאב וואלף לעטעריס, שפעלה בזולקווי בין השנים תקנ"ג-תקע"ב, והדפיסה ספרים רבים. מפליא שלא מצאתי את זכרה אצל וינוגרד, וגם בהסכם שלפנינו אין היא מופיעה!

כמו-כן אין אנו מוצאים בהסכם זה את המדפיסים ר' יצחק אייזיק הלוי מרגליות ור' מרדכי יהודה ליב רפופורט, שהדפיסו בלעמבערג [תק"ס] את ה"ראשית חכמה". ובשנת תקס"ב הדפיס שם רי"א מרגליות לבדו את ה"חק לישראל".

 

 

רשות מי שרוצה להדפיס החסרים מסידרי' או כל הסידר ידפיס בשמי.

                                                                                             נפתלי הירץ גרושמאן

כיתוב: המדפיס נ"ה גרושמאן נותן רשות הדפסה לסידור שברשותו, בתנאי שידפיסו בו את שמו שלו!

                                   (ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ זצ"ל, נ.י. תשנ"ו)

 

 




הוסף תגובהתגובות