ב"ה ערב ש"ק, ח' כסלו תשע"ט | 16.11.18  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ח אדר תשס"ח
חסידים ומתנגדים בק' שדה לבן

 

חסידים ומתנגדים בק' שדה לבן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משפחת הרה"ק ר' אהרן שמואל (בעל 'וצוה הכהן') לדורותיה

כותב המכתב הראשון שלפנינו – ה' ליבוש כהנא1 – היה משכיל שונא חסידות, שלעת זיקנה נתפנה לעסוק ב"שרשים", אף שבצעירותו רחש בוז עמוק לספרות היהודית (כפי שהוא עצמו כותב להלן).

בעיניים משכיליות אלו ראה ותיאר את בני משפחתו, כך שהשקפותיו המעוותות תפסו את מקומן של הידיעות שחסרו לו. אבל הרב שאליו פנה במכתבו זה, מעמיד אותו על מקומו, ומוכיח לו שאבות משפחתו חסידים גדולים היו.

קיצרתי מאד בלשונו של המשכיל, הן בגלל שפע מליצותיו הנבובות והטרחניות שאינן ממין הענין כלל, והן במקומות שפיתח חרצובות לשונו נגד קדשי ישראל וקדושיו. והנותר בדבריו הם דברים של עובדות היסטוריות, רובן ללא פרשנויות מעוותות. ואם יש בהן עובדות שאינן נכונות, בא המכתב השני וטופח על פניו.

            כותב מכתב התשובה הוא הר"ר צבי הירש בן הר"ר שמחה קאפשטיק, אב ובנו שכיהנו שניהם ברבנות ק' שדה-לבן.

            האב, הר"ר שמחה, נולד בערך בשנת תקפ"ח, לאביו הר"ר אהרן שמואל (יש לשער שנקרא על-שמו של הרה"ק ר' אהרן שמואל בעל 'וצוה הכהן'. והוא מצאצאי משפחת הר"ר מרדכי מארדוש מפרש המהר"מ שי"ף והרה"ק ר' שמעלקי מניקלשפורג), שנפטר בכ' ניסן תר"ס (על כך ב'הצפירה' ו'המליץ' מיום ה' אייר תר"ס). תשובה אליו משנת תר"מ, נדפסה בשו"ת מהרי"א הלוי, ח"ב סי' עג.

            בנו, הר"ר צבי הירש, נולד בשנת תרל"ו. זוגתו, מרת אסתר בילא למשפחת שפירא (והיא מצאצאי הר"ר משה מסלאוויטא בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ; הר"ר זאב וולף מבאלטא; הר"ר נחמן מסקאליט נכד הר"ר יוסף מיאמפלא בן הרה"ק ר"י מיכל מזלוטשוב). עם פטירת אביו בשנת תר"ס נתמנה לממלא מקומו ברבנות העיר שדה-לבן. בחנוכה שנת תרפ"ה עלה לאה"ק, ונפטר בת"א ביום ב' מנחם אב תש"כ.

            שני המכתבים (שניהם בכתיבת ידו של ל' כהנא) נמצאים בארכיונו של אברהם כהנא אשר בספריה הלאומית בירושלים.

 

 

כבוד הרב המופלג משכיל ונאור זך הרעיון ה' שמחה קאפשטיק [צ"ל: צבי הירש ב"ר שמחה קאפשטיק].

מכתבו היקר לי.. מונח לפני, ולא הסחתי דעתי ממנו מיום הגיע לידי.. מכותלי מכתבו הכרתיו לאחד מבני העליה המועטים בכל דור...

            מאז הגיעה לידי הכתובה מהנישואין של זקיני הגאון ר' נפתלי הירץ הנקרא בפי כל "קלויזנער רב",2 נתבשל בקרבי הרעיון לחקור ולדרוש על תולדתו ממנו ולמעלה עד הארי דבי עילאה איש המופת בדורו ר' נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים"3.. בכתובה נאמר: "בששי בשבת עשר יום לחדש אלול שנת חמשת אלפים חמשה מאות לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בעיר אוסטרהא, איך המופלא מוהר"ר נפתלי הירץ בהרב המנוח מוהר"ר חיים הכהן".

            פעמים רבות אין מספר שמעתי מפי זקני העיר וגדוליה, אשר ידעו את רבם פא"פ עמם בחיים וזכו ליהנות מאור תורתו ודרשותיו אשר נשא בבהכנ"ס הישנה; וכן היה מקובל בין כל אנשי משפחתנו הרחבה כדבר ידוע ומפורסם, שה"קלויזנער רב" היה נכד הגאון בעל "סמיכת חכמים" מזכרים ולא מנקבות, וכהונתו תעיד על זה.

            את הפאקט האיתן הזה מהכתובה שמתי ליתד ופנה לתלות עליו כל הדרישה והחקירה, לדעת מי הוא זה הרב המנוח ר' חיים הכהן, באיזה עיר שירת ברבנות, והעיקר, מהו הקו הישר המוביל אותו להמחבר "סמיכת חכמים". ואצא לראות לחפש ולבדוק בהספרים שחשבתי כי בהם אמצא מסילה ישרה למטרתי.. ומכל אלה לא מצאתי את ידי ואת רגלי.. עוד הביאו לי בלבול גמור. וביחוד ה"שם הגדולים החדש", הוא מביא את הרב מו"ה חיים כץ רב דקלויז מק"ק אוסטרהא, והוא בן להגאון ר' נפתלי כץ הגדול אב"ד דק"ק פולנאה, ובהצוואה [של ה"סמיכת חכמים"] ראיתי שכופל ומשלש את החמשה בנים שלו בשמותם, ואין אחד בהם ששמו "חיים". ואם הוא מחבב שמה את נכדו ר' חיים מבתו המתה עליו בחייו ועושהו כבן לכל דבר, הלא הוא נכד ולא בן ולא כהן כמובא שמה (דף א, ב, טו). גלוי כי לא הוא הרב המנוח מהכתובה...

            אמנם אם הזיק תקוה אשר נפח באפי מכתבו היקר לבלי אומר נואש לכל דבר נעלם, נתלהב בקרבי ויהי בלבי כאש בוערת לעבוד עבודתי לחטט ולחפש ביתר שאת ועוז.. והנה בא לידי הז'ורנאל "הגרן" ספר ראשון, המוציאו לאור המשכיל ה' האראדעצקי בברדיטשוב, בו הוא מביא את היחוס מהגאון ר' נפתלי כץ ה"סמיכת חכמים" ממנו ומעלה כמה דורות. ובין כה וכה והנה לפני המשכיל ה' האראדעצקי בכבודו ובעצמו, ועל שאלתי היודע הוא את יחוס הגאון גם ממנו ולמטה, שלח אותי ללאנדאן לשאול את פי הרב ר"י יוסף כהן צדק הבקי ביחוס משפחות מצוינות בישראל. וקבלתי ממנו זה ימים אחדים תשובה במכתב גלוי ובקיצור נמרץ, כי הרב המנוח ר' חיים הכהן היה בן הרב ר"ש שמעלקא אב"ד דק"ק ברעסלוי, בנו הרביעי לר' נפתלי כץ בעל "סמיכת חכמים". ותאורנה עיני לראות את שלשלת היחוס המאחד את שני צנתרות הזהב משני קצותיו וחובר...

*

העתקה מהמכתב מר' יוסף כהן צדק מלאנדאן

            יהי מכירי ברוך! אכנך אדמך ולא ידעתיך אתמול גם שלשום, בכ"ז אענך כי מכותלי מכתבך אכיר כי עצמי ובשרי אתה.

            הג"מ חיים כהן צדק (אבי הג"מ נפתלי הירץ אבד"ק שדה-לבן ור"מ באוסטרהא) היה בן הג"מ שמואל שמעלקא אבד"ק ברעסלא בן אא"ז בעל "סמיכת חכמים". אמנם גם מצד אמו של ר' נפתלי הירץ היה שארי, וכמו כן חותנו הג"מ מרדכי מצדדים אחרים. עתי לא תרשני להאריך ולזכור את כל היחש הזה, כי יארכו הדברים מאד מהכיל "באותות לבית אבותם"...

            הודיעני נא סדר אבותיך עד הרנ"ה כהן צדק הנ"ל, ואדע איך לחברם יחדיו ויהיו שלשלת אחת.

            ידוע שהקלויז מאוסטרהא לא בנה הג' ר' יוזפא חותן ר' מרדכי הנ"ל, כי אם אא"ז הג"מ שמעלקע ז"ל האבד"ק אוסטרהא חותן בעל "סמיכת חכמים". וכל ראשי הישיבות דשם היו מזרעו ומזרע זרעו על פי צוואתו.

            ידידך ש"ב הדו"ש, וכותב בחפזון מרוב טרדות, כי ישיבת כרכים קשה, ארץ אוכלת העת. כן תאבה להודיעני בטובך מה מעשיך ומה מלאכתך, בבטחוני כי הנך הולך בדרכי אבותינו הגאונים זכרם לעד והדרם על בניהם. החתימה.

*

            ואם יש את נפש כבודו כנפשי וכשר הדבר לפניו, לשדד ולפתח את מעמד הרבנות בשדה-לבן בכלל, ומה שנוגע לרבנות הגאון זקיני בפרט, אזי נעלה מכל ספק כי בא נבוא והשג נשיג מטרה גבוהה ונעלה – השקפה על מצב הרבנות בעיר שדה-לבן בשני מאות שנים האחרונים – והיה זה שכרנו.

            כבודו במכתבו אומר, כי לקח איזה ידיעות הדרוש לעניני מפנקס הקהל.. אולי נמצא בהם תשובה ברורה על השאלות אשר אני רושם בזה:

            1) איזה רבנים ישבו על כסא הרבנות אחרי מות הרב אב"ד ר' אברהם פודליסקער ועד שלקחו אחרי כבוד את זקן זקיני מאוסטרהא? ב"שבחי הבעש"ט"4 מספר, כי אחרי מות ר' אברהם פודליסקער מחליו הקשה אשר רפא אותו הבעש"ט (ברפואות טבעיות) ולא נתרפא לא על ידו ולא מהד"ר המפורסם מאוסטרהא, שלח הבעש"ט לשם לאב"ד את תלמידו ר' אברהם אבא הרב מטרעביטש5 (עיר במעהרין). כמה שנים שימש ברבנות? ואם החזיק בה כל ימי חייו ונפטר בשדה-לבן? ומי בא אחרי מותו על חזקתו?

            ב"אור ישראל" (ראדקינסאהן) מצאתי, כי תלמיד הבעש"ט ר' יואל מנעמיראוו נתקבל לרב לשדה-לבן. ומהרב [ר' יוסף לעווינשטיין] מסעראצק קבלתי מכתב, וכתב כזה: שמעתי כי הגאון ר' נפתלי הירץ הכהן הרב מהקלויז דאוסטרהא היה מחותנו של דודי הג"מ נתן הלוי איש הורוויץ אב"ד דק"ק שדה-לבן, בנו של הגאון יצחק הלוי הורוויץ האב"ד דק"ק הארחוב, האמבורג.6 אם אמת הדבר אבקשו להודיעני.

            הרב פא"ד [=פאדליסקער] אשר אמרתי, מנוחתו כבוד בשדה-לבן. ועל קברו עמד בית קטן, ואנכי ראיתי את הבית מרחוק בכל תשעה באב בבואי על הבית-עלמין.. ואם הבית והמצבה עדיין על מקומם, יוכל כבודו לראות את השנה אשר נפטר. וזה יהיה יסוד נאמן לדרישתנו.

            2) באיזה שנה בא הגאון זקיני לשדה-לבן, וכמה עשרות בשנים נשא את נזר הרבנות. ודעתי כי האריך ימים על משמרתו, וכל השבעה בנים שהיו לו הביא בברית הנשואין בעיר הזאת.

            יוכל היות שבפנקס העיר אשר כבודו מזכירו נמצא איזה רשימה שתהיה לנו לעזר, לדעת את שם הרב האחרון טרם קבלו את הגאון זקיני לרב. ועל הרב הזה שקדמהו נחוץ לדעת אחת משתים: אם הלך בדרך כל הארץ ומנוחתו כבוד בהבית-עלמין של שדה-לבן, וכאשר לא היה לו בן ממלא מקומו, אם בא זקיני אחריו וישב על כסא הרבנות באין מערער ומפריע (מקרה כזאת קרה במות הרב ר' אברהם פודליסקער אשר זכרתיו), או הוא בא תמורת איזה רב אשר עטרת הרבנות לא הלמתו.. ותחתיו הושיבו את זקיני הגאון בן בנם של גאוני עולם גדולי היחס ופארי הדור...

            3) אולי נרשם סכום השכירות אשר קצבו לו מקופת הקהל לשנה, או שלמו לו סכום מסוים בעד כל דרשה כמנהגם אז בקהלות ישראל באשכנז.. יודע אנכי כי הנהגת ביתו לא היתה במסכנות וצרות עין. טרם מותו הניח לקופת הקהל סך מאה רו"כ עולמית, בתנאי אשר יתנו בכל שנה ליום היאצ"ט שלו 4.50 על יד יוצאי חלציו לחלק לעניי העיר...

            4) מדוע לא ירש את הכסא אחד מהשלשה רבנים אשר נתן לו השם, הלא המה: הרב מבאר, הרב מזוועהיל (זקן אמי ע"ה בת בנו של ר"מ מזלאטאפאל ושם מנוחתו כבוד), והשלישי הכי נכבד ה"ה ר' אהרן שמואל הרב מסטעפעניץ ומיאמפאל מחבר ס' "וצוה הכהן" ועוד ספרים אשר לא ראיתים. והיה דרשן מפואר. והוא עזב את הרבנות במקומות הנ"ל ובא לשדה-לבן לשרת בקדש על כסא אביו, ולא עלתה בידו עד יום מותו בשנת תקע"ד. שאלה נכבדה היא שאי אפשר לבלי הטפל בה ולבוא עד תכונתה...

            עוולה כזאת לבלי הניח עטרת הרבנות על ראש מלא תורה וחכמה וזכה בה מצד הדין, ומצד השני אנחנו רואים כי חדלו מתתה על ראש רב אחר. ונשיאות הרבנות בעיר הי' תלוי ועומד עד אחר פטירתו, בעוד שבנו היחיד לו ר' חיים משה, הגאון המפורסם והמופלג בתורה היה ראש וראשון בעדת שדה-לבן, או היה ראוי לזה, אלמלא לא נבראו הנרגנים...

*

            זקיני הגאון ר' נפתלי הירץ הכהן אב"ד בשדה-לבן נקרא "קלויזנער רב", מפני שנעשה לרב בהיותו עוד רך בשנים בהקלויז של הג[ביר] המפורסם ר' יוזפא מאוסטרהא. הוא לקח אותו מהעיר גלוגא בעד נכדתו גיטל בת חתנו ר"מ.

            ושמעתי מאבי ומזקיני ר' משה בן הרב (כן קראו אותו כל בני העיר) – שהאריך ימים עד פ"ז ואנכי נתגדלתי בנעורי על ברכיו – שר' יוזפא זכה לשידוך יקר ונעלה כזה, מפני העשירות הגדולה שחנן לו השם. ובשעתו נתפרסם ונתגדל שמו כהיילפרין בשעתנו הקרובה לנו. ומפני שהיה יתום הוזילו ערכו כמה מדריגות. כזאת ראינו אצל הצדיק המפורסם ר' ישראל מרוזין, כאשר נתייתם מאביו הרב ר' שלום מפאהראבישץ בן המלאך ונכד להרב ר' דובער ממעזיריטש ממלא מקום הבעש"ט, לקחו לו לזוג בת איזה ג[ביר], וכהיום שכחתי אם מעיר ברדיטשוב או מזיטאמיר.7

            מאוסטרהא לקחוהו אחר כבוד לאב"ד לשדה-לבן, והאריך ימים על משמרתו. ומנוחתו כבוד בבית-עלמין העיר סמוך לפתח האהל מצד ימין, המקום אשר בחר לו בחייו לו ולכל משפחתו.

            אשתו רבקה גיטל, שמתה שנה אחת קודם למיתתו, הולידה לו שבעה בנים, ומהם השלשה רבנים כאשר אמרתי.

            השם "רבקה" הוסיף לה בעלה בעת שנחלתה קשה.. כי בשינוי השם ישונה הגזר דין. והלא אות נגד עינינו כי נתרפאה מחליה.

            [ואלו הם שבעת הבנים]:

            (1) זקיני ר' משה, הנקרא "בן הרב". והוליד שני בנים, הבכור ר' יעקב חיים, והשני מרדכי זוסיא.

            זקיני ר' יעקב חיים מת בדמי ימיו בשנת תקפ"ג, והוליד ארבעה בנים: הבכור ר' נפתלי הירץ; והשני לו ר' יצחק אייזיק הנקרא על-שם הרב מלעוורטאוו (הוא אבי המנוח ע"ה); והשלישי ר' אברהם שהרעיש עולם ומלואו8; והרביעי הצעיר ר' אהרן שמואל.. ונפטר על פניי ומנוחתו פה...

            (2) הרב ר' אהרן שמואל בעל "וצוה הכהן"...

            (3) הרב מזאסלאוו. כמדומה לי שנקרא בשמו ר' יהודה לייבוש. זקיני מצד אמי. הוא אבי כל משפחת הג' טשערנאבילסקי.

            (4) הרב מבאר. את שמו לא ידעתי. רק את בתו מינדעלע העסקנית במצוות כל ימי חייה בשדה-לבן, ומנוחתה שמה. לה היה אח ר' נפתלי. מופלג. ואם זכרוני לא יטעני, נסע ללאנדאן והיה שם מחבר.

            (5) ר' הענדיל, אבי כל משפחת פריטער ואחד מהמצוינים. עבד עבודתו אצל הג' ר"ח אפרת באדעסא ועמו עקר מושבו לפאריז.

            (6) ר' יוזפא נחמן. הוא אבי כל משפחת אסטראווסקי בטשרנאביל, בטשערקאס ובאדעסא.

            (7) ר' מאיר...

*

            זקיני ר' משה בן הרב היה איש אמיד, חכם וטוב לב. כל ימיו עשה צדקה עם חולי עניי העיר. בהיות לו חנות אפטעק [=בית-מרקחת] ומיני מרקחת שונות, בטרם נתחזק המאנאפאליע הנותנת תוקף ועוז לגזול גם את העני המתהפך בחליו על מטתו, ובא הוא והביא המרקחת לעזרתו חנם אין כסף.

            בהחנות התעסקה זקנתי, היא אשתו מ'  וו. בת איזה רב מלעווירטאוו. היא מתה על פניי, שתי שנים אחרי מות בעלה. ובמותה היה לה גם כן שבעה ושמונים שנה.

            הבית אשר גרו בו כל ימיהם ברחוב ברד[יטשוב], ושמה בחייהם התאספו צבור איזה מנינים להתפלל, הקדישו נכדיהם האחים אחרי מות דודם מרדכי זוסיא (החי בלא אשה כל ימיו.. והמה ירשו ממנו עושר רב) לעדת המתפללים, והמה יסדו תחתיו בית-המדרש המפואר הנקרא בשמו עד היום. כמו שנקרא בהמ"ד השני לו על-שם הרב מיאמפאל, זה ר' אהרן שמואל. ובהמ"ד השלישי על-שם ר' חיים משה. ושמם וזכרם של השלשה אנשים המצוינים האלה לא תשכח מפי הדורות הבאים כל ימי עמידת העיר על תלה.

*

            זקיני הרב הגאון [ר' נפתלי הירץ] לא השאיר אחריו שום ספר.. ודי היה לפניו אם הרביץ רובי תורתו ודרשותיו מפה לאזן בתוך ד' אמות של שומעיו שנתמעטו משנה לשנה. חכם שכמותו עיניו בראשו להביט ולראות את השנוים והתמורות שעברו בדעות העם סביבו ובדעות כל אנשי המחוז, ולא לבו הלך להתייגע לחבר ספרים על אזן לא שומעת ואין דורש ומבקש.

            שיטת הבעש"ט.. יצאה והיתה ע"י תלמידיו ותלמידיהם בהמשך איזה עשרות בשנים לנחל רחב ידים שוטף ועובר על כל עיירות פולין.. וביחוד על יושבי אוקריינא ועיר שדה-לבן בכלל; השיטה הזאת כנודע הורידה עשר מעלות אחורנית את גאונת אותם הרבנים שכל כבודם ותפארתם היה התלמוד.. הרבנים האלה לא רצו, או יותר אמת אם אומר כי לא יכלו, לקלוט במוחם את השיטה.. וכבודם או כבוד תורתם אשר לקחו להם לכסות עינים שלט בהם לבלי כרוע ברך לפני נושאי דגלה. ומצב רב כזה לדעתי נפל לחבל לזקיני הרב הגאון; ולולי כחו הגדול בתורתו וזכות אבותיו שחפפו עליו, מי יודע אם יכל עמוד צור מוצק בים לבל ישטפהו שבולת מי החסידות.

            ע"י איזה סיבה הכרחית נסע פעם אחת להרב המגיד ר' דובער ממעזיריטש ממלא מקום הבעש"ט. אמנם לעומת שבא כן הלך ומאומה לא נשא בחובו.. הוא היה רב אשכנזי מרגל ועד ראש, התפלל "ברוך שאמר" קודם ל"הודו", בחול-המועד הניח תפלין. גלוי לעיני השמש גודל ההפרש בין מחשבותיו ודעותיו לבין מחשבות ודעות תלמידי הבעש"ט.

            ובכל זאת, כאשר ראה בעינא פקיחא כי הליכות החסידות ע"פ למודי הבעש"ט עולים כפורחת.. שלט ברוחו הכביר ויחבא בסתר לבבו את כל ההתנגדות שלו.. ובהתלקח אש המחלוקת הנוראה בין תלמידי הגר"א מווילנא בחייו ובין תלמידי הבעש"ט, אף שמתחלתה היתה לשם שמים, מצא הגאון החכם הזה לטוב לו לשמור נייטראל גמור להיות שב ואל תעשה...

            וגם חכמתו עמדה לו, בהתנהגותו זאת מצא חן בעיני הרבנים תלמידי הבעש"ט והמגיד אשר כתרוהו בכמה עיירות סביב שדה-לבן, ולא נגעו בו לרעה. כל ימי חייו לא נסה אחד מהם לפרוץ העירה למעט את דמותו וכבודו של הרב הזה.. אך רוח משטמה חרישית ושנאה כבושה הי' טמון בלב הרבנים החדשים.. והעת באה עם פטירת הרב המיוחס הזה.

            בהמשך ימי שבתו על כסא הרבנות היה הוא עטרת תפארת העיר.. הגדולים מצאו בו, מלבד רב וגאון מורה הוראה באיסור והיתר וכו', שכל ישר ונבון דעת.. והקטנים – איש אלקים קדוש וטהור.. וירב העם לבוא אליו לבכות לפניו על כל פגעיהם הרעים.. שיהפוך גזר דינם לרחמים כאחד מצדיקי החסידים...

            וזקיני הגאון מה עשה עם השבורי לב האלה העוטרים אותו יום יום.. הוא, בחוט של חן המשוך בשפתיו דבר על לבם וינחמם, ויפרוש את כפיו עליהם ויברכם – בטח ברכת כהנים.. – לא פאנטאזיע ולא השערה בעלמא אני בודה מלבי. אלא כל זאת שמעתי מפי זקיני ר' משה בן הרב. כזה וכזה היה גורל אביו.

            ..יש לי ללמוד מכלל ספור אחר אשר שמעתיו מפיו, שבראותו בפעם ראשון את ספר ה"הפלאה" [להרה"ק ר' פנחס הלוי הורביץ מפרנקפורט] זלגו עיניו דמעות, ויקרא ויאמר: ראו מה נשתנה גורלי פה מגורל חברי באשכנז – חברים היו בנעוריהם ולמדו בישיבה אחת בעיר גלוגא – הוא עושה אזנים לתורה ואנכי ידי מלוכלכות בראשי האנשים האלה הבאים אלי לא לדרוש תורת חיים ומוסר השכל, אך להראות להם נסים ונפלאות כפלים כנפלאות מצרים (שמע מינה שברכותיו היו מעט ברצון והרבה בהכרח, ומסתברא כי הניח את ידיו על-פי הרוב בסמיכה)...

            מדי דברי בסמיכה אקח לי רשות לספר מעשה הדומה לה, אף כי אין לה שייכות לגוף הענין ממכתבי עד כה; וזה הדבר, בהיות הצדיק המפורסם ר"מ מטשרנוביל בשדה-לבן לבקש רפואות תעלה למחלתו מהד"ר הגדול דאנילעוויץ, ויבואו אבי ואמי ע"ה על-פי בקשתה לבלי יהיה אבי יוצא מהכלל, ולקחו גם אותי כד הווינא טליא בן ארבעה או חמשה לקבל את שלומו וברכתו.. זכור (נא) [אני] כי הניח הצדיק את ידיו על ראשי בסמיכה ויברכני. אם לא אשגה אומר, כי הוא היה כמעט היחיד בעדת צדיקים במנהגו זה.

            אמרתי "על-פי בקשת אמי", יען כבר החלה להתנוצץ בסתר כליות אבי ואחיו ר' אברהם שנאה והתנגדות להצדיקים החדשים וכפירה שלימה בכל מופתיהם. ולמען הטיל קוצים בעיני הצדיק המפורסם ר' ישראל בימים הראשונים לישיבתו בעיר הקטנה רוז'ין, הביאו לשדה-לבן את הרב המפורסם ר' משה מסאווראן ויכינו לו אכסניא בבית האשה החכמה.. "גיטי יאמפאלסקי". ומאז מעט מעט בהמשך איזה שנים יצאה מחלוקת נוראה בין האחים ובין ה"גוטע יודין" ברעש ורוגז, ורבים חללים הפילה...

            אספר שני מופתים מזקיני הרב הגאון שנעשו בפומבי גלוי לעיני השמש, והמה יהיו סעד וסיוע לתאר את תכונתו ומצב הרבנות שלו.

            באחת מדרשותיו, בעמדו על הבימה בביהמ"ד הישנה ולומדים מופלגים עומדים מימינו ומשמאלו להקשיב תורתו, ופיו ממלל רברבן, יצא אחד מהלומדים ושמו ר' חיים (בן או נכד הגאון "תבואות שור"),9 שהגיס דעתו ברבו או להראות חריפותו, ויקפחהו בחבילות שאלות לא במקומם ולא בזמנם. בעוד שהוא מטרידו ומצערו בשאלותיו, והנה עכבר או שרץ הנקרא "יאשציר" [=לטאה] מקופל במכסה עב מפאוואטעניע נפל מהגג פנימה על ראש המפלפל הזה, ויתחלחל ויבהל השואל שלא מדעת קונו ולשונו נשתה בפיו. וגם כל הצבור שמלאו את בהמ"ד מפה לפה חרדו לקראת המאורע הזה שבא פתאום.

            אך בעוד איזה רגעים והסערה קמה לדממה, גמר זקיני בשובה ונחת את כל הדרשה בכל תקפה ועוזה. וכל ימי חייו לא הוסיף עוד המחודד והשנון, לא הוא ולא אחר, להקיפו בשאלות לקנטר.

            מעשה בשנה שהשמים נעצרו מתת טל ומטר, ורעב נשקפה על פני כל הככר, ויגזור זקיני תענית צבור ויתענו כדת, ואין קשב.. אז אספו כל תשב"ר.. לביהכ"נ ולבתי המדרשים, ואין קול...

            ויהי היום, וזקיני הרב אמר להמקורבים שלו: חסדי השם לא תמנו ומתאוה לתפלתם של צדיקים, נצא נא היום השדה להתפלל אולי יחוס עלינו וירחמנו. לגלג אותו תלמיד כהשליש בשעתו: "מה החלום הזה אשר חלם לו הרב בהקיץ, הן השמש יצא בגבורתו ולוהט כל צמח השדה, ומה זה תועיל התפלה"?...

            והרב.. אמר ועשה; אחד מעשירי העיר שלח לו את מרכבתו ויסע הרחק מהעיר כארבעה פרסאות אל השדה אשר לנוכח הגן הידוע "אלעקסאנדריע", ועמו נסעו עשרה לומדים יראי שמים. ובבואם שמה התווה לו על הארץ עגול רחב ידים, ויכנסו ויתפללו איזה מזמורי תהלים ולמדו איזה שעות תורה.

            התלמיד המלגלג, עם איזה בני חברתו כגילו, אמרו: "אנחנו לא נסע אחר הרב ברכב וסוס, ברגלינו נלך לרוח היום הצח". וכן עשו, ובאו ברגליהם אל המקום המיועד.

            הרב עם האנשים שלו נסעו חזרה ויבואו ביתה שלום, והמלגלגים או המסתפקים באו העירה לילה לחים ורטובים כעיסה ללוש. בנטות היום לערוב והשמים התקדרו בעבים ועד מהרה היה לגשם שוטף, וירחץ את העולי רגל עד בואם לביתם. ותהום כל העיר למשמע מופת כזה, וכבוד זקיני הרב נתעלה בפני כל העם כעיר וקדיש מן שמיא...

            הצדיקים אשר נתחדשו והלכו אחר שיטת הבעש"ט, תלמידיו שהאריכו ימים ותלמידי המגיד, בהמשך העת ההיא לקחו את לבב ישראל שוכני אוקריינא, ועמהם עמדת כבוד הרבנים הישנים. אם לא באו העיר שדה-לבן פנימה כאשר זכרתי, התפרצו בקדושותיהם ובמופתיהם בהרבה עיירות הסמוכות להעיר והקיפו אותה מסביב: המלאך – בפאסטאב, בנו ר' שלום – בפאהרבישץ, ר' אברהם רבטשעינקר שברא את הגולם10 – בוואלאדארקא, בערדיטשוב, טעיטיעוו, קאמינקא וסמילא.. ולכן הרבה מיושבי העיר שדה-לבן נמשכו אחרי תורתם החדשה...

            וזקיני הרב הגאון, חכם שכמותו עיניו בראשו לראות את התמורות.. ראה והרגיש כי כחו החזק שהיה לו בהחצי הראשונה לשני שבתו על כסא הרבנות נתרופף מעט מעט בחצי האחרונה. אף זכות אבותיו ויחוסו הגדול נחלש ונתמוטט בעת שבא להתקשר בניו במעדנות החיתון, ורוב השדוכים שעשה היו לא לפי כבודו. אחד מבניו, ר' מאיר, השיא לבת איזה גביר במחוז פאליעסיע ולא נדע אודותיו מאומה...

            קבלה בפי כל משפחתנו, כי לא אחת בכה ואמר (הוא היה בטבעו בעל בכיה): רואה אנכי, כי יוצאי חלצי בדורות שיבואו אחרי, מאוד תקשה להם לשדך את בניהם ובנותיהם ולזווגם יפה.. ובאמת דבריו נתקיימו בנו עד היום הזה.

            וכאשר נפטר זקיני ז"ל, ובנו הרב ר' אהרן שמואל בא לשבת על הכסא, עמדו אנשים מהעיר שפלי המדרגה ויתנו יד להחסידים שנתרבו בהקלייזליך שלהם, ויחדיו התייעצו לנתק את מוסרות הרבנות האשכנזית, ולשום תחתיה רבנות על יסוד החסידות, לחיות ככל הערים סביבותם. ויציגו לו לשטן את נכד הרב ר' אברהם פודליסקער (שבחי הבעש"ט), ור' דוד'ל שמו, הבא בחזקת זקינו. וכאשר היה הוא באמת מופלג גדול וכרוך אחר שיטת החסידות, הרימו אותו על הנס והלכו אחריו רוב יושבי העיר. אך אל כסא הרבנות לא באו, וכל עבודתם ויגיעת נפשם להושיבו עליו נשאר מעל.. והמלחמה החלה להתפשט בעיר, ולא נצחו האראלים את המצוקים וכן להיפך כל ימי חיי שני הרבנים האלה האוחזים בטלית אחת וטוענים שניהם כולה שלי.

            הוא ר' דוד'ל אשר הקלויז הגדולה נקראת על שמו. וטועים הם האומרים שנקראת על-שם ר' דוד'ל מטאלנא. אנכי ידעתי את ביתו שעמד סמוך להקלויז ואת חתניו לוקחי בנותיו. ומנוחתו כבוד בהבית-עלמין שדה-לבן. ועל קברו, לא רחוק מבית זקיני, הציבו גם לו בית ומצבה. אם האותיות עדיין לא נמחקו כדאי היה לדעת שנת פטירתו.

            שמעתי שהשני הרבנים שעיינו איש את רעהו מרחוק, שמרו איש את כבוד רעהו מקרוב, בבואם לעת ההכרח לפונדק אחד, לבלי יזולזל כבוד שניהם בעיני ע"ה מהעיר. אך במקרה אחת שהרעיש את כל העיר וסביביה, יצא לנגדו הרב ר' אהרן שמואל בקולות וברקים להראות לו את משוגתו ולבטל את גזר דינו הקשה על משפחה שלימה.

            מעשה באשת איש שהוציאו עליה שם רע שזינתה תחת בעלה, ובא הבעל וקנא את אשתו לפני הרב ר' דוד והביא עמו גם עדים שהעידו נגדה. הרב שאל את פיהם, ולפי דבריו הגידו לו כי אמת ונכון הדבר.. ויצא משפטו לגרש את האשה כדין ואת הילד הפסיל לבוא בקהל ויקרא שמו בישראל "כידור".

            ותצא האשה הלוך ובכה בכל חוצות הקריה, ותצעק טהורה אני.. וכל השומעים את הדבר הרע הזה נבוכו מבלי דעת עם מי הצדק. אז יצא הרב ר' אהרן שמואל ודרש וחקר עוד הפעם את העדים במעמד בית-דין שלם ובפני ר' דוד הנ"ל, והראה לו כי לא נתן את לבו היטב לדעת ולא הטה כנכון אזנו לשמוע את דברי העדים בשאלו אותם, ולכן הוציא משפט מעוקל.. ולא זזו ממקומם עד כי חרצו משפט וכתבו פסק דין, וגם ר' דוד בא על החתום ויטהרו את האשה לבעלה ואת הילד לאביו ולאמו. ויצהלו פני הרב ר' אהרן שמואל ופני הרב ר' דוד חפו. והילד הזה נתגדל לתורה ולחופה, ויהי אחד מבעלי-בתים בעדת העיר, אחד מיודעי ומכירי, בבואו להתפלל ערב ובקר בבהמ"ד של ר' חיים משה, בהמ"ד אשר בו התפללתי ולמדתי מילדותי ועד השנה שעקרתי מושבי לקיוב.

            להרב ר' אהרן שמואל היה בן יחיד [ר' חיים משה הנזכר לעיל ולהלן], מופלג בתורה וגביר לעמו, ושלש בנות.

האחת שיינדיל, השיאה לבן איזה גביר ושמו ר"ש טשערקאסקי, והולידו ארבעה בנים, הלא המה: ר' יוזפא, ר' הענדזיל, ר' אברהם וצעיר להם ר' אהרן שמואל. ותהי לאם לכל משפחת הטשערקאסקי.

            והשניה השיאה לבראד עם נכד ר"י לנדא, ובהבריכו ענבי הגפן בענבי הגפן יצאו פרחים נחמדים למראה, ואותם ארשום בכתב כאשר שמעתי: ר' לייבוש לנדא מדיקלא או מקרעמעניץ. וגם פה בעירי מצאתי את המופלג לנדא חתן הג' קארסונסקי. ואותו מצאתי לפרי ישוה להם לאותן הפרחים אשר אמרתי.

והשלישית למשפחת הורוויץ.

*

            כבודו שואל מאתי, הידעתי את כל הספרים אשר חיבר הרב ר' אהרן שמואל, ורשמו את שמותם על המצבה שהקימו לו על קברו.

            לא ראיתי רק את הספר "וצוה הכהן" הנדפס.11 ושמה זוכר אני כי הביא כמה מאמרים מאביו. ונגנב ממני כבר עוד בהיותי בטולטשין אחר החתונה שלי לשם זה שתים וחמשים שנה, ומאז לא השגתי לקנותו.

            תלמיד מובהק היה לו להרב, ר' ישראל דעם מגיד'ס, והיה מצוין בכתיבתו התמה והישרה. אליו נתן הרב את כל חבוריו כתב ידו, שכבד היה לקרותם מפני רוע הכתב, והוא כסופר מהיר הכינם בכתב ידו להלל.

            את הספרים בעצם כתב יד הרב נתן ר' ישראל הנ"ל במתנה לאבי ע"ה, וידי [היו] ממשמשין במו בכל פעם מבלי כל תועלת. כובד הקריאה ורוע הנייר כמעט צבע תכלת סגרו בעד עיני. וגם תוכן החבורים, בראותי כי המה פירוש על המדרש-רבה לא משך את לבבי אחריהם בימי בחרותי, דמיתי כי יסכינו לי רק לימי זקנה ושיבה.. כי לא הבינותי אז את כח המדרש ואת כל היקר הצפון במו. וכאשר עקרתי את מושבי לפה בשנות הששים, וכאחד מצעירי משכילי עמנו הבטתי על כל חכמת ישראל וספריה בעינים של הסופר הידוע "היינע" באמרו "אמונת ישראל היא רק אסון ופגע לכל העם", כן נעקרה מלבי הזכירה לכל ספרי ישראל ועמהם הספרים אשר נשמרו בבית אבי ע"ה ושמה נאבדו ולא יודע מקומם איה.

            אמנם זכור אזכור בהיותי נער בן שבעה או שמונה, בא לשדה-לבן ר' נפתלי הירץ בן ר' חיים משה מלעמברג, והביא עמו איזה קונטרסין מדרש רבה עד פרשה וישלח, נדפס יפה ומהודר על חצי בויגין עם פירוש זקיני הרב ר' אהרן שמואל,12 ובקש מבני משפחתנו הרחבה להיות לו לעזר בהדפסה, כי ההוצאה אינה לפי כחו. וכמדומה לי שמחשבתו הטובה לא יצאה לפעולה (מיד התלמיד אשר אמרתי, קיבל אבי ע"ה את הכתובה הידועה).

*

            ויהי אחרי מות הרב ר' אהרן שמואל, באה תקופה חדשה במצב הרבנות, ושערי העיר נפתחו לפני הצדיקים "יהודים טובים", וגם מעמד יושבי העיר ותהלוכות מסחריהם נתעלה בהמשך השנים, עד בא הפאיעמקע הגדולה ע"י הסענאטאר "סיווערס", ואז באה כל העיר עד משבר...

            הצדיק הראשון שבא לעיר אחרי מות הרב ר' אהרן שמואל, היה ר' אברהם מאני [כנראה צ"ל: אברהמעניו] בנו בכורו של הצדיק ר' שלום מפאהריבישטש, בהיות לו עשרים או שנים ועשרים שנה (כי בן ארבעה ועשרים נפטר).13 ובבואו עשו לו כבוד גדול כזה, אשר התפלא ר' חיים משה ואמר: לו חלקתי לבני העיר את כל עשרי הרב, גם אז לא השגתי אף החצי מכל הכבוד והיקר הנעשה להרך בשנים הזה, אשר עדיין לא עטה שפם על שפתיו ושערות זקנו ספורות.

            הוא וכל יוצאי חלצי ר' אהרן שמואל באו לקבל שלום מיד הצדיק בן בנן של צדיקים. אך זקיני ר' משה בן הרב ויוצאי חלציו, מלבד כי לא הלכו אליו לקבל שלומו, עוד הוציאו מפיהם מלים נגדו.. ובאמת שגו ברואה, כרוב האדם אשר יראה כבמראה מחוץ לנפש, את כל הטמון בחדרי נפשו פנימה. וזה היתה סיבה להתחלת תלונות יושבי העיר עליהם, וראשית לירידת כבוד יחוסם מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, והרדיפות משני הצדדים יצאו דחופים ומבוהלים בכל עצם כוחם.

*

[מכתב תשובתו של הרב צבי הירש קאפשטיק]

            ב"ה, יום א' י"ז יום לחדש אלול תרס"א. שדה לבן.

            תחל שנה וברכותיה לכבוד ידידי הנכבד והנעלה, משכיל ונאור, סוחר וגם סופר וכו' מו"ה ל' כהנא.

            את מכתבך, או יותר נכון לאמר קונטרסך, קבלתי בעתו ובזמנו.. ועתה הנני להשיבך על דבריך; בראשונה תאמר כי.. חפשת ובדקת בספרים הקוראים דורות מראש, אולם מלבד שלא עלתה בידך מאומה עוד גדלה מבוכתך ופליאתך, עד אשר הקרה ה' לפניך את המשכיל הנכבד הר' האראדעצקי מברדיטשוב, והוא יעצך לפנות בדבר שאלתך להרה"ח הר' יוסף כהן צדק מלונדון, ומה גדלה שמחתך בהודע לך מאת האחרון שלשלת יחוס משפחתך לנכון; אמנם כן לחנם טרחת, ידידי, את כל הטורח הזה. לו פנית אלי בראשונה בדבר דרישתך זאת, אז לא הי' עליך לנוע ללונדון, כי גם מפי שמעת את הדברים הנכונים אשר האזנת מהכהן צדק, ואולי היו עוד יותר ברורים...

            וכעת, לרגל המלאכה אשר לפני, אתאמץ לענותך על שאלותיך כאשר תשיג ידי, למען הפיץ מעט אור על תולדות זקיניך.

            על שאלתך הראשונה, באיזה שנה נפטר הרה"צ ר' אברהם ז"ל מפאדליסק ומי מלא את מקומו אחריו – התשובה בשלילה, כי אין אתנו יודע עד מה מזה. ואם כי הבית עודנו עומד על קברו, אך כל מצבת אבן איננה כעת. וגם, לפי דברת רבים, לא היתה.

            ועל שאלתך השניה, מתי בא זקינך לשדה-לבן, אוכל לשמחת לבבי להודיעך דברים ברורים ומפורטים: דע כי זקינך נולד בשנת תפ"ו, לערך, ובשנת ת"ק בא בברית הנשואין, ככתוב בהכתובה שת"י [=שתחת ידך]. כעבור חמש שנים אחרי חתונתו נתקבל לרב ור"מ בקלויז דאוסטרהא (בכתר אב"ד בעיר הנ"ל שמש אז הרה"ג ר' משולם זלמן בהרה"ג "חכם צבי" ז"ל). בכהונתו זאת שמש יותר מחמש ועשרים שנה, ורק בשנת תקל"ב נלקח אחר כבוד לעירנו ושמש בכהונתו בתור אב"ד עד יום מותו האחרון כ"ד טבת שנת הלך באורח מ'י'ש'ו'ר' [=תקנ"ו], כנרשם על מצבתו.

            הנה כי כן הנך רואה כי זקינך האריך ימים עלי אדמות והשלים שנותיו עד שבעים שנה. ואתה, לולא ידעת כל זאת, אז כמובן לא כתבת כי את כל בניו השיא בעירנו, מאשר בטח הביא את בניו, רובם או גם כולם, בברית הנשואין עוד בהיותו בעיר אוסטרהא.

            וע"ד השלישית, עלי גם כן להשיבך בשלילה, יען כי לדאבוני הפנקס הישן מעירנו, שממנו יכולנו לשאוב ידיעות כאלה ולמצוא פתרונן נכון לכל שאלותיו, עלה על המוקד עוד בשנת תר"ד.14 ובהפנקס הנמצא ת"י נרשמו רק התקנות של חברא-קדישא שנעתקו ממנו.

            ואודות שאלתך הרביעית, מדוע לא ירש את הכסא אחר זקינך הרה"ג ר' נפתלי הירץ ז"ל, בנו הכי נכבד הרה"ג ר' אהרן שמואל ז"ל, אשר העטרה הולמתו וראוי הי' לאותה איצטלא באופן היותר נעלה.

            הנה השאלה הזאת היא באמת רבת הערך ודרוש לבוא עד תכונתה, אך תשובה נכונה וברורה עליה נמצא בדברי הגאון ר' אהרן שמואל ז"ל בעצמו בספרו הנחמד "וצוה הכהן" בפרק י"ז דף מ"ח. ומאשר כי הספר הזה איננו כעת תחת ידך, ע"כ אחשוב כי לא למותר יהי' להעתיק לך את כל דבריו הנעימים וגם מרים יחדיו הנאמרים בפרק זה, אף אם יארכו מעט וכבד מאד עלי להעתיקם, כי חביבים הם עלי מאד ובהם נראה את גדלו ורום ערכו. ומלבד זאת תמצא בהם פתרון נכון גם ליתר שאלותיך ופליאותיך הנזכרות במכתבך. ואלה הם דבריו:15

            עוד מהדברים המסוגלים לאריכות ימים (כי בפרקים הקודמים הרחיב מאד דבריו ע"ד הסגולות לאריכות ימים, שאותן יצוה לבנו ר' חיים משה ז"ל ולכל משפחתו, כמו לימוד תוה"ק, נתינת הצדקה ועוד ועוד), למנוע את עצמו מן הכבוד, וכמו שאמרו בגמ' דברכות דף נ"ה ע"א: "מפני מה לא האריך ימים יוסף כאחיו, מפני שנהג את עצמו ברבנות". ואמרו חז"ל סנהדרין דף נ"ב: הוי קבל וקיים. ותדע בני אשר לסיבה זו מעודי לא רדפתי אחר הכבוד והייתי שונא את הרבנות לנהוג סלסול בעצמי להתנהג  ברבנות ולפסוע על ראשי עם קודש. ואף גם אחר פטירת אדוני אבי הרב הגאון זללה"ה למנוחתו עדן בק"ק שדה לבן, אשר מהראוי היה להיות תולדה במקום אב קא חשיב, וכך היא המדה נכונה, אבל אירע לי מה שאירע להגאון בעל חוות יאיר זללה"ה כאשר סיפר בהקדמתו, אשר אחר פטירת אביו הגאון זללה"ה בק' ווערמיז שקמו מסטינים ועשו קשר בוגדים וגרשו אותו מהסתפח בנחלת אבותיו ונדחה מפני השעה, אבל אחר זה אינהו שקלי למיטרפסייהו וירדו מנכסיהן. כך ממש אירע לי ג"כ, אשר נאספו עלי נכים ועבר עליהם רוח קנאה ומנעו אותי מלמלא מקום אדוני אבי הגאון ז"ל, ואני כאלם לא אפתח פי לעשות שום התפעלות להתיר קשר שקשרו נגדי. ואף כי איכא בינייהו צדדין דקא מצד אצדודי לימיני, עכ"ז שמתי ידי למו פי מטעם הנ"ל שראוי לי יותר למנוע את עצמי מן הכבוד ולהיות קבל וקיים.

            ובאותן הקהילות שנתקבלתי על כסא הרבנות בק' סטעפאן ואחר זה על הרבנות דקלויז דק' אוסטרהא ואחר זה לק' יאמפלי, בכל הנ"ל לא עשיתי שום התפעלות, רק כששמו עיניהם בי לא יכולתי להשיב פניהם. אבל הש"י הוא היודע אשר אני לא עשיתי שום התאמצות להשיג איזה רבנות להתנשא על עם קודש.

            ועלתה ג"כ על לבי מה שאמרו בגמ' (סנהדרין י"ד ע"א) "ר"ח ור' אושעיא הוי קא משתקיד ר' יוחנן למיסמכינהו, ולא הוי מסתייעא מלתא, הוי קא מצער טובא, אמרו לי' לא תצטער מר, אנן מדבית עלי קאתינן. ואמר רשב"נ מנין שאין סומכין לבית עלי (שנאמר לא יהי' זקן בביתך כל הימים. מאי זקן, אילימא זקן ממש, והכתיב כל מרבית ביתך ימותו אנשים (שמואל א' ב'), אלא סמיכה)".

            וראיתי זה כמעט בחוש, אשר א"א הרב הגאון זללה"ה המפורסם אין צריך ראי' אשר היה גאון עולם, ואם אמרתי אספרה גודל חריפותו ובקיאותו וגודל צדקתו והתדבקותו בתורה ועבודה יכל הניירות, ומאן דלא חזי ארי' ליחזי מרבעתי' ויראה אפס קצהו שיש תחת ידי מעט מחידושיו אשר דרש בק' אוסטרהא ביומא דכלה, הש"י ב"ה יזכינו להוציאם לאורה עם חיבורי שו"ת "אבן הראשה", יראה המעיין גודל החריפות והעמקות אשר יפלא הרואה עליהם מה שהוא טיפה מן הים מתורתו וחידושיו (כי הי' ידו כבידה ומתעצל מלכתוב, אף שלא נמצא סופר כמותו מימות עזרא בכתב ולשון, עכ"ז הי' עצל מלכתוב), והי' מילידי מדינת אשכנז ק' גלוגא רבתא, וכמה פעמים נימנו עליו בקהלות קדושי' גדולי' ומפורסמי' במדינת אשכנז לקבלו לרב ומורה, ולא איסתייעא מלתא ולא נגמר הדבר. וכמה גדולים ממדינה זו אשר היו רחוקים מערכו הרבה, נתקבלו לשם. וברור לי כשמש אשר מאת ה' היתה זאת לסיבה הנ"ל דאתא מדבית עלי וכו'. ותורתו וצדקתו וענותנותו אשר הי' עניו בפני כל אדם, כאשר ידוע לכל באי שער עירו מקום אשר הי' חונה שם, אף שהיה לו תורה וגדולה במקום אחד הי' ענותן ושפל ברך בפני כל אדם. והיינו דאהני לי' שהשלים שנותיו לשבעים שנה.

            ולכן אף אנכי דרכתי בעקבי אדוני אבי הגאון זללה"ה ומאסתי תמיד בהתנשאות וכבודי לעפר ישכון סלה, ולא עשיתי שום פעולה להפיר עצת אויבי אשר קמו עלי לדחות אותי מהרבנות דפה, ואמרתי מגלגלין חוב על ידי חייב. וגם אינהו אותן אשר ידם הי' במעל הזה, שקלו למיטרפסייהו. הש"י ב"ה ירחם עלי כאשר עד הנה לא עזבני ברחמיו וחסדיו הגדולים, כן יגמור בעדי לבל יקחני מעוה"ז קודם זמני עד מלאות שנותינו בהם שבעים שנה, ובאופן שאתקן את אשר שחתתי.

            ולכן אהובי בני, גם מזה אל תנח ידך שלא תבקש גדולה בעצמך ותברח מן הכבוד כל מה דאפשר. וכבר שמעתי מהרב החסיד האמיתי המפורס' מו' דובער זללה"ה מ"מ דק' מעזירטש, שאמר לפרש מה שאמרו חז"ל באבות יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך, דמאי פסקא וכו'. ופי' הרב האלקי הנ"ל עפ"י הלצה ואמר, שמי שיש לו מוח בקדקדו לא יוחשב לו כלל את זה מה שנוהגין בו כבוד או שמשבחין אותו בני אדם, ויש לו לחשוב אם הוא בעצמו היה עושה לנפשו כבוד והי' תמיד מספר בשבחו של עצמו, וודאי היה נחשב לו לשטות ושגעון ולא הי' לו שום הנאה מזה. ומה לי אם הוא עושה כן לנפשו או חבירו עושה לו כן, גם זה ראוי הוא שיחשב להבל בעיניו. וזה שאמר התנא יהא כבוד חבירך, ר"ל הכבוד שעושה לך חבירך, כך יהא חביב עליך בעיניך כשלך, ר"ל כאילו אתה בעצמך עושה לך זה הכבוד, דוודאי אינו חביב בעיניך, ואדרבא לשוטה ומשוגע יחשב, כך יהא חביב בעיניך הכבוד שעושה לך חבירך. ודפח"ח ושידב"ק [ע"כ ההעתקה מ"וצוה הכהן"].

            ועתה, אחרי אשר השיבותיך על שאלותיך כאשר מצאה ידי, אשימה נא לבי גם ליתר דבריך:

            ידידי! בחפצך לציין את תכונת זקינך הרה"ג ר' נפתלי הירץ ז"ל, הרבית מאד מלים ע"ד שיטת הבעש"ט והנוהים אחריו, ותאמר עם הספר כי לדעתך לא נטה זקינך אחרי השיטה הזאת. ואף שנסע פעם אחת להמגיד ממעזריטש אך וכו'.

            אמנם כן לא כן דעתי אנכי; כי מהספר "וצוה הכהן" הנני רואה אחרת, שם הנני רואה בעליל שהרה"ג ר' אהרן שמואל ז"ל מחבר הספר, וכמובן גם אביו ז"ל, נטה אחרי שיטת הבעש"ט במלואה,16 ידיו היו רב לו בקבלה, החכמה אשר עמודי החסידות נוסדו עליה, ופעמים אחדות בספרו מביא דברים נחמדים בשם החסיד האלקי מו"ה ישראל בעש"ט נב"מ (לשונו ממש)17 ובשם תלמידו המגיד ממעזריטש.18 וביחוד יזכיר תמיד, ושמו נשא על שפתיו, את הרה"צ ר' פנחס ז"ל מקאריץ, אשר בישבו באוסטרהא בא אל ביתו יום יום להקשיב ממנו רובי תורתו, תורת החסידות.19 ובכן, לו הי' בידך הספר "וצוה הכהן" אז לא כתבת דבריך אלה.

            אך אולי יוכל היות שבני משפחתו אחריו בראותם את ה"יהודים הטובים" אשר חדשים מקרוב באו, ולא לנוכח השיטה העיקרית היתה מגמתם, וגם בהתבוננם על דרכי החסידים אשר עקשו הישרה וישימו את הטפל לעיקר, לא ישרו דרכיהם בעיניהם ולא נטו אחריהם. בכל זאת שמו גם הם יד לפה ולא דברו בהם סרה. ורק זקינך ר' משה בן הרב ז"ל, תספר, הוציא מפיו מלים נגד אחד הצדיקים. ובגלל זאת, תאמר, ירד כבוד משפחתכם מטה והמריבה התלקחה בכל עוזה.

            וע"ד המופתים שכתבת, הנה את המופת (הראשון) [השני] ע"ד הגשם ידעתי ושמעתי זה כבר, ורק המופת או האות (השני) [הראשון] חדש הוא אתי.

            ואלה שמות בני זקינך הרה"ג ר' נפתלי הירץ ז"ל:

            א) בנו הגדול מו"ה אשר הענדיל ז"ל; ב) בנו השני מו"ה אברהם ז"ל; ג) השלישי הוא הרה"ג מו"ה אהרן שמואל ז"ל; ד) הרביעי מו"ה יוסף יוזפא ז"ל; ה) הרה"ג ר' יצחק הכהן ז"ל שהי' רב ביאמפאלי ובבאר, ומנוחתו כבוד פה, תק"פ; ו) זקינך ר' משה ז"ל. ז) והשביעי הוא ר' מאיר ז"ל.

            רשמתי זאת, יען שראיתי כי אתה לא תדע את כל שמותם אל נכון.

            ומאשר כי גם כיום הזה אין עתותי בידי להאריך יותר, אשים קנצי למילי.

            הנני ידידך דוש"ת ומכבדך כערכך מברכך בכוח"ט,

צבי הירש קאפשטיק בהרה"ג מו"ה שמחה זללה"ה אבד"ק שדה לבן

 

*       *       *

            עוד נמצאת בארכיון הנ"ל חלק מההתכתבות שהיתה בין ה' לייבוש כהנא ובן-אחותו ה' נפתלי קריוועצקי משדה-לבן, בענין קריאת המצבות אשר שם.

[א]

מכתבו של כהנא אל קריוועצקי [כ"ה אלול תרנ"ט]:

..כשתפתח את דלת האוהל לחצר הבית-עלמין ותעש צעד אחד, יעמדו רגליך במקום אשר עמד הבית. ושמה נקברו זקנינו הרב המפורסם ר' נפתלי הירץ כ"ץ, בנו ר' אהרן שמואל ובנו הוא זקנינו ר' משה, נכדו ר' חיים משה הויך-פעלד עם זוגותיהם. ומסביב נקברו כל בני משפחתינו מהדורות שאחריהם, כמדומה לי שג"כ עם זוגותיהם.

וקשה עלי להאמין, שהבית עם כל המצבות, אשר אנוכי בנערותי בהיותי שמה בכל תשעה באב ראיתים וקריתי אותם, יהי' שומם ונחרב מבלי להכיר את מקומם. אם נפל הבית ולא יכול עמוד מפני רקבון העץ, הלא כסה את כל המצבות שהיו שמה והמה מונחים על מקומם תחת הגל

[ב]

מכתב תשובתו של ה' נפתלי קריוועצקי [ח"י תשרי תר"ס]:

אמנם שגיתי בנתני אומן לדברי השמש הישיש ר' בצלאל, אשר מעודו יעבוד על בית-עלמין, ולא ידע מאומה בין המתים שכבר מתו ובין אלו שלא כבר מתו, כי הוליכני כל שדה בית-עלמין והביאני לקברים שלא שייך לי לדעתם, והגיד לי אשר פה נקברו כל בני משפחתנו אנשי השם. ושם אין זכר למצבות אבן, אך קרשים שבורים. ומדוע האמנתי לדבריו? יען ראיתי בתוך האוהל עומד תנור בצד אשר הגיד לי כי זוכר אשר הנר תמיד בערה. וזאת היא השגגה שלי.

אך עתה, אחרי אשר קבלתי מכתבו השני ובו יתאר לי דבר דבור על אפניו, הלכתי לבית-עלמין ומצאתי את כל.

ואלו הן הנקברים ומה שרשום על מצבותיהם:

כבוד אדמ"ו הרב הגאון המפורסם מו"ה נפתלי הירץ הכהן זצ"ל אב"ד דק"ק ש"ל [=שדה לבן]. נפטר כ"ד טבת שנת הלך באורח מ'י'ש'ו'ר' [=תקנ"ו] לפ"ק.

            בצד שמאלו שוכבת האשה רבקה גיטל הנפטרה ב' דחול המועד סכות שנת תקנ"ה לפ"ק.

            בצד ימינו יענטע בת הרבני מו"ה זאב וואלף הנפטרה יום א' דר"ח מר חשון תקצ"ה לפ"ק.

            ואחריה שוכב עם הכתוב על מצבתו אלה המלים:

כתר תורה        כתר כהונה        כתר שם טוב

יחד המה [כאן ציור כפי כהן] נצמדים

יפה ענף מגזע ישרים פרי קודש הלולים

מופלג בתורה מושלם וירא גביר הנחמד

ובמעשים נכבד שכל את ידיו בצדקה מלא

חפניו ובעת הלך לעולמו בתוך שנותיו

הי' סופו מוכח על תחלתו שבין הררי קודש

יסודתו קדוש יאמר לו היקר מו"ה חיים משה

בהרב הגאון מו"ה אהרן שמואל הכהן זצ"ל

נפטר כ"ב אייר שנת ושכבתי ע'ם א'ב'ו'ת'י' הק'דושים [=תקפ"ט]20 לפ"ק

 

ואחריו שוכב הרבני ר' אהרן שמואל הכהן הנפטר ד' ניסן תקע"ד לפ"ק.

ולפני יום פטירתו נכתב אשר הוא בעל המחבר סב"ח אבן הבאשך [ראה לעיל שהוא "שו"ת אבן הראשה"]. אך לא אבין את הראשי תיבות כי נעלם ממני שם הספר. בטח כבודו ידעהו.

[ג]

מכתב נוסף מה' קריוועצקי הנ"ל [כ"ד תשרי תר"ס]:

            את יקרת מכתבו [מיום האתמול].. השגתי לנכון, וחיש בלי התמהמה היום כעלות השחר את בקשתו מלאתי, והלכתי על בית-עלמין ושם חפשתי את שני הקברים שדורש כבודו ממני. ואך אחד מצאתי:

            קבורת הרב ר' יעקב חיים ב"ר משה שנפטר ג' תשרי שנת תקפ"ג לפ"ק.

            ואצלו בצד שמאל קבורת אבי זקני ה"ה אביו ר' יצחק אייזיק.

            ובתוכם, בין קבר הראשון לבין השני, יש איזה נקבר אשר אין מאומה, לא קרשים ולא מצבת אבן. והאיש אשר הלך אתי אז וגם עתה לקרוא לי הנרשם על המצבות – כי מאוד מאוד סתומים עם גושי עפר כל האותיות – אמר לי אשר בטח זה קבר זקינו הר' משה ב"ר נפתלי הירץ.

*

            עוד מצאתי בארכיון הנ"ל, בדף לעצמו שאינו שייך כלל למכתבים הנ"ל, העתקה של שתי מציבות שיש להן שייכות למשפחות דנן.

 

פ"נ אשה צנועה מ' פייגא בת הרבני מ' יהודא בה"ג בה"מ ס' מרכבת המשנה אבדק"ק לבוב וחתן הגאון מ' ליב כהן אב"ד דק"ק שווערזדץ בה"ג המפור' מ' מרדכי כהן אב"ד דק"ק פוזנא בה"ג נשיא ארץ הקדושה רשכב"ה מ' נפתלי כהן הגדול מאחיו אבד"ק פ"פ דמיין.

 

תקפ"ד

אשה צנועה וחסודה במעשיה הטובים המפורסמי' מ' פייגא בת הרב המפורסם מ' עזריאל אליעזר כהנא (שכיח?) נכד הרב הגד' המפור' מ' אהרן שמואל ז"ל נפ' א' פסח. תנצב"ה.

 

 

1. יחוסו מפורש בקטע דלהלן (הכתוב בכתיבת ידו של אברהם כהנא) שהוא, כנראה, הצעה לנוסח מצבתו של הכותב ה' ליבוש כהנא:

פ"נ, איש חשוב מגזע גדולי היחס בישראל, ר' לייביש כהנא בן ר' יצחק אייזיק, בן ר' יעקב חיים, בן ר' משה, והוא בן הגאון הרב משדה לבן ר' נפתלי הירץ הנקרא בפי כל קלויזנער רב ומנוחתו בשדה לבן. והוא בן הרב ר' חיים, בן הרב ר' שמואל שמעלקי, בנו של הגאון המפורסם ר' נפתלי הירץ הכהן בעל "סמיכת חכמים"

ומן המזבח ולמעלה אין צריך בדיקה. עכ"ל.

הכותב השתמש, כנראה, בסדר היחס שבסוף הקדמתו של הר"ר אהרן שמואל לפירושו על ה"מדרש רבה", ושם נאמר: "ומן המזבח ולמעלה א"צ בדיקה, הכל גאוני עולם, כמבואר בס' 'פני משה' שהיה לו כתב יחוס עד אהרן הכהן".

2. ראה בסמוך תצלום מכתובה זו.

3. אודותיו ראה במאמרו של ג' נגאל: על רבי נפתלי כ"ץ מפוזנא (סיני, צב, עמ' צא-צד).

4. עמ' נו במהדורת ר"ב מינץ (תשכ"א).

5. ב"שבחי הבעש"ט" נאמר שהוא מקריבוש או קריווטש, אבל ודאי שלא טרעביטש.

6. באותה תקופה כתב הרב מסעראצק גם לאברהם כהנא, ובאחד ממכתביו כותב הוא ('נחלת צבי', גל' טו עמ' רט, ריב): זקינו הג"מ נפתלי הירש הכהן מאפטא ואח"ז באוסטרהא, הי' בן הה"ג מו' יצחק האבד"ק ראוונא, בהרב מ' ישראל איסר (חתן הג"מ זלמוני מווילנא, הובא בקהלת יעקב (זאלקווי תקנ"ט) לנכדו הר' יעקב בהג"מ בנימין וואלף הרב עיר בנימין, חתן זקיני הפרנס ר' אברהם מקראקא, חתן הר"ב מגיני שלמה), בהג"מ יצחק איצק האבד"ק קרעמזיר, בהג"מ  נפתלי כ"ץ אבד"ק אוסטרהא, פוזנן, פפד"מ, ברעסלא...

זקיני הג"מ יצחק הלוי איש הורוויץ אבד"ק האמבורג הי' לו בן בק' שדה לבן הג"מ נתן האב"ד דשם. אולי נמצא שם מנכדיו משפחת הורוויץ, נא להודיעני. הביאו בשו"ת מים חיים לר' חיים ראפפורט סי' ל"א, ובעצי לבונה.

7. הרה"ק נתייתם בתחילת שנת תקס"ג, בהיותו בן שש שנים. בה בשנה נשתדך עם בתו של "הרבני הנגיד המופלא מהור"ר משה הלוי" אפרתי מברדיטשוב, ובשנת תקס"ט נערכה חתונתם. בת אחרת של ר' משה זה היתה נשואה להרה"ק ר' מאיר בן הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב. היה זה אם-כן שידוך מהמעלה הראשונה, ובמקרה זה אין שחר לדברי הכותב על הוזלת ערך החתן בשל יתמותו.

8. בדיבוריו ובמעשיו נגד הצדיקים.

9. כאן באה הערתו של הכותב ליבוש כהנא: בנו היחיד לו "ישראל וואלף" השיא אותו לבת הג' המפורסם ר' סענדער. ואם לא אשגה אומר כי היה גם כן ממשפחת הגאון בעל "תבואות שור" הנ"ל. וכל ההון הרב אשר היה לו לר' סענדער הלך לטמיון בברחו לבראדי בסיבת הפאיעמקע הנוראה אשר פרש סיווערס לרגלו, ועלתה לו לתפוש ברשתו רק את הכבודה הרבה מס[חורת] קאנטרעבאנד אשר מלא את העיר מפה לפה, וירוששו כל בני ביתו. אשתו מלכה יצאה מדעתה ובנותיו באו עד ככר לחם. חתנו ר' ישראל וואלף יצא לתרבות רעה.. התחיל פשוט לשתות יי"ש.. וילך הלוך וגדול כאחד משכורי הגוים.. אביו ר' חיים, בראותו כי אין שום תרופה להחזיר את בנו יחידו למוטב וכדי בזיון וקצף, נסע – ובאמת ברח – לארץ ישראל ושם מנוחתו. הוא ר' חיים החריף אשר לא התנהג כהוגן עם זקיני הגאון. והוא ר' חיים אשר נכדו ר' סענדער בעזות זקינו וזדון לבו נשלח משדה-לבן לסיביר זה כעשרים שנה.

10. איני יודע למי מקדושים כוונתו.

11. בק' שדה לבן בשנת תקפ"ג.

12. הכותב לא ידע כלל שאת תחילתו של פירושו ל"מדרש רבה" הדפיס המחבר עצמו בברדיטשוב תקע"א. החיבור נקרא "קורא מראש", והוא נחלק לשני חלקים: "ארש רבה" ו"ירים ראש". נדפסו ממנו מאה דפים (בארבעת הראשונים נכללים השער, ההסכמות, ההקדמה וכד', והאחרים הם גוף הספר), שהטקסט שבאחרון שבהם קטוע באמצע הדיבור, ועדיין לא נסתיימה בהם פ' יח שבפרשת בראשית.

כאן קוראים אנו על נסיון להמשיך את ההדפסה בשנים מאוחרות יותר, ואם זכרונו של הכותב לא תעתע בו הרי שנדפסו כבר קונטרסים רבים מאוד עד פ' וישלח! באותם ימים לא נדפסו עלי-הגהה ליותר מגליון אחד או שניים, וברור שמדובר כאן בקונטרסים שנשלמה הדפסתם ולא בעלי-הגהה גרידא.

13. על-פי מסורות בית רוז'ין נסתלק בהיותו בערך בן עשרים ושבע שנה. שביתתו בק' שדה לבן מסורה גם היא בפי החסידים (ראה בקובץ 'תפארת ישראל', א, עמ' 14).

14. בשנה זו אסרו השלטונות על קיומו של ה"קהל" ואז השמידו הקהילות את כל "פנקסי הקהל" שהיו ברשותן (כך שמעתי מהרה"ח ר' חיים ליברמן ע"ה). בפנקסים בודדים שנותרו לפליטה הבחנתי, שאכן כתובים הם רק עד שנת תר"ד.

15. המעתיק לא דקדק בהעתקתו, ובמקומות רבים שיניתי בהתאם למקור.

16. ראה במאמרו של ג' נגאל: על ר' אהרן שמואל הכהן – מתלמידי המגיד ממזריטש (סיני, עח, עמ' רנה-רסב).

17. לשון זה הוא בדף מו, ג שבספרו. רישום הדברים האמורים בספריו בשם הבעש"ט, ראה במאמרו הנ"ל של ג' נגאל.

ומן הענין להעתיק מפירושו למד"ר (דף ס, ג): וראיתי שהביא אא"ז הגאון מוהרש"א ז"ל, שבימי רב האי גאון הי' איש צדיק נקרא ר' אברהם קאבסי שהי' יודע שיחת העופות. ומה לנו להביא מדורות ראשונים שהיו כמלאכים, הנני מעיד בעדות נאמנה בפני המעיין, מה ששמעתי מפי חותני הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר יואל זללה"ה אב בית דין דק"ק סטעפאן, אשר הרב המפורסם אור ישראל וקדושו מוהר"ר ישראל בעש"ט זללה"ה נתאכסן בביתו ונסע עמו ללוותו לכבודו על עגלה אחת לכפר אחד רחוק שני פרסאות מהעיר, ושם הדרך הוא דרך היער, והיו האילנות מקשקשין וצפרים מצפצפין. וציוה הבעש"ט זללה"ה שיעמוד העגלה כמה רגעים ושמע הצפצוף והקשקוש, ואמר לחותני הרב ז"ל שאומרים לו ששכחו דבר נחוץ בתוך העיר, חפץ הצריך להם. ואמר לי חותני הרב ז"ל, שכמעט קצת חרה לו דבריו, מחמת שהיה הדבר רחוק בעיניו שבדורות הללו ימצא מי שיודע זה. אבל לסוף נמצא שכן הדבר ששכחו חפץ נחוץ והוצרכו לשלוח אחריו. כ"ז אני מעיד ששמעתי מפי חותני הרב המאה"ג זצלל"ה. ופוק חזי מאן גברא רבא קא מסהיד עליה דמלתא, המפורסם א"צ ראי' אשר חותני הרב הצדיק זללה"ה עולה לא נמצא בשפתיו ח"ו. עכ"ל.

במקום אחר (וצוה הכהן דף מו, ג) מתבטא הוא על הבעש"ט הק': והנה כבר ידוע ומפורסם אשר דברי האלקי הקדוש כל דבריו כגחלי אש, ואפי' שיחת חולין שלו היו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומילין לצד עילאה ימלל.

18. שאותו הוא קורא "מורי ורבי הרב המגיד" (פי' המד"ר דף יד, ב-ג), "מורי הרב החסיד האלקי" (שם דף מא, א) ועוד. רישום כל דברי המגיד שבחיבוריו, אצל ג' נגאל שם.

בהקדמתו לפירוש המד"ר כותב הוא: וגם יבוא בתוך החיבור דברים נחמדים בשם שאר צדיקי זמנינו, וביותר ממ"ו הרב החסיד מו' דוב בער זללה"ה מ"מ דק"ק מזריטיש, שהייתי מצוי לפניו כמה פעמים בשנה בהיות אור תורתו זורח בק"ק ראווני וטו[ל]טשין, סמוך למקום תחנותי ק"ק סטעפאן.

וב"וצוה הכהן" (דף לה, ב-ג): ושמעתי מהרב החסיד האלקי מוה' דוב בער זללה"ה מ"מ דק"ק מעזירטש גדול.. ומפי הרב החסיד מוה' דוב בער מ"מ הנ"ל (כי בילדותי הייתי מצוי לפניו ב' או ג' שבועות בכל שנה, בהיותו מקום כבודו בק"ק טולטשין ובק"ק ראווני סמוך למקום דירתי ק"ק סטעפאן, שהייתי שם כמה שנים וישבתי שם על כסא הרבנות) שמעתי ממנו ז"ל...

19. כך כותב עליו אחיו בהקדמתו ל"וצוה הכהן": הרב החסיד המפורס' המנוח איש אלקים מוה' פנחס זלה"ה מקארץ, אשר אחי הי' אצלו בהיותו בק"ק אוסטרהא, וחביבין היו עליו דברי הרב, אשר בכל פעם חיבב דברי הרב הנ"ל.

הוא עצמו כותב ב"וצוה הכהן" (דף ב, ד): בשם הרב החסיד המנוח המפורסם לרבים איש אלקי מוה' פנחס זללה"ה מקארץ אשר שמעתי מפיו, זכותו יגן עלינו, כי בהיותי מצוי אצלו תדיר אמרתי להעלות על הכתב ויהי' נחת רוח לנשמתו הטהורה.

20. מקבל המכתב ל' כהנא רשם כאן: ת"ק תשעים וארבעה (כנראה שצירף לחשבונו גם את האות ה"א שבתיבת "הקדושים", אף שאינה מסומנת.

ברם, על-כרחנו ששני התאריכים שגויים הם: הס' "וצוה הכהן" נדפס בשנת תקפ"ג (שנה זו נקובה שם גם בהסכמות), ובהקדמתו מפורש שהר"ר חיים משה בן המחבר כבר לא היה אז בין החיים.

ניתן אולי לשער שהיו"ד שב"אבותי" אינה צריכה להיות מסומנת, ואז יעלה פרט השנה לתקע"ט.

 

 




הוסף תגובהתגובות