ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ח אדר תשס"ח
כמה עניינים במנהגי ליל "ניתל"

כמה עניינים במנהגי ליל "ניתל"

 

[רובו לא נדפס בגלל כפילות מעיר אחר]

 

                   בגליון תשרי תשמ"ו פרסם הרב יוסף ל     שליט"א את מאמרו "בענין ליל חגם הנקרא 'ניטל'", והשכיל ללקט ולהעלות במצודתו בדבר שלא דשו בו רבים. הריני בזה למלא אחריו באשר לקטתי מתורתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, חלקם בכולל את מה שנאמר עד כה, חלקם במוסיף עליו או בחולק, וחלקם בנותן טעם בלבד. ועוד ספחתי בסוף בענין ניטל בליל ש"ק.

 

                   "מה שנוהגים שלא ללמוד בניתל, שמעתי מאאמו"ר [אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע] הטעם, שהוא כדי שלא להוסיף חיות. והוא רק עד חצות לילה" (לוח 'היום יום', יז טבת).

 

                   "ניטל" רומז להעדר, וי"א "ניתל" מלשון נתלה. ובלשון רומית "נאטאל" הוא יום הלידה.

 

                   הכוונה ב"לא להוסיף חיות" היא בו ובהולכים בשיטתו עתה, וכיון ששיטתו ויום אידם זה הוא עפ"י הלוח שלהם, ואז הם חוגגים, לכן גם הביטול תורה הוא באותו הלילה (ובזה מובן מדוע אין מנהג זה נוהג אצל אחב"י הדרים במדינות ששם דת ישמעאל נוהגת).

 

                   י"א דתענית ט' טבת (הנזכרת במגילת תענית) היא מחמת שאז לידת אותו האיש, ולפי"ז ענין הנ"ל קיים גם בלוח דבנ"י. ואפ"ל שישנם ב' ענינים בדבר, וכל א' מהם תיקונו בזמן המתאים: עת צרה לבנ"י (ושייך לתאריך העברי), ותוספת חיות (ושייך לתאריך אוה"ע).

 

                   מכיון שלענין ביטול תורה חידוש גדול במנהג זה, לכן אין לך בו אלא חידושו, ואין לבטל אלא לילה אחד [יוליאני או גריגוריאני, כדלהלן].

 

                   נראה שזמנו על-פי הלוח היוליאני [ש        נואר], שהוא עפ"י חשבון תקופת שמואל [שבו השנה היא בת שס"ה יום ושש שעות שלימות], ולא ע"פ הלוח הגריגוריאני [כ"ה בדצמבר] שהוא ע"פ חשבון תקופת ר' אדא, אע"פ שהוא מדוייק יותר [שבו השנה היא בת שס"ה יום, חמש שעות ות       חלקים] – היות ואנו מחשבים את התקופה, ברכת החמה וכד' עפ"י חשבון        הנ"ל. אך מאחר והניטל יוצא מן הכלל בכך שקביעותו היא עפ"י מנין אוה"ע ולא עפ"י הלוח העברי (ולכאורה חידוש הוא, שהרי דינו דין ישראל מסית – סנהדרין מג, א), לפיכך יש להתחשב במנין אוה"ע הנהוג באותו מקום (וכן אומרים בשם אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש נ"ע, שהורה כי בארצה"ב יש לנהוג עפ"י הנהוג שם [והוא בכ"ה בדצמבר]).

 

                   ואם אוה"ע המקומיים עצמם חלוקים במנהגיהם, הרי יש לנהוג מנהגנו הנ"ל בלילה שנתקבל על רוב אוה"ע אשר שם לחגוג בו, שהרי גם באוה"ע שייך ענין אזלינן בתר רובא (כדמוכח בסוגית הש"ס).

 

                   אם נכונה השמועה כי באה"ק ת"ו אין נוהגין בכך כלל, אולי טעמם מכיון שפשטה שם ברוב השנים ממשלת הישמעאלים, והדבר תלוי בשר של מעלה, הרי שלכתחילה לא היה שם מקום לניטל, וממילא אין החשש של הוספת חיות (ובכך יומתק גם הענין הנ"ל שבכל מדינה צריך להיות עפ"י מנהגם של אוה"ע אשר שם).

 

                   בדבר קיום מצות עונה בליל ניטל. הנה בליל טבילה אין אסור בה אלא בליל ת"ב ויוהכ"פ (כלשון ה'משנת חסידים' בסוף מסכת סדר ליל פסח). ושלא בליל טבילה, צ"ע מה יסודם וטעמם של המחמירים אחר חצות. אך דא עקא, כיון שבקיום מצות עונה נוגע קידוש המחשבה, והמחשבה פועלת ביותר, לפיכך יש מקום לחשוש שמא יעלה במחשבתו ענין הניטל וזוהי גריעותא כמובן, אפילו אם חושב בשלילת הדבר.

 

                   עד כאן תמצית העולה מדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ('לקוטי שיחות' כרך י עמ' 319; כרך יא עמ' 292; כרך טו עמ' 554).

 

                   ואם חל ליל ניטל בליל ש"ק, כתב האדמו"ר ר"ש מקוידנוב ב'משמרת שלום' סי' כז ס"ג (בביאור מנהגם שאין חוששין לקדש בשעה השביעית): "ובאמת הוא פלא לחשוש בשבת בענינים כאלו, הלא אז"ל בזוה"ק וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כולהו ערקין וכו' ולית שולטנא אחרא בכולהו עלמין, ע"כ אני נוהג ללמוד בליל ניטל כשחל בליל שבת הגם כי בחול נוהגין שלא ללמוד, בליל שבת לפע"ד אין שום חשש מהא טעמא דכתבינן".

 

                   אך רבו כמו רבו החוששין לקדש בשעה השביעית, ומטעם הנ"ל לבדו יש להם לחשוש גם כשחל ניטל בליל ש"ק. ועובדא ידענא, שאדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע היה אומר מאמר חסידות ברבים בליל ש"ק, אך כשנפל הניטל בליל ש"ק לא יצא לאמירת התורה.

 

                   גם בחצר ויז'ניץ לא אמרו האדמו"רים תורה בקביעות כזו (ראה בס' קדוש-ישראל עמ' קפד). דרכו בקודש של האדמו"ר ה'צמח צדיק' מויז'ניץ היתה, שלאמירת "שלום עליכם"  והקידוש בליל ש"ק היה פתוח לפניו סידור מהר"י עמדין, ופ"א כשהיתה קביעות השנה כנ"ל עמד הגבאי והניח את הסידור לפני האדמו"ר, אך הרבי נגע בו בידו לבל יפתחנו, ואמר את הקידוש והסידור סגור (שמעתי מדודי הרה"ח ר' חיים לייב שטיין שליט"א, ששמע מהחסיד ר' אלימלך זינגר (משאץ) ע"ה שהיה נוכח בשעת מעשה).

 




הוסף תגובהתגובות