ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בט"ו אדר תשס"ח
על חיבור הזוהר הק' ותוספות מאוחרות שנשתרבבו לתוכו

על חיבור הזוה"ק ותוספות מאוחרות שנשתרבבו לתוכו

                   בנושא זה דנו בגל' מא (עמ' ריג ואילך) ובגל' מב (עמ' רמט ואילך). להלן עוד כמה פרטים הנוגעים לאותו ענין במישרין או בעקיפין, וכן לנידון זמן חיבורו של ס' הזוה"ק.

                   נפתח בכמה דוגמאות מספריו של הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זצ"ל, "שר בית הזוהר".

                   [א] בס' עטרת צבי לזוה"ק פ' וישלח קסט, א (דף פח, א בדפי הספר): בדפוסים חדשים של סלאוויטא הדפיסו: ס"א כתיב גם את השני וכו' רמז [ע"כ]. זה איזה הג"ה מן איזה חכם, אבל ניכר שאין הלשון מן הזהר ולא יפה עשו המדפיסים. עכ"ל.

                   הג"ה זו נכנסה גם למהדורת וילנא הנפוצה כיום.

                   [ב] שם, פ' וישלח קע, א (דף פח, א-ב): ומה שהדפיסו בדפוס סלאוויטא החדשה מאי ויאבק דאמר ר' יהושע בן לוי וכו' עד מקום המשפט, הוא אינו מן לשון הזוהר והוא מן איזה מדרש הנעלם באפשר. עכ"ל.

                   גם תוספת זו ("גליון") נמצאת במהדורת וילנא. אבל אין זה דבר שנתחדש "בדפוס סלאוויטא החדשה", מפני שכאן נמצא וכאן היה במהדורת קרימונא שי"ט-ש"כ (הנק' "זוהר גדול").

                   [ג] שם פ' ויחי רלה, ב (קטז, ד): לקבל דא חד ממנא... לא ידענא מה קשר יש לאלה הדברים לכאן... ולפע"ד שיש בכאן חסר או שנלקחו הדברים מאיזה מאמר אחר והעתיקו המעתיקים לכאן, וזה שכיח בזהר. עכ"ל.

                   [ד] שם פ' בא מ, ב (יח, ב): ובדפוס חדש קוסט' הדפיסו בכור בהמה... ובספרים שלפנינו ליתא לזו הגירסא... והיא באפשר איזה הג"ה מן איזה שרצה להתחכם מה שהיה נראה לדעתו ביאור הדברים דתלת קשרין, וכתב בצדו, והמדפיסים הנ"ל הציגו הדברים בתוך הספר. ואינה נכונה וראוי למוחקה. עכ"ל.

                   כך נדפס גם במהדורת וילנא.

                   בדף לט, ב כותבים המדפיסים בשולי הגליון: המאמר מן אמר רבי יצחק עד ה' אחד ושמו אחד [בדף מ, ב – שבו נכלל גם המשפט "בכור בהמה" דנן] לא נמצא בזהר גדול דפוס מנטובה קרימונה לובלין, ומצאנוהו בזהר קטן דפוס מנטובה. עכ"ל.

                   ובזה יש להעיר, שטעות נפלה בדבריהם, ולא קיים כלל "זהר גדול דפוס מנטובה". כוונתם היתה שהמאמר לא נמצא ב"זהר גדול" דפוס קרימונה וב"זהר גדול" דפוס לובלין, אבל נמצא ב"זהר קטן" דפוס מנטובה.

                   ואכן, כל המאמר הזה נמצא במהדורת מנטובה שי"ח-ש"כ. אבל המשפט "בכור בהמה" אינו מופיע שם.

                   [ה] שם פ' בשלח נט, א (הוספות דף נז, ג): מאי באלים אילנא כד"א כו'. נ"ב: בדפוס חדש נסבב מן כד"א עד ואקרי אלים אילנא. ונראה שזו היא איזה הגהה לפרש ולאו מעיקר הזהר, לכן נסבב. עכ"ל.

                   משפט זה נמצא גם בדפוסים הראשונים, קרימונא ומנטובא, אבל ללא סוגריים.

                   [ו] שם פ' אחרי סח, א (כד, ב): בג"כ איל וצבי (עטרת ויסוד) כחדא משתכחי כו'. אלו ב' תיבות "עטרת ויסוד" אינו מלשון הזהר, רק מן הנ"ב מן איזה מפרש. וכן בספרים ישנים לא נמצא אלו שתי תיבות.

                   [ז] בס' צבי לצדיק (דף צ, א): כבר אמרנא .. נ"ב: שני שורות מיותרים. והיה כתוב בצדו מאיזה מעתיק. או "כבר אמרנא", ר"ל שזה מיותר, כי כבר אמרנא. או היה כתוב בר"ת 'נ"א' וטעה איזה מעתיק אחרון וכתב "כבר אמרנא". ובאמת היא נ"א בשינוי לשון קצת. עכ"ל.

                   [ח] שם (דף צו, א): דא לגביה... נ"ב: זה הד"א [=הגהת 'דרך אמת'] והוא בכל הס'. ונראה שתיבת "לגביה" הוא מן הגהת דרך אמת, והיה כתוב בצדו 'ד"א' בר"ת, ונשתבשו מהמדפיסים וכתבו בפנים. עכ"ל.

                   [ט] בס' עט"צ פ' וילך (נד, ג בדפי הספר): ואל תתמה הלא ר' יוסי בר' יעקב נסתלק באד"ר, עיין פ' אחרי שנראה משם אשר ר' חזקיה ור' יוסי האריכו ימים אחר ר"א ב"ר שמעון והלא הם נסתלקו באד"ר. אבל כבר נודע אשר ס' הזהר הקדוש כלו מן עולם עליון ונתחבר בג"ע, ואין אתנו יודע איך נעשה, כי נראה שכולו מן עולם הנשמות. כבר האריכו קדמונינו בזה בראיות, כמו שנראה שמביא דברי רבה בר בר חנה, ובר"מ משפטים מביא דברי גמרא מריש קידושין בענין אתרוג שוה לאילן. ונודע מספר יוחסין מתשובת רב שרירא גאון אשר הפלפול בתחלת קדושין מן רבנן סבוראי, עד "בכסף מנלן" מתחיל התלמוד עיי"ש. אבל ס' זהר לא נעשה בזה העולם כלל. ולכן אין תימא אם גרס ר' יוסי בר' יעקב, כי בודאי בא נשמתו מן גן עדן להסתלקות רבו רשב"י. עכ"ל.

*        *       *

                   ומכאן להגהותיו של הרה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב זצ"ל לזוה"ק.

                   [י] בתחילת פ' ויחי (דף ריא, ב) נדפסת הגהה בזה"ל: אמרו המגיהים. מתוך הלשון ניכר שאינו מספר הזוהר [עד דף רטז, א!!!], והאור נכר מתוך החשך. ולדעתינו כי הוא ממדרש הנעלם ובלשון הקדש היה, והמתחכמים להתהלל שנו שפת אמת והפסידו כונת והבנת המאמר, כי לא ידעו ולא הבינו לעשות הלשון על מתכנתו, והנה יהיה בעיני כל מעיין כדברי הספר החתום. וכבר היינו משמיטין אותו, כי בהעתקה שבא מצפת תוב"ב לא מצאנו אותו, אלא מפני הרואים שלא יתפארו עלינו לאמר כי מלאכתנו חסרה, הדפסנו אותו כאשר הוא, ואין כח בידינו לתקן את אשר עותו. עכ"ל. ובדף רטז, א כתבו בלשון ודאי: "עד כאן אינו מן הזהר".

                   ועל כך כתב המהרצ"א בהגהותיו לס' הזוה"ק:

                   רחוק בעיני דברי המגיהים, כי מי הוא ואיזה הוא אשר ימלאנו לבו לעשות כן. אבל מעודי אני רואה שיש בזה נסיבה מאת השי"ת, כי באלו המאמרים יש גילוי לקץ הגאולה. עכ"ל.

                   [וראה בהגהות ניצוצי-אורות להחיד"א בזוהר שם, שדפים אלו מקויימים מהרמ"ק והאר"י. יעוי"ש עוד].

                   [יא] שם פ' ויחי רלח, א: בזמנא קדמאה הות נבואה שריא עלייהו דב"נ כו' כיון דפסקא נבואה מינייהו הוו משתמשי בב"ק. השתא פסקא נבואה ופסקא ב"ק. [נ"ב]: מכאן ג"כ ראי' שחיבור הזה"ר נתחבר זמן רב אחרי פטירתם, בג"ע, דהרי בימיהם היו משתמשים בב"ק, ואפילו בימי האמוראים. עכ"ל.

                   ראה לעיל (אות ז) שגם העט"צ כתב שס' הזוהר נתחבר בג"ע, אלא שלדעתו נתחבר בג"ע בזמן התנאים, ואילו לדעת מהרצ"א נתחבר בג"ע בדורות מאוחרים יותר (וראה עוד להלן).

                   [יב] שם פ' שמות כא, ב: ואמר ריב"ל... כד אתא רשב"י אתא שאילו קמי' האי מלה. [נ"ב]: הנה בגמ' כד עאל ריב"ל חי לג"ע שאל אותו רשב"י אם נראה הקשת בימיו, הנה נראה שרשב"י נפטר קודם הרבה לריב"ל. וגם ריב"ל הוא סמוך לדורות אמוראים, חבירו של ר' יוחנן, ולא נזכר רק פעם אחת בסוף המשנה. ע"כ הדבר הזה אינו מובן. רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בג"ע במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר. ועל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקינו. עכ"ל.

                   [יג] שם פ' בא לח, ב: דהא ר' חסדא וכו'. [נ"ב]: לפי הגירסא הזו ע"כ צ"ל דהזהר נתחבר בג"ע בזמן הגאונים, דהרי ר' חסדא אמורא הוה בזמן האמוראים.

*       *       *

                   עוד מעט מהרה"ק מקומרנא זצ"ל בספרו 'זוהר חי'.

                   [יד] בהגהותיו להקדמת ס' הזוהר (דף מ ואילך מדפי הספר) ובכ"מ, האריך הרה"ק הנ"ל בענין כתיבת ס' הזוהר, רע"מ והתיקונים. ותורף דבריו נעתקו לס' 'מעשה השם השלם' – קאמארנא (מאנסי תשנ"ד), עמ' קעא-קעב.

                   את דבריו הנ"ל כתב הרה"ק מקומרנא כתגובה לדברי הרב יעב"ץ: ..ולא היו מדברים בעזות לומר כמו החסיד הידוע... וכל דברי חכמים קיימים, ואחד אחד אשוב בנייחא על דברי קושית של הבל שהרבה להקשות גאון יעקב זכרונו לחיי עולם הבא.

                   ועל אחרים כותב הוא שם: ואל תשגיח כלל בדברי כזב ושקר והיתול של עזריה האדומי צר הצורר ושל הכזבן והשקרן הגדול שה"ק [=שלשלת הקבלה]... ובזה יסתתם פי דברי הצר הצורר עזריה אדומי ודברי השקרן והכזבן שה"ק בדברי הוללות ושגעונות שמחבר הזוהר היה רשב"י בדור אחרון, וכדומה מן הדמיונות כוזבת ושגעון ועורון ותמהון לבב.

                   בתשובותיו להשגות הרב יעב"ץ כותב הרה"ק הנ"ל לשונות חריפים מאד, ראה למשל בהגהותיו לזוה"ק פ' בראשית דף נג (כאן בהשמטת הביטויים הקשים): בכאן השיג המשיג שהוא נגד תלמודנו... כאילו היה הזוהר משועבד לאגדת התלמוד, והרי כמה מדרשים חולקים על דרשות התלמוד. והכל הואיל הלך אחר... במכ"ת הקדושה מאה פעמים לא ידע מה דקאמרי רבנן...

                   [טו] מדרש הנעלם הוא חיבור מן האמוראים שקבצו כל דברי ראשונים בעניני סודות פשטיות, והוסיפו דבריהם המתוקים מדבש דרשות ורמזים על פי נעלמות התורה. על כן קראו מדרש הנעלם, כי כבר היה מדרש רבה בימיהם, ולכך קראו לזה מדרש הנעלם. וזה אמת. והמדפיסים לקחו איזה דברים והדפיסו ממנו אצל הזוהר, והשאר הוא בזוהר חדש.

*      *      *

                   [טז] אדמו"ר הזקן בעל ה'תניא' אמר: רשב"י בעת שחיבר ספרו הי' בג"ע, ושם הוא למעלה מהזמן, לכן ראה מאמרים שנא' אחר זמנו כמו מאמרים דרבה בר בר חנה. עכ"ל.

                   כך נעתק מכת"י, בס' 'מגדל עז', כפר חב"ד תש"מ, עמ' תכו. ובהע' שם מובאים המקורות דלהלן:

                   [יז] כתב הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות: בריש הקדמת התקונים.. כתב שם ההוא מאמר של אותו אמורא.. רבב"ח.. וכאלה רבות.. כי כל דברי הרשב"י ע"ה הם ברוה"ק והי' רואה בעיניו כל נשמות החכמים אף אותם העתידים להבראות [ומכאן צ"ע על הרד"ל (בס' קדמות ס' הזוהר, ענף רביעי פ"ב), שהביא מפי' התיקונים כ"י המיוחס לרח"ו "שהקדמת תקונין הם מהאמוראים הבאים אחריו ולא דברי רשב"י וחבריו"].

                   [יח] ובס' 'מאור עינים' להרה"ק רמ"נ מטשרנוביל (בתחילת מס' שבת): אותן הצדיקים הגדולים שהיו בעלי רוה"ק כגון רשב"י וחבריו הן במדריגה שלמעלה מן הזמן, כי רוה"ק הוא דבר ומדריג' שאינו בזמן, לכך ראו בימיהם כל מה שעתידים דורות האחרונים לחדש. שלכך מצינו בזוהר שמוזכר כמה מימרות ממאמר האמוראים העתידין להיות בדורות האחרונים, והוא מטעם הנ"ל, כי הן היו בעלי רוה"ק והיו למעל' מן הזמן לכך ראו כן'".

                   [יט] עוד שם (פ' צו): ולכן אמר רשב"י בזוהר מה שאמר רבה ב"ב חנה שהיה אחר כמה מאות שנה אחר רשב"י.. שהוא מחמת שע"י תורתם באו אל אור הגנוז ושם אין חילוק בין מיד ובין לדורות, שהוא מקום ששם שוה הוה ומה שעתיד להיות.

                   [כ] ב'כסא מלך' לתקו"ז ז, ב: כמה דברים נכתבו בזוהר וברעיא מהימנא מה שחיבר בג"ע אחר פטירת הרשב"י, ונתגלו לנו ע"י אליהו שנגלה לכמה אמוראים ובבתי מדרשם בתמידות.

                   [כא] ב'שיחות הר"נ' מברסלב (אות רעח): אמר, שנמצאים כמה מאמרים בזוה"ק שגילה רשב"י לתלמידיו אחר הסתלקות, ומה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזוה"ק בפ' פנחס ובשאר מקומות, כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה". אך האמת שהוא גילה להם כמה תורות אחר פטירתו. ומה שגילה להם קודם קרא "חבורא קדמאה". ובזה מיושב היטב מה שנמצאים בספרי הזוה"ק ובתיקונים פירוש כל מימרות האמוראים שהי' אחר רשב"י זמן מרובה. אך באמת אלו המאמרים גילה רשב"י אחר פטירתו, ואז כבר הי' אלו האמוראים בעולם. אח"כ מצאתי ענין זה באיזה ספר.

                   [כב] וראה עוד בס' 'כחו דרשב"י' דפים ט-י, ובהשמטות והוספות לשם.

*       *       *

                   ונסיים באומ"ר הבא מן החדש, מכתבי בעל ה'נודע ביהודה' זצ"ל:

                   [כג] זה לא יכחישו כל בעלי הזוהר ובעלי כתבי האר"י, שאין הזוהר מקובל ביד האומה הישראלית דור אחר דור איש מפי איש, כמו שמקובל בידינו המשנה והתלמוד בבלי וירושלמי וספרי וספרא ותוספתא ומכילתא מפי התנאים והאמוראים, דור אחר דור, עד חכמי המשנה והתלמוד בעצמם, והם מפי כנה"ג מפי הנביאים איש מפי איש, עד משה מפי הגבורה. ומעתה נדון ק"ו, אם במה שמקובל בידינו אמרו כלל גדול, כל ברייתא דלא מתניי' בי' ר' חייא ור' אושעי' לא מותבינן מינה, הרי שחששו שלא נמלטו מן הטעות והשיבוש, וכמה פעמים אמרו אטו מתרצתא היא משבשתא היא, ואיך נסמוך על כתובים הנמצאים כמה מאות שנה אחר מיתת רשב"י, ולאו רשב"י חתום על דבר ודבר. ואם הרבה דברים יצאו ממנו מי יודע כמה נתוספו עליהם. ואפילו באותן שצאו ממנו, מי יודע אם לא נשתבשו. וכן בכתבי האר"י לאו האר"י חתום, וגם אפילו לא תלמידו מהררח"ו, רק בחליו של הרח"ו גנבו הכתובים ממנו ונעתקו בלילה א' כמה מאות ניירות ע"י כמה סופרים, הלא קרוב הדבר שנפלו בהם שגגות רבות ועצומות.




הוסף תגובהתגובות