ב"ה ערב ש"ק, ז' תשרי תשפ"א | 25.09.20  
 
הרב יהושע מונדשיין
עודכן לאחרונה בי"ד אדר תשס"ח
"פדיון נפש"

פ ד י ו ן  נ פ ש

 

בלקסיקון החב"די, "פדיון נפש" (או בקיצור: 'פ"נ') הוא כתב בקשת ברכה הניתן לאדמו"ר.

אצל חסידים אחרים נקרא ה'פ"נ' "קוויטל" (פיתקה), ו"פדיון" היינו המעות הניתנות במצורף (שהם "דמי פ"נ" או "מעות פ"נ" בלשון חסידי חב"ד).

שלושת ה'פ"נ'ים הבאים נכתבו בתקופתו של אדמו"ר ה'צמח צדק'; ניכר מהם שבעבר לא היה רווח נוסח קבוע לכתיבת הפ"נ, ורק הביטוי "רחמים" או "רחמים רבים" הוא השגור ברובם ככולם, ונהוג עד היום הזה.

 

[א]

. . ומחמת שאיני על איתן בריאותי . . על כן בקשתי מאד מאת הכ"ק אדמו"ר שי' להעתיר בעדי לה' שישלח דברו וירפאני רפואה שלמה במהרה ברמ"ח אברי הנפש [והגוף] בתוך שאר חולי ישראל. ושלא אכלם ואכשל בדבר הלכה, ויהי' לבי תמים בחוקיו למען לא אבוש, עד אשר [יערה] עלינו רוח ממרום קדשו.

כ"ד משרתו הרוצה להתאבק בעפר כפות רגליו, ולשתות בצמא את דברי קדשו, ויושב ומצפה מתי יזכה בקול נועם דברי קדשו.

מנחם צבי הירש בא"א מו"ה משה זצ"ל מ"ץ דק' ראמען

פ"נ חנינה מכ"ק שי' עבור כל ב"ב בפרטיות. האשה העניא בת פעשיא, בתה צירלע בלומא תי', ובתה חי' שרה תי', ובנה משה שי'. גודל בקשתי להעתיר אל ה' ולבקש בעדי ובעד ב"ב הנ"ל, שישלח ה' דברו וירפאינו רפו"ש בנו"ג [ויתננו] לחן וכו' בעיני ה', ושימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים.

ד' המעתיר מנחם צבי בן דבורה

[ב]

פ"נ עבורי ישכר בער בן דיסא, אשתי נחמה בת פרידא, בתה יחידה שטרנא, חתני אברהם בן העניא. בקשתינו לעורר עלינו רחמים רבים ממקור הרחמים שירחם השי"ת עלינו ויכתבנו בספר החיים בימים הנוראים הבע"ל, שיתן לנו הש"י לב טוב לעבודתו, ויזכינו בבני של קימא, וישלח לנו פרנסתינו מידו הרחבה והמלאה בריוח ובנקל...

באתי לבשר את כבוד קדשו. . ובקשתי עוד הפעם לעורר ר"ר עלינו ברוחניות ובגשמיות. . נתעכב המכתב עד היום יום ב' ערב ר"ה, ובאתי היום עוד הפעם לבקש לעורר עלינו ר"ר ממקור הרחמים שנכתב ונחתם לטוב ברוחניות ובגשמיות, ושיזכינו הש"י בבנים של קימא...

אלול תקצ"ב לפ"ק

ד' המבקש ישכר בער [במו"ה ארי' ליב ז"ל מלאזני, ולע"ע פה בארזנא].

[ג]

ומידי דברי אבקש ואחלה מכ"ק לעורר רחמים רבים עבורי משה בן יוטא שיעזריני ד' להיות עמדי, ובפרט בימים אלו שלא יצא ח"ו מתח"י שום מכשול ר"ל, ויחזק לבבי תמיד בעול התורה ועבודה לאמיתן יאורו, ויסיר מעלי רבות הטרדות והעצלות והעצבות, ויהי' טוב ונעים שבת חבירים גם יחד באהבה ושלו' וריעות כדברים העריבים, ויזמין לפה ויקבלו אנשי עירינו עוד מ"ץ הזקן, ויחדיו תהיו תמים והקל מעלי, ואזכה לעלות ולראות במ"ק לרוות נפש צמאה מאז במשך זמן והתעכב שם

ד' המעתיר עמוס הטרדות ומניעות מבית ומחוץ בלב נשבר מבקש חיים משה הנ"ל [בלא"א יוסף ז"ל מבאריסאוו], יום ה' יו"ד ניסן.

*       *       *

            והנה 'פ"נ' שכתבה אשה אל אדמו"ר ה'צמח צדק', במצורף לשאלה הלכתית ששלחה אל הרבי:

שאלתי ובקשתי מכ"ק לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים עלי רבקה בת רוזא שאני לא בקו הבריאה כאשר ספרתי וכתבתי לכ"ת מנידון חלישות הגוף... ולעורר רחמים רבים עלי שישלח לי ה' רפואת הנפש ורפואת הגוף.

גם אבקש כ"ת לעורר רחמים רבים על אישי מ' דוד ליפמן בן בוניא, ועל הבן יחידי כמר יהודא ליב וואלף שיהי' ידם ולבם לאל אמונה כל הימים, ולברכם בברכת ההצלחה ברוחו"ג ויזכינו לאריכת ימים בעושר וכבוד, ונזכה לגדול את בן יחידינו ליב וואלף הנ"ל לתוח"פ ומע"ט, ולראות ממנו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצות.

כה דברי האשה המבקשת רבקה בת רוזא

*

ה'פ"נ' הבא נכתב בתקופה מאוחרת יותר – בשנת תרנ"ו לערך – וממנו למדנו שאז כבר נתגבשה נוסחת הפתיחה המקובלת כיום:

אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים על הילד ראובן בן מלכה שנחלה במחלת האזנים שישלח לו הקב"ה רפואה שלימה בקרוב ושיהי' בריא אולם.

ו'פ"נ' נוסף:

פ"נ עבורי זאב וואלף בן רייזע זוגתי איטקע בת חיי' שרה לעורר רחמים רבים עלי ועל ב"ב ועל טפלי דתלו בי היות שזה מערך חמשים שנה שאני ואבי ז"ל [חסר ההמשך].

*       *       *

            והנה 'פ"נ' שכתב אדמו"ר זי"ע בכתי"ק, אל חמיו אדמו"ר הריי"צ; מהחידושים שבו: [א] הכותרת פ"נ שבראשו, [ב] הנוסח "ממקור הרחמים והסליחות", ולא "ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים" כפי שמצינו ב'פ"נ'ים שכתבו רבוה"ק והחסידים, [ג] חתימת שמו ושם אמו בסיום ה'פ"נ', שגם זאת לא מצינו ב'פ"נ'ים של רבוה"ק שנודעו לנו.

            וראה ב'מסגרת', שבאחת משיחותיו אמר הרבי שלדעתו אין צורך כלל בנתינת ה"כתובת" אל מקור הרחמים.

            'פ"נ' נוסף – על עצמו – שכתב הרבי בכתי"ק, ראה ב'מסגרת' נוספת.

פ"נ

            אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והסליחות על בן דודי מנחם מענדל בן מרים גיטל שיכתב ויחתם לשנה טובה ומתוקה. שיסתדר באופן הטוב לפניו בכל הפרטים. יחי' חיי מנוחה, וימצא פרנסתו ופרנסת ב"ב יחיו במנוחה בכבוד ובהרחבה.

            ועל אשתו וילידיהם שיכתבו ויחתמו לשנה טובה ומתוקה בכל הפרטים, יחיו חיי מנוחה ולא ידעו מכל דאגה ועגמ"נ ח"ו ואך טוב וחסד ימצאו את כולם בטוב הנראה והנגלה.

מנחם מענדל בן חנה

*       *       *

            על התפילה במקום מנוחתו של הצדיק נאמר ב"קונטרס ההשתטחות" (המיוחס לאדמו"ר האמצעי):

            "ודבר זה שהתפילה מתקבלת שם, הוא יסוד מובן לכל דורש ומבקש ה', שיכולים ליסע לשם ולהתפלל שם בכוונה גדולה מעומקא דליבא, ויהיה נכון לבו בטוח שבוודאי יקובל שם תפילתו מהר כנ"ל. כי המקום הקדוש הזה גורם לשני דברים: האחד שיכוין שם את לבו בתפילתו מצד כח האמונה החזקה שתפיל עליו אימתה ופחד כנ"ל, והב' שיהיה מובטח שיקובל שם תפילתו..."

            אך בנוסף לעצם התפלה באוהל הצדיק, קיים גם מושג של קריאת 'פ"נ' (או נתינתו) על קברו: "אחר כלותו עבודת הקודש באמרי קודש הנ"ל בבכי ובתחנונים ובמרירות הלב, יקרא הפ"נ שלו על מנוחת קודש אדמו"ר נבג"מ וזיע"א" ('מענה לשון').

            בנוסחים קדומים של ה'מענה לשון' נכתב בהמשך לקריאת ה'פ"נ' על הציון: "וירבה לשפוך לבו כמים, בהרבות שיח אמרי בינה, איש איש אשר ידע מחלת לבבו ונפשו רוח אייתי רוח כו', ויערה עליו רוח ממרום קדשו בכל השפעות רחמים ממקור הרחמים ככל תשאל נפשו בבני חיי ומזוני ברו"ג לטוב".

*

לפנינו דוגמאות מכמה 'פ"נ'ים שנכתבו אל מקום מנוחתם של האדמו"רים:

[א]

פ"נ שכתב אדמו"ר מוהרי"ל בן הצ"צ על מנוחת אדמו"ר הזקן בהיותו בהאדיטש בשנת תרכ"ו

אנא אל אלקי הרוחות יעוררו נא רח"ר על כללות ישראל שירדו ונשתלשלו מאד בכור העניות ומחמת זה המה מטרידים ומבלבלים דעתם מלעסוק בתורה ותפלה לזאת בקשתי לעורר ר"ר לפני השי"ת שירים קרן ישראל להמשיך שפע וברכה בבני חיי ומזוני רויחא כו' ולהפקד כל חשוכי בנים בזרע קיימא.

לעורר ר"ר על נין ונכד יהודא ליב בן נכדיכם חי' מוסיא שיחננו השי"ת בחכמה בינה ודעת ויופיע עלי מאור תורתו שהנחילנו רבותינו ז"ל ויטהר לבבי בעבודה שבלב זו תפלה באמת וכו' ויאריך השי"ת ימי ושנותי בטובה ונחת בבני חיי ומזוני רויחא כו'.

[ב]

פ"נ שכתב אדמו"ר הרש"ב בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (בסוף תרע"ד) על קבר אביו אדמו"ר מוהר"ש וזקינו ה'צמח צדק' בליובאוויטש

אנא לעורר ר"ר ממקוה"ר והחסדים האמיתים ע"ד מכניסי הרחמים כמ"ש בתשו' מהרי"ב ז"ל עבור אחינו בנ"י הנתונים בצרה ר"ל כי זה כמה חדשים אשר התפרצה מלחמה בין ארצינו מלכות רוסי' ובין מלכות אשכנז ועסטריך ומלכות ישמעאל ורבים מאחינו נהרגו במלחמה, והמלחמה היא כבידה וחזקה מאד, והרבה מאד מאחב"י נמצאים במערכות המלחמה (מהם הרבה אבות משפחה) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, אנא אור ישראל בקש נא רחמים בעד קהל עדת ישראל הנמצאים במקומות המלחמה שיגן השי"ת עליהם ויצילם מחרב והרג ומכל אויב ואורב, ובכל אשר יפנו יצליחו וישיבם לביתם בריאים ושלמים ויתן השי"ת בלב המלכים שישלימו ביניהם ותהי' הארץ שקטה מהמהומה הגדולה והנוראה ויתן בלב המלך ויועציו עלינו לטובה, ונזכה לביאת ג"צ בב"א.

[ג]

שני 'פ"נ'ים ששלח אדמו"ר הריי"צ, אחר הסתלקות אביו בשנת תר"פ, לקראם על אהלי קדשם של הבעל שם טוב (במז'בוז'), הרב המגיד ממזריטש (בהאניפאלי) (ובנו 'הקדוש' בפאסטוב?), אדמו"ר הזקן (בהאדיטש), אדמו"ר האמצעי (בניעז'ין) ואהלי ה'צמח צדק' ומוהר"ש שבליובאוויטש.

אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתים ע"ד מכניסי הרחמים כמ"ש מהרי"ב ז"ל, עבור נכדת נכדו שטערנא שרה בת חנה שנשארה אלמנה מאישה כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי נכדו רבי שלום דובער בן רבקה, שעבד עבודת הקדש ומילא מקום אבותיו הקדושים בקירוב ישראל לאביהם שבשמים בתורה תפלה ותשובה במשך שלשים ושבעה שנה, ובמוצש"ק אור ליום ב' ניסן תר"פ עלתה נשמתו הקדושה, הריני כפרת משכבו, ונשארה אלמנה. יאריך השי"ת ימי' בטוב ובנעימים ויחזק בריאותה שתהי' בריאה ושלימה בכל רמ"ח אברי' ושס"ה גידי' ותזכה לראות נחת בנו ובני ביתי, שנהי' כולנו עובדי ה' באמת ותחי' חיי ענג אלקי זי זאל זעהען אמת'ן אידישן נחת בנו, און עס זאל דער פרייד ווערין איהר הארץ מיט וואס עס קען איהר דער פרייען עפ"י תורה.

*

אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתים ע"ד מכניסי הרחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב ז"ל עבור בן נכד נכדו יוסף יצחק בן שטערנא שרה, שנשארתי יתום מכבוד קדושת אדוני אבי מורי נכד נכדו רבי שלום דובער בן רבקה, ועפ"י פקודת צוואתו הקדושה הנני חוזר דא"ח ברבים בכל ש"ק ומועד, והנני זוחל ורועד לעמוד במקום גדולים וקדושים ולא ידעתי נפשי, והנני מפחד פן ואולי ח"ו לא אכוון אל נקודת האמת, ורק הנני מקיים כפי שגזרה החכמה העליונה במצות כיבוד אב עד כמה שיד שכלי מגיע. אנא לעורר רחמים רבים כי יחזק השי"ת מוחי ולבי כי אוכל לעבוד אותו ית' באמיתית, בשעבוד הכחות ומחשבה דיבור ומעשה, ולהתחזק כפי יכולתי להבין ולהשכיל, ואל ימצא בי שמץ טעות וחיצוניות כלל, ויפעלו הדברים בגופי ומדותי הטבעיים בפועל ממש, ויתן לי השי"ת הצלחה בכל הענינים שהנני עוסק בהם להצלחה.

*

            נוסח ה'פ"נ' הבא מובא בספר "בית רבי" מפי השמועה, שאותו כתב אדמו"ר האמצעי על אוהל אביו רבינו הזקן בתחילת שנת תקפ"ח:

אנא אור ישראל נרו וקדושו, בקש נא רחמים בעד מעט קהל עדת ישראל שיפקוד אל אלקי הרוחות איש אשר יצא לפניהם ואשר יביאם יהי' איך שיהי' כו' וד"ל.

*       *       *

            'פ"נ' נכתב גם אל האדמו"ר שבגנזי מרומים, אך לא רק על קברו.

[א]

            את ה'פ"נ' הבא כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו בשנת ה'ש"ת, והוא מופנה אל אביו אדמו"ר הרש"ב, אך לא על-מנת לשולחו על הציון (אגרות-קודש, יג, עמ' עדר):

            ד' כא אייר

            אנא לעורר רח"ר ממקוה"ר והחסדים האמיתים ע"ד מכניסי רחמים כמבואר בתשובת מהרי"ב ז"ל, עבור נכדתו חי' מושקא ובעלה מנחם מענדיל בן חנה הנמצאים כעת בעיר פאריז צרפת, ומנחם מענדיל הוא נאנסעניסט – אינו אזרח צרפתי – ובעת ובזמן המלחמה רשמו אותו בין העומדים לעשות בשביל הצלת המדינה ות"ל לא קראוהו. אנא לעורר ר"ר בעדם שיהיו נשמרים מכל צו"צ נו"מ ולא יקראו אותו ויהיו במנוחה. ויתן השי"ת דיעה טובה בלב הקונסול האמעריקאני לתת להם את הויזה האמעריקאנית ולתת להם דיעה ישרה לנסוע לפה ויצליחם השי"ת בנסיעה כשורה ויבאו להצלחה אלינו ויסתדרו בסדר טוב בגשמיות וברוחניות.

[ב]

            ו'פ"נ' שכתב חסיד לרבו אחר הסתלקותו והשאירו אצלו:

            פ"נ לאדמו"ר נבג"מ זי"ע. ע"ד מכניסי הרחמים כמ"ש בתשו' מהרי"ב עבורי שניאור בן קריינא, זוגתי אסתר בת מרים רייזא רבקה, אבי לוי יצחק בן חי' דאבע. אנא לעורר ר"ר ממקור הרחמים והחסדים שישלח לנו ה' רפו"ש ברו"ג רפוה"נ והגוף, וירום ה' קרנינו ומזלינו, ויצליח ה' בכל עסקינו, ויזמין ה' פרנסתינו בשפע רבה וברכה והצלחה, ויחזק ה' מוחי ולבי לתורתו ועבודתו ית', ויחזירני בתשובה שלימה ליום הדין הבע"ל, וייטיב לנו ה' הכתיבה והחתימה לשנה טובה ברו"ג, וימלא משאלותינו לטובה בכל פרט בתוך כלל אחב"י.

*       *       *

            מרטיטי נפש הם ה'פ"נ'ים שכתבה הרבנית שטערנא שרה ע"ה (בשנת תרצ"ז לערך), שבו שופכת את נפשה על עצמה, על נפש החסידות ועל נפש בנה אדמו"ר הריי"צ, ומזכירה את שמות אבותיה הקדושים.

            המיוחד שבהם הוא, שאין הם מופנים אל צדיק כלשהו, אלא אל "מלאכי הרחמים" שיחלו פני עליון, או – ב'פ"נ' השני – ישירות אל "אדון הסליחות ובעל הרחמים".

[א]

באתי בבקשה שטוחה ובכח הגדול מבעלי ומאבותי הק' והטהורים צדיקי יסוד עולם למלאכי רחמים משרתי אל עליון, חלי נא פני אל עליון במליצה טובה עבורי אלמנת הרה"צ מו"ר שלום דובער בן הרה"צ אדמור"ר שמואל, הנשברה והנדכאה, העני' במעשה הצדקה, והאביונה במעשים טובים, רק העשירה באבות ואמהות טובים וקדושים צי"ע. ובזכותם יהי' נא מליצי טוב והתגלגלי רחמי שמים עלי שטערנא שרה בת הרה"צ אדמור"ר יוסף יצחק ובת הרבנית הצדקת חנה, נכדת הרה"צ הגאון אדמור"ר מנחם מענדיל בעל הצ"צ מצד אבי, ונכדת הרה"צ אדמור"ר יעקב ישראל מצד אמי, נכדת הרה"צ אדמור"ר האמצעי ר' דובער מצד אבי ואמי, נכדת הרה"צ אדמור"ר מאטעלע מטשערנאביל מצד אמי, נכדת הרה"צ אדמור"ר נחום מטשערנאביל בעהמ"ח מאור עינים מצד אמי, נכדת אדמו"ר הזקן צדיק יסוד עולם מו' ר' שניאור זלמן בעל התניא מצד אבי ואמי, נכדת אדמו"ר הרה"צי"ע ר' אהרן הגדול מקרלין מצד אמי.

בזכות אבותי הק' והט' זאל מיין נשמה גיבראכט ווערין אן יסורים אן מאטערנעש אין היכל מהנשמות הק' והט' מבעלי ומאבותי הק' צי"ע.

בזכות אבותי הק' והט' זאל הש"י זיך מרחם זיין על כאחב"י שהם בצרה גדולה בגו"ר, ובמיוחד על משפחתנו ועל אנ"ש יחי'.

[ב]

אנא אדון הסליחות ובעל הרחמים רחם נא על בני יחידי יוסף יצחק בן שטערנא שרה, הוא יחיד במסי"נ ממש בדור הזה על כל עניני יהדות, וממשפחתנו הרמה הוא נשאר רבי יחיד, מחסידי חב"ד, והוא חולה, הלשון לא כדבעי והדאק' אומרים שלא לדבר חסידות זמן ארוך, והוא מעוטף ביסורים גדולים מזה. רחם נא על הנפש היקר הזה, שלח נא רפו"ש ע"י הפראפ' מוויען, שלח נא רבש"ע המלאך רפאל עמהם, ער זאל גיהיילט ווערין על רמ"ח אברי' ושס"ה גידי', טוא אפ רבש"ע דעם גרויסין קטרוג אויף חסידות, און העלף אים ער זאל מרביץ תורה זיין בישראל און דינען דיר אגיזונטער עד ביאת גו"צ, העלף אים רבש"ע בגשמיות ורוחניות בזכות אבותנו הק' והטהורים זכותם יגן עלינו.

[תרגום המשפטים שנכתבו במקורם באידיש: בזכות אבותי הקדושים והטהורים, שתבוא נשמתי להיכל הנשמות הקדושות והטהורות של בעלי ואבותי הקדושים צדיקי יסוד עולם, ללא יסורים וללא סבל.

בזכות אבותי הקדושים והטהורים, שירחם ה' יתברך על כל אחינו בני ישראל, שהם בצרה גדולה בגשמיות ורוחניות, ובמיוחד על משפחתנו ועל אנ"ש יחיו.

            שלח נא רפואה שלימה על-ידי הפרופסורים מווינא, שלח נא ריבונו של עולם את המלאך רפאל עמהם, שיתרפא ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. בטל ריבונו של עולם את הקיטרוג הגדול שעל החסידות, ועזור לו שיהא מרביץ תורה בישראל ויעבדך בבריאות עד ביאת גואל צדק. עזרהו ריבונו של עולם בגשמיות ורוחניות בזכות אבותינו הקדושים והטהורים זכותם יגן עלינו].

*       *       *

"פדיון כללי"

            בשנים האחרונות של מלחמת העולם השניה הונהג במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ, שאנ"ש מוסרים לרבי "פדיון כללי" עבור כללות בני ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים, "בעמק הבכא ובמחנות הפליטים", או "במדינות הנמצאות תחת ממשלות רשעים".

            כנראה שבמקביל הוגש לרבי גם 'פ"נ' שבו מבקשים עבור הרבי עצמו, לבריאותו ולהצלחתו.

            על ה'פ"נ' חתמו רבים מאנ"ש, ובצילום ניתן לראות את חתימתו של אדמו"ר זי"ע בראש הטור הימיני, ואת גיסו הרש"ג ע"ה בראש הטור השמאלי.

            נוהג זה נמשך גם אצל אדמו"ר זי"ע, בנתינת 'פ"נ' עבור הרבי ובני ביתו, ועבור כלל ישראל.

            להלן דוגמאות משני סוגי ה"פדיונות הכלליים" שניתנו לאדמו"ר הריי"צ:

[א]

פ"נ

            אנא לעורר רחמים רבים עבור אנ"ש והתמימים, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם, הנמצאים מעבר לים בעמק הבכא ובמחנות הפליטים ובכל מקום שהם, שירחם השי"ת עליהם וישמרם מכל צרה וצוקה וצער ועגמת נפש חלילה, ויוציאם מן המיצר לבוא אל המנוחה ואל הנחלה להסתדר לחיות חיי מנוחה ושלוה ופרנסה טובה, ויזכו בקרוב לראות וליראות את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א מתוך נחת והרחבה, ויכתבם ויחתמם השי"ת לשנה טובה ומתוקה בגו"ר, וישבור השי"ת את עול הגלות מעליהם ומכלל ישראל בכל מרחבי תבל, ונקבל בקרוב ממש פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

[ב]

פ"נ

            אנא לעורר ר"ר ממקור הרחמים והחסדים עבור כללות אנ"ש בפרט, וכלל ישראל בכלל, שירחם השי"ת עליהם וישלח בקרוב ממש רפואה שלמה ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו לכ"ק מנהיג דורנו אדמו"ר יוסף יצחק בן שטערנא שרה, שיוכל לנהל עפ"י דרכו דרך הקודש את עדת חסידי חב"ד בפרט ועדת ישראל בכלל בגוף בריא וחזק עד ביאת גו"צ בב"א, ולא יהי' לו חלילה שום צער ועגמ"נ לעולם, וכל מנגדיו יכירו האמת להכנע לפניו להיות נשמעים לדבריו, ובחפץ לב יעזרו לו ביחד עם מקושריו ומעריציו בכל עניניו ועבודותיו בקודש, ויכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ומאושרים ולשנה טובה ומבורכת בכ"פ בגו"ר, ויזכה לקבל פני משיח צדקנו עם כלל ישראל בב"א אכי"ר.

 

"מעות פ"נ"

            מאז ומקדם נהגו ליתן "מעות פ"נ" במצורף ל'פ"נ', או – ב'פ"נ' שנשלח אל אוהל הצדיק או נשאר בידי החסיד – שהמעות היו ניתנות לצדקה על אתר.

            על מעות שצורפו ל'פ"נ' מספר הרה"ח ר' רפאל הכהן (ליובאוויטש וחייליה, עמ' 27):

            פעם אחת קרה שבחור בשם יוסף בער קריסלאווער רצה למסור פ"נ [לאדמו"ר הרש"ב, בערב ראש-השנה]. מהדוחק של האנשים נפלו המטבעות של נחושת שהיו כרוכות בתוך הפ"נ, כשהתכופף לאסוף אותם הושיט הרבי את ידו הק' והחזיקה זמן מה כדי שלא ידחקו אותו, ואמר: לאזט אים געפינען די געלט – (הניחו אותו למצוא הכסף), עד שמצא.

            על חלוקת מעות לצדקה בהקשר עם נתינת הפ"נ, מסופר בספר המאמרים תשי"א – מלוקט – עמ' 17):

            ערב ראש-השנה דשנת ה'שי"ת... נכנסו לקבל ממנו [מאדמו"ר הריי"צ] את הפ"נ לקראו על ציון כבוד אמו הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה נ"ע זי"ע. [הרבי אמר דברים מועטים וברכות], נתן בתוך הפ"נ מעות על צדקה לחלק על דעתם, והוסיף שניתן לפדות את המעות הללו.

 

 

=============

"ע"ד מכניסי רחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב"

            ב'פ"נ'ים של האדמו"ר מהרי"ל בן ה'צמח צדק', אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, וכן ב'פ"נ' של חסיד, פגשנו במשפט "על דרך מכניסי הרחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב ז"ל"; הכוונה לשו"ת מהר"י ברונא (סי' ערה), ששם מבואר שאין בפיוט "מכניסי רחמים" משום נתינת 'ממוצע' בין האדם לבוראו, מפני ש"אינו אלא דרך שפלות ועבדות, שמדבר בפני המלך ליועציו לדבר למלך, והוא בוש בדבר לקרב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל". בכך מתבאר גם היתר הבקשה באהלי הצדיקים (ואולי גם הבקשה מצדיקים בכלל. וראה גם בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' סח).

            בשיחתו בליל ב' אייר ה'שי"ת חיווה אדמו"ר זי"ע את דעתו, שאין לכתוב "על דרך מכניסי הרחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב ז"ל", מפני שהבקשה היא "לעורר רחמים רבים" [ולא בקשה מאת הצדיק].

            אבל במכתב מענה למי ששאל על הנוסח הנ"ל (והבין משום מה שתשובת מהרי"ב באה להסיר מחשש "דורש אל המתים"), כתב הרבי:

            "בנוסח פ"נ – הנה מנהג אנ"ש בזה מיוסד על מנהגי החסידים מדור דור, וידוע הפסק דין, מעשה רב".

            עוד אמר הרבי באותה שיחה, שגם את הנוסח "ממקור הרחמים" אין צריכים לכתוב, מפני שהרבי יודע מהיכן לעורר רחמים, ואפשר שיעורר רחמים ממדריגה גבוהה יותר מאשר "מקור הרחמים". ואף שאדמו"ר הריי"צ השתמש בנוסח זה, אבל – אמר הרבי – שמנהגתו של מוהריי"צ אין ראיה שגם אנו צריכים לכתוב כך.

            אדמו"ר זי"ע עצמו נהג לכתוב "ממקור הרחמים והסליחות", כפי שרואים בתצלום הפ"נ שנכתב בכתי"ק.

================

 

 

====================

בעזרת ה'?

 

 

 

            'פ"נ' זה התפרסם בגל' ו של "התקשרות" (כו באלול תשנ"ד); כעבור חודשים ספורים העיר אחד החוקרים את תשומת לב המעיינים, לתיבת 'ב"ה' המופיעה בראש ה'פ"נ', תופעה שלא מצאנו לה חבר ב'פ"נ'ים אחרים.

            אותו חוקר מבקש טעם להנהגה זו, ומסתפק בה האם זו הוראה לרבים.

            התשובה לכל ההערות הללו אחת היא: הרבי לא כתב ב"ה, והמביט ברישום זה מהכיוון ההפוך, יבחין שאין כאן אלא רישום המספר 24 שציין אחד האספנים על התצלום שבידו...

===================

                                                (כפר חב"ד גל' 1205)




הוסף תגובהתגובות