ב"ה יום רביעי, י"ח אלול תשע"ט | 18.09.19
הרב מרדכי ביסטריצקי על רקע צמחים ופרחים
הרב מרדכי ביסטריצקי על רקע צמחים ופרחים צילום: ישראל ברדוגו
פרחים ועציצים בשמיטה • הלכה

האם מותר לקנות פרחים לשבת, ומהם דינם של עציצים בשנת השמיטה. מאמר הלכתי מיוחד ל'שטורעם' מאת הרב מרדכי ביסטריצקי (חצי שיעור)

אחת השאלות הנפוצות בשנת השמיטה היא האם מותר לקנות לשבת וחג או לשמחות פרחי נוי ועציצים ?

שאלה זו יש לחלק לשתיים: 1. ההבדל בין פרחי נוי ובין עציצים. 2. עציצים גופא מה הדין לגבי קניה ומה הדין לגבי קבלת מתנה וכד'?

בכדי לענות על כך יש לבאר:

א. מהי צורת גידול הפרחים והעציצים במשתלה ?
ב. האם יש עליהם דין של קדושת שביעית ?
ג. מהם הבעיות ההלכתיות היכולות להיות בקניית פרחי נוי ועציצים בשנת השמיטה במקומות שאין שום פיקוח הלכתי ?

א. צורת הגידול:
1. פרחים: ישנם שלוש שיטות גידול.

1. גידול פרחים בשטח פתוח, כגון: כלניות, נרקיסים, סייפנים.

2. גידול פרחים בחממה, כגון: ציפורן, גיפסנית.

3. גידול פרחים במצע מנותק בחממה כגון: וורדים.

2. עציצים: לאחר ששותלים את השתיל בעציץ מניחים אותו על שולחן העשוי מאלומיניום בגובה מטר מהאדמה, מתחת השולחן יש משטח של PVC צמוד המשמש כבריכת מים ובתוכו מונח העציץ ויונק את המים.

מתחת השולחן הרצפה כולה מכוסה בכרכור ועליו ניילון, שבילי ההליכה בתוך החממה מצופים בטון [וזאת משום שהשורש אינו יכול לחדור את הבטון אא"כ יש סדק לעומת זאת באספלט השורש יכול לחדור] כך שהעציץ מעולם לא רואה את האדמה.

ישנם שני סיבות לכך שהשתיל נמצא על מצע מנותק. 1.היות ולא רוצים שישריש לתוך האדמה ואז לא יוכלו לנתקו לפני השיווק.

2. היות והאדמה אינה סטרילית ויש בה כל מיני מזיקים הפוגעים בשתיל.

יש המנתקים בצורה הנ"ל אלא שהיא שיטה מיוחדת ויקרה [שיטה זו נקראת שיטה הולנדית] ויש המנתקים בצורה שהעציץ מונח ע"ג בלוקים וכד'.

מזמן השתילה עד השיווק עוברת תקופה של חצי שנה עד שנתיים תלוי בסוג העציץ.

לכן, נכון לתקופה זו העציצים הנמצאים בחניות הם גידול של שנה שישית ואין בעיה מבחינת שמיטה, אלא שעדיין ישנה בעיה להוציא את העציץ מהחנות החוצה ולאחמ"כ להכניס את העציץ לתוך הבית כדלקמן באריכות.

ב. האם יש עליהם דין של קדושת שביעית ?

1. בפרחים: יש שכתבו שמצד החשיבות שהאנשים מחשיבים את פרחי הנוי יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ולכן פרחים בעלי ריח היות והם חשובים יש לנהוג בהם קדושת שביעית, אבל אלו שהם ללא ריח גם לשיטה זו אין בהם קדושה כלל.

יש שכתבו שמעולם לא מצינו שחשיבות לבד יכולה לתת על צמח קדושת שביעית והראיה מעצים המיועדים להסקה [חימום] שאין בהם דין קדושת שביעית היות שאין הנאתם וביעורם שווה, וזאת למרות שחשיבות העצים לחימום הבית היא רבה ואעפ"כ אין בהם קדושה ולכן גם בנדו"ד.

ולמעשה נפסק שפרחי נוי שאין בהם טעם וריח אין בהם קדושת שביעית, והגרש"ז אויערבאך זצ"ל פסק שאף אם יש בהם ריח אין קדושת שביעית חלה עליהם כי עיקר הגידול הוא לנוי ולא לריח.

2. בעציצים: עציץ שאינו נקוב, וכן עציץ נקוב העומד ע"ג דבר המפסיק בינו ובין הקרקע כמו צלחת וכד' אם עומד בבית תחת גג מקורה אין בו קדושת שביעית.

ג. פרחים שנזרעו בשביעית יש לדון לאיסור מכמה טעמים:

א. איסור ספיחין – נחלקו הפוסקים האם יש דין ספיחין במקום שאין קדושת שביעית, לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [בספר מעדני ארץ] איסור ספיחין חל רק כאשר יש דין קדושת שביעית. ואילו לדעת הגר"ב זילבר שליט"א [בספר ברית עולם] איסור ספיחין נוהג גם כשאין קדושת שביעית, וא"כ בפרחי נוי יש איסור ספיחין גם אם למעשה נפסוק להקל מצד קדושת שביעית עיי"ש ובשו"ת משנת יוסף [ח"א סימן ל"ד].

ב. איסור מסייע ידי עוברי עבירה – אותם מגדלים עברו על איסור "זריעה" "חרישה" ועוד מלאכות שאין להם שום היתר, כי גם "היתר מכירה" לא חל על פרחים לכל הדעות אלא על אוכל בלבד, ולכן יש לאסור, וי"א שאפילו אסור לקבל מתנה מצד מראית עין שהרואה בביתו יחשוב שקנה פרחים אלו באיסור – עיי"ש.

ג. ועוד איסור דהיות ונזרעו באיסור אסורים כמו לגבי פירות שנזרעו באיסור דאסור לאכול הפירות משום לא תאכל כל נבלה, ולכאורה ה"ה בפרחים, הגם שכל הנאתם ממראה בעלמא, מ"מ כיון שלצורך כך נזרעו ונמכרו, יש לאוסרם משום נזרע באיסור – עיי"ש.

ד. עי' בשו"ת אז נדברו [ח"ד סימן נ"ד] בענין "שמור" בפרחי נוי דכתב בסיום דבריו דיש להקל בדבר שאינו אלא לריח משום איסור שמור מטעם ספק ספקא, אך מצד איסור "נעבד" אין להקל ואסור עכ"פ משום ספיחין דאינו צלוי בדין קדושת שביעית כנ"ל.

ה. ובשם ה"שבט הלוי" מובא בספר שמיטת קרקעות [פי"ג סעיף ס"א הע' ע"ה] דהואיל ורוב המקומות שמגדלים פרחים עובדים בהם עבודות איסור, מזבלים ומעדרין וכו', ואפילו העבודות שעושים לקיום שהם מותרים עפ"י ההלכה מ"מ בפרחים יש להם דין שונה, כי ללא אותם מלאכות הפרח אינו גדל וא"כ הוי כזריעה ממש, ולכן אע"פ שהיה מותר לקנות בהבלעה, הוי חשש מסייע ידי עוברי עבירה חוץ ממה שהם עושים באיסור.

לאור כהנ"ל אכן ישנה בעיה לקנות פרחי נוי לפחות מצד "מסייע לדבר עבירה" ולכן במקומות שאין פיקוח מהם מקור אספקת הפרחים אין לקנות שם, ולא רק לקנות אלא גם לקבל מתנה יש לאסור לכאורה מצד מראית עין שהרואה יחשוד שקנה אותם ובכך החזיק ידי עוברי עברה.

מתי כן מותר לקנות?

במקרה והפרחים גדלים אצל נכרי.

פרחים הגדלים בחממה על מצע מנותק מהאדמה.

פרחים הנשתלים אחת לכמה שנים כגון ורדים שנשתלו לפני השמיטה.

מה הדין לגבי עציץ?

כהקדמה לתשובה יש לבאר כי ישנם שני סוגים בעציץ. 1. עציץ נקוב. 2. עציץ שאינו נקוב.

כאשר העציץ מנוקב הרי הוא נחשב כמחובר לקרקע, ולכן דין הגדל בו כדין הגדל בקרקע ממש, משא"כ כשאינו מנוקב הרי הוא מנותק מהקרקע.

אך המכנה המשותף בין שני סוגים אלו שבשניהם הדין זהה בנוגע לאיסור הוצאה מהבית [תחת קורת גג] החוצה [תחת כיפת השמים].

סיבת האיסור היא:

א. מצד התועלת שיש לגידול הצמחים בכך שיש יותר אוויר, שמש, וגשם ממה שיש בבית, ובכך כאשר אדם מוציא עציץ החוצה הרי הוא משפר את תנאי הגידול.

ב. סיבה נוספת לאסור את ההוצאה מהבית היא לא משום התועלת שיש לצמח אלא כי עצם זה משעביר את הצמח ממקום שאינו שדה למקום שהוא שדה היא פעולה אסורה. [ראה כרם ציון הר צבי סי' ט"ו עמ' צ"ב, ושם בפסקי הלכות פ"ג גידולי ציון סק"ג וסק"ה]

קניית עציצים בחנות או במשתלה

לאור הנ"ל, צמח הנשתל בשנת השמיטה באדמה או בעציץ נקוב אסור לקנותו. ואם נשתל בעציץ שאינו נקוב אין צורך לעוקרו כדין מה שנשתל באיסור, אך עדיין נשאר החשש של מסייע לעוברי עבירה.

ובמקרה ויודע שאכן נשתל בעציץ שאינו נקוב או במצע מנותק יהא מותר לקנות, אא"כ נחשוש לעצם ההוצאה מבית לחצר [ראה מש"כ בענין העברת דירה בהמשך].

אלא שלאור העובדה שנתבארה לעיל באופן גידול העציצים במשתלות והזמן שעובר בין השתילה בחממה לבין הקניה של האדם הפשוט בחנות, ניתן לומר שנכון לתקופה זו העציצים הנמצאים בחניות הם גידול של שנה שישית ואין בעיה מבחינת שמיטה, אלא שעדיין ישנה בעיה להוציא את העציץ מהחנות החוצה ולאחר מכן להכניס את העציץ לתוך הבית

קבלת עציץ במתנה

יש הפוסקים היות והעציץ נשתל וגדל באיסור, אסור גם לקבלו במתנה, ויש שפסקו דמותר ורק מצד חשש של איסור "נעבד" יהא אסור.

העברת דירה

א"כ לפי מה שנתבאר לעיל, כאשר אדם עובר דירה יהא אסור לו להעביר את העציצים שיש בביתו כי אינו יכול להוציאם ממקום שהוא תחת קורת גג למקום שהוא תחת כיפת השמים.

אלא שכאן נחלקו הפוסקים יש שכתבו [הגרש"ז אויערבאך שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' מ"א] שהיות ואינו מתכון לתועלת עבור הצומח לכן מותר להוציאו כשמעביר דירה, אלא שלמעשה סיים דבריו לאיסור [עיי"ש]. ויש פוסקים שאסרו לגמרי.

ולמעשה יש לשאול רב מורה הוראה, ובמקום הצורך ניתן להקל ע"י שמכסה את העציץ כגון בניילון או בתוך ארגז ואז אינו נמצא תחת כיפת השמים.

ויש שכתבו להגביהו י' טפחים מהקרקע היות ואז י"א שנחשב כתלוש והרוצה להדר יסתום הנקב – שו"ת מנחת שלמה שם.

צמח הגדל במים

כיום ישנו להיט - הגדל בחו"ל - והוא קנה במבוק ירוק ללא עלים בכלל הגדל בתוך מים בלבד ללא אדמה ובמשך הזמן מוציא עלים מיוחדים, בדין זה נחלקו הפוסקים האם דין הגדל במים כמו הגדל באדמה או לא?

לדעת רוב הפוסקים דין הגדל במים שונה ולכן את הצמח הזה יהא מותר לקנות ולקבלו במתנה וכו'.

סיכום הדברים למעשה:

פרחים: אין לקנות פרחים שלא גדלו במצע מנותק או יבול נכרי משום מסייע לעוברי עבירה, [גם אלו הסומכים על "היתר מכירה" הוא אינו מועיל לפרחים אלא למאכל בלבד].

עציצים: גם כאשר גדל על מצע מנותק וכו' עדיין ישנה בעיה של הוצאה מתחת קורת גג למקום ללא קורת גג.

לעיון בנושא בהרחבה, ראה: שו"ת משנת יוסף ח"א סימן ל"ד, שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן מ"א אות ג', משפטי ארץ שביעית בכמה מקומות ובתשובות מהפוסקים המובאות בסוף הספר.

י"ג בחשוון תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
4
1. תודה למד"א על המאמר החשוב
ט"ז בחשוון תשס"ח
2. באמת???
צתודה לך הרב ביסטריצקי שליט"א. באמת לא ידעתי שהעסק של פרחים הוא כל כך בעייתי.
תודה שהבראת נושא כל כך חשוב.
ט"ז בחשוון תשס"ח
3. חשוב מאוד
כל הכבוד לשטורעם המביאים קצת תוכן רוחני לציבור הרחב בתוך מערבולת של כתבות לאו דווקא חיוביות או בעלות אפיון רוחני
ויישר כח לכותב המאמר המעשי בצורה פרקטית ויעילה
ט"ז בחשוון תשס"ח
4. לא ברור לי למה להחמיר בהעברת עציץ
עיינתי במנחת שלמה להרשז"א, ח"א סי' מ"א סע' ג' ולא מצאתי שהוא אומר שיש להחמיר בזה, אלא פשוט להקל (והמחמיר יסתום הנקב). ואילו כ"ת כתב "אלא שלמעשה סיים דבריו לאיסור [עיי"ש]" - ולא נהיר לי מקורו לכך.
כ"ח בחשוון תשס"ח