ב"ה יום חמישי, כ"ד ניסן תשע"ד | 24.04.14
נעלי החוזה בכוכבים

חסיד או עני מרוד מיושבי בית-המדרש? מיהו הבעל-דבר, שד בדמות מלאך או חוזה בכוכבים? שוד הכנסיה או גניבה מבית המלך? כלי כסף וזהב או מלבושי כבוד? סיפור שסיפר אדמו"ר הזקן פעמים אין ספור, או משל ממשליו הרבים של הרבי ר' נחמן מברסלב? הרב יהושע מונדשיין בפרק ל"ו של סיפורים וגלגוליהם
הרב יהושע מונדשיין

בפרק הקודם הבאנו סיפור – או משל – שיש המייחסים אותו (בספר "מרגניתא דבי רבנן") לאדמו"ר הזקן; ותמציתו:

מעשה בחסיד עובד ה' שנתאווה ל"מגיד" מן השמים, אך קיבל תמורתו שד, שלמד עמו סתרי תורה. השד פיתה אותו להתפרנס מגניבות שאכן הצליח בהן מאד. אחרי שנתפס בגניבתו השתמד, אך כשהמשיך לגנוב ונתפס שוב דנוהו למיתה.

טרם הוצאתו להורג ראה את השד ההולך ונושא על שכמו נעליים בלות, באמרו: את כל הנעליים האלו קרעתי עד שעלה בידי להביאך עד הלום.

במסורת ברסלב – כפי שהעירו המגיבים – מופיע הסיפור בשני נוסחים המתפצלים לשלושה:

ב"מעשיות ומשלים" מרבינו ז"ל [מברסלב] שבספר "סיפורים נפלאים" לר' שמואל הורוויץ (ירושלים תרצ"ה, עמ' יד ואילך), מעתיק מ"כרך שהיה אצל ר' נפתלי" נוסח אחד, מעשה בעני מיושבי בית-המדרש שהחוזה בכוכבים (אסטרולוג, מגיד-עתידות) גילה לו שמזלו הוא להיות גנב. נקודת הסיפור קרובה לנוסח שב"מרגניתא דבי רבנן", אלא שנלווים אליה פרטים נוספים לרוב ובהסתעפות לסיפורים ובני-סיפורים.

נוסח זה מסתיים בהצלחתו הגדולה של העני הגנב, שלא נענש כלל על עוונו! אלא שכאן מוסיף הכותב (הוא ר' שמואל הורוויץ הנ"ל – בנו של הר"ר ישעיה הורוויץ שפגשנוהו לעיל בפרק כו):

"ובנוסח אחר שמעתי הסוף היה שהוליכוהו לתלייה, כי סוף גנב לתלייה, ובעת ההליכה הלך אחד (ה"בעל דבר") עם שק נעלים ואמר לו: כל-כך יגיעות יגעתי וכל-כך נעלים קרעתי עד שהבאתיך לידי כך וכו' ".

הנוסח המובא להלן קצר בהרבה מהנוסח הקודם, לפיכך נקל יותר להשוותו לזה שב"מרגניתא דבי רבנן"; הוא נדפס בספר "שיח שרפי קודש" (ירושלים תשנ"א, ג, עמ' מא ואילך), שהסיפורים שבו "נמסרו מפה לאוזן בין החסידים זה כמה דורות... ונשמעו מזקן אנ"ש שבדור האחרון ה"ה הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זכרונו לברכה".

untitled1_1958

הלוז שבנוסח אדמו"ר הזקן (פרק לה) – אם אכן נפיק מפומיה – זהה לזה שבנוסח ברסלב: בשניהם נתפתה אדם ירא-שמים למצוא את מזלו ואת הצלחתו בגניבה, וקודם הריגתו הלעיג עליו הבעל-דבר: כמה נעליים קרעתי עד שהצלחתי לדרדר אותך עד הלום!

דעת לנבון נקל שמעשה זה לא היה ולא נברא אלא משל היה, ומוסר ההשכל שנלמד ממנו השתנה ממספר למספר, בהתאם לפרטי הסיפור והדגשיו:

בנוסח האחד למדנו שיהיו כל עשיותינו לשם שמים מבלי להתאוות למדריגות, ובנוסח האחר, שנתחזק בדעת איתנה ולא ניכנס למשא ומתן עם היצר.

קשה לדבר על גלגולו של הסיפור מחב"ד לברסלב או להיפך; יותר נכון לומר שלפנינו משל עתיק יומין, שברבות שנות גלגוליו קיבל פנים שונות ומגוונות.

בסיפורת מעין זו אין גם מה לחקור אחר אמינותו של נוסח זה או אחר; הדבר הריאלי היחידי הנתון לדיון הוא: האם אמנם סיפר אדמו"ר הזקן את המשל הזה אם לאו.

ואולי זה בכלל לא משנה?

להקדמה והבהרה, לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד' , לפרק ה', לפרק ו', פרק ז', לפרק ח' , לפרק ט', לפרק י', לפרק י"א, לכניסה לפרק י"ב, לפרק י"ג, לפרק י"ד, לפרק ט"ו, לפרק ט"ז, לפרק י"ז, לפרק ח"י, לפרק י"ט, לפרק כ', לפרק כ"א, לפרק כ"ב, לפרק כ"ג, לפרק כ"ד, לפרק כ"ה, לפרק כ"ו, לפרק כ"ז, לפרק כ"ח, לפרק כ"ט, לפרק ל', לפרק ל"א, לפרק ל"ב, לפרק ל"ג, לפרק ל"ד, לפרק ל"ה

י"ב בטבת תשס"ז
 
 
הגב לכתבה

תגובות
3
1. מה זה משנה
נדמה שדרשנים לוקחים משלים למשל מהמגיד מדובנא ומתאימים למסר שהם מעונינים בו כרגע, ולפעמים בעל המשל התכוון למסר הפוך.
בכל מקרה כבר צויין לעיל שכמעט בלתי אפשרי שהאמור הזקן סיפר מעשה זה פעמים רבות,
אני משער שהיה איזה רב או מגיד שהיה משתמש בזה הרבה, ואיך שהוא זה השתרבב לאלטר רבי
ללא כוונה לשקר או לזייף.
י"ד בטבת תשס"ז
2. עוד מקור
כמדומני שבספרי "כל סיפורי בעש"ט" נדפס כזה סיפור על צדיק וכו' עיי"ש
י"ד בטבת תשס"ז
3. לא הבנתי
כי כל כך הרבה נעליים קרעתי עד שאוכל לתפוס אותך ברשתי וכו..
ט"ו בטבת תשס"ז