האגרת שלפנינו נכתבה ע"י ר' אברהם שניאורסאהן, "אחד המיוחד בדורו, מנסיכי בית רבי" כפי שהוא מכונה ב'הקריאה והקדושה' (חשוון תש"א). האיגרת עוסקת בענייני מסחרו בהם עסק לפרנסתו – אולם מן הראוי להקדים ולתאר בקצרה את אישיותו הדגולה.
"ה"ה הוד כבוד הרב החסיד האמיתי המופלא במעלות האמת הענווה והתום, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא ר' אברהם בן הרבנית נחמה דינה, בנו של הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"נ מניעזין ומחותנו של הוד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש [אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א (הריי"צ נ"ע) הוא חתנו]. כבוד הר"ח ר' אברהם הוא דור חמישי לנסיכי בית רבי ונשיאי חב"ד".
התגורר בעיר קישינב – לשם הגיע מיד לאחר נישואיו, בשנת תרל"ח, עם בתו של "אחד מחסידי וקציני העיר, ר' יהושע פאלק נ"ע שיינבערג. וישקוד שם על התורה ועל העבודה" (הציטוטים הם מתוך הקריאה והקדושה שם).
ר' אברהם היה בנו בכורו של הרה"ק אדמו"ר ר' ישראל נח מניעז'ין – בנו של רבינו הצמח צדק. נולד בעיירה ליובאוויטש, בשנת תר"כ. כאמור, נחשב לאישיות דגולה, ובכל זאת "כאשר נסתלק הוד כ"ק אביו אדמו"ר מוהרי"נ, י"ז ניסן תרמ"ג, מיאן לקבל עליו את הנשיאות ויעסוק במסחר, וגם אז שם לילות כימים בתורה ועבודה".
על רגשי החיבה ששררו בין האחים הקדושים ר' ישראל נח מניעז'ין ואחיו כ"ק אדמו"ר המהר"ש, ובדיעבד – על הסיבה שאולי בעטיה סירב ר' אברהם ליטול את עול נשיאות חצר ניעז'ין אחר הסתלקות אביו, ניתן ללמוד מהמעשה הבא, שאירע זמן לא רב טרם הסתלקות שני האחים:
בהיותו בקישינוב, הגיע פעם לאביו הרה"ק ר' ישראל נח בניעזין, ואמר לו: אבא, לפני שאני מקבל שלום ממך, אני רוצה להיכנס אליך ליחידות. כי לא באתי כבן לאביו, אלא כחסיד לרבו.
ענה לו ר' ישראל נח: "מבין אני שלעצה אתה צריך. אם כן, סע לדודך לליובאוויטש".
כאשר הגיע לליובאוויטש, קיבלה אותו הרבנית רבקה כאורח חשוב. ערכה שולחן לפניו, וגם אדמו"ר המהר"ש הצטרף אליהם – ושהה עמם כחצי שעה. כשהמהר"ש קם לצאת, אמר לו ר' אברהם: דוד, ליחידות אני צריך!
ענה לו המהר"ש: הלילה, פקע וריד בגופי וקרעתי פיסת בד מכותנתי כדי להדקו, והנני סובל ייסורים נוראים. אולם ייסורים אלו הם כאין וכאפס לעומת קבלת יהודי ליחידות! מחר, איה"ש, אקבל אותך...
כשחזר לאביו לניעז'ין, אמר לו אביו: "נו, עצה טובה קיבלת מדודך המהר"ש?"
ואמנם, ר' אברהם קיבל עצה טובה מהמהר"ש – וסירב לקבל את הנשיאות אחר הסתלקות אביו... (לשמע אוזן עמ' פ')
בשנת תרנ"ז נעשה "חותן המלך" – כאשר בתו נחמה דינה נישאה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
"בקיץ תרצ"ז נחלה ואחר חג הסוכות גברה מחלתו ובאור ליום חמישי, שני לחודש מרחשון תרצ"ח, נסתלק ומ"כ בעיר קישינוב. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".
וזה לשון האיגרת המובאת בזה:
יום ד' בהעלותך תרס"ט
קעשינוב
שלום וכטו"ס לכבוד ש"ב הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה יא"מ חו"נ חו"ב פ"ה פי' מו"ה משה נחום נ' ירושאלימסקי אב"ד בקעלץ
אחדש"ה כמשפט לאוהבי שמו. הנה כאשר ידידי המו"פ הוותיק הר' יעקב באלאטין נסע למכור היי"ג (יין גפנים) שלי שנעשה בכשרות ובהידור מענבים שלמים שהובאו לחצרי והיי"ג נעשה בהשגחתי ע"י יהודים כשרים ונאמנים. והיי"ג בעצמו סחורה טובה ומובחרה מגפני צרפת, ולמען לזכות גם את הרבים ביי"ג כשר אבקש מכת"ר ליתן למשולחי מכתב שיקנו ממני יי"ג. ובטח יראה כת"ר המכתב של כ"ק מחו' וב"ד הרה"ק מליובאוויץ. אבטח שימלאו מבוקשי ואולי אזכה גם לתשובתם הטובה החביבה עלי ותקבלו החיוה"ש מאדה"ש כנפשם ונפש ידידם שב"ז דו"ש באה"ר וחפץ ברוה"צ
אברהם שניאורסאהן.
לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד', לפרק ה', לפרק ו'
ב"ה יום חמישי, י"ח תשרי תשפ" | 17.10.19 
משלון המכתב נראה כי הוא לא היה חסיד ליובאוויטש. האין זאת?
בעוד שכאן מצטט מהקריאה והקדושה שנסתלק בראשית שנת תרח"צ.
לאחר מלחמת העולם השניה, עלו ר' בנציון ורעייתו צילה לארה"ק והתיישבו בעיר תל אביב. שמרו על קשר חם עם אחייניתם הרבנית חיה מושקא.
בנציון וצילה ע"ה לא זכו לפרי בטן.
עיקר פועלו היה בין השנים תרל"ב ותרע"ד.
אם לא למענכם אז למען כבוד רבנו זי"ע.
לעורכי האתר חבל שאתם נותנים יד חופשית למשחיתים להשחית גם חלקה טובה זו.
כן, אחדות.
אחדות אחדות!! זהו צו השעה