ב"ה מוצאי ש"ק, כ" תשרי תשפ" | 19.10.19
גדר מצוות לפני מתן תורה

בגמרא מובא משמו של רב: "קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'", ולכאורה הרי זו משנה מפורשת
הרב שנ"ז דייטש, מינסק

"עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי" (כו, ה)

מפסוק זה למדים במשנה (במסכת קידושין פב, א) אודות קיום התורה על-ידי אברהם אבינו, וז"ל המשנה: "מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמר (כו, ח) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו'".

דבר פלא הוא שאותם הדברים בדיוק מובאים בגמרא (במסכת יומא כח, ב) משמו של רב: "אמר רב קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'".

ואכן המהרש"א (חדא"ג יומא שם ד"ה "קיים") מקשה על כך, שהרי לימוד זה הינו משנה מפורשת במסכת קידושין, ומהו א"כ החידוש שמחדש רב בדבריו על פני המשנה בקידושין.

יש שתירצו שהחידוש בדברי רב הוא בכך שאברהם אבינו אף נצטווה על קיום המצוות (ולא רק שקיימן מדעת עצמו ללא ציווי). ובזה הוא החידוש לגבי דברי המשנה, שכן מלשון המשנה "עשה אברהם אבינו את כל התורה עד שלא נתנה" משמע שלא נצטווה על כך ועשה כן מדעתו, ואילו רב במסכת יומא חידש שאברהם "קיים את כל התורה", כלומר: נצטווה על כך וקיים את הציווי (ולכן משמיט רב מלשון המשנה את המילים "עד שלא ניתנה"). דבר זה נלמד מתוך דיוק המילים בפסוק – "אשר שמע אברהם בקולי" – כלומר שהוא נצטווה על כך מהקב"ה.

אולם לכאורה קשה לומר שרב מחדש שאברהם נצטווה על קיום התורה כולה, וכמו שמקשה החיד"א (פתח עינים שם) שלא מצינו מ"ד שאברהם אבינו נצטווה על מצוות נוספות מלבד מצוות מילה ושבע מצוות, ופשוט הוא שכל מה שקיים היה מדעתו ללא כל ציווי. וע"כ נראה לבאר החידוש בדברי רב לגבי המשנה באופן אחר, כדלהלן:

יש לברר בענין גדר התורה והמצוות בימי האבות לפני שנתנה התורה, אשר ניתן לבאר זאת בשני אופנים:

א) קיימת היתה המציאות – "החפצא" של התורה והמצוות, שהרי כידוע "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם" (ב"ר פ"ח, ב), אלא שעדיין לא היה הציווי ל"גברא" (שהרי עדיין לא נתנה למטה בעולם). ולפ"ז ניתן לומר כי קיום המצוות של האבות היה בגדר "אינו מצווה ועושה" (שמצינו לאחר מ"ת), היינו שאותו אדם המקיים את המצוות אינו מצווה עליהן בעצמו, אך מ"מ מציאות התורה ומצוות כשלעצמן כבר קיימת.

ב) לפני מ"ת לא היתה קיימת מציאות "החפצא" – התורה והמצוות בעולם. היינו, לא רק שלא היה ציווי על ה"גברא" לגבי קיום מצוות, אלא אף עצם מציאות התורה והמצוות עדיין לא היתה קיימת כלל (בעולם) ונתחדשה רק בעת מ"ת.

(וע"ד שיש לחקור בדין קטנים שאינם בגדר בני מצוה, שאפשר לפרשו בשני אופנים: ניתן לומר שאין התורה ומצוות שייכים אליהם כלל כי נתנו מלכתחילה לגדולים דוקא. ומאידך גיסא ניתן לומר שהתורה מצד עצמה נתנה לכל ישראל כולל הקטנים שבהם, אלא שמצד הקטנים הם אינם בני חיוב ועונש כיון שאינם בני דעה. ראה מנחת חינוך מצוה רסג בסופה).

ונראה לומר, שזוהי נקודת חידושו של רב במסכת יומא על פני מאמר המשנה במסכת קידושין.

שכן במשנה נאמר: "שעשה א"א את כל התורה", ובכוונת הדברים יש לומר, כי לפני מ"ת לא חל כלל על קיום התורה והמצוות גדר של קיום מצווה, אלא היה זה מעשה סתם, וזאת משום שעצם המושג של תורה ומצוות נתחדש רק בשעת מ"ת (כאופן הב' הנ"ל). ולכן כותבת המשנה "עשה אברהם אבינו את כל התורה כולה", אשר משמעות הדברים היא עשיה גרידא, שאיננה בעלת תוכן של "קיום מצוה".

לעומת זאת רב מחדש "שקיים א"א את כל התורה" וכוונתו לומר בזה, שאע"פ שהתורה לא נתנה עדיין ולא נצטוו על קיום המצוות, מ"מ עצם מציאות התורה ומצוות היתה קיימת כבר בעולם, וא"כ שפיר יוכל לחול על מעשה אברהם "חלות" של קיום מצווה. וע"ד נשים בקיום מ"ע שהזמן גרמא, שאף שאינן מצוות עליהן מ"מ יכולות הן לקיימן ונחשב הדבר לקיום מצווה, וקיי"ל כהדיעות (רמ"א או"ח סי"ז ס"ב) שנשים יכולות לברך על קיום מצות עשה שהזמן גרמא "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו".

מעובד ע"פ לקו"ש חל"ה פרשת תולדות ע' 125-130.

ב' בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
1
1. האם הראה ה"עיבוד" ל2 מבינים?
כהוראתו הק' המפורשת של הרבי?
ב' בכסלו תשס"ז