ב"ה מוצאי ש"ק, ג' תשרי תשע"ח | 23.09.17
השלוחים הראשונים בחב"ד

ערך השליחות מושרש בדברי ימי חב"ד. עדות לכך מצאנו בכתב העת "הכרמל", שראה אור בימי רבינו הצמח צדק • מוגש לקראת כנס השלוחים העולמי
הרב עמרם בלוי

לכבוד כנס השלוחים תשס"ז

את מדורנו בחרנו הפעם להקדיש לחסידים היקרים שמקדישים את עיתותיהם יחד עם משפחותיהם לשליחות "הפצת המעיינות חוצה" במרחבי תבל - ורבים מהם עושים את דרכם אל כינוס השלוחים העולמי.

מסתבר, כי ערך השליחות אף הוא מושרש בדברי ימיה של חב"ד. עדות לכך מצאנו בין עלי כתב העת "הכרמל", שראה אור בימי רבינו הצמח צדק.

מליובאוויטש לבאלטה

הגבול בין הממלכה התורכית וממלכת רוסיה, היה הנהר שחצה את העיר באלטה. נוצר מצב מעניין לפיו הנהר הבדיל לא רק בין הממלכות – אלא גם בין אופי, סגנון ואורח חיים. צידו ה"תורכי" של העיר ספוג היה בתרבות העותומאנית, והחלק ה"רוסי" דומה היה לכל שאר ערי רוסיה.

גם כאשר בסופו של דבר רוסיה כבשה מידי התורכים את החלק שלה בבאלטה, הוסיף הסגנון ה"מזרחי" לאפיין אזור זה של העיר. כמובן שגם היהודים ב"באלטה התורכית" הושפעו מתרבות זו והיו יהודים 'מזרחיים' לכל דבר. הילדים יצאו לעבוד בגיל מוקדם; ישיבות לא היו קיימות, ולימוד התורה היה מוזנח מאוד.

ביומנו, הכותב מספר לפי תומו על "שלוחים" מליובאוויטש, שהחליטו לפעול בחלק התורכי (אותו הוא מכנה "הישמעאלי") של העיר, לייסד בה ישיבה ולקרב את לב הצעירים לאבינו שבשמים.

*

במענה לתגובות הקוראים על הפרק הקודם של מדורנו:

א. תופעת המניינים בעיר ויטעבסק: להבנת הדברים בחרתי קטע רלוונטי מתוך הספר "וויטעבסק אמאל" [ראו צילום]. בתרגום חופשי: "בערך בשנת 1812 [תרע"ב] החלו חסידי חב"ד לבנות לעצמם בית כנסת. אבן הפינה נורתה עוד בימיו של בעל התניא, ואל החגיגה הוא שלח כנציג את בנו, המוכר כאדמו"ר האמצעי. בזה הבניין, שהושלם לאחר פטירתו של בעל התניא, התפללו כמעט כל חסידי חב"ד. מחמת המחלוקת שפרצה כמה שנים לאחר מכן בין חסידי האדמו"ר האמצעי וחסידי ר' אהרון סטרשעלער (תלמיד של בעל התניא), הקהילה התחלקה. ע"פ הצעת הפשרה שגיבש הליובאויטשער רבי כדי להשכין שלום בין הצדדים, נדרשו חסידי חב"ד לשלם לצד שכנגד עבור מקומותיהם בבית הכנסת, סך 3,600 אסיגנציות. היות והם לא הצליחו לגייס סכום כה נכבד בין המתפללים, קיבלו הלוואה משני חסידים ר' אברהם ברלסון ור' משה צ'רנומרדיק). בסכום זה הקימו חסידי סטראשעלע שתי בני כנסת: אחד במתחם בית הכנסת, שנקרא תחילה ע"ש גבריאל וילנקין, חסיד סטראשעלע, ומאוחר יותר נקרא "הקרלינר שול" [מניין קרלין]. השני נבנה על מגרש ברחוב דבורצוב. בשני בתי הכנסת התפללו חסידי סטראשעלע. מצב זה לא נמשך זמן רב. אחר פטירתו של ר' אהרון מסטראשעלע, עברו חסידיו לאדמו"ר האמצעי [=פרט זה אינו מדויק שכן כ"ק אדמוהאמ"צ הסתלק עוד לפני ר' אהרן, והחסידים עברו להסתופף בצל רבינו הצמח צדק]. היות וקבוצות החסידים התפללו באותו נוסח תפילה, ההבדל בין בתי הכנסת היה בכך שנקראו בשמותיהם הקודמים ["מניין קרלין", "מניין סטראשעלע"]. מאוחר יותר, כשמספר המתפללים גדל, נבנו בשטח בית הכנסת עוד שני מבנים בעלי שתי קומות וקראו להם "בית כנסת חב"ד הישן" ו"בית כנסת חב"ד החדש". עד כאן ציטוט הספר. [מסתבר, אם כן, שכל ה"מניינים" המוזכרים ברשימה שפרסמנו – כולם אנ"ש חסידי חב"ד הם. ויתכן שזהו ההסבר לכך שברשימות הופיעו בנפרד: "מניין לובאוויץ" ו"מניין דליובאוויטש"].

ב. לגבי "מניין ח"צ": הכוונה היא למניין "חובבי ציון", שכבר אז הפעילו בית כנסת משלהם.

ג. ר' רפאל כהן משעצדרין – אין מדובר באביו של החוזר ר' יואל, אף שגם הוא למד בצעירותו בשצעדרין. מדובר בהרה"ח ר' רפאל כהן הי"ד, רבה של שעצדרין שלימים עבר לנעוול ואח"כ לריגא. ר' רפאל הי"ד נשרף על קידוש ה' – ע"י הנאצים ימ"ש. היה זה כאשר נכנס להציל ספרי תורה מתוך היכל ביהכ"נ בריגא, שהארורים הבעירו באש. הנאצים נעלו בעדו את הדלת והוא עלה על המוקד, חי, כשספרי תורה בידו (עי' "זיכרון לבני ישראל" עמ' קז).

ד. הרה"ח ר' מנחם מענדל בן ר' שבתי דון יחייא – היה רבה של העיר קאפוסט. אביו ר' שבתי דון יחייא היה רבה של דריסה, מגדולי תלמידי הצ"צ, שכל צאצאיו היו רבנים מפורסמים, כפי שהעיר כאן א' הקוראים.

ה. למהותו של הפנקס: כותרתו היא "רשימת גבאי כולל חב"ד בחו"ל". השמות שנוספו ברשימה הם כנראה כל אלו שעזרו וסייעו לגבאי הכולל. חלקם "מאספים", חלקם "עוזרים" וכיו"ב. כמו"כ ישנם 'יחידים' ששלחו מעותיהם ישירות לכולל. מובן מאליו שהרבנים הם מראשי המסייעים בעבוה"ק.

יש לזכור שמדובר בימי רבינו הרש"ב, שחיזק את ערך מעות אה"ק, וקופות ה'כולל' היו בכל בית חב"די כפי שדרש באגרות קודשו (תתקי"ז-תתקי"ח): "לקבוע שופרות בכל הבתים ולמנות גבאים שיאספו בזמן מיוחד כמו בכל חודש וחודש מהפושקע ולמוסרה למקום אחד שהיו מונחים אצלו עד בוא המשולח". לשם כך יש צורך בנאמנים רבים; יש לשער שבמקומות מסוימים האוספים אף קבלו שכר סמלי בעד טרחתם, שכן בנעוויל ליד שמו של ר' מיכל טוב כתוב "העוסק בלא ק"פ" שפירושו בלא קבלת פרס.

ו. לגבי ההצעה לכתוב על כל אחד מהשמות קצת מתולדותיהם, הדבר ימלא סדרה ארוכה של ספרים עבי כרס! הרי כמעט מאחורי כל שם יש תולדות חיים עשירים. קחו למשל רק כמה שמות המוזכרים שם כגון ר' יהושע נמיטין מבישענקוביץ (שנכדיו כתבו כמה וכמה כתבות אודותיו בשבועון כפר חב"ד); וכן רבה של קרעמנצוק ר' יצחק יואל רפאלוביץ, ר' מ"מ חן מניעזין הי"ד – שניהם חסידים מפורסמים ושלוחים נאמנים של אדמו"ר הרש"ב, הגאון הרוגאצ'ובי, ועוד ועוד. וקצרה היריעה מהכיל.

כ"א בחשוון תשס"ז
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
10
1. מאיזו שנה המאמר?
כ"ב בחשוון תשס"ז
2. הקטע האחרון גם מעיתון הכרמל?
לא הבנתי מה הקשר
כ"ב בחשוון תשס"ז
3. מצאתי דף מעניין על משפחה יהודית מהעיר הזו
http://www.jewishgen.org/Ukraine/Podolia/BaltaCollection.htm

אולי מישהו מכיר את המשפחה או את הצאצאים שלה?

הם נראים חסידי חב"ד!
כ"ב בחשוון תשס"ז
4. שלוחים? ראשונים?!
הם לא שלוחים והם לא הראשונים. כבר אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי שלחו שלוחים למקומות שונים להפיץ את אור החסידות.
כ"ב בחשוון תשס"ז
5. למס' 3
הם לא נראים חסידי חב"ד, אלא חסידי טריסק. הצעיר מימין נראה בכלל חסיד ברסלב.
כ"ב בחשוון תשס"ז
6. רפאל את רפאל - גיסים
הר"ר רפאל נחמן הכהן (אביו של רי"כ) והר"ר רפאל הכהן משצדרין היו גיסים, לוקחי בנותיו של הר"ר יואל דוידסון.
כ"ג בחשוון תשס"ז
7. תגובה ל-4: לא מדובר על חוזרי דא"ח בבתי כנסת אלא קירוב רחוקים!
כמובן שבזמן אדמוה"ז ואדמוהאמ"צ נשלחו חסידים גדולים לבתי כנסת של אנ"ש לחזור דא"ח וכיו"ב. אבל שחסידים יוצאים למקום שבו חסר אידישקייט, מקימים ישיבה, וקוראים לנוער שאינו שייך לענייני קדושה לבוא ומלמדים אותם לפתוח ספר וכו' - האם מצאת מקור יותר קדום? אני נדהמתי שראיתי שכבר בשנת תרי"ב הליובאוויטשערס עסקו בשליחות כזו!

יישר כח גדול לרב בלוי על החומר המרתק
כ"ג בחשוון תשס"ז
8. לתועלת הקוראים - מידע על עיתון "הכרמל"
בהאתר הבא (יש להעתיק לשורת הכתובת באינטערנט):

http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0073.asp?bit=1&tat=7

אולי יואיל בעל המדור לפרסם פה באיזו מדור בהעיתון פירסמו הידיעה הנ"ל אם כחדשות או אולי כסיפור בדיה עלילה דימיונית וכו' שהמשכילים היו מאוד מפורסמים בהם

ות"ח
כ"ג בחשוון תשס"ז
9. מכירת "זכות" בבית הכנסת בוויטבסק
מרתקת העובדה שחסידי חב"ד נאלצו לשלם לעמיתיהם "הקרלינים" באמצעות אסיגנציות. בדרך כלל, מדובר על שטרי מכר של קרקעות (אלא שלא ברור מה הכוונה בכמות 3600 - האם אסיגנציות בשווי 3600 מטבעות? איזה מטבע? או שמא צרור של 3600 אסיגנציות?)

מה שברור הוא שבכדי לזכות בבעלות מוחלטת על בית הכנסת, נאלצה הקהילה החב"דית לרכוש את הבעלות הנדל"נית מעמיתיהם.
כ"ג בחשוון תשס"ז
10. משפחת וילנקין - חסידי סטראשעלע?
האם הוילנקין שמוזכר כאן הוא אבי משפחת וילנקין החב"דית?
כ"ד בחשוון תשס"ז