ב"ה יום שני, י"ד כסלו תשפ"א | 30.11.20
לקצץ בנטיעות...

"שמעתי שנמצא פטנט 'שתיל דו שנתי' המקצר את שנות הערלה. השאלה מה דינו". הרב יוסי שטיינברגר בטורו הקבוע על כשרות (חצי שיעור)
הרב יוסי שטיינברגר

שאלה: בתקופה זו של עונת פירות הקיץ, עם חששות הערלה הקיימים. שמעתי שנמצא פטנט הנקרא 'שתיל דו שנתי' המקצר את שנות הערלה. האם כבוד הרב יוכל להרחיב בעניין.

תשובה: ישנם 2 שיטות נטיעה: שיטה אחת היא הכנה במשתלה 'שתיל' של העץ המבוקש, ולאחר שהשתיל גודל משך זמן מסוים ומשריש,  מועבר לפרדס כשהשורש חשוף. כלומר ללא אדמה. במקרה כזה, מרגע נטיעת השתיל באדמת הפרדס, יש למנות ג' שנות ערלה.

השיטה השנייה היא. שהגידול במשתלה נעשה בתוך עציץ מפלסטיק גמיש. כאשר השתיל מוכן, מועבר לשטח, ובסמוך למיקום השתיל, מסירים את תחתית הפלסטיק, ועם גוש האדמה העוטף את השורש נוטעים את השתיל, במקרה זה ישנה אפשרות שניתן יהיה למנות את שנות הערלה מרגע נטיעת השתיל במשתלה.

את השתיל נוטעים במשתלה, לפני ט"ו באב. ההשרשה לוקחת לשתיל כשבועיים, כלומר עד ר"ח אלול. עוד 30 יום, השתיל גדל בשנתו הראשונה, ובר"ה מתחילה כבר שנה שנייה. כך שאם השתיל שהה במשתלה עוד כשנה - כלומר עד ר"ה הבא- נותר לבעל הפרדס למנות רק שנה אחת עד שיותרו הפירות (במקום 3 שנים). 

דבר זה גורם, שלחקלאי המגדל אין פיתוי גדול להחדיר לשוק פירות ערלה, כי אינה דומה המתנה של 3 שנים להמתנה של שנה. מה גם שבדרך כלל העץ אינו נותן פירות כראוי בשנה הראשונה בפרדס.

אולם, כדי שהנטיעה בפרדס לא תחשב כנטיעה חדשה המצריכה למנות 3 שנות ערלה מחדש, ישנם כמה תנאים, כשהעיקרון המנחה שבהם הוא. שההעברה מהמשתלה לפרדס תחשב כהעברה מאדמה לאדמה, מה שימשיך את רציפות ספירת השנים, ולא כהעברה מעציץ לאדמה, מה שיצריך ספירה מחדש של שנות הערלה.

א) יש לוודא כי במשתלה, השתיל היה מונח ממש על האדמה ולא על בטון. ולא על יריעות פלסטיק המפרידות בינו לבין הקרקע.
ב) יש לחרור חור בתחתית העציץ בגודל של כ5 ס"מ, כדי שיהא נחשב מחובר לקרקע ולא כעציץ.
ג) יש להקפיד כי במשתלה השתיל לא הונח ע"ג שולחן וכדו'  אלא ראה את פני הקרקע באופן רציף.
ד) יש להקפיד שהעץ יעבור עם גוש אדמה שיכול לחיות בגוש זה לפחות למשך שבועיים, ובודאי לא חשוף שורש.
ה) יש לוודא שמרגע עקירת השתיל מהמשתלה לא יעברו 24 שעות.
ו) בשעת הנטיעות תהיה נוכחות של משגיח צמוד, אשר יוודא כי הגוש לא התפרק (דבר הקורה לעיתים) בשעת הוצאתו מהעציץ בדרכו לאדמה. אשר על כן לפני הנטיעה, מסירים רק את תחתית העציץ, ואילו העציץ כולו ממשיך לעטוף את הגוש.רק אז מניחים את השתיל יחד עם העציץ בתוך האדמה, ורק לאחר כיסוי הגומא מושכים מתוכה את העציץ כולו.

הבעיה הגדולה היא. ההעברה של השתיל על גבי משאית. דבר הנחשב אולי לניתוק מהקרקע. הן בגלל הנחת השתיל ע"ג משאית והן עקב העברתו ע"ג כבישי אספלט.

בזה ישנה מחלוקת גדולה בין פוסקי זמננו: יש הטוענים כי העברה וניתוק אלו הינם רק לצורך נטיעה, ואין זה נקרא ניתוק. ואילו פוסקים אחרים טוענים, שגם העברה זו ע"ג משאית, ע"ג כבישי אספלט, נחשב ניתוק ויש למנות שנות ערלה מחדש.

ולכן גם הרב אפרתי שליט"א השולט על כשרות רוב שוק הפירות והירקות בישראל, וממציא השיטה, החליט שזה כשר אך לא למהדרין.

באתרוגי כפר חב"ד. הנוהל הוא כדלהלן: המשתלה נמצאת בסמוך לפרדס. השתיל נטוע בתוך עציץ של 50 ליטר אדמה. העברת השתיל הינה ע"ג מזלג, ללא משטח כלשהו המפריד בין העציץ לבין הקרקע ('רואה פני הקרקע'). העברה מתבצעת רק ע"ג אדמה, ולא ע"ג כביש אספלט או אפילו כורכר. ההעברה בגובה של לא יותר מ80 ס"מ מפני הקרקע. כמו"כ מוודאים שמקום העברה נקי מכל לכלוך שאינו קרקע כגון ניילונים וכדו'.

לסיכום: ייתכן שיש בשוק כיום בעיקר ענבים דו שנתיים בכשרות רגילה, עקב המחלוקת הנ"ל. והרוצה להקפיד לכל השיטות. ירכוש פירות במקומות עם השגחה מהודרת.

כ"א בתמוז תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
21
1. בקיאות מדהימה. בכל חלקי הכשרות
הייחודיות במאמריו של הרב היא. לקחת נושא ולהקיפו הן מבחינה הלכתית והן מבחינה פרקטית
כ"א בתמוז תשס"ו
2. לוריא או גרליק
על אחזה אתרוגים מדובר לוריא או גרליק?
כ"א בתמוז תשס"ו
3. כמה תיקונים לכותב הנכבד
תודות על המאמר המאלף ושכתוב בשפה ברורה, רק כדרכה של תורה אוסיף כמה תיקונים
א. אפרתי לא שולט על שוק הירקות בארץ, למרות מאמציו הרבים
ב.הוא טוען שהוא מוכר את זה רק לכשרות רגילה, תעיין בחוברת לא תגורו ויתברר לך שבחנויות שבכשרותו מאשרים את זה למהדרין בקריצת עין
ג.תבדוק את מה שכתבתי כאן אם הבד"צ עד"ח והרב לנדאוי ויאשרו לך
ד.בעיית הבעייות היא חוסר היכולת הטכנית לשלוט על שתילת אלפי שתילים
כ"א בתמוז תשס"ו
4. רווח
יש עוד רב המתעסק ב'נטיעות/ זה הרב שניאור זלמן רווח. מה זה השם הזה ? הוא חבדניק ? מישהו יודע עוד פרטים אודותיו?
כ"ב בתמוז תשס"ו
5. חנות הירקות בכפר?
האם חנות הירקות בכפר, סומכים על 'דו שנתי'?
כ"ב בתמוז תשס"ו
6. הסבר נוסף בהמשך לתגובה 3
הוספה לסעיף ד. הבעיה היא שליטה של המשגיחי כשרות על כל צוות נוטעים צריך משגיח כשרות שיוודא שהאדמה של השתיל לא יתפורר, כשנוטעים פרדס או מטע או כרם חדש מדובר בעשרות דונמים כך שקשה עובדתית ומעשית לשלוט על כל הנטיעות. קורה בזמן הנטיעות השתילים שאחוז גבוה של האדמה של השתילים מתפוררים ואז יש למנות מזמן הנטיעה בפועל ולא מזמן השתילה במשתלה.
לגבי ענבים ישנם בעיות נוספות של עצי מילואים שמאוד קשה לזהות את מקור הענבים בתוך סבך הירוק של הכרם אתמקורם מעצי הערלה החדשים. כמו כן נושא ה"הברחות" כתוצאה מגיזום לא נכון כשלא גוזמים את העצי הגפן עד לגזע המרכזי נוצר שיוצאים כאילו יחורים חדשים שיש למנות אותם כשתיל חדש. וכן ההרכבות חדשות על גזעים נמוכים שיש למנות את שנות הערלה מחדש. כך שהבעיה היא בהרבה זנים של ענבי מאכל וענבי יין מהיינות שמייצרים באה"ק ללא השגחה צמודה של צוות משגיחי כשרות יראי שמים ובקיאים ומנוסים בזמן השתילה והבציר.ובהמשך הפעילות בייקב. למקפידים חייב שההשגחה תהא ברמה גבוהה כמו של הרב לנדא ב"ב או עדה החרדית ירושלים.
כ"ב בתמוז תשס"ו
7. עוד על ההובלה
שו"ב,

לדעת רוב הפוסקים ההובלה אינה בעייתית וניתוק זמני אינו מפסיק, והמשנה ערלה פ"א מ"ג תוכיח, כי מי יימר שבמקרה המשנה האילן עבר באופן שאין ניתוק. וכן פסקו גדולי הפוסקים: הגרצ"פ פראנק כרם ציון הר צבי עמ' מא; חזו"א ערלה ב, יג, דיני ערלה סעי' לב; הגרש"ז איערבאך מנחת שלמה עמ' תד-תה; הגרש" ישראלי ברקאי א עמ' 90; וראה עוד במאמרו של הרב עזריאל אריאל: ערלה במשתלות בס' התורה והארץ א עמ' 238-240

בכל טוב ובברכת התורה והארץ,

יואל פרידמן
מכון התורה והארץ
כ"ב בתמוז תשס"ו
8. מאמר מאלף
כ"ב בתמוז תשס"ו
9. ומה בנוגע לחו"ל?
כ"ב בתמוז תשס"ו
10. לפי הידוע רוב רבני חב"ד לא סומכים על הדו שנתי
לפי הידוע רוב רבני חב"ד לא סומכים על ההיתר של הרבנות בענין הערלה ומעדיפים להקפיד ללא היתרים ופטנטים של "הדו שנתי" "אחוזים בערלה" אלא אוכלים (ושותים משקאות ויינות)פירות שנקיים מערלה ב- 100% ללא פשרות והיתרים. מקפידים שההשגחה תהא ברמה גבוהה כמו של הרב לנדא ב"ב או עדה החרדית ירושלים. כך גם נוהגים בירקות בכפר.
כ"ב בתמוז תשס"ו
11. המחמיר תבוא עליו ברכה.
הרב אפרתי שליט"א המציא את השיטה, כדי לא להכשיל את כלל היהודים והחליט שזה כשר אך לא למהדרין. בפועל יש קושי לשלוט בכשרות הערלה בכל הפירות בארה"ק,
תפקידו של רב הנותן הכשר, כשמו כן הוא - לוקח על עצמו את אחריות הכשרות של המוצרים שנותן עליהם הכשר.

אם הרב אינו רוצה לתת הכשר ויחד עם זאת מבין שציבור אנ"ש מתייחס בכובד ראש לאיסור ברור שיוציא, הוא אינו חייב לאסור בבירור את המוצר, מספיק שהוא גורם להסב את תשומת ליבו של הציבור בנושא ו"יירא הקהל וישפוט".

מי שרוצה, להסתמך על הרבנים שמקילים בנושא הערלה.ישנם פוסקים מקלים, לכן אולי עדיף שהרבנים החבדיים לא יוציאו שום פסק בענין הערלה, אך ינהגו בהחמרה, בהתאם למקומם, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
כ"ב בתמוז תשס"ו
12. הערה ל - 6
לגבי בעית המילואים, וכן גיזום נמוך וכו' - בעיה זו לא שייכת דוקא לנטיעות דו שנתיות אלא בכל נטיעה שנוטעים אותה לפני ט"ו אב, והיא לא נקלטת, שהחקלאי משלים בשטח את השתלים שלא נקלטו וזה נעשה לאחר התאריך הקובע לשנת הערלה, ככה שיתכן שבחלקה מסויימת בשנתה הרביעית ישנה כמות מסויימת של שתילים שהם ערלה.
ישנם ועדות כשרות שגם מסיבה זו לא נותנות הכשר על חלקות בני ארבע שנים.
לגבי הגוש שמתפורר - אני יכול להעיד מנסיון אישי בשתילי הגפן שהפורמולה של האדמה שבה שותלים את השתיל עשוי באופן כזה שהוא מוצק, ולא ראיתי שום גוש שהתפורר. (ומה גם שאם הגוש מתפורר מירב הסיכויים שהשתיל לא יקלט באדמה). ובנוסף לכך כיום לא מכינים את השתיל של הגפן בשקיות נילון, אלא בגביעים קטנים, (כמו של אשל) עם חור גדול בתחתית, שבלחיצה קטנה מלמטה השתיל יוצא מהגביע במילואו בגוש אחד חזק.
כ"ב בתמוז תשס"ו
13. סו"ס דיון הלכתי בין הגולשים
כ"ב בתמוז תשס"ו
14. מישהו יודע מיהם המשגיחים של הרב אפרתי, האם הם אגרונומים וכדומה
כ"ב בתמוז תשס"ו
15. רבני חב"ד
מעניין לפתוח דייון , האם עלינו לסמוך בעניים עצומות על הכשר של רב חבד"י או ש...
כ"ב בתמוז תשס"ו
16. לתגובות - 3 , - 6 ,- 11,-12 .
לא צריך להתבלבל ולבלבל.
ברור שיש בעיה בענין הערלה בפירות שגדלים בארה"ק ת"ו.
בחלק מהבעיות "גידול דו שנתי" "שתיל בגוש" "גיזום נמוך" "הרכבות" "מילואים" "הברחות" "יחורים" והפוסקים לפי "האחוזים" ותן לחכם ויחכם.
מה שברור שטוב ונכון עושים המקפידים שההשגחה תהא ברמה גבוהה כמו של הרב לנדא ב"ב או עדה החרדית ירושלים.כנ"ל. והמחמיר ובעל נפש תבוא עליו ברכה.
כ"ג בתמוז תשס"ו
17. 16 אוליי תרחיב
כ"ג בתמוז תשס"ו
18. אם רוצים

כבוד ר' יוסי שליט"א, אם רוצים ללקט כל החומרות. ולסיים המחמיר תע"ב, אין מה לדון הלכתית, פשוט אפשר לכתוב יש בעיות, ולכן ולקנות הכל מחנויות הרב לנדא. ושלום על ישראל.

אבל כדי שיכנס בגדר חצי שיעור, הייתי מצפה ממאמר זה שיבא גם דעות החזו"א והגרש"ז אוירבאך, שהם הדעות היותר מבוססות בנושא. שנאמרו על ידי גדולי הלכה, ולא ברמת מפקרי כשרות אלו או אחרים. וד"ל.

ואם כל מטרתומאמר זה בא לספר לנו מה עושים בכפר חב"ד, אפשר היה לסווג אותו במדור אקטואליה, או קרוב לזה.

ואגב, אם מודאים שמקום ההעברה נקי מכל לכלוך, כדאי לודא גם באמצעות גלאי מתכות שאין לכלוך 3 טפחים מתחת לקרקע. כעובי המחרישה. וד"ל. ואכמ"ל.


כ"ג בתמוז תשס"ו
19. תגובה ל18
אדרבה אם יש לך מה לכתוב כתוב
וחוצמיזה, את גולשי אתר זה מאד מעניין מה עושים בכפ"ח,
ואם לא מעניין אותך מה עושים בכפ"ח תוכל להכנס לאתרים אחרים
כ"ג בתמוז תשס"ו
20. עיר על תילה
בעיתון 'עיר על תילה' של הרב לנדא לחודש תמוז. שחולק השבוע בבתיהכ"נ. יש מאמר נרחב על בעיות הערלה ומערכת הפיקוח עליה. יש שם גם התיחסות לעניין ה'דו שנתי' הנידון כאן.
מסקנתם שם היא. שהפטנט הביא להרס הכשרות... עיי"ש
כ"ז בתמוז תשס"ו
21. 'עיר על תילה' האם אפשר לפרסם את המאמר או קישור
נשמח עם יפרסמו כאן את המאמר או קישור.
א' במנחם-אב תשס"ו