ב"ה יום ראשון, ט"ו אלול תשע"ט | 15.09.19
גלגולו של חמץ ושלוש קושיות

סיפור שהרבי לא סיפר, על חמץ שהתגלגל מחבית לבאר ומחצר לחצר. מוגש לרגל פסח שני. הרב יהושע מונדשיין בפרק חמשה-עשר של "סיפורים וגלגוליהם"
הרב יהושע מונדשיין

לפני כחודש התפרסמו באחד האתרים הסיפור הבא ודברי הפתיחה שבהקדמתו:

לכבוד יום י"ג ניסן, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שחל היום בערב, אנו מביאים סיפור מופתי שסיפר הרבי באחת ההתוועדויות ● מתוך הספר "רבותינו נשיאינו" חלק חמישי, בעריכת החוקר החסידי ר' יוסף יצחק קמינצקי, שיראה אור בקרוב

חמץ בפסח

אחד מתושבי ליובאוויטש, חסיד של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מהדר מאד בקיום המצוות, היה בפסח מקפיד, ונזהר מאד מכל חשש, ואפילו חשש רחוק ביותר של חמץ. הוא הקפיד להכין בעצמו את כל מה שיאכל בפסח ולא לסמוך על אף אחד. בעצמו אפה את המצות, בעצמו בישל את התבשילים, ואפילו במים שהיו בביתו לא השתמש, אלא שתה רק מימי הבאר שעמדה בחצרו, שהייתה מיועדת לפסח. וכמובן שהוא לא הכניס לפיו דבר מאכל שמישהו אחר בישל.

עד כדי כך הגיעו הדברים, שהוא נמנע מלבוא אל אדמו"ר הצמח צדק בכל ימי הפסח, מחשש שמא יכבדוהו במאכל או במשתה ולא יוכל לסרב בפני הרבי. שהרי זה ייראה כאילו הוא מטיל ספק בכשרות בבית הרבי.

רק ביום אחרון של פסח (שהוא יום-טוב שני של גלויות), כאשר מקילים בכמה עניינים (בחוץ לארץ), כגון אכילת שרויה, הרשה לעצמו לבוא ולהסתופף בצלו של הרבי. כאשר הבחין בו אדמו"ר הצמח צדק הוא פנה אליו ואמר: "דע לך כי נכשלת בשוגג בחמץ בפסח! לך מהר ובדוק את הבאר שבחצר ביתך".

רץ החסיד לביתו, בדק את באר המים שבחצרו, והנה שוד ושבר, כיכר חמץ צפה על פני המים – חמץ גמור!

כשהוא מבוהל ומבועת מיהר החסיד להגיע לחצרו של הרבי ובקש מהגבאי שיכניסו בדחיפות לרבי. כשנכנס לצמח צדק הוא שאל אותו שלוש שאלות: השאלה הראשונה הייתה, למה מגיע לו עונש כבד כל-כך מלמעלה, בשעה שהוא עשה את כל מה שביכולתו להישמר מחשש חמץ, ולבסוף נכשל בחמץ ממש?! שאלתו השנייה הייתה, מכיוון שהרבי רואה הכל, והוא ראה שיש חמץ ממש בבאר שבביתו, אם כן מדוע לא הזהיר אותו הרבי מאכילת חמץ?! והדבר השלישי, הוא ביקש מהרבי "תיקון" על העוון החמור שנכשל בו.

ענה לו אדמו"ר הצמח צדק:

על שאלתך הראשונה, למה מגיע לך להיכשל בעוון כה חמור – אין זה עונש שמגיע לך, אלא זו תוצאה ישירה מהתנהגותך. אמנם על האדם לעשות כל מה שביכולתו שלא ייכשל חלילה באיסור, אבל כל מה שיעשה האדם אינו מספיק, הוא תמיד צריך לעזר ולסיוע מלמעלה, מכיוון שאתה עשית כל כך הרבה בעניין זה, וסמכת רק על עצמך, ולא סמכת גם על הקב"ה, לכן קרה לך מה שקרה.

לשאלתך השנייה, מדוע לא אמרתי לך דבר וחצי דבר, על החמץ שהיה בבאר, התשובה היא, כי פשוט לא ראיתי אותך מול עיניי, אתה הרי חששת לאכול בביתי ולא הגעת לכאן בכל ימי הפסח. ולבסוף נתן לו הרבי "תיקון תשובה" על כל מה שקרה.

את הסיפור הזה סיפר הרבי נשיא דורנו, באחת ההתוועדויות. והרבי הוסיף ואמר:

למרות שלפני אדמו"ר הצמח צדק הכל גלוי וידוע, והוא ראה את האיש גם כשלא עמד מול עיניו, כי הרי הרבי צופה ומביט למרחוק, ורואה את כל מה שקורה גם במקומות מרוחקים, בכל זאת יש הבדל בין מי שנמצא קרוב בגשמיות לרבי, לבין מי שרחוק בגשמיות מהרבי. כאשר אדם נמצא רחוק בגשמיות מהרבי קשה לרבי להעיר לו כשהוא עושה דבר-מה שאינו ראוי. ואילו כשנמצאים קרוב לרבי, קל יותר להעיר למי שמתנהג שלא כראוי.

*      *      *

עד כאן הסיפור כפי שנתפרסם באותו אתר.

על אף המפורש לעיל ש"את הסיפור הזה סיפר הרבי נשיא דורנו, באחת ההתוועדויות", אך מכיון שעד כה לא נמצאה אותה שיחה עלומה, וגם לא מצינו מי שיזכור שהרבי אכן סיפר זאת אי-פעם (וכפי שכבר תמהו על כך המגיבים באתר הנ"ל ובאתר נוסף), מותר לנו לפקפק באמיתותה של שמועה חדשה זו.

לעומת זאת הצביע אחד הגולשים על מקורות אחרים שבעקבותיהם הגענו לשרשי הסיפור הנעוצים בבית טשרנוביל, והצדיק בעל המעשה הוא המגיד ר' מרדכי מטשרנוביל ולא אדמו"ר ה'צמח צדק'!

*      *      *

בחצר סקווירא – לבית טשרנוביל – מקובל הסיפור מפיו של כ"ק האדמו"ר ר' יעקב יוסף (תרנ"ט-תשכ"ח), שהיה מספרו בכל שנה ושנה בעת נסיעתו לשאיבת מים שלנו. וידועה דרכו שלא אמר דבר שלא שמע מרבותיו.

להלן נוסח הסיפור כפי שסופר על-ידי בנו כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א ביום ההילולא של המגיד מטשרנוביל זצ"ל (כ' באייר) תשס"ג, ונתפרסם בקובץ 'בחצר הקודש' (פ' שופטים) שלאותה שנה. כאן הובאו דבריו בתרגום ללה"ק:

ידוע הוא הסיפור שיהודי אחד בא פעם אל המגיד מטשרנוביל זי"ע באחרון-של-פסח, וראה שהנוכחים אוכלים איש עם רעהו ממאכלים משותפים ("מ'מישט זיך"), כמנהג ישראל שבאחרון-של-פסח אוכלים בשיתוף. אלא שאותו אדם מיאן לאכול בצורה זו...

קרא המגיד מטשרנוביל לעומתו: "מדוע בביתך אינך משגיח? במים שהכנת לך מונחת חתיכת חמץ"!

נחפז היהודי לצאת ורץ לביתו במורא גדול. שם ראה שאמנם במים מוטלת חתיכת חמץ ר"ל.

בחזירתו שאל, ששלושה דברים מוקשים בעיניו:

א] אם המגיד מטשרנוביל ידע מכך, מדוע המתין עד אחרון-של-פסח ולא עורר אותו מיד עוד קודם הפסח?

ב] הוא מרגיש בעצמו שכבר נזהר בכל הזהירויות שאפשר לו לעשות, ואיך יתכן איפוא שיארע לו כדבר הזה?

ג] מה הוא הפגם שבמעשיו, שבעטיו מגיע לו עונש אשר כזה, שימצא בביתו חמץ בפסח ח"ו.

השיב לו המגיד מטשרנוביל: "כולן נסקרין בסקירה אחת" נאמר רק אצל הקב"ה, אבל אצלנו, אם חודרים ומביטים – רואים. כשראיתי שאתה ממאן לאכול במשותף אפילו באחרון-של-פסח, חפצתי להביט מה קורה אצלך בביתך... הסתכלתי וראיתי שיש שם חתיכת חמץ.

על השאלה השניה – כיצד קרה הדבר על אף שנזהר בכל הזהירויות – השיב לו: המשרת, הגוי, מפני שראה שאתה כל-כך לא רוצה, נקט בדרך של "דווקא" והכניס לשם חמץ!

ועל השלישית – מדוע מגיע לו עונש שכזה: מפני שאכן נזהרת בכל הזהירויות, אבל הרגשת שכבר עשית "הכל" ושום דבר כבר לא יכול לקרות... אבל באמת היה עליך לדעת, שאחר כל מעשיך וענייניך צריכים ל"סייעתא דשמיא"! זה מה שהיה חסר אצלך... והוא אשר הראוך, שאחרי שעושים את כל מה שעושים, עדיין זקוקים לייחל לסייעתא דשמיא שלא יבוא שום מכשול.

*      *      *

על המגיד מטשרנוביל אמורים הדברים – בנוסח שונה במקצת – גם בס' קדושת ציון של כ"ק האדמו"ר ר' בן ציון הלברשטאם מבאבוב הי"ד, פ' פנחס (הספר נדפס בשנת תשכ"ז, מכתבי תלמידיו ששמעו מפיו):

שמעתי ענין נורא שהיה אצל הרה"ק הר"מ מטשערנאבל זי"ע. כי היה רב בעירו אשר היה תלמיד חכם גדול וירא שמים, אך לא היה מכת החסידים, ולא היה בא אל הרבי ר"מ. פ"א באחרון של פסח, נמלך אותו רב בדעתו והלך אל שלחנו הטהור.

תיכף בדרכו על מפתן ביתו, אמר לו הרבי ר"מ שצריך לקבל על עצמו תשובה, כי נכשל באיסור חמץ בפסח.

הרב הזה נתחלחל מאוד, ותיכף הלך לביתו ויחפש בכל אשר בביתו ולא מצא שום דבר. ושאל לבני ביתו על כל הדברים שהיו משתמשים בהם בימי החג, ולא היה עליהם שום חשש. ופשפש ולא מצא, עד שבא אל חבית המים, כי היה מנהגם להכין חבית גדולה של מים שיהיה על כל ימי החג מפני הזהירות. וכשהיה מסתכל בחבית וראה מה שבתוכה נבהל על המראה, כי מצא בשוליו חתיכת לחם חמץ גמור. והוא היה משתמש בכל ימי החג במים האלו לבישול ולכל הצורך, ונכשל הוא וכל בני ביתו באיסור חמץ בכל ימי הפסח.

וחזר לבית הרבי ובקש מאתו שיסדר לו תשובה. והוסיף ואמר, הנה יש לי תלונה עליכם, מאחר שמעיני כ"ת אין נסתר דבר ולא היה נעלם ממנו מה שנעשה בביתי, למה זה חכיתם עד בואי אצלכם ולא שלח לי מר בערב פסח להזהירני על זה קודם שנבא לידי מכשול. למה לא החיש להציל את נפשותינו מן האיסור החמור הזה.

ענה לו הרה"ק, אל תחשדו אותי בזה, כי באמת לא ידעתי מזה עד היום, מאחר שלא היה לו שום קשר עמי. אך היום הזה, כאשר בא לביתי ונתקשר עמנו, אז נתגלו לי כל מטמונותיו וראיתי צרת נפשו ותיכף הזהרתיו על זה.

*      *      *

עד כאן בס' קדושת ציון. וממנו נעתק (בשינויי לשון קלים) לספרו של ר' ישראל קלפהולץ אדמו"רי טשרנוביל (תשל"א).

*      *      *

אנו, לדרכנו, נמצאנו למדים, שגם בשעה שמספר הסיפור מציין מקור נאמן לדבריו – הוא כ"ק אדמו"ר זי"ע בשיחתו "באחת ההתוועדויות" כבמקרה שלנו – עדיין יש לבדוק אחרי מספר הסיפור, האם אכן אמר הרבי את הדברים המיוחסים לו, או שמא מקור בדוי או הזוי הוא זה ולא היו דברים מעולם.

להקדמה והבהרה לחצו כאן, לכניסה לפרק א' לחצו כאן, לכניסה לפרק ב' לחצו כאן, לכניסה לפרק ג' לחצו כאן, לכניסה לפרק ד' לחצו כאן, לכניסה לפרק ה' לחצו כאן, לכניסה לפרק ו' לחצו כאן, לכניסה פרק ז' לחצו כאן, לכניסה לפרק ח' לחצו כאן, לכניסה לפרק ט' לחצו כאן, לכניסה לפרק י' לחצו כאן, לכניסה לפרק י"א לחצו כאן, לכניסה לפרק י"ב לחצו כאן, לכניסה לפרק י"ג לחצו כאן, לכניסה לפרק י"ד לחצו כאן

י"א באייר תשס"ו
 
 
הגב לכתבה

תגובות
65
1. מחכים...
מחכים למתקפה של קמינצקי...
י"ג באייר תשס"ו
2. זה הופיע
זה הופיע באתר קטן ונחמד המנוהל בידי חסידי חבד...
י"ג באייר תשס"ו
3. Zevin
שם גם מובא הסיפור באו"א
י"ג באייר תשס"ו
4. למרות הלעג - זאת שיחה של הרבי!
הכותב הנ"ל ממשיך להכחיש את החי וכו'. אבל מה לעשות והרבי סיפר את הסיפור בחודש תשרי תשכ"ב.

שמעתי את השיחה כמו"כ פעמים מהמשפיע ר' שלום בער ליפסקר מנ.י.

לפני מספר דקות התקשרתי שוב לר' בערל ליפסקר, והוא אכן חזר בפני את הסיפור הנ"ל שלפי דבריו הרבי סיפר אותו בהתוועדות ש"פ האזינו, י"ג תשרי תשכ"ב.

למי שמעוניין לבדוק את אמיתות הסיפור הנה לפניכם מס' הטל. של ר' בערל ליפסקר בנ.י.
718-7718875

אגב, השיחה הזאת התפרסמה באחד הקונטרסים שחולקו בבתיהכנ"ס בשנה האחרונה, ומשם העתקתי אותה ככתבה וכלשונה.

אז למרות טשרנוביל, ולמרות באבוב, הסיפור היה עם הצמח צדק!

תגובה רחבה יותר תבוא בעתה ובזמנה.
י"ג באייר תשס"ו
5. חיפשתי ולא מצאתי
ניתן להיכנס לאתר של ועד הנחות בלה"ק www.lahak.org שם מפורסמים כל הקונטרסים שהוציאו - וביניהם שיחת י"ג תשרי התשכ"ב עליה מדבר הרב קמינצקי.

אני עיינתי בשיחה והסיפור לא נמצא בה! (יש שם סיפור אחר בקשר לאדמו"ר מהר"ש והצ"צ).

במקרה זה לא נותר אלאל לומר "ניתי ספר וניחזי" - אם השיחה התפרסמה נשמח לראות אותה!
י"ג באייר תשס"ו
6. מתי שמע זאת הרחשד"ל?
כאן זה לא מופיע

WWW.sichoskodesh.com/pdf/5722.pdf

כשהתפרסם לראשונה שאלו כמה מהתמימים את ר' יואל שי' שאמר שמעולם לא שמע את הסיפור מהרבי.

אשר למקור שהתגלה עתה, הרי הנ"ל זוכה וממשיך לשמוע שיחות עד היום בהקיץ מדי שבת בשבתו, כידוע לי"ח.
י"ג באייר תשס"ו
7. באתר לה"ק מופיע רק ראשי פרקים
באתר לה"ק מופיעים רק 3 עמודים של ראשי פרקים משיחה מוגהת.
י"ג באייר תשס"ו
8. גם אני קראתי
קראתי את השיחה לפני מספר חודשים.
י"ג באייר תשס"ו
9. לא זכיתי להבין
מה הענין בפרוייקט מגמתי להכחשת סיפורים?

מאותה סיבה, שנתבארה בטוב טעם בהקדמת העורך למאמריו - למען לא יתגלה לדור הצעיר כי חונך על שקרים וזיופים של אמונות תפילות - מטעם זה גופא, פשוט שהכרזות גורפות כ"אל תאמינו למה שמספרים לכם" וכו', תביא לתוצאות דומות.

בכל הציטוטים שבהקדמה - לא מצינו קריאה או הוראה לצאת בקמפיין שיטתי להכחשת סיפורים חסרי מקורות, וכיו"ב.
י"ג באייר תשס"ו
10. מצחיק - למגיב 9
דבריך מזכירים את מאמרו הידוע של ז"ה בבית משיח: הרבי מעולם לא הכריז שג' תמוז הוא יום ההילולא שלו...
י"ג באייר תשס"ו
11. שיחה לתושבי קראון הייטס
את הסיפור סיפר הרבי במשך לשיחה חריפה לאנשי קראון הייטס, והרבי סיים בסיפור הנ"ל שמכיון שהם נמצאים בקירוב מקום לכן "הם זוכים לדברי מוסר".

דבר ברור ובלי כל ספק שאת הסיפור סיפר כ"ק אדמו"ר בהתוועדות.
י"ג באייר תשס"ו
12. צריך לשאול את ח"ש ברוק
אולי יגיב כאן חיים שאול ברוק (לה"ק) ויספר האם יש עוד איזו הנחה? האם שמע פעם על השיחה הזו? מדוע לא הכניס אותה לתו"מ (אם השיחה אכן נכונה?)

י"ג באייר תשס"ו
13. לשלמה - 11
מתי היתה (או לא היתה) השיחה הנ"ל לתושבי קראון הייטס?
י"ג באייר תשס"ו
14. הרב ש"ב ליפסקער בקי נפלא בשיחות
למרות שאיני מסכים לדעותיו של רש"ב ליפסקער, אבל דבר ברור הוא שהוא בקי נפלא בשיחותיו של הרבי.
י"ג באייר תשס"ו
15. תגובת הרב חיים שאול ברוק שי'
מערכת שטורעם פנתה למנהל ועד הנחות בלה"ק הרב חיים שאול ברוק שי' לבירור הנושא, ולהלן תוכן תשובתו:

נתבקשתי לפני כחודש ע"י הרב יהושע מונדשיין שי' לשאול על זה אצל הרב יואל כהן שי' שענה לי בפירוש שהרבי מעולם לא סיפר זאת!

הוא עצמו - הרי"כ - שמע סיפור זה מא' שסיפר זאת בשם אדמו"ר מוהריי"צ, אבל המספר עצמו אמר שלא שמע זאת מאדמו"ר מוהריי"צ אלא כששמע זאת אמרו שאדמו"ר מוהריי"צ סיפר זאת.

שאלתי את הרא"ל ראסקין וגם הוא לא זכר הסיפור, ולא מצא אותו בשום מקום בשיחות אדמו"ר מוהריי"צ הנמצאים תח"י.

שאלתי גם את הרמא"ז זעליגסאן שיש תח"י מפתח מהשיחות דה'שי"ת-תשמ"ב וגם הוא לא מצא, ואמר לי ששמע פעם הסיפור ממישהו (לא מהרבי) אבל לא על הצ"צ, ועכ"פ במפתח שלו לא מצא.

שאלתי גם את ר' זאב יחזקאל הכהן כ"ץ שהי' רושם הרבה מההתוועדויות - ויש תח"י רשימה קצרה מהתוועדות זו שרשם בשעתו, ואין זכר לדבר זה ברשימתו, וגם אמר לי פא"פ שאינו זוכר סיפור כזה.

אח"כ דיברתי עם ר' שלמה זרחי והוא זכר הסיפור היטב אבל אמר מיד ששמע זאת כמ"פ מפי חסידים, אבל אף פעם לא מהרבי.

תח"י אין כזאת הנחה, ולא נמצא בספר החדש דשיחות תשכ"ב שיו"ל.

י"ד באייר תשס"ו
16. .
ותודה רבה לי. מונדשיין
י"ד באייר תשס"ו
17. תגובה לתגובת הרב ברוק שי'

דבר ראשון, ההנחה של ועד הנחות בלה"ק היא ר"פ בלבד!

דבר שני, בערל ליפסקר תמיד מספר סיפור זה כחלק משיחה שבה הרבי "ירד" על החסידים דקראון הייטס.

ולכן הגיוני מאוד לומר שלא כתבו הנחה משיחה זו כלל, בדיוק כמו שלא הניחו ריבוי שיחות כיו"ב הן בשנים אלו והן בשנים שלאח"ז. וד"ל.

ולהעיר, שרי"כ אינו ראיה בכגון דא, כי סגנון זכרונו הוא ענינים ולאו דוקא פרטים או סיפורים. ובעצמי שמעתי ממנו כו"כ סיפורים, וכשפתחתי סה"ש דאדמ"ר הקודם ראיתי פרטים שונים בתכלית!

י"ד באייר תשס"ו
18. קמנצקי - חוקר?!
קמינצקי הרי טוען שהעתיק קטע מתוך שיחת הרבי שראה מסתובבת, וכעת מתברר שאין שיחה כזאת בדפוס, אלא הכל מפי זכרונו של רחשד"ב ליפסקר שי'.

כאן מתגלה החוקר החסידי במלוא מערומיו, כי הוא עצמו מודה שאינו יודע מהיכן לקח את דבריו.

הרי זה שלא ציין מקור במאמרו המקורי הוא משום שלא ידע מקור, אז מהיכן לקח את הציטוט?

אילו לא בא מונדשיין רק ללמדנו לקח "כיצד חוקרים סיפורים חסידיים בישראל" דיינו.
י"ד באייר תשס"ו
19. למתיתיהו
כנראה מה שקרה זה שבאחד מהעלונים המשיחיים כתבו הנחה מהתוועדות של הרב ליפסקער שי"נ, ומשם העתיק קמינצקי החוקר.

אבל זכרונו של קמינצקי טוב כזכרונו של ליפסקער, שכמו שליפסקר עירבב בין התוועדות של ר' שמואל לוויטין להתוועדות של הרבי כך קמינצקי עירבב בין עלון משיחי לבין הנחות בלה"ק.

וכעת הכל מובן.

י"ד באייר תשס"ו
20. תגובה למשה לייב 17
מה הקשר?
וכי בגלל שהר"י שי' כהן סיפר סיפור עם שינויים לגבי המסופר בסה"ש, בגלל זה יספר סיפור ששמע מהרבי בעצמו, בשם חסיד פלוני, ויאמר מפורש שלא שמע סיפור זה מהרבי מעולם?!
ולזה יקרא שזוכר רק ענינים ולא פרטים וסיפורים?!
אתמהה!

י"ד באייר תשס"ו
21. למרות דברי ברוק - זו שיחה של הרבי!
אני מתפלא על מערכת שטורעם: אם ברצונכם לברר את העניין מדוע לא פניתם לש"ב ליפסקר? הרי פירסמתי את מס' הטלפון שלו. הנה הוא שוב:0017187718875.

ואם אתם כבר שולחים את ברוק לברר את העניין, מדוע אתם שולחים אותו לרסקין לברר האם הסיפור מופיע אצל אדמו"ר הריי"צ, הוא פשוט יכול לגשת לבערל ליפסקר ולשאול אותו מתי הרבי סיפר את הסיפור (כמדומני שהם גרים באותה שכונה, והוא יחסוך את שיחת הטלפון).

אז למרות המתלהמים 18 ו-19 כנראה בכ"ז זו שיחה של הרבי...
י"ד באייר תשס"ו
22. ליפסקער: "שיחה של הרבי ששמעתי"
לאחר פירסום הדבר שאלתי את רשב"ל והוא אמר לי בפשטות שזו שיחה שהוא עצמו שמע מהרבי והוא חזר על כל הפרטים שהתפרסמו כאן.
י"ד באייר תשס"ו
23. חוקר או דייג
רבותי תסבירו לי בבקשה איפה המחקר ואיפה ההגיון
כשכל אלו שניחנו ב"ה בזכרון טוב ממה שהרבי אמר בהתוועדויות ואומרים שלא זכור להם שום סיפור כזה מפי הרבי ומולם עומד "חוקר" ואומר אני ראיתי זאת נדפס שחור על גבי לבן באיזה עלון עלום שם ואם זה לא מספיק אז רשדב"ל זוכר את זה במפורש
הרי זה בנינו של מונדשיין אשר סיפורים מתגלגלים ואנשים מחליפים בין שמות תקופות ועובדות
אז ברצינות מר חוקר האם כולם טועים ורק רחשדב"ל צודק ???
י"ד באייר תשס"ו
24. לרב קמינצקי
יפה שהפעם כבר הוספת את המילה "כנראה", חוקר זהיר הי' כותב זאת גם בפעם הראשונה, ולא כפי הקביעה הנחרצת שלך בתגובה הקודמת.

מדוע על המערכת לפנות לרש"ב ליפסקר? האם מישהו מטיל ספק בדבריך שהנ"ל טוען כך?

אך לעניו"ד עם כל הכבוד לרש"ב ליפסקר, ר' יואל ור' שלמה זרחי נאמנים אצלי יותר, ואם הם טוענים בביטחה שהרבי לא סיפר את הסיפור, יש לסמוך על דבריהם.
י"ד באייר תשס"ו
25. באיזה קונטרס פורסם?
תרשו לי לנחש שה"שיחה" עם הסיפור פורסמה ב"שיחת הגאולה"...
י"ד באייר תשס"ו
26. משיח צדקינו מחכה...
אינני נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם זאת הנני מתפלא על כך שמדור איכותי כל כך, ירד לפסים אישיים.
משיח צדקינו מחכה ומצפה שיסתדרו ביניהם (וגם אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו), ואז יופיע במלוא הדרתו, והוא יגאלינו.
לגופו של ענין, כל אחד הבקי בסוגיא זו הנקראת "סיפורי צדיקים", מכיר היטב את התופעה על סיפור אחד המסופר על שם כמה וכמה צדיקים. וכי יש ספק בדבר, שהצמח צדק זי"ע "יכל" להראות את המופת הזה?
רבים מהצדיקים שהיו רגילים בסיפורי צדיקים, היו רגילים לספר באופן זה, דהיינו שהיו מספרים סיפור ומוסיפים שהסיפור מסופר על כמה וכמה צדיקים.
נקודה נוספת: האם בלהט הויכוח, לא פספסנו את המסר הכל כך חשוב היוצא מהסיפור? (ולהעיר, המגיד מטשערנוביל הרה"ק ר' מרדכי זצ"ל היה מחותנם של נשיאי חב"ד, וזקינו של הגה"ק האדמו"ר זצ"ל, כידוע).
וה' יברך את עמו בשלום.
י"ד באייר תשס"ו
27. גם גינזבורג פירסם את הסיפור
ראיתי לפני זמן מה שאת השיחה הזאת פירסם הרב לוי"צ גינזבורג בבי"מ.
י"ד באייר תשס"ו
28. גינזבורג
ל-27

ראיה לסתור?
י"ד באייר תשס"ו
29. תגובה ל- 24
מכיוון שהגבת לא בהתלהמות, כמו אחרים, אשיב לך:

אני מסכים שללא כל ספק ר' יואל זוכר את שיחותיו של הרבי באין ערוך טוב יותר מבערל ליפסקר.

אבל כאן מדובר בסיפור ספציפי שהרבי סיפר בשנת תשכ"ב. שמעתי את הסיפרר מבערל ליפסקר בשנת תש"ל! והוא חוזר גם עכשיו ואומר בוודאות גמורה שהרבי סיפר את הסיפור בי"ג תשרי תשכ"ב. האם לא יתכן שר' יואל שכח את הסיפור הקטן הזה? הרי בכ"ז עברו מאז 46 שנים.

וכי איזה אינטרס יש לליפסקר להמציא את הסיפור, האם הסיפור קשור למשיחיות וכו'?

באשר לר"ש זרחי - הוא היה בתשכ"ב ילד בן 14!. (לידיעתך, גם אני הייתי באותה התוועדות, ואיני זוכר את הסיפור, כי הייתי ילד קטן, האם גם זו ראיה?!).

לאור האמור לעיל, אני לא מתרשם מהלעגנים דלעיל (שכנראה מדובר בלעגן אחד) והדבר ברור אצלי שאת הסיפור סיפר הרבי.

המכחישים ימשיכו להשקיע את מרצם בהכחשות וכו', ואילו הכותבים ימשיכו לכתוב ולהפיץ סיפורים ותולדות חייהם של רבותינו נשיאינו, למען הדור הצעיר והמבוגר גם יחד.

י"ד באייר תשס"ו
30. תגובה ל29 הרב קמינצקי
נראה לי שאין אחד שלא מאמין שדיברת עם הרחשד"ב ליפסקר.
השאלה כאן היתה על כך שרק הוא זוכר את זה.
הרי באם מדובר בשיחה שהיתה יוצאת מהכלל, עקב הנושא שדובר בה, הרי שיותר מאדם אחד צריך לזכור אותה.
איני רואה כל בעיה בגילם של הרושמים והזוכרים, באם שומעים אנו סיפורים וחוויות שראה וחווה ר"ש זרחי משנות היו"דים, מדוע שלא נוכל לסמוך על אדם מוכשר ובעל זכרון כמותו, גם במה שלא זוכר, ובפרט כאמור לעיל, שמדובר בשיחה לא רגילה.
והאמת היא, שמדוע לנו לחקור מי בעל זיכרון טוב ומי לא, כאשר יש לנו תדפיס של השיחה ממנה העתקת ככתבה וכלשונה, אז מה שנשאר הוא רק להמציא למערכת האתר העתק מהשיחה, ואז ידך תהיה על העליונה ויהיה סוף לדיון.
י"ד באייר תשס"ו
31. קמינצקי משכנע יותר
כשקראתי את תגובתו האחרונה של קמינצקי השתכנעתי שהצדק עמו.

קמינצקי, המשך להפיץ המעיינות בהצלחה רבה.
י"ד באייר תשס"ו
32. שכחתם חוזר אחד.
הוא בעל זכרון נפלא ובפרט בסיפורים....

ידיד.
י"ד באייר תשס"ו
33. דברי הרבי
במקרה שאומרים שאלו דברי הרבי לדעתי יש לבדוק לעומק קצת יותר ולברר אצל מספר הסיפור היכן הוא כתוב וכו' ולא ישר לפסול את דברי כ"ק אדמו"ר
י"ד באייר תשס"ו
34. הרב גרליצקי
למה נמנע ר' ח.ש.ב מלברר אצל הרב אברהם גרליצקי?

הרי הוא יודע כבר סמכא לענינים אלו, יש לו זכרון מופלא, והרי מהיחידים שהיו עושים הנחות בימים ההם.

אגב, שמעתי אישית מהרב גרליצקי, שעד תש"ל, כל השיחות "החריפים" שנשמעו מהרבי, היו "of the record" ואף א' טרח לכתוב אותם.
י"ד באייר תשס"ו
35. תודה למערכת האתר על דברי ח"ש ברוק. בקשר לג'ייקובסון
הוא אכן מומחה לסיפורים, גם לסיפורים שהוא שמע וגם ובעיקר לסיפורים שהוא לא שמע...

בקשר לדיון כולו, עד שלא יאמר קמינצקי מהיכן לקח את הסיפור (מ"עלון")??? לא ניתן לסמוך על זה. ואע"פ שליפסקר זוכר, ה"ה עד אחד ויכול להתבלבל וכו'. משא"כ כולם - כולל שלמה זרחי, הידוע בזכרונו הבלתי רגיל - לא זוכרים דבר כזה? ומצינו זאת על אדמור"י פולין? לכאורה זוהי ראי' מספיקה.
י"ד באייר תשס"ו
36. איפכא מסתברא
הרי אפשר לומר שליפסקער פשוט החליף תאריך בזכרונו.
י"ד באייר תשס"ו
37. ???
Kaminetzki writes that Zarchi was only 14 years old in 5724. How old was Lipsker then? Did he find out?
י"ד באייר תשס"ו
38. תלונתו של הרב מונדשיין מוטעית
קראתי בעיון את כתבתו של הרב מונדשיין, ממנה הבנתי שר"י קמינצקי המציא שיחה של הרבי שלא היתה ולא נבראה. אולם כשגמרתי לקרוא את כל התגובות מסתבר שלא קמינצקי הוא שהמציא (או לא המציא) את הסיפור, אלא מישהו אחר.

אז תלונתו של הרב מונדשיין היא לא על קמינצקי, אלא על ליפסקר, שהוא האיש שהמציא במוחו הקודח שיחה שלא היתה ולא נבראה.

השאלה הגדולה היא האם יתכן שר' ש"ב ליפסקר שייך להמציא שיחה כזאת?
ט"ו באייר תשס"ו
39. תלונתו של מי מוטעית? תגובה ל38
דומני שאין דרכו של החוקר הנכבד, עורך הסידרה, לחזר אחרי כל המספרים בעלי דמיון וכו', אלא להעמיד על דיוקם של סיפורים הבאים בדפוס
ט"ו באייר תשס"ו
40. תגובה ל-38
באם גם היום ממשיך ליפסקר לשמוע שיחות בדמיונו, בכל שבת בהתוועדות בשעה 1:30 ב-770, מדוע לא נאמר שכבר בתשכ"ב דמיין?
ט"ז באייר תשס"ו
41. על מה כל הרעש?
ואם זה כפי שי"מ כותב התרחש על הצדיק מטשרנוביל? מה ההבדל אם זה הי' עם הצמח צדק או עם הצדיק מטשרנוביל, והלא אוצר מנהגי חב"ד מלא מטשרנוביל וברסלב וקוסוני?
ט"ז באייר תשס"ו
42. ליפסקר
נכנסתי הבוקר וראיתי את המאמר והתגובות בעקבותיו, בלי להיכנס לתוכן הויכוח רציתי לומר שבן אדם שעשה לרבי טהרה ועדיין אומר יחי, אני לא הייתי סומך על כושר השיפוט שלו ועל כח זכרונו.
ט"ז באייר תשס"ו
43. מורם מעם.
שאדם שעשה לרבי טהרה ואעפ"כ חדור כולו באמונה ש"הוא יגאלנו" הרי הוא מורם טפח מעל הקרקע וקצת יותר מזוכך מכמה עשרות מגיבים כאן....
ראוי הוא שנסמוך עליו בעדות חי' אודות היוצא מפיו הטהור של הרבי
אני אישית שמעתי ממנו תיאור מדוייק של ה"פאר בכבוד" בניגון שאמיל שהרבי לפתע שר בנעימה קדושה בש"ק כ' אב תש"כ וראה זה פלא : מלבדו יש עוד א' בלבד שזכר היטב את המעמד הנ"ל לפרטיו ושניהם נתנבאו באותו סגנון בדיוק...
נראה את המערכת הנכבדה מקבלים האמת ממי שאמרה ומפרסמים הדברים...
טייערע ברידער: 20 שנה לבחוקותי מ"ו בהם ביקש הרבי "בקשה נפשית" - שבת אחדות כהכנה למ"ת.
מי יתן....
ט"ז באייר תשס"ו
44. איך אפשר לסמוך על ר"יכ?
איך אפשר לסמוך על זכרונו של ר' יואל כהן, בשעה שהוא אומר שאת הסיפור סיפר אדמו"ר הריי"צ ואילו רא"ל רסקין, שמתמחה בסיפורי אדמו"ר הריי"צ, אומר שלא היה ולא נברא?
ט"ז באייר תשס"ו
45. ליענקל - 44
אף א' לא אמר בשם ר' יואל שהרבי הריי"צ סיפר את זה, תקרא שוב את הדברים.

כך שכמו שר' יואל אמר, כך גם הרבי סיפר...

וההבדל ה"קטן" הוא האם נצמדים לאמת ולמקורות, או שלמען ה"אמונה הטהורה" מגזימים מסלפים ומשקרים, שאז אחריתה מי ישורנו, כנראה במוחש ממעשה המשיחיסטן בכל יום יום!
ט"ז באייר תשס"ו
46. תגובה ל-45
הנה בשבילך עשיתי העתק והדבק:

הוא עצמו - הרי"כ - שמע סיפור זה מא' שסיפר זאת בשם אדמו"ר מוהריי"צ, אבל המספר עצמו אמר שלא שמע זאת מאדמו"ר מוהריי"צ אלא כששמע זאת אמרו שאדמו"ר מוהריי"צ סיפר זאת.
ט"ז באייר תשס"ו
47. שמיל
בעניין "פאר וכבוד" בניגון שמיל, כן שמעתי מהרה"ג וכו' רג"מ גרליק
ט"ז באייר תשס"ו
48. ליענקל - 44 ו-46
גם אחרי שגזרת והדבקת עדיין לא הבנת.
ר' יואל לא אמר שהריי"צ סיפר, אלא אמר שמישהו סיפר בשם מישהו שהריי"צ סיפר זאת.
ור' יואל עצמו לא אישר את מהימנות הדברים.
קרא שוב לפני שתדביק שוב.
ט"ז באייר תשס"ו
49. ניגון "פאר וכבוד"
אני שמעתי זאת מר' לייב קפלן ע"ה, וכמדומני שהבאתי זאת בשמו במאמרי הנדפס ב'פרדס חב"ד' אודות הניגונים בתפילה.
ויש על כך יותר מעד אחד או שניים בלבד.
ט"ז באייר תשס"ו
50. פעם חשבתי שהאומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם....
י"ז באייר תשס"ו
51. הרב ליפסקער הוא מזקני החסידים!
ואתו עמו הגאון המופלא רשכבה"ג ר' שלום בער דריזין שליט"א

http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20532
י"ז באייר תשס"ו
52. אל "ואני הק' הייתי אומר" שלום וברכה
ראשית אחדשה"ט כמשפט לאוהבי שמו, ובודאי בק"ק שלו הכל שלום...

שנית, הנה כפי שכתב ר' יהושע מונדשיין יש לא אחד שזוכר זה, ואם לא הי' - הי' פלא, שהרי"ז הי' בפרסום ובגלוי.

תוכל לשלוח לי תגובה גם באימייל.

י"ז באייר תשס"ו
53. מילא
פעם אמר אחד מאדמורי חבד על "גדול" אחר שכתב בספרו שמותר לגלח זקן שלא בתער: מילא שהוא חושב כך אבל למה הוא כותב את זה בספר שלו???"
י"ח באייר תשס"ו
54. מנחם נהרי.
א' מאדמורי חב"ד - כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
גדול א' - מחבר השו"ע ר' יוסף קארו נ"ע.
י"ח באייר תשס"ו
55. תגובה
כוונתי היתה לא על עצם ה"מעמד" ד"פאר וכבוד" שאת זה זוכרים עוד אנשים. אלא על דיוק נפלא בכל תנועה שאת - כמיטב ידיעתי - זוכרים שניים בלבד (הרב ליפסקער המדובר והרב ג"מ גרליק שליט"א) ושניהם נתנבאו בסגנון א' שווה ומדוייק (תוכל להתקשר ואזמר לך...).

עכ"פ חברייא קדישא בטרם שתזלזו ותכניסו דעות קדומות...אל תשכחו שמי שעבד על ספר הערכים ביחד עם ר' יואל שליט"א זהו הרה"ת ר' בערל ליפסער שליט"א...

אובייקטיבי..
י"ח באייר תשס"ו
56. יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?!
אם כל ה"מציאות" של ש"ב ליפסקער היא בזכות עבודתו במחיצתו של הכהן הגדול מאחיו, אז מדוע נאמין לו במקום שרבו אינו זוכר ומכחיש מכל וכל?
י"ח באייר תשס"ו
57. תגובה ל - 56
בכתבה השניה שהתפרסמה אתמול ישנה תגובה של הרש"ב לוין - הלבן - שדיבר עם ר' יואל שאינו מכחיש את הסיפור. ע"ש.
י"ח באייר תשס"ו
58. שאלה
האם יש לך קשר לסופר ש. נהרי?
י"ח באייר תשס"ו
59. מענה ל 58 בלבד.
אינני מכירו ואינו קרובי באשר אין זה כי אם כינוי שמי...

מנחם נהרי..
י"ט באייר תשס"ו
60. הפעם הצדק עם החוקר
רבש"ע, הרי בשיחה דנן, ברור שהיה אינטרס שלא להדפיסה ולפרסמה מחמת החריפות שבה.
ואילו למספר לא היה עניין להמציא אותה.
כך שהפעם קמינצקי וליפסקר יותר נאמנים ממונדשיין.
י"ט באייר תשס"ו
61. רבש"ע
רבש"ע! למה אנשים לא מבינים דברים כל כך פשוטים?
כאן לא מדובר על הדפסה אלא על שמיעה! למה רק ליפסקער זוכר את השיחה, ואילו הרב יואל כהן, הרב שלמה זרחי, הרב י"ל גרונר, הרב אלימלך צוויבל, הרב ירוסלבסקי, הרב מיכה שטיינמץ ועוד כל מי שהיה נוכח באותה התוועדות, אף אחד מהם אינו זוכר את הסיפור המופלא הזה?
י"ט באייר תשס"ו
62. ל"חסיד"
הרי נאמר "ואל יהי חסיד שוטה".
כנראה שעקב החריפות שבה, לא רק שלא נרשמה ע"י אף אחד מהשומעים, אלא גם הושכחה מזכרונם של כל הנוכחים בהתוועדות, מלבד א' המיוחד.
י"ט באייר תשס"ו
63. לא ראינו אינו ראי'
איש פשוט אנוכי ובכל זאת אתאפאק לא אוכל:

א) מנין הברייטקייט להשמיץ חסיד מי שלא יהי' רק בגלל מישהו יותר נוח לו מאיזה סיבה שתהי' שלא להאמין להסיפור שלו.

ב) כל אלה שלא זוכרים, האם אומרים שזוכרים התוועדות זו, וזוכרים שהרבי לא דיבר אודות ענין זה ולא סיפר מעשה זה? והאם מישהו בחן אותם לא בכל סיפור שהרבי סיפר פעם אחת לראות שאכן אם הרבי הי' מספר זאת אפילו פעם אחד לפני ארבעים וחמש שנים היו בטח זוכרים את זה? אין שום ויכוח שכל הנ"ל יש להם זכרון טוב אבל זה לא אומר שיזכרו כל דבר ובפרט דברים שבפירוש לא חזרו.

עוד נקודה, שכמה מהנ"ל היו יותר זוכרים אם הי' איזה "חידוש" בנגלה או בחסידות ולאו דוקא סיפור.

ובימים אלו ימי הספירה הבה להוסיף באהבת ישראל ושזה יביא הגאולה מיד
כ' באייר תשס"ו
64. משתדל לא להיות שוטה
בשום תגובה כאן לא נאמר שהם זוכרים את השיחה ולא סופר בה שום סיפור.
אלא שהם כלל לא זוכרים את השיחה!
כ' באייר תשס"ו
65. תגלית
סיפור זה הובא גם במקורות חב"דיים: ברשימות דברים [חיטריק] ע' קצט-ר נרשם הסיפור כפי שר' איטשע דער מתמיד סיפרו - והצדיק של הסיפור הוא ר' פינחס מקוריץ!

(להעיר שלפי נוסח שבספר הנ"ל ה'בכן' מהסיפור שיוחס להרבי אינו שייך. ע"ש).

לסיכום ניתן לומר שעל-אף שבד"כ ניתן לומר שר' בערל ליפסקער הוא אמין, בנידון זה (עם כל הראיות וכו') לכאו' י"ל שחלה פה טעות: או שהרבי סיפר זאת על אחד מצדיקי פולין הנ"ל, או שבשעה שהרבי דיבר נזכר רב"ל בהסיפור ולאח"כ ייחסו להשיחה הנ"ל, וכדו'.

ולכאורה אין להדפיסו ע"ש הצ"צ או בשם הרבי עד לאחר בירור מקיף.
כ"ה באייר תשס"ו