ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ז אדר תשע"ז | 25.03.17
מדוע נפקד מקומם מכפר חב"ד?

פרסום ראשון: מכתב של הרבי לאחד מרבני ירושלים בו מביע הרבי את פליאתו לאותו רב שנפקד מקומו מאישי ציבור שבאו לעודד לאחר הטבח
מערכת שטורעם

'שטורעם' ממשיך לפרסם זכרונות ומסמכים הקשורים לטבח הטראגי שהתרחש בכפר חב"ד לפני חמישים שנה בדיוק, בר"ח אייר תשט"ז. והפעם אנו מפרסמים מכתב (כנראה) לאחד מרבני ירושלים שהיה מקורב אל הרבי. אין לנו את מכתבו של הנמען אל הרבי, אך מקריאת המכתב שלפנינו אנו למדים שכתב אל הרבי דברים "רגישים" בנושא האסון שאירע אז בכפר חב"ד, והרבי במכתבו מיום י"ז בסיון תשט"ז מודה לו על תגובתו הגלויה משום ש"טוב גילוי דעת ברורה מאשר הטמנה בלב ובפרט שסו"ס מביאה גם לטינא בלב".

בהמשך המכתב מביע הרבי את פליאתו על כך שכבר חלפו שלושים יום מהמאורע והאסון ל"ע ול"ע ופלוני בן פלוני נפקד מקומו בין הרבנים ואישי הציבור שבאו לבקר ולעודד את תושבי כפר חב"ד במשך החודש הזה; והלא המה היו צריכים להיות הראשונים שיבקרו בכפר חב"ד ולהשתתף בצער האסון שאירע ללומדי התורה בשעה שעמדו בתפילה... וייתכן – ממשיך הרבי לכתוב לו – שצערם של תושבי הכפר הנדכאים מהאסון היה כה גדול – "הרבה יותר מאשר שלי" – וזה גרם לחוסר פניה לאלו שנעדרו מהביקורים בכפר, למרות שכאמור היו אמורים להיות הראשונים.

הרבי כותב שידוע לו שכמה מהם השתתפו בהלויה שהתקיימה בירושלים ת"ו (כמדומה זו של המדריך שמחה זילברשטרום הי"ד), אולם אינה דומה השתתפות בהלויה לעידוד רוחם של הנדכאים במקום האסון והשריפה אשר שרף ה'. ואע"פ ששיטת חב"ד עפ"י הוראת אדה"ז היא כמים הפנים, ולכן על אנשי חב"ד להיות המתחילים, אולם קשה לדרוש יחס שכזה בשעה שהם שרויים בצער עמוק והם רואים "רגשי ידידות והשתתפות בצער מצדדים אחרים, אבל לא וכו'"...

את מכתבו מסיים הרבי בתקווה שאפילו אם להבא יהיה מקום לחילוקי דיעות הרקע לזה יהיה רק בעיתויי שמחה וטוב אמיתי.

כ"ט בניסן תשס"ו
 
 
הגב לכתבה

תגובות
1
1. מ-תשט"ז זה 51 שנה.
ט' בניסן תשס"ז