ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
קברו של בעל ה"תורת חסד"
קברו של בעל ה"תורת חסד"
"אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ"

היום חל יום פטירתו של הגאון הגדול בעל ה"תורת חסד" זצ"ל מלובלין, מחסידי הצ"צ והמהר"ש. פרקים מרתקים וסיפורים מימי חייו (היו ימים)
מ' קסת

היום, ה' בניסן, הוא יום פטירתו של הגאון מוהר"ר שניאור זלמן פראדקין זצ"ל מלובלין בעל ה'תורת חסד', שנפטר ביום זה בשנת תרס"ב. הגאון מלובלין היה גאון עצום בתורת הנגלה ובתורת החסידות, והיה מגדולי חסידי אדמו"ר ה'צמח צדק' ואדמו"ר מוהר"ש. בתחילה שימש כרב בעיר פאלאצק ואחר כך נאלץ לעבור ללובלין ונתמנה שם לרב ואב"ד. בשנת תרנ"ב עלה לאה"ק ונתמנה לאב"ד של כל עדות החסידים בירושלים.

קצר המצע מהשתרע מלתאר את קורותיו ותולדות ימי חייו של גאון מופלא זה שהיה דבוק ברבותינו הק' נשיאי חב"ד – הלא המה מפורטים בהרחבה עלי ספר "הגאון מלובלין" – פרקי חייו ולקט מתורתו של הגאון (ירושלים תשל"ז) בהוצאת כולל חב"ד בירושלים, בעריכתו של הרב חנניה יוסף אייזנבך.

בשנים האחרונות זכינו לגילויים נוספים אודות הגאון מלובלין וכתביו; בשנת תשס"א הופיעה החוברת "אגרות בעל ה'תורת חסד' – מירושלים לריגא" בעריכתו המצויינת של הרב יהושע מונדשיין. עיקרו של הקובץ – עשרות אגרות אישיות (נד במספר) שכתב הגאון אל ידידו הגביר החסיד המפורסם ר' ישעיה ברלין מריגא בנושאים שונים ומגוונים.

__577
שער הקובץ שיצא לאור עם אגרות ה'תורת חסד'

לפרסום האגרות מקדים העורך מבוא חשוב ומקיף, שכולל ראשי פרקים מתולדותיו של הגאון באורח תמציתי וקשריו עם רבותינו הקדושים מאדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע ועד לאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכן יחסם אליו.

מכיון שבקובץ מתפרסמים, כאמור, מכתביו של הגאון אל הגביר ר"י ברלין, מוקדש במבוא פרק לאישיותו ולקשרים המסועפים שביניהם. מקריאה רציפה של האגרות הללו עולים ידיעות היסטוריות חדשות והעורך מבליט אותן במבואו.

במסגרת זו נתמקד בידיעה היסטורית מעניינת שמופיעה באחת מן האגרות. לאחר קבלת הנשיאות בגלוי ע"י אדמו"ר מוהרש"ב, נודע לגאון כי ידידו הגביר ר"י ברלין שהה בליובאוויטש, ומתוך התעניינות של חיבה פנה אליו במכתב להודיעו מהנעשה שם, האם אכן אנ"ש נוסעים לשם כמו בימי קדם. כעבור תקופה ארוכה של העדר מכתבים מהגביר אל הגאון, סבר הגאון שאולי נתעממה אהבתו של הגביר אליו משום ש"נתחזקה אהבתו לליבאוויץ"!

כדי להסיר את החשד מעצמו שמא הוא נוטה לענפים אחרים של חב"ד ואינו נמנה עם אוהדי החצר דליובאוויטש, גילה הגאון פרק מעברו, מההרפתקאות שעברו עליו כשלוישם שנה קודם לכן, אחר הסתלקותו של ה'צמח צדק' שעה שחסידי חב"ד היו חלוקים מי ימלוך תחתיו, והוא – הגאון – מסר את נפשו למען ביסוס רבנותו ונשיאותו של אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בליובאוויטש, וכך כתב הגאון אל הגביר:

"הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין".    

ב'נספחים' שבסוף הקובץ נדפסו מסמכים שונים הקשורים בגאון ובפטירתו, קטעי עיתונות וקטעי זכרונות אותנטיים.

***

ידיעות אותנטיות נוספות אודות הגאון בעל ה'תורת חסד' זצ"ל, נתגלו לאחרונה ברשימת זכרונות של אחיינו החסיד ר' מענדל נוביקוב ע"ה (הרשימות נדפסים לאחרונה בסדרת פרקים בבטאון 'היכל הבעש"ט' מטעם היכל מנחם).

במשפחתו של ר"מ נוביקוב הנ"ל עברו במשך השנים שמועות וסיפורים על ימי ילדותו של דודם הגאון בבית אביו, והוא – רמ"נ – העלה אותם על הכתב, ונצטט קטע מתוך אותה רשימה בלשונו של הכותב:

__400_01
הרב מענדל נוביקוב ע"ה

אצל זקיני שלמה ז"ל [=אביו של הגאון מלובלין] הי' חדר בביתו מבחורים גדולים והמלמד למד איתם מסכתא ראש השנה ולמד אתם חשבון מהלך חמה ולבנה ודודי ז"ל [=הגאון מלובלין] שחק תחת השולחן והמלמד חזר אתם כמה פעמים החשבון והמה לא הבינו, אז לקח דודי את המלמד ברגליו ואמר לו אני אגיד לכם ואמר לו כל החשבון בפרטות, ונבהל מאד המלמד מזה ומרוב התפעלות לקח אותו ונשק לו. ואבי זקיני ז"ל וזקנתי לא היו אז בביתם וכאשר בא זקיני ז"ל ואמר לו המלמד היום נבהלתי מבנכם, שחק זקיני, וסיפר לו המלמד המעשה ולא האמין ולקח אותו זקיני ואמר לו הגידה לי ואז אמר לו כל הענין וכל החשבון ונבהל מאד ואז קנה לו מתנ מתוקה. וכאשר סיפר זאת במנין באו הרבה אנשים חשובים ושאלו חשבון ותכף ענה להם ויהי שמו הלך וגדל וגם הרבה סוחרים שנסעו דרך לאדי ממאסקוע שאז אפשר לא הי' עדיין מסילת ברזל פנו אליו לראותו, ונתנו לו מתנות רבות כי הי' ילד מופת. וכאשר הי' ארבעה וחצי שנה ואצל לאדי הי' חצר מהפריפעסער צעקרעט רופא של ניקולי קיסר וסיפרו לו מהילד ובא אליו ולקח איתו האסטארעשטע שיוכל לדבר אתו כי עדיין לא הי' יכול לדבר רוסיש ומה ששאל אותו תכף ענהו לבסוף אמר צעקרעט לסטארעשטע הנני אתן לך חשבון ממדידת הארץ ואתן לך זמן שלשה ימים ואז הכין לו הפריפעסער לסטארעשטע החשבון ודודי ז"ל הלך בבית אנה ואנה ושאל לסטארעשטע מה יספר לך ואמר לו שיתן לו חשבון ממדידת הארץ ויתן לך זמן ג' ימים ואז ענה לו דודי אתה תגיד לי כעת ואם אוכל להשיבך תכף טוב ואם לא אוכל להשיבך אז אף אחר ג' ימים לא אשיבך, והפריפעסער שאל מה ישאל ואמר לו האסטארעשטע מה אמר ואז הסביר לו החשבון ממדידת הארץ והלך בבית כמה פעמים אנה ואנה ואמר לו הסך הכל מהחשבון ונבהל מאד האפריפעסער ואמר שימסור זאת לפראוויטעלניטווע ואז כמו שלושה או ארבעה חודשים נתחבא כי היו יראים. ואח"ז כשהגיע לשנת החמישה נתנו אותו למלמד ובחודש אחד ידע להתפלל וגם ללמוד חומש ושאל הרבה קושיות וכאשר הגיע לשנתו השישית הוביל אותו זקיני ז"ל להצ"צ זצ"ל ולקח אותו על ברכיו ושאל אותו ע"פ אשר למד ואח"ז נתן לו במתנה רבע כסף, כה הי' המעות אז ואני זוכר אותם, וענה דודי זצ"ל עתה ידעתי כי נביא אתם ושאל לו הצ"צ מאין, ענה לו כאשר שאל שאול המלך לנערו ומה נביא לאיש א' ואמר לו רבע כסף ע"כ ניכר מזה שאתם גוטער איד שיתנו גם מטבעות כאלו!

וכאשר בא לתשעה שנים לא הי' עבורו מלמד נתנו לו לעיר דריבין לגאון דריבינער כי הי' אז גאון מופלא מאד וגם אמרו עליו שהי' איש רוחני ולסוף ימיו נסע לא"י ונשאר פה הגאון ר' יוסף מדריבין וכאשר הגיע לשנה שנים עשר עשו אתו שידוך וכאשר הגיע אחר חמשה עשר שנים קבלו אותו לאב"ד לעיר פאלאצק ומפאלאצק נסע ללובלין ומלובלין לירושלים ופה מנוחתו כבוד בהר הזיתים. ואני פעמים הייתי על קברו ועבור הסתלקותו ה' ניסן ספרו אותות ומופתים. זי"ע ברוח' וגש'. 

יצויין כי הרשימה הזו אודות ימי ילדותו של הגאון היתה למראה עיני הרבי, לפני כעשרים שנה והודה הרבי לשולחה.

ה' בניסן תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
3
1. אב מזריע תחילה וכו'
ויצחק שדה מראשי הפלמ"ח היה בן בתו.
ה' בניסן תשס"ו
2. בעל תורת חסד
אחד מהדברים הפלאית אצלי הוא, דפדפתי בהספר ולא מצאתי הוא יזכר שו"ע אדה"ז, ואם אינו מביא דבר בשמו.

[דרך אגב גם הרב יהודא בטלןאחד מגאונו זמנו מומגדולי החסידים, בספרו אינו מזכיר אדה"ז].
למה??
ו' בניסן תשס"ו
3. הוספת פרטים
יצחק שדה האם תוכל להוסיף פרטים? תודה
ז' בניסן תשס"ו