ב"ה ערב ש"ק, ט"ו כסלו תשפ" | 13.12.19
מן הפולקלור של 770

במשך שנים רווחו ב-770 שמועות על מרגלי-חרש בבית-מדרשה של ליובאוויטש. הרב יהושע מונדשיין בפרק 11 בסדרת "סיפורים וגלגוליהם"
הרב יהושע מונדשיין

לכבוד י"א ניסן תשס"ג נתפרסם "לקט סיפורים אודות נשיא דורנו", ובו סיפורים שסופרו ע"י רבנים מאנ"ש שליט"א, בישיבת הקיץ "צעירי ליובאוויטש – תל אביב" בקיץ תשס"ב (בחוברת מפורטים שמותיהם של המספרים, ושנים מהם אכן היו ב'קבוצה' בשנת תשכ"ז, שבמהלכה "אירעו" הסיפורים דלהלן).

כהקדמה לסיפור הראשון דלהלן נגלה את אוזן הקוראים, שבמשך שנים רבות רווחו ב-770 שמועות אודות מרגלי-חרש ששתלה ברית-המועצות בבית-מדרשה של ליובאוויטש. ובכל דור ודור ידעו להצביע על פלוני ופלוני שהוא אחד מאותם סוכנים סמויים.

אלא שמרגלים אלו שבסיפורים לא היו מיומנים במלאכתם כשאר אנשי שירות הביון הסובייטי; הם לא התחזו לחסידים מן השורה ולא ניסו להיטמע בציבור, אדרבה, נראה היה כאילו השתדלו להיות בולטים וניכרים בשונותם מן הסביבה.

בדרך-כלל הצטיינו אותם מרגלים גם בשלומיאליות רבה: שניים מהם "נלכדו" על-ידי אחד המזכירים ששמע אותם משוחחים בינם לבין עצמם בעברית[!], ומשיחתם ניתן היה להבין בנקל שהם "משלהם"... "מרגל" אחר היה יושב בחדרו מדי ערב, ונקישות המורס של מכשיר הקשר שלו (בשעת הדיווח היומי שלו אל מפעיליו) היו נשמעות בבירור למרחק רב...

נחזור לקונטרס הנ"ל, שבו נדפסו (בעמ' 26) שני הסיפורים הבאים:

סיפור לא
קודם נפילת מסך הברזל אירע והיו מגיעים ל-770 מרגלי חרש מטעם הממשל ברוסיה הקומוניסטית בכדי לרחרח וכו'. בשנת תשכ"ז הגיע אחד מהם והתקבל ליחידות. מיד כשנכנס לחדרו הק', צלצל הרבי בפעמון המותקן בשולחנו והרב גרונר נכנס, תפסו בכנף בגדו והוציאו.

לאחר מעשה זה נכנס הרב יהושע מונדשיין ליחידות, ולאחר שהגיש את הפתק צלצל הרבי בפעמון... הוא נבהל, אולם כשהגיע הר' גרונר אמר לו הרבי "נאר צו פארמאכן די טיר" ("רק לסגור את הדלת")...

*   *   *

סיפור לב
בשנת תשכ"ז נכנס הרב שלום דובער כהן ליחידות. מלבד הפתק ובו השאלות היו מכינים גם דף חלק, בכדי שביציאה מהיחידות יוכלו מיד לכתוב את המענות ובמדויק. הרבי לקח מידו את הפתק שהגיש, קראו והשיב על הכל. כשיצא הרב כהן, מיהר לשלוף מכיסו את הדף הריק, אולם במקומו מצא את הפתק עם שאלותיו...

*   *   *
אלו הם שני הסיפורים.
*   *   *

ובכן, שוב חזינו בפעלו של אחד מאותם "סוכנים" לא-יוצלחים, שהכל ידעו (לפני היחידות או אחריה) שהוא "מרגל חרש".

ועתה לגופו של הסיפור הראשון (שלא הצלחתי למצוא בו מסר כלשהו, בין אם בדידי הווה עובדא ובין אם לא היו דברים מעולם), כפי שאירע בפועל:

נכנסתי ליחידות, ומכיון שהרבי דיבר יותר זמן מכפי שאחד המזכירים חשב שהוא צריך לדבר, פתח אותו מזכיר את הדלת "לרמז" כי עת לסיים. הרבי סימן לו בידו שיסגור את הדלת.

המזכיר עשה עצמו כסוגר, אבל השאיר את הדלת פתוחה קימעא כדי שיוכל לשמוע מה בדיוק קורה בפנים. הרבי צלצל, וכשנכנס המזכיר אמר לו הרבי בקפידה: פארמאך די טיר! [=סגור את הדלת!].

בזה נסתיים הסיפור.

[מאמר המוסגר: הרבי לא היה מצלצל "בפעמון המותקן בשולחנו", אלא היה מפעיל את המנעול שהיה מזמזם ומורה לאדם מן החוץ שבאפשרותו לפתוח את הדלת ולהיכנס. אכן, הרבי היה משתמש בו להוצאת אורחים טרדנים מחדרו, ורבים מהם היו מספרים אחר-כך שהמזכיר צלצל מבחוץ לאות כי הגיע זמנם לצאת...].

*   *   *

הסיפור השני גם הוא שיגרתי בפולקלור של 770,  וכדוגמתו נהגו לספר בכל שנה ושנה על מישהו אחר (אני כשלעצמי מתקשה להאמין שאנשים רבים כל-כך היו נזכרים לפשפש בכיסיהם ולמצוא את דף השאלות שהכינו מראש, רק אחרי כניסתם לחדר היחידות).

אך כשם שסיפור שחסרים בו פרטים מזהים מחשיד את עצמו, כך, לעומתו, מעורר אימון סיפור ששם "גיבורו" גלוי לעין כל והוא חי וקיים לאויוש"ט, תקופת האירוע נתונה גם היא, הנתונים מתאימים עם הידוע שאותו אדם אכן היה ב"קבוצה" באותה שנה, והכל עולה ליפה. לא חסרה אלא הרמת טלפון לוודא את נכונות הסיפור לפרטיו.

וזה בדיוק מה שעשיתי; התקשרתי בטלפון לידידי הנ"ל ושאלתיו מה מידת האמת בסיפור זה.

מה מתברר? אמת ונכון הדבר שהוא אכן מסר לרבי דף ריק, אלא שהרבי אמר לו: נתת לי דף ריק...

ואידך צ'יזבט.

*   *   *

ישנם המחבבים סיפורים שבהם הרבי מבצע מופתים כלאחר יד, במעין חיוך של התנשאות יהירה ח"ו; אבל כל מי שזכה להכיר את הרבי והתבונן בדרכיו, חייב היה להבחין עד כמה סלד הרבי מדרך זו, וכל הפגנת-יכולות היתה ממנו והלאה. כדרכם של כל אדמו"רי חב"ד השתדל הרבי להצניע את מופתיו, ולהסתירם בלבושי הטבע.

דוגמאות לכך יבואו אי"ה בפרק הבא, ממאי דבדידי הווה עובדא.

להקדמה והבהרה לחצו כאן, לכניסה לפרק א' לחצו כאן, לכניסה לפרק ב' לחצו כאן, לכניסה לפרק ג' לחצו כאן, לכניסה לפרק ד' לחצו כאן, לכניסה לפרק ה' לחצו כאן, לכניסה לפרק ו' לחצו כאן, לכניסה פרק ז' לחצו כאן, לכניסה לפרק ח' לחצו כאן, לכניסה לפרק ט' לחצו כאן, לכניסה לפרק י' לחצו כאן

א' בניסן תשס"ו
 
 
הגב לכתבה

תגובות
27
1. חזק ביותר
אין לי מילים
א' בניסן תשס"ו
2. היו או לא היו מרגלים?
שוב פעם מאמר יפה. אבל כיון שחלק מהדברים נאמרו בציניות, אני קצת מסופק באם הבנתי נכון. היו מרגלים סובייטים או לא היו?
"בדרך-כלל הצטיינו הללו גם בשלומיאליות רבה", הסובייטים לא יכלו לשלוח טובים?
"שניים מהם "נלכדו" על-ידי אחד המזכירים ששמע אותם משוחחים בינם לבין עצמם בעברית[!]", למה שוחחו בעברית ולא ברוסית? סוכנים ישראלים של השב"כ?
"..."מרגל" אחר היה יושב בחדרו מדי ערב, ונקישות המורס של מכשיר הקשר שלו (בשעת הדיווח היומי שלו אל מפעיליו) היו נשמעות בבירור למרחק רב...", איך יכלו לכנס לחדר שלו? היה גר ב770?
אולי כל זה רק עורבא פרח?
א' בניסן תשס"ו
3. מודשיין
באמת איזה ראיות חסרות רמה, יתכן וזה קרה עם משהו אחר

יהיה יפה מצדך אם תענה לי
א' בניסן תשס"ו
4. moishe
that he understood that he has to show that he is not stam a maskil... but rather a chsidishee maskil and we are waitimg strongly for his bedidi storys
א' בניסן תשס"ו
5. התפרסם כבר באנשי שצעדרין.
בכל מקרה, זה מרתק כל פעם מחדש!
למונדשיין יש כשרון.
ב' בניסן תשס"ו
6. תודה
הפעם באמת נהניתי
ב' בניסן תשס"ו
7. חזק ואמץ!
מן הסתם אהי' פה להרבה מאנ"ש אם אומר שמאמר הזה בסדרה הוא הכי חזק עד כה. עלה והצלח!
מחכים אכן כבר על הבא מה שבדידך הוה עובדא.
ב' בניסן תשס"ו
8. מרגלי חרש
סיפר לי הרה"ח הרב בנימין גורודצקי ע"ה, שפעם הפנה תשומת לבו של כ"ק אדמו"ר זי"ע שיתכן ופלוני אלמוני הנו שתול ע"י ברה"מ בליובאוויטש, ועל זה ענה לו כ"ק אדמו"ר זי"ע, שאיננו חושב ששלטונות ברה"מ מתעניינים במאמרים והשיחות.
ב' בניסן תשס"ו
9. יהושע, מה תאמר על...
הסיפורים ש"המזכיר צלצל בפעמון,והרבי סימן שלא להתייחס"?

האם למזכירים לא היה פעמון?
ב' בניסן תשס"ו
10. הרב מונדשיין מצלצל
הרב מונדשיין הפעם לא חסך בשיחת טלפון.

אבל תמיהני על הרב מונדשיין שמתעסק בכאלו 'קטנות'. חוברת שהוציאו כמה בחורים אנונימיים.
ב' בניסן תשס"ו
11. חזק מתמיד
ככה שאתה מביא סיפורים שאתה מעורב בהם וגולגלו זה יוצר אמינות על כל הסדרה המאלפת
המשך כך!!!
ב' בניסן תשס"ו
12. חזק ביותר
תודה
ב' בניסן תשס"ו
13. ב.ק.
אני שמעתי מר' משה ירסלבסקי ע"ה שסיפור כזה עם פתק קרה עם אשתו ז"ל.
ב' בניסן תשס"ו
14. מוזר
האם מכל הנכנסים ליחידות לא מצא המזכיר להתעניין במה שנעשה בחדרו הק' של הרבי רק כשנכנס החוקר הנכבד?
ב' בניסן תשס"ו
15. ל-14
באיזו שנה הגעת לליובאוויטש?

ידוע מפורסם לכל מי שביקר או שהה בליובאוויטש בשנים המדוברות שהמזכיר ניסה להאזין לכל יחידות מענינת
ג' בניסן תשס"ו
16. ל-14 ול-15
אתם כחסידים לא הייתם מנסים להאזין?
ג' בניסן תשס"ו
17. זכות היא ליישב ולא לפרוך
לפרוך סיפורים זו לא חכמה גדולה, זכות גדולה תהיה לרב מונדשיין, באם יתחיל ליישב סתירות בין סיפורים.

ישנם סיפורים חסידיים רבים המופיעים בגירסאות שונות בכמה מקומות, וצריך ליישבם.

ממתי שמענו שמגיע תלמיד חכם או פרשן - ותפקידו הוא לפרוך ולפרוך ולפרוך? למה להיות שלילי? תיישב סתירות וכולם יאהבו אותך, וכולם יחכימו ממך
ד' בניסן תשס"ו
18. מעשה דומה שהיה
שמעתי מהרב משה הבלין רב העיר ק"ג, שהגיש הטיותה, וכמובן ללא חתימה, ושאלו הרבי לשמו ושם אמו, ולא ענה כי הרי ידע שכתב, ואז אמר הרבי שמך הוא ... ושם אמך הוא ...
ד' בניסן תשס"ו
19. ל"מענדי אהרונסון"
"שכולם יאהבו אותי"? לא בשביל זה אני כותב.
"שכולם יחכימו"? סבורני שגם מידיעת השלילה ניתן להחכים.
ד' בניסן תשס"ו
20. לר' י.מנדשיין:
עם כל הכבוד שרוכשים אנו לר' האם מדור זה מהווה את עבודת חסדות חב"ד שהרבי דורש מאיתנו? והרי המטרה היא לקרב רחוקם ולא לרחק קרובים ורחוקם כאחד... לא פעם תנתקלנו בזמן האחרון באנשים שלא רוצים לשמוע סיפורי חסידים משום "שהם אינם אמיתיים והם מהוים בלוף אחד גדול"! וזוכים אנו לשמוע זאת דווקא מאנשים כ"כ מקורבים לתנועת חב"ד וצמאים לספורי חסידים. אין זו בושה וכלימה כך להרחיקם? האם יכול הר' לקחת אחריות על כתפיו שמרחק כול כך הרבה מחצרות קודשנו? האם יוכל הר' לעמוד בגאון למול הרבי כאשר פעל ההפך מרצונו? לא כדי להשקיע קצת מחשבה בכך? זה חילול שם חב"ד וליובאוטש בכלל ושמו של כ"ק הרבי בכלל!
מקוים שתענה לנו בהקדם משום שרוצים אנו לדעת התשובה לכך.
בכ"ר
ד' בניסן תשס"ו
21. למס' 20 היא הנותנת
האם נראה לך שהרבי מרוצה שיתלו בו כל בוקי סריקי? הלא עיקר ההדגשה אצלו ואצל אדמורים אחרים לא חבדיים שהמופתים הם אגב דאגב. וכל מעשה סותר טעון בדיקה שלרוב מוכיח שעורבא פרח. מישהו באמת מאמין לשיחת הגאולה?
ד' בניסן תשס"ו
22. למס' 21
האם נראה לך שמס' 20 יודע מה זה "בוקי סריקי"?
בושה שנותנים לאנאלפבית שכזה לכתוב כאן, ועוד בשמם של שלוחים רבים...
איפה הוא שליח? בהודו?
ד' בניסן תשס"ו
23. הרב מונדשיין שיחי', אנא הכנס לכאן והגב לשאלתי
האם אתה בטוח שהזמזם היה רק על ידי הרבי? האם כל פעם שנכנסו לחדר של הרבי היה צריך "לזמזם" את הנכנס? האם לא היה פעמון גם במזכירות?

כ"ז הם מילא דעבידא לאגלויי. אבל מסופר כמה סיפורים ש"הפעמון צלצל, אבל הרבי הורה לי להשאר לשבת". זה לא הגיוני שהרבי יצלצל - שיצא, ואח"כ יאמר לו להשאר???
ה' בניסן תשס"ו
24. ואת זמזומים
אני בטוח שהזמזם הופעל רק ע"י הרבי, אבל גם אם אני טועה זה אינו מעלה ואינו מוריד.
ברי לי שהרבי זמזם כדי להוציא טרדנים, ורבים מהם היו בטוחים שהמזכיר הוא זה שזמזם.
האם היו גם זמזומים מהמזכירות? מבחינה טכנית זה לא נראה לי. אבל גם אם היו, זה לא משנה.
הרבי לא היה צריך לזמזם בכל פעם שנכנסו (ליחידות עד"מ), מפני שהמנעול החשמלי היה "מנוטרל".
אבל בשעות שהרבי היה נעול בחדרו, אז הרבי היה צריך לזמזם בכל פעם שמישהו רצה להיכנס.
ה' בניסן תשס"ו
25. למס' 21ו-22 ולר' י.מנדשיין
למגבם מס' 21ן-22: לידיעתכם לא שלי בהודו או בהונללו אנ שליח בירושלים עיה"ק תובב"א.
לר' מונדשיין: אנא הגב לתגובתי (מס' 20) חשוב לי לדעת את דעתך ואם ישנה טעות בדי אשמח לתקנה אך לצורך זה דרוש ל ביאור במה היא נפלה בדיוק..
בכ"ר
ה' בניסן תשס"ו
26. לקורא ותיק (מספר 2) - אתה כזה מצחיק...
תמשיך ככה....

הלא, תבין קצת הומור!!!!
ו' בניסן תשס"ו
27. היו וישנם
עדיין יש מרגלים ב770 מהקג"ב, כמו שיש המון שתולי השב"כ.

ראיתם את תמונת הרה"ג קותי רפ עם סילבן שלום?

הכל קשור.

ז' בניסן תשס"ו