ב"ה יום שלישי, י"ז אלול תשע"ט | 17.09.19
הרב חיים בנימיני
הרב חיים בנימיני
להקטין את הבעיה או ללחום בתוקף?

האגרות הראשונות של הרבי אל הרב חיים בנימני שליט"א ● בעקבות פטירתו של הרב צבי אייזנבך ע"ה שדרכו בא הרב בנימני יבדלח"ט לחסידות חב"ד ולרבי
מאת הרב משה מרינובסקי

בימים אלה הלך לעולמו החסיד הדגול, המחנך הנודע שהרבה פעלים להפצת המעיינות והביא את אורו של הרבי לרבים – הרה"ח ר' יצחק-צבי אייזנבך ע"ה. עם פטירתו ובעמדנו בימי ההכנה ליום ההילולא ג' תמוז, מן העניין להזכיר כי אחד האישים הדגולים שהתקרבו לחסידות חב"ד ולאורו של הרבי בהשפעת הרב אייזנבך ע"ה הוא – יבדלח"ט – הרב החסיד והמחנך הדגול רבי חיים בנימני שליט"א, המייסד והמנהל של ישיבת "מחנה ישראל" בברזיל שהוא עצמו חינך וקירב והאיר עשרות רבות של תלמידים שכל אחד מהם הביא פירות ופירי פירות.

להלן, סיפורו של הרב בנימני על ראשית התקרבותו לחסידות חב"ד ולרבי. סיפור המכיל שתי אגרות-קודש רבות עניין בנושא החינוך וכן בהדרכה ללימוד החסידות.

היה זה בשנת תשי"ט, כאשר הרב בנימני גר במשואות יצחק ועסק בעבודה החינוכית מטעם המועצה האזורית שפיר.

שבת אחת הגיעו ל'משואות יצחק' קבוצה מחסידי חב"ד בירושלים, במהלכה התוועדו עם אנשי המקום והביאו בפניהם את אור החסידות. עם החסידים נמנו הרב צבי אייזנבך, הרב טוביה בלוי, הרב יוסף מרטון ואחרים. ההתוועדות שלהם במשך השבת עשתה רושם טוב ובעקבותיה נקבע בישוב שיעור שבועי בספר התניא. הרב בנימיני הצטרף לשיעור בהתלהבות וגילה עניין גובר והולך בעולם הרוחני הרחב שנפתח לפניו.

לימים העיד על עצמו: "החינוך בבית אבא היה מבוסס על משנת ה'חתם סופר' ודרכו שרבים מיהודיה החרדיים של הונגריה אימצו לעצמם, ואילו שיטת החסידות בכלל והחב"דית בפרט לא היתה מוכרת לי.

אם כי כידוע, ה'חתם סופר' עצמו היה תלמיד מובהק של בעל ה'הפלאה' שנימנה עם תלמידי המגיד ממעזריטש, והרבי הדגיש לא אחת כי אצל ה'חתם סופר' 'מתגלגלים' ביטויים חסידיים לא רק בדרשות אלא גם בשו"תים. עכשיו, שיעורי התניא המעמיקים מחד והסיפורים החסידיים מחממי הלב מאידך, שבו אותי בקסמם ועד מהרה היתה לי תחושה שמצאתי בעזר השם את מה שחיפשתי כל השנים".

אור החסידות נגה אליו בד בבד עם אורו של הרבי. בקיץ תשי"ט כתב הרב בנימיני את המכתב הראשון שלו אל הרבי, בו סיפר את מה שעבר עליו מילדותו ועד אותה שעה ועל הצעדים הראשונים שלו בלימוד החסידות, ובמקביל שטח בפני הרבי את מהותה של עבודתו החינוכית ותיאר את הקשיים הרבים שעומדים בדרכו.

על מכתב זה זכה למענה הבא:

ב"ה י"ג מנחם-אב תשי"ט

ברוקלין נ.י.

מר חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מה' מנחם-אב, בו כותב אודות ההרפתקאות שעברו על המוסד חינוכי דתי במחנהו, והקישוים שעדין לא נפתרו ועומדים על סדר היום.

ובמה שכתב אודות עצה להתגבר על האמור, כפי הידיעות כאן - לא רק בית הספר הנ"ל נמצא בפני בעיות אלו, כי אם כמה-וכמה, וכשיתדברו ביניהם – יהיו כח שבודאי יתחשבו עמם, ובפרט בחודשים אלו שלפני בחירות וקל-להבין, ואף שלפעמים הכי תכופות, הקטנת ענין מועילה לפתרונו באופן רצוי (כיוון ששולל זה העניין דנצחנות וכו'), הנה כנראה ממכתבו כבר נסו בדרכים אלו, ומאידך גיסא נתפרסמה הבעיא והחילוקי דיעות. ועוד שכוונתי בהנ"ל היא, לא להתחיל במחלוקת גלוי' ובתוקף, כי אם לפעול באופן שיהי' נרגש, שרבים מתענינים במילוי הבקשה.

ותקותי חזקה שלדכוותי' אין צורך בביאור גודל ענין החינוך על יסוד תורתנו תורת חיים ולימודה דוקא באופן המביא לידי פועל, קיום מצותי' של תורה עליה נאמר, וחי בהם בחיי היום-יום, ושלכן כל יגיעה והשתדלות באופן המתאים המקרבת את ההצלחה כדאיות הן, והרי זכות הרבים מסייעת להצלחת ההשתדלות.

בהזדמנות זו אעוררו על ההכרח הגמור לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שאם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' הכרח בזה, על-אחת-כמה-וכמה בתקופתנו זו ובארצנו הקדושה תבנה-ותכונן ביחוד, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בכבוד ובברכה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

  1. קווינט, מזכיר

     

    ***

אולי בעקבות דברי הרבי בסיום האגרת על חשיבות לימוד החסידות, ואולי מתוך התעוררות אישית בעקבות ההשתתפות בשיעורי התניא, מכתבו הבא של הרב בנימיני לרבי הכיל בקשת עצה והדרכה אל מי לפנות ואיך להתקדם בלימוד החסידות.

וזה היה המענה של הרבי, כחודש לאחר האיגרת הקודמת:

ב"ה י"ד אלול תשי"ט

ברוקלין נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

מו"ה חיים שי' הלוי

שלום וברכה!

במענה למכתבו מה' אלול, במה-שכתב אל מי לפנות בנוגע להדרכה בלמוד החסידות.

כמדומני שמזמן לזמן מבקרים במקום מושבו מחסידי חב"ד, כן לפעמים קרובות בא הוא לירושלים תבנה-ותכונן או לתל אביב, אשר שם נמצאים כמה מהנ"ל, אבל בכלל, הרי בהשתדלות מתאימה, בטוחני שגם בעצמו יבין כשילמוד ולבו חפץ שהרי מתבארים הענינים באר היטב בכמה מקומות.

וכידוע מאמר רבותינו-זכרונם לברכה, בהנוגע לכל חלקי תורתנו-הקדושה, דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר. ולתכלית זו נדפס מפתח ענינים בסוף ספר התניא, תורה אור, דרך מצוותיך ועוד, בכדי למצוא ביאור הענין בכמה-מקומות שאחד מוסיף באור על השני.

בנוגע ללימוד התניא עצמו, עצתי בכגון דא היא, להתחיל בחלק איגרת התשובה, לאחרי זה שער היחוד והאמונה, ורק לאחרי זה חלק ראשון. כן מהנכון אשר ישיג קונטרס "ומעין" וספר דרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק שסגנונם מתאים יותר לזה שלא הורגל כל-כך בספרי חסידות. אבל כנ"ל העיקר לראש ולראשונה - שיהיה כעצת חכמנו-זכרונם-לברכה, לבו חפץ, והלימוד יהי' בהשתדלות, וכהבטחתם יגעת – ומצאת.

בברכה לבשרות טובות בהנ"ל, וכן בענינים הכללים ולכתיבה וחתימה טובה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

  1. קווינט , מזכיר


י"ד בסיון תשע"ד