ב"ה יום חמישי, י"ז סיון תשע"ט | 20.06.19
הרבי והאדמו"ר מקלויזנבורג
הרבי והאדמו"ר מקלויזנבורג
הקשר המופלא בין ליובאוויטש וצאנז-קלויזנבורג

עדויות על מסכת הקשרים המופלאה של הרבי עם האדמו"ר מקלויזנבורג - מוגש בגבור ההתעוררות לקראת 20 שנה לג' תמוז תשנ"ד. וגם סיפור על האדמו"ר מקלויזנבורג שנסתלק באותם ימים (ט' תמוז תשנ"ד)
מאת הרב פינחס וויליגער

סיפר לי הרב החסיד ר' משה ווייס שליט"א, מחותן של הרבי מקלויזנבורג, כי לאחר מלחמת העולם השניה הוא נסע יחד עם האדמו"ר כדי להביא לקבר ישראל גופות של יהודים שנורו על-ידי הנאצים ימח-שמם, בעיר טוציק, ליד גרמניה. הם קיבלו רשות לקבור אותם ליד בית הקברות הנכרי, ונסעו במסירות נפש כדי להביא אותם לקבורה.

בערך בשנת תשכ"ז, יהודי שגר בלונדון, ר' אברהם יצחק גליק, קיבל מכתב מהרבי מליובאוויטש בו הרבי כתב לו: היות שאתה מנהל מסחר עם הממשלה בגרמניה, ובעיר טוציק נמצא בית קברות יהודי בבית הקברות הנכרי (מה שקרה הוא שבמשך השנים התרבה מספר הפגרים הגויים ובית הקברות התמלא כך שבית הקברות היהודי היה ממש בתוך בית הקברות הנכרי) - הריני מבקש ממך לבנות שם גדר, בגובה שני מטר לפחות. והרבי מבטיח לו חצי מהגן-עדן שלו [כך במקור – מ.מ.].

ר' אברהם יצחק גליק סיפר את המעשה לר' משה, ואמר: אני אמנם לא מחפש מצוות [כך במקור – מ.מ.] אבל זאת אני יודע שיש גן עדן ויש גיהנום, ואני בטוח שהרבי מליובאוויטש יזכה לגן עדן. נו, הרי בין כך אני קונה עסקים שונים, ובכן הבה ואקנה גם את העסק של הגן-עדן של הרבי.

ר' אברהם יצחק אכן השתדל אצל הממשלה הגרמנית והקים גדר.

כאשר הוא הראה את התמונות לרבי מליובאוויטש, נתן לו הרבי יישר כוח גדול ואמר: "אני עומד בהבטחתי".

עוד סיפר לי ר' משה: חסיד קלויזנבורג היה צריך לנסוע לרוצ'סטר לניתוח כליה ל"ע. אמר לו הרבי מצאנז-קלויזנבורג שיסע מיד לאחר יום הכיפורים וייקח עמו כמות גדולה של מזון שהרי אינו יודע כמה זמן יצטרך להישאר שם. וכך הוא עשה.

כשהגיע למקום, נודע לו שייאלץ לשהות בעיר לסוכות. ובכן, הרי צריכים סוכה ... הוא התעניין למי יש סוכה ברוצ'סטר, ונאמר לו כי לרב העיר יש סוכה.

כשהוא נסע למקום והעיף מבט על הסוכה, הוא ראה שהסוכה פסולה וביקש את רשותו של הרב לתקן את הסוכה כדי שתהיה כשרה. אבל הרב לא הסכים.

בלית ברירה הוא חזר לבית הרפואה ושאל אם ירשו לו להקים סוכה קטנה. הרשות ניתנה, אבל מהיכן לוקחים עצים וסכך כשר? ...

בתוך כך הוא פוגש יהודי שנושא שתי מזוודות. הוא ניגש אליו, נותן לו "שלום עליכם" ושואל: מאין יהודי?

והוא מספר לו: הרבי מליובאוויטש שלח אותי לרוצ'סטר והורה לי לקחת איתי חומרים לעשות סוכה, כי יש יהודים שצריכים להישאר בבית הרפואה בחג, ועלי לוודא שתהיה להם סוכה לחג.

והוא ממשיך: הבאתי סוכה, אבל אוכל לחג אין לי... עונה לו האיש שמולו, החסיד של הרבי קלויזנבורג: "לאוכל הרבי שלי כבר דאג"...

עוד סיפור שסיפר לי הרב משה ווייס שליט"א:

בעיר קרעטשיף, ליד רודניק בה הרבי מקלויזנברג גר, היה ראש עיר יהודי. בנו עלה לארץ ישראל וכאשר נודע לו שהרבי מקלויזנבורג נמצא בארץ ישראל, הוא טלפן לר' משה ווייס, ואמר שברצונו לבוא אל הרבי עם רעייתו ובתם.

ר' משה דיווח על כך לרבי, ומיד שהרבי שמע שבן ראש העיר קרעטשיף רוצה לבוא אליו, הוא אמר, "עלי לקבל אותו יפה, כיון שאביו עשה לנו הרבה טובות", וביקש מהרבנית להכין כדת וכדין.

האורחים הגיעו, כיבדו אותם בפירות וכדומה, והרבי מקלויזנבורג מתחיל לשוחח אתו איך עבר את המלחמה והגיע לארץ ישראל. כעבור זמן מה, הרבי הורה לכל הנוכחים לצאת מהחדר, כי ברצונו לשוחח עם האורח ביחידות.

עברה חצי שעה, שעה, רעייתו כבר התחילה לכעוס, כי היה עליהם לנסוע בחזרה לתל אביב, והיא פתחה את דלת חדרו של הרבי - אך הרבי הורה לסגור. כך חלפו שעתיים.

לבסוף, הרבי קרא למשפחה להיכנס ואמר שיכינו להם חדר וארוחת ערב, ויישארו ללון. בבוקר, יגישו להם ארוחת בוקר ואחר כך ייסעו בחזרה לביתם.

הרבי הורה לר' משה ווייס שליט"א להראות להם את החדר שהוכן להם ולאחר מכן לחזור, כי ברצונו לומר לו משהו.

ר' משה מוביל את האורחים לחדרם וחוזר אל הרבי, ואז הרבי אומר לו: קח עוד שני יהודים ותכין את המקוה כך שלמחר בבוקר הבת תוכל לטבול לשם גירות. "ראיתי שהיא לא הבת שלהם, אלא גויה. לכן עכבתי אותו אצלו עד שיודה שהיא אכן לא הבת שלו. הוא לא רצה להודות, אבל לאחר שעתיים הוא הודה שהבת מאומצת".

ר' משה שאל את הרבי איך ידע שהיא גויה?

ענה לו הרבי: כאשר הגישו להם את צלחת הפירות, וכל אחד לקח פרי, הוא הבחין שההורים קילפו את הפירות בסכין והחזיקו את זה 'כפי שיהודי מחזיק בסכין', אבל הבת החזיקה את הסכין כך שהיא יצאה מהזרת, כפי שרוצח מחזיק סכין, מכך הבנתי שהיא בתו של רוצח. וכך היה...

(תרגום מ"אלגעמיינער זשורנאל", קיץ תשס"ז)

 

 

כ"ג באייר תשע"ד