ב"ה יום חמישי, כ"ד תמוז תשפ" | 16.07.20
מחבר המאמר לצד תמונתו של האדמו"ר
מחבר המאמר לצד תמונתו של האדמו"ר
המאור הגדול ● האדמו"ר רבי שמרי' נח מבאברויסק

היום חל יום הסתלקותו של רבי שמריה נח שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט, דור שישי לנשיאי חב"ד, ונשיא שלישי בנשיאות האדמו"ר מוהרי"ל ● הרבי סיפר כי אדמו"ר מהר"ש שהכיר מקרוב את רש"נ חשב שהוא ראוי לשמש ברבנות בעיר חשובה זו ● כשקמו לכך מתנגדים מתוך "כבוד ליובאוויטש", אדמו"ר מהר"ש שלח אליהם שליח מיוחד לומר להם שיסירו את התנגדותם ואם לאו הוא יסירם מלהיות בע"ב בעיר ● בפנים: תולדות חייו
הרב עמרם בלוי, היכל הבעש"ט

"כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוה"ר שמרי' נח (מוהרש"נ) בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ורבנא מוהרי"ל מקאפוסט. נולד בשנת תר"ב בעיר לובאוויטש והוא בן השלישי להוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל.

אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר מוהרי"ל – ג' חשון תרכ"ז – התיישב בלובאוויטש ועסק בתורה ועבודה ובשנת תרל"ב[1] הושיבו דודו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בעיר באברויסק – פלך מינסק – בתור רב לעדת החסידים. ואחר הסתלקות כ"ק אחיו אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט – כ"ז אייר תר"ס – היה הוא ממלא מקומו.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ הוא דור הששי לנשיאי חב"ד, ונשיא שלישי בענף נשיאות הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל. במשך ימי רבנותו ונשיאותו פעל ועשה הרבה לטובת קהל עדתו ומקושריו כמבואר בדברי ימי תולדות נשיאי חב"ד ענף השני.

שנות המהפכה והרעב ברוסיא –שנת תר"פ-תרפ"ג פעלו על חלישות בריאותו ובחודש מרחשון נחלה מאד ומזמן לזמן הורע מצבו, וביום השני לפרשת שמות ששה עשר בטבת נסתלק. ומ"כ בעיר באברויסק".

"הרש"נ הוא בן זקוניו של אדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט ואביו חבבו מאד גדלו ואמנו לתורת ה' ועבודתו בנגלה ובדא"ח גם פקד על אחיו הבכור ר' ש"ז שילמד עמו דא"ח ולמד עמו והוא שתה בצמא דבריו הקדושים. זכה עוד להסתופף בצלו של זקנו אדמו"ר הצ"צ ולשמוע מאמרי דא"ח מפי קדשו. כבר בהיותו צעיר לימים יצא שמו כגאון בנגלה, ודודו אדמו"ר ר' ישראל נח מניעזין בחר בו כחתן לבתו.

עם פטירת רבנו הצ"צ נסע עם אביו ואחיו לקאפוסט והתאבק בעפר רגליו של אביו נ"ע. גם אחרי הסתלקות אביו המהרי"ל נשאר בקאפוסט להסתופף בצלו של אחיו רש"ז ושתה בצמא את דברי קדשו. אולם כאשר אמו, אלמנתו של המהרי"ל[3].חזרה ללובאוויטש, חזר עמה להיות לה לעזר ונחמה, וגר כמה שנים בלובאוויטש, וישב שם על התורה ועל העבודה"[4].

הרבנות בבאברויסק

העיר באברויסק (פלך מינסק) הייתה עיר ואם בישראל ואחת מערי המבצר של חסידות חב"ד. רבניה היו מגדולי החסידות הידועים, ה"ה הרה"ג הרה"ח ר' ברוך מרדכי איטינגע מבאברויסק מתלמידיו של אדמו"ר הזקן, ואחרי עלייתו לארץ ישראל בשנת תרי"א נתמנה במקומו הרה"ג הרה"ח ר' הלל מפאריטש[5] אולם אחרי הסתלקותו בשנת תרכ"ד נוצר חלל ריק שלא נמצא אדם שיוכל למלא את מקום האריות האלה

אדמו"ר מהר"ש שהכיר מקרוב את רש"נ חשב שהוא ראוי לשמש ברבנות בעיר חשובה זו, וכאשר פנו אליו זקני החסידים לבקש שישלח להם רב, עשה מאמצים רבים כדי להושיב את בן אחיו על כסא הרבנות שם. זקני החסידים שהביעו את תמיהתם בפני אדמו"ר המהר"ש על גילו הצעיר של הרב, ענה להם שזה אמנם החסרון היחיד שלו, אבל חסרון זה ייעלם במשך השנים[6]. 

מספר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שבין ראשי הקהל היו חסידי לובאוויטש מבעלי הבתים החשובים בעיר, שקנאו לכבודה של לובאוויטש והתנגדו בתוקף למינויו של הרש"נ, בגלל השתייכותו לשושלת קאפוסט.

אדמו"ר מהר"ש שלח אליהם שליח מיוחד לומר להם שיסירו את התנגדותם ואם לאו הוא יסירם מלהיות בע"ב בעיר. בין המתנגדים היו כמה אחים עשירים שלמרות דברי אדמו"ר המהר"ש המשיכו בהתנגדותם, וכאשר אביהם פנה אליהם שיחדלו מהתנגדותם כי הרבי אמר דברים קשים, ענו הם, כדרכם של חסידים גדולים, רבי הוא רבי, וחסידים הם חסידים.

בלילה שלמחרת פרצה שריפה בביתם של האחים וכאשר ראו שהאש מתפשטת ומכלה את כל רכושם פרץ הבן הבכור בצעקות מחרידות קורעות לב: אוי, רבי, הצילו! מובן שפסקה ההתנגדות ורש"נ ישב על איתן על כסא הרבנות[7].

[1] ב'דברים אחדים מהמו"ל' לספרו 'שמן למאור' כותבים נכדי המחבר שבשנת תרל"א התמנה לרב בבאברויסק. ב'בית רבי' כתוב שבהיותו בגיל כ"ג שנה נתמנה לרב, לפי זה נולד בשנת תר"ח. שהרי ידוע שהוא שמש ברבנות למעלה מחמשים שנה ונפטר בשנת תרפ"ג.

[2] לשון כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, 'הקריאה והקדושה' טבת תש"ג.

 [3] אמו של הרש"נ, מרת שרה, הייתה אשת המהרי"ל בזווג שני, ואילו הרש"ז מקאפוסט ורבי שלום דובער מרציצע נולדו לאשתו הראשונה.

 [4] 'בית רבי' חלק ג' פרק ט'.

 [5] לפני שהתמנה ר' הלל היה מועמד לרבנות באברויסק הרה"ג הרה"ח ר' נחמיה מדוברובנא, אך נסתלק באותה שנה. גם הרה"ח ר' אהרן ליפשיץ מבעליניץ היה כנראה מועמד לרבנות. (לפי אגרת בכת"י שפירסם לאחרונה הרה"ח ר' שלום דוב לוין 'אספקלריה' 1252). אולם בעוד שר' ברוך מרדכי שמש כרב יחיד גם למתנגדים, הרי אחרי מותו מונו שני רבנים, הרה"ג ר' אליהו גולדברג למתנגדים, ור' הלל מפאריטש לחסידים. (י. ניסנבוים 'עלי חלדי' ירושלים תשכ"ט עמ' 31.)

 [6] הרהח"ח ר' בנימין גורודצקי 'ספר זכרון' עמ' 337.

 [7] 'רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע חוברת קפ"ז.


ט"ו בטבת תשע"ד