ב"ה יום שני, י"ג מנחם-אב תשפ" | 03.08.20
השליח בקונטיקט, הרב דערן
השליח בקונטיקט, הרב דערן
מעשה בהחלטה טובה בראש השנה ■ בזמן הזה

זמן מה אחר כך, הטלפון בבית שם טוב צלצל. היתה זו דינה. "אני מוכרחה לחלוק איתך משהו", היא אמרה ללאה בהתלהבות. "שנתי נודדת בגלל נושא בית הספר. בלילה שעבר, נזכרתי לפתע בהחלטה שלי לומר קריאת שמע לפני השינה. קמתי ולקחתי את דף התפילה. כשקראתי את המילים, הם קפצו לנגדי עם כוח מחייב - "ולמדתם אותם את בניכם ... ונתתי מטר ארצכם בעתו". זהו! אמרתי לעצמי. אם נרשום את הבת שלנו לבית ספר יהודי, ברכה כלכלית תבוא כגשם מלמעלה
מאנגלית: הרב משה מרינובסקי

בדרך כלל המדור הזה דולה פנינים מההיסטוריה החב"דית, הרחוקה יותר או הרחוקה פחות. אך השבוע הוא עוסק בהיסטוריה שחב"ד עושה בדור הזה, הלא היא המהפכה היהודית הרוחנית שמחוללים שלוחי הרבי ברחבי תבל. מהפכה שמידי שנה מגיעה לשיאים חדשים ומקבלת ביטוי עוצמתי במיוחד בחגי תשרי. הנה סיפור אחד מיני רבים לשם המחשה.

האורחים על שולחנם של הרב משה ורעייתו לאה שם טוב בסטמפורד, קונטיקט, נהנו מאווירה חגיגית, חברה טובה, והאוכל המיוחד שהוגש בראש השנה. המארחים הציעו להם לקבל על עצמם החלטה טובה לשנה החדשה ולהתחייב למלא אותה במשך חודש אחד לפחות. בין האורחים היו מר הארוורד גרבר ורעיתו דינה ובתם בת החמש, רחל, שהיתה חניכה בגן הילדים החב"די המקומי.

הגב' גרבר הצהירה על ההחלטה שלה:

"לפני שנים, כשהייתי תלמידה בבית ספר יסודי יהודי, למדתי על תפילה קצרה הנקראת קריאת שמע הנאמרת לפני השינה. אני חושבת שזה משהו שאני יכולה להכניס לשגרת החיים שלי".

לאחר החג, לאה נתנה לדינה צילום של קריאת שמע בעברית ובאנגלית.

הימים חלפו וכשהגיעה עונת הרישום לשנת הלימודים הבאה, דינה פנתה ללאה וסיפרה לה על הדילמה שלה.

"הייתי מאד רוצה שהבת שלי תלמד בבית ספר יהודי, כפי שאני עשיתי בשעתו, אבל בעלי מתנגד לרעיון. הוא תומך נלהב של מערכת החינוך העממית (ה"פאבליק סקול") וסבור שבתי הספר באזורנו מצוינים. יתר על כן, יש לנו שני ילדים והעלות של בית ספר פרטי היא די גבוהה. הוא לא רואה סיבה לכזו הוצאה וכיון שהוא המפרנס היחיד, אני חשה שזה יהיה לא נכון ללחוץ עליו לשלם על משהו שבעיניו מיותר".

לאה הביעה את דעתה מול המבוכה של דינה. היא תמכה בדעה שבית ספר יהודי יהיה הברירה הנכונה, גילתה סימפטיה למצבה של דינה והביעה את תקוותה שהדברים יסתדרו.

לאה ושלוחים נוספים ברחבי העולם מכירים היטב את הבעיה הזו. כדי לטפל בה, השלוחים הראשיים לסטמפורד הרב ישראל ואביבה דערן, השקיעו הרבה מזמנם לשכנע הורים יהודיים לרשום ילדים לבתי ספר יהודיים. התכנית השבועית של הגב' אביבה דערן כללה ביקורי בית כדי לפגוש הורים ולשוחח על הנושא החיוני כל כך לחינוך ילדיהם. היא ערכה ביקור גם בביתה של רחל ודיברה עם ההורים אבל הרוורד רק התחזק בהתנגדות הנחושה שלו. הנושא העיק מאד על דינה. היא היתה משוכנעת שהילדים שלה צריכים לקבל חינוך יהודי פורמאלי אבל לא ראתה איך זה יהיה אפשרי.

זמן מה אחר כך, הטלפון בבית שם טוב צלצל. היתה זו דינה. "אני מוכרחה לחלוק איתך משהו", היא אמרה ללאה בהתלהבות. "שנתי נודדת בגלל נושא בית הספר. בלילה שעבר, נזכרתי לפתע בהחלטה שלי לומר קריאת שמע לפני השינה. קמתי ולקחתי את דף התפילה. כשקראתי את המילים, הם קפצו לנגדי עם כוח מחייב - "ולמדתם אותם את בניכם ... ונתתי מטר ארצכם בעתו". זהו! אמרתי לעצמי. אם נרשום את הבת שלנו לבית ספר יהודי, ברכה כלכלית תבוא כגשם מלמעלה. אני חייבת לבטא את הדאגה העמוקה שלי לגבי הצורך בחינוך יהודי לילדינו. אני יודעת שמבחינת בעלי הנושא בעיקר פיננסי ודברים יסתדרו איכשהו.

בבוקר למחרת דיברתי עם בעלי על כך לפני שיצא לעבודה במשרד עורכי הדין שלו. מאוחר יותר באותו יום הוא טלפן הביתה.

"הדבר הכי לא צפוי קרה היום במשרד. את זוכרת את אותו תיק ביטוח כבד שעבדתי עליו? זה שנמשך ונמשך מול חברת ביטוח שרק שמחה לדחות את זה באי וודאות? הנושא היה יכול להיגרר בקלות שנים עד שהלקוח יראה פרוטה. והנה, לפתע פתאום נציג החברה התקשר והם מוכנים לפשרה! זה אומר תשלום מיידי ללקוח שלי והכנסה בלתי צפויה בשבילנו. אני חושב שיש לי רעיון איך תרצי להוציא את הכסף. מה היה שם בית הספר שרצית לרשום אליו את רחל"?...

מעשה בנער יהודי מבית דתי שעזב את דרך התורה והמצוות. משפחתו ניסתה להשפיע עליו למצוא את דרכו בחזרה ליהדות, אך ללא הצלחה. אחרי כמה שנים הצעיר הזה פגש 'טנק מצוות' של חב"ד והוזמן להניח תפילין. בתחילה הוא סירב, אבל הנחישות והעדינות של בחור הישיבה שהפעיל את הטנק שכנעה אותו לקיים את המצוה. וזה שינה את הכול. אחרי שהיה רחוק מקיום המצוות כל כך הרבה זמן, קיום המצוה היחידה עורר את התיאבון שלו לעוד. הוא עבר שינוי רציני ובעזרת החב"דניקים חזר לשורשיו היהודיים. אביו שכל כך היה מאושר מהשתלשלות האירועים בא אל הרבי והודה לו על מאמצי החסידים שלו. האיש סיפר שבעבר לא הבין את מבצעי המצוות של ליובאוויטש, אבל כעת הוא מבין את הערך של הגישה הזו. הרבי קיבל את התודות שלו בהערכה ואמר לו – סבלת את הכאב שאבא חש שכבנו מתרחק מדרכי התורה ואת השמחה שהוא חווה כשהוא חוזר. אני חש את תחושות הצער לגבי כל יהודי שהתרחק ממורשתו ושואב שמחה כאשר כל אחד מאלה חוזר".

(תרגום מתוך הספר Excuse me are you Jewish? מאת מ' תגר) 

ח' בתשרי תשע"ד