התוועדות של הרבי שליט"א
רשמים מאת ר' סימפסאן
אכן, קשה להביא לידי ביטוי רגשות ולתאר את החוויה הפנימית שהיא מנת חלקו של הנוכח בהתוועדות של הרבי שליט"א. ובכל זאת אנסה לתאר לכל הפחות את הצד החיצוני של התוועדות כזו.
כשבאים למקום המיועד, רואים איך הציבור הולך ומתאסף. כל אחד מזדרז לתפוס מקום כדי שיוכל לראות ולשמוע את הרבי שליט"א. עם כל רגע שעובר, הציבור גודל במידה משמעותית. לפתע נהיה צפוף גם לעמוד! רואים איך החסידים עומדים בהדרת כבוד. כשמביטים עליהם, רואים איך ממש כל רגע הם מפנים את הראש לדלת, לראות אם הרבי שליט"א כבר מגיע. והנה נשמע ניגון לבבי ומרגישים שחום אופף את הקהל. חשים איך החמימות כובשת את הציבור. מרגישים איך הניגון מחמם את הלבבות ולאט לאט עוברים יותר ויותר למצב של דביקות. חשים צמאון והתעלות רוחנית. לפתע הניגון נקטע, ומשתרר שקט מוחלט. ואז נשמע בקהל רחש - שא, שא, הרבי כבר בא, שא!
החסידים מצטופפים בשקט כדי לפנות מקום לרבי שליט"א והנה הרבי מגיע. הוא הולך כפוף – בענווה אופיינית. הרבי שליט"א מתיישב ליד השולחן הערוך בצורה נאה, ובוחן כל אחד במבטים עמוקים וחכמים. באולם דממה. הקהל מחכה בחוסר סבלנות לשמוע את דברי הרבי שליט"א, אבל הרבי עדין בוחן את הקהל. רואים כמה כל אחד אהוב וחשוב בעיניו.
הרבי מתחיל לדבר. מעניין לראות איך הקהל לא מסיר עין מהרבי שליט"א ושומר כל מילה שלו כדי לא לאבד כלום. הקהל מאד רציני ומעמיק. החסידים הזקנים יושבים בעיניים עצומות ומתעמקים. רואים גם איך תלמידים צעירים סופגים אל תוכם את דברי הרבי כפי שהוא מוסר אותם מילה במילה, כמו מים זכים כבדולח שנובעים ממעין נצחי שקט.
הרבי מפסיק את הדיבורים באמירת לחיים. הקהל כמו מתעורר לפתע, וכל אחד רוצה לומר לחיים לרבי שליט"א. כאשר מישהו כבר אמר לחיים וקיבל את ה"לחיים ולברכה" הלבבי, הוא שותה את מעט ה'משקה' כמו תרופה יקרה.
רואים איך הרבי שליט"א מבחין בכל אחד ואף אחד לא נעלם מעיניו. הוא מעניק לכל אחד, לזה ברכה, לזה מילה ולזה חיוך. הקהל מאד נלהב ושמח.
כאשר הרבי שליט"א מבקש לשיר ניגון, ניכר איך הכול שקועים בניגון בלב ונפש, שופכים את הלב. הניגון נמשך פרק זמן נכבד. כאשר הקהל שקוע מאד בניגון, רואים כיצד הרבי שליט"א עוטף כל אחד בפרט במבטים אוהבים וחודרים שמקיפים כל אחד באהבה רבה. רואים גם איך האהבה והמסירות אל הרבי שליט"א משתקפים בחזרה.
כבר שומעים את הניגון העתיק והמוכר של האדמו"ר הזקן, סימן שההתוועדות עומדת להסתיים. חשים כמה קשה להיפרד ולהתנתק מהחום והנעימות של ההתוועדות.
הרבי שליט"א קם ממקומו ויוצא כשהוא מלווה בצלילים השמחים של הניגון "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון".
(מתורגם מ"די אידישע היים" גיליון מס' 2, חורף תשי"ט)
ב"ה יום ראשון, י"ז סיון תשע"ג | 26.05.13 
