ב"ה יום שלישי, י"ב כסלו תשע"ט | 20.11.18
המסמך הנדיר
המסמך הנדיר צילום: שטורעם
מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות

בפרק האחרון של זכרונות הרבנית מרת חנה ע"ה, מציינת הרבנית סיפור מיוחד הקשור להולדת וליום הברית של הוו"ח ר' ישראל אריה לייב ע"ה, אחיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שבשבוע שעבר ציינו חסידי חב"ד שישים שנה להסתלקותו, י"ג אייר ה'תשי"ב – ה'תשע"ב ● היום, יום ההולדת שלו, אנו מתכבדים להביא מסמך חשוב שנחשף על ידי מערכת "ימי מלך" ● מסמך רישום הלידה הפותר באופן סופי תעלומה בת עשרות שנים בקשר לתאריך הולדתו ● תרס"ה, תרס"ו או תרס"ט? ג' סיון או ט"ז? המסמך לראשונה מגלה את התאריך המדוייק: כ"א אייר תרס"ו ● א"ך טוב לישראל
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

מערכת "ימי מלך", העושה בימים אלו הכנות לקראת סיום עריכת הכרך הראשון במהדורה החדשה העתידה לראות אור, שמחה להגיש את מסמך רישום הלידה של אח הרבי, הותיק וחסיד עוסק בצרכי צבור רב פעלים וכו' ר' ישראל אריה לייב ז"ל.

המסמך נחשף על ידי הרב שלום שי' גוטליב שליח הרבי בעיר המלך, עיר הולדתו של הרבי, ניקולייב, בעקבות פניית המערכת אליו על מנת שינסה לאתר את המסמך, ואכן הרב גוטליב טרח ופינה מזמנו והתוצאה – לפנינו.

מקורו של הרישום בספר של הקהילה היהודית בניקולייב והסביבה. באותם שנים היה נהוג כי לכל קהילה יהודית ברוסיה ישנם ספרי רישום מיוחדים לכל תחום מחיי הקהילה, כגון לידות, נישואין וכדומה. הספרים הללו היו נרשמים לפי לוח השנה האזרחי ולכל שנה היה ספר רישום נפרד. בסיום כל שנה אזרחית היו ראשי הקהילה היהודית ומושל המחוז חותמים על ספרי הרישום ואלו נחשבו כחוקיים כלפי השלטונות לכל דבר ועניין.

כיום, יותר מתמיד, יש לספרי הרישום הללו חשיבות גדולה. רבבות יהודים עלו מרוסיה מאז פתיחת מסך הברזל ועד היום. לא כולם יכלו לשמור על מסמכיהם האישיים, מה גם שבשנות הזעם הייתה סכנה גדולה ליהודי רוסיה להצהיר בגלוי על יהדותם, כיצד יוכלו אלו להוכיח את עובדת יהדותם?

את התשובה לשאלה זו נותנים ספרי הרישום האמורים, בהם ניתן לחזור מספר דורות אחורה ולעיין בשמות אבות המשפחה ובפרטיהם שנרשמו טרם התגברות שלטונות הרשע. ספרי רישום אלו מהווים למעשה עד היום הזה, מסמך מקורי אותנטי המאשר את יהדותם של הרשומים.

מאותו ספר רישום נחשף בשנים האחרונות גם מסמך הרישום על לידתו של הרבי והכנסתו בבריתו של אברהם אבינו.

הפרטים כפי שנרשמו במסמך שלפנינו:

מין ושם הנולד:

בן, ישראל.

עיסוקו של האב, שם האם והאם:

האב איש נכבד לדורותיו, לוי בן זלמן שניאורסאהן.

האם חנה.

הלידה והברית – תאריך עברי:

נולד 21 אייר, נימול 4 סיון.

התאריך האזרחי:

נולד 3 במאי, נימול 15 במאי.

להלן ציוני דרך קצרים בתולדות חייו של ר' ישראל אריה לייב ע"ה.

מסכת ימי חייו בשלמותה, עם מראי מקומות ומקורות הדברים, תוצג בספר שייצא לאור בקרוב אי"ה.

 

ביום רביעי כ"א אייר ה'תרס"ו, נולד בניקולייב בנם השלישי של הרה"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה ע"ה. כאשר הוכנס בבריתו של אברהם אבינו, ביום שני ד' סיון, נקרא שמו בישראל: ישראל אריה לייב.

כבר מילדותו ניכרו בישראל אריה לייב, או כפי שכונה "לייבל", כישרונות נדירים במינם. מטבעו היה חריף ועמקן, בעל ראש גאוני וזיכרון נפלא.

עדות ראשונה על ילדותו, מתקופת היותו בגיל חמש בערך, נרשמה על ידי הרב ר' נחום גורלניק במכתבו למערכת "ימי מלך". ר' נחום ביקר בביתו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב בחורף של שנת ה'תער"ב [לפני מאה! שנים] ושם לב למראה מוזר ביותר:

"למולי, מצידו השני של השולחן, עמד על הכסא ילד קטן - כפי ששיערתי אז הוא היה בגיל חמש או פחות מזה כשראשו בין זרועותיו, רכון מעל לאיזה ספר. כשנכנסתי לחדר, וכל משך שהותי שם, וגם באותם רגעים שעמדתי להיפרד מהם - לא שם לבו אלי כלל, כלומר: לא הגביה עיניו מהספר ולא הביט עלי.

פניתי אל הרב בתמיהה: מעולם לא ראיתי מין 'משחק' מוזר כזה אצל ילד קטנטן. במה הוא עסוק שם ליד השולחן?

"משחק אתה אומר?" השיב לי הרב בנימה רצינית "זה כלל לא משחק!" הוא ניגש לילד הוציא מידיו את המשניות. פנה אליו ושאל: במה התעמקת ככה? הילד השיב מיד בשפה ברורה ובקול נעים כאשר הוא מפרט את תוכן המשנה בה היה עסוק. אודה ולא אבוש: עמדתי נדהם ופעור פה והתנצלתי בפני הרב: אכן כשהדבר ברור לא משחק, הוא מהווה פלא כפל-כפליים!".

הסבא רבי ברוך שניאור ('רשימות הרב"ש') שביקר ביקטרינוסלב בשנת ה'תרע"ה ראה את נכדו - ילד הפלא בן השמונה, והשתומם. כשנסע, אפוא, לרבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע סיפר לו על התופעה:

"אמרתי לו שיש בן קטן לבני לויק שי', שהוא על דרך [=מעין] עילוי שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב...".

בתקופה מאוחרת יותר, התגורר ביחד עם אחיו הגדול, כ"ק אדמו"ר זי"ע, בחדר שכור בלנינגרד בסמיכות מקום לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. שם זכה לקירובים מיוחדים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מידי פעם אכל על שולחנו ופעמים השתתף גם בהתוועדויות של הרבי מוהריי"צ באותם ימים. הוא התחבב גם על החסידים שהיו סובבים אותו ומתנגחים אתו בדברי הלכה וחסידות.

ר' לייבל המשיך להתגורר בלניגרד גם לאחר שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את רוסיה ובשנת ה'תר"ץ כאשר גברו הגזירות ברוסיה וכל מי שלא צעד ברוח הזרם נידון למאסרים והגליות, החליט ר' לייבל לעזוב את ברית המועצות מפחד המשטר. הוא עזב את רוסיה תחת שם בדוי.

מרוסיה הגיע ר' לייבל לברלין, שם שהו כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית ע"ה, ואף נרשם ללימודים אקדמאיים, כשהאח הגדול משתדל לסייע לו בכל המצטרך.

בשנת ה'תרצ"ג, כאשר עזב הרבי את ברלין, נותר אחיו ר' לייבל בבירת גרמניה והחל לסבול מתהפוכות השלטון הנאצי שהניחו את כפם על יהודים בכלל, אזרחי חוץ בפרט ותושבי רוסיה במיוחד. בדרך לא דרך הצליח ר' לייבל בשנת ה'תרצ"ד לעזוב את גרמניה הנאצית ושם פניו לארץ הקודש.

בשלהי קיץ ה'תרצ"ט הקים בית בישראל עם מרת גניא ע"ה. בשנת ה'תש"ה (ביום הבהיר כ' מרחשוןן) נולדה לזוג בתם היחידה – מרת דליה שתחי'.

בשנת ה'תש"י חודשים ספורים לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נסע ר' לייבל עם משפחתו להשתלמות בליברפול, אנגליה.

בחודש אייר ה'תשי"ב בעיצומה של פעילות נמרצת הוא קיבל התקף לב קשה ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע ימים, בבוקרו של יום י"ג אייר, נפטר בדמי ימיו, ימים ספורים קודם יום הולדתו ה-46.

על פי בקשת אחיו, כ"ק אדמו"ר זי"ע, הועלה ארונו לארץ הקודש ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק בעיר הקודש צפת ת"ו.

חשיבותו של המסמך שלפנינו אינה רק בעצם גילויו, כי אם גם שעל ידו מתבררת באופן סופי תעלומה בת עשרות שנים סביב תאריך ושנת לידתו של ר' ישראל אריה לייב.

להלן נציג את המידע שהיה עד עתה על תאריך הלידה.

במהדורה הראשונה של הספר "ימי מלך" (קה"ת, תשמ"ט) נכתב כי ר' לייבל נולד בשנת תרס"ה, זאת על פי השערת כמה מזקני החסידים שהכירוהו. מעניין לציין כי חברו הטוב עוד מילדותו של ר' לייבל, נולד אכן בשנת תרס"ה.

על כך כתב לנו הרב נחום גורלניק: "לדעתי השנה תרס"ה . . כשנת הולדת ר' ישראל אריה ליב ז"ל . . לא נכונה . . יכול אני להעיד שראיתי את לייבעלע בבית אביו הרב בשנת תער"ב, והיה אז לכל היותר ילד כבן חמש ואולי עוד יותר קטן".

בכמה מקומות צויינה שנת תרס"ט כשנת לידתו והתאריך בחודש: (ג') ט"ז סיון. (ראה "פתח דבר" ל'קונטרס י"ג אייר ה'תנש"א', וב"שלשלת היחס" שבתחילת לוח "היום יום" מהדורת תשנ"ג), זאת לפי עדותה של זוגתו מרת גניא ע"ה שציינה את התאריך 23 במאי 1909 (התאריכים ג' או ט"ז תלויים בחישוב לפי הלוח הגרגוריאני, או היוליאני – שנהג ברוסיה באותה תקופה).

מפנה חשוב בעניין זה התרחש עם התגלות רשימותיו המיוחדות של סבו של הרבי, הרה"ח ר' ברוך שניאור שניאורסאהן ע"ה. באחד מיומניו הוא מספר ('רשימות הרב"ש' עמ' סח, הובא לעיל בחלקו) כי בביקורו אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע סיפר לו בהתפעלות על נכדו, ו"כבוד קדושתו שאל ממני כמה שנים יש לו, אמרתי שבעזרת השם יתברך יהי' לו קודם חג השבועות הבא עלינו לטובה ט' שנים".

הסיפור אירע בשבת פרשת מקץ ה'תרע"ה, ונמצא שלפי תשובת הסבא ר' לייבל נולד "קודם חג השבועות" של שנת תרס"ו.

ואכן ברישומיו של ר' לייבל בהירשמו לאוניברסיטה באנגליה מופיע התאריך 23 במאי 1906, כלומר: לא תרס"ט אלא תרס"ו.

אולם, למרות ששנת הלידה התבררה, התאריך נותר עלום (השערות שונות הועלו בנידון). במסמך שלפנינו מגיעה התעלומה לקיצה: כ"א אייר תרס"ו. זהו תאריך הולדתו של ר' לייבל (יש לציין שבאותן שנים נהג ברוסיה הלוח היוליאני, שלפיו התאריך הלועזי הוא 3 (ולא 23) במאי 1906).

לספקנים שבינינו נציין עובדה נוספת: כידוע, תאריך הולדתו של הרבי במסמכים הרשמיים אינו י"א ניסן תרס"ב, כי אם תאריך המוקדם ממנו בכשבע שנים, כך בכל תעודותיו של הרבי.

המסמך הרשמי היחידי בו מופיע התאריך י"א ניסן תרס"ב הם ספרי הרישום, מתוכם נתגלה עתה תאריך הולדתו של אח הרבי.

בהזדמנות זו אנו פונים בבקשתינו אל ציבור החסידים אשר כבודו של הרבי יקר בעיניו, כי כל מי שיש בידו חומר נוסף שעדיין לא התפרסם, או שייתכן ולא הגיע לידי המערכת, על תולדות חייו של הרבי בעיקר מתקופת שהותו ברוסיה (תרס"ב – תרפ"ח): מסמכים על הרבי ואבות משפחתו, קשרים והתכתבויות של הרבי עם מכריו מתקופה זו, זיכרונות חסידים שזכו לפגוש ולהכיר את הרבי שעדיין לא פורסמו, וכיו"ב, יואילו נא ונא לשלחם למערכת "ימי מלך" על מנת שנוכל להכניסם בספר שיצא לאור בקרוב אי"ה, ולזכות בהם את הרבים.

 

השתתפו בהכנת החומר לפרסום בשטורעם: משה לוי יצחק וישראל אריה לייב לאופר שיחיו.


כ"ב באייר תשע"ב