ב"ה יום רביעי, ו' כסלו תשע"ט | 14.11.18
"הכוך בקיר שבוורמייזא"
"הכוך בקיר שבוורמייזא" צילום: שטורעם
פרק ס"ז ● מי לא מכיר את הכוך שבקיר? ● מיוחד

אין לך תייר שמגיע לוורמייזא – היא וורמס שבגרמניה – ואינו סר לראות את הגומחה שבה נעשה הנס לאמו של רש"י. סיפור ההצלה הזה שידוע כיום לכל ילד, יוחס במשך השנים – בשנים קדמוניות וגם בזמן החדש – לדמויות אחרות, ואף הועבר למקומות שונים ● הרב יהושע מונדשיין בפרק ס"ז של "סיפורים וגלגוליהם"
הרב יהושע מונדשיין

האמורא מר בריה דרבינא הוא בן הדור הרביעי לאמוראי בבל. מחסידי קמאי, שהיה יושב בתענית כל השנה חוץ מעצרת, פורים וערב יום-הכיפורים (פסחים סח, ב). הוא שיסד את תפילת 'אלקי נצור לשוני מרע' שאנו אומרים בסיום תפילת העמידה (ברכות יז, א). ועליו נאמר: ירא שמים ... ומנו [ומי הוא] – מר בריה דרבינא (שם לט, ב).

מספרת עליו הגמרא במס' ברכות (נד, א):

מר בריה דרבינא ... זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה.

[מר בריה דרבינא ... פעם אחת היה מהלך בשוק של מחוזא, התנפל עליו גמל משוגע (שפגיעתו רעה), נפלה חומת בית (שהיה סמוך לו) ונכנס לתוך הבית (מפני הגמל)].

* * *

נס מעין זה אירע גם לרבי יהודה החסיד, ועליו שמענו לראשונה בס' 'שלשלת הקבלה' (לר' גדליה ב"ר יחיא, שנפטר בשנת שמ"ח לערך). וזה לשונו (דף נד, א במהדורת ויניציאה שמ"ז):

רבינו יהודה מפריסי הנקרא החסיד, שעשה הצוואות ... וקבלתי מחכמי הדור, כי בלכת רבינו יהודה החסיד לכנסת, עבר קרון אחד מאחורי בית-הכנסת בהיותו שם, והקרון היה לוחצו מאד, ונעשה לו נס ויפתח הקיר את פיו ויקבלהו בתוכו וניצול. ועדיין נראה הרושם ההוא ... וראיתי בקונטריס ישן, שזה הגאון נפטר בריגנספורק שנת ד'תתקע"ז.

עכ"ל.

ולא נתפרש כאן היכן התרחש הנס.

1_573

כעבור כמאה שנה התפרסם הסיפור בנוסח שונה, כפי שנכתב על-ידי ר' יוזפא שמש מוורמייזא, בספרו 'מעשה נסים': דען עז ווערין דארינן פרצילט גרושי נסים ונפלאות אז גישעהן זיין אין ק"ק ווירמש [שכן מסופרים כאן נסים ונפלאות גדולים שהתרחשו בק"ק ווירמש].

ר' יוזפא עצמו נפטר בשנת תל"ח, ואת הספר הביא לדפוס בנו – בשנת תנ"ו – באמשטרדם, והוא בלשון יידיש.

כאן הוא בתרגום לעברית, ממהדורת ש' איידלברג, 'ר' יוזפא שמש דקהילת וורמיישא' (ירושלים תשנ"א, עמ' עא):

מעשה שקרה לאמו של ר' יודא חסיד

עוד מעשה שקרה לאמו של רבי יודא חסיד, בעת שהיתה מעוברת עמדה פעם אחת בסמטא צרה על יד בית הכנסת של נשים (בוורמיישא), והנה בא לקראתה עגלון רשע עם סוסו ועגלתו והתנכל לה לדורסה. האשה דחקה עצמה אל קיר בית הכנסת, ונעשה לה נס והקיר נכפף, והאשה הצדקנית באה בו. והרשע עם עגלתו עברו שם מבלי לנגוע בה לרעה ...

ומזה אנו למדים גודל צדקתו של ר' יודא חסיד, שקרה לו נס גדול עוד לפני שיצא לאוויר העולם.

ועד היום הזה עומדת החומה הכפופה, וכל הזרים הבאים (לוורמיישא) הולכים לראות את המקום אשר בו קרה הנס הגדול.

על הנס הזה נמצא כתוב בספר 'שלשלת הקבלה'.

עכ"ל.

אבל עינינו הרואות, שבס' 'שלשלת הקבלה' מסופר הנס על רבי יהודה החסיד עצמו, ולא על אמו!

מאידך גיסא, ר' יוזפא שמש הוא בן וורמייזא ודבריו משקפים את המסורות המקומיות, ואין הוא נזקק לתימוכין מבעל 'שלשלת הקבלה'.

ר' יוזפא שמש הוא גם מחבר הספר החשוב 'מנהגים דק"ק וורמיישא', ועדויותיו נאמנות ומקובלות.

על יסוד דבריו של ה'מעשה נסים' מסיק רש"א ורטהיימר בספרו 'לשון חסידים' (ירושלים תרנ"ח, דפים מ, ב. מו, ב), שר' יהודה החסיד נולד בוורמייזא, ומשם עברו הוא ואביו ואחיו לשפיירא.

החוקר אברהם עפשטיין חולק עליו בקונטרסו 'ר' שמואל החסיד' (ברדיטשוב תרס"ד, עמ' 6, הע' 10. והוא תדפיס ממאמרו שב'הגרן', ד, תרס"ג. ושם הוא בעמ' 84), וכותב:

ובאמת אין משם שום ראיה גם כשנאמין להסיפור. כי אפשר שאשת ר' שמואל [אביו של ר"י החסיד] באה משפיירא לווירמייזא על זמן קצר, ואירע לה שם אותו הנס.

כשהייתי בווירמייזא ראיתי שבאמת יש חלל בקיר בית-הכנסת של הנשים. אבל ביהכ"נ של הנשים נבנה בשנת תתקע"ג ... ואז היה ר"י החסיד כבר בא בימים ונפטר ד' שנים אחרי זה. ואם-כן, מוכחש מעצמו הספר מאמו של ר"י החסיד.

עכ"ל.

דבריו מובאים אצל רי"א קמלהר בספרו 'חסידים הראשונים' (וואיטצן תרע"ז, עמ' לח), והוא מתרץ את תמיהתו של עפשטיין: "אבל י"ל שהסיפור מאמו של ר"י החסיד הוא אמת, ובשנת (תתקע"ז) [תתקע"ג] נתחדש בית הכנסת, ובנו באופן שיתראה הרושם שהיה בקיר, לזכר הנס".

עפשטיין מתייחס גם לגירסתו של 'שלשלת הקבלה' וקובע, שנוסח זה "מכוון יותר לסדר הזמנים, אבל גם משם אין שום ראיה שר"י החסיד נולד בווירמייזא. בכלל אין שום רמז שר' שמואל החסיד גר בווירמייזא".

* * *

הסיפור על אמו של רבי יהודה החסיד נשזר גם בספרו של ר"מ להמן 'רבי יוסלמן איש רוסהיים', שנדפס לראשונה – בגרמנית – בשנת 1879 (תרל"ט) בפרנקפורט א"מ (והוא שם בעמ' 273-272), ובתרגום לעברית בשנת תש"ט (בעמ' 211-210. במהדורות המאוחרות, בעמ' 217). מהעיבוד החדש שנדפס בשם 'בדרכים רבות', נשמט הסיפור הזה לחלוטין.

סביר להניח שר"מ להמן שהתגורר במגנצא (מיינץ), ביקר לא אחת בוורמייזא הסמוכה, ראה את הגומחה בעיניו ושמע את סיפורה באזניו.

הסופר י' מזח שילב את הסיפור על אמו של ר"י החסיד, בספרו 'וואונדערליכע מעשיות וואס האבען געטראפען אין דער שטאדט ווירמייזא' ['מעשיות נפלאות שהתרחשו בעיר וורמייזא] (וילנא תרס"ב, עמ' 32-31). הזיקה בין ספרו בכלל וסיפור זה בפרט, לבין ה'מעשה נסים', גלויה. גם כאן מסתיים הסיפור בציון העובדה שהזרים שבאים לוורמייזא הולכים לראות את הקיר הזה, וגם הוא מאמת את הסיפור מכך שהוא מובא ב'שלשלת הקבלה'.

* * *

הגירסה הקדומה שייחסה את האירוע הנסי לר' יהודה החסיד עצמו, או לו ולאמו, שקעה בתהום הנשייה; את מקומה תפסה גירסה חדשה – הידועה כיום לכל – שהנס בווירמייזא אירע לאמו של רש"י.

יגעתי ולא מצאתי מקורות קדומים להעתיק מהם את סיפור המעשה. ואין לי אלא מה שהושיט לי אחי ר' אהרן נר"ו מהס' 'מעגל טוב השלם' (בחלקו הראשון שנדפס בברלין בשנת תרפ"א, עמ' 24). והם דברים שרשם הרב חיד"א ביומן מסעותיו, בחודש מנחם-אב תקי"ד:

והזאת העיר וירמייש"א, שמעתי היא קהלה קדומה מאד ... וכה הראונו בתוך רחוב אחד כותל אחד, עמוק הן מראהו מהכתלים שבצידו, ואמרו שאמו של רש"י ז"ל בעודה מעוברת מרש"י ז"ל, היתה עוברת ברחוב הזה, והדביקה עגלה משר אחד, ובדרך טבע לא היה אפשר לה להנצל, ונעשה נס והכותל נסוג אחור. ויהי לנס.

וכמדומה לי שמעשה זה הובא בשלשלת הקבלה. וכזאת וכזאת הם המדברים פלאי פלאות נעשו בק"ק זה לימים ראשונים, ונכתבו בספר מעשה נסים שלהם.

עכ"ל.

שוב מאוזכרים כאן הס' 'שלשלת הקבלה' ו'מעשה נסים'; אף שבראשון מתייחס הנס לרבי יהודה החסיד, ובשני לאמו.

אך דבר ברור שמענו מכאן, שכבר לפני למעלה ממאתיים וחמשים שנה סיפרו אנשי וורמייזא את הסיפור הזה על אמו של רש"י.

* * *

הס' 'מעגל טוב' נדפס לראשונה בליוורנו, בשנת תרל"ט, אבל באותה מהדורה אין זכר לביקורו של הרב חיד"א בוורמייזא ולא לרוב ענייני הספר, שהחל להידפס בשלימותו רק בשנת תרפ"א, כנ"ל.

אבל עוד קודם לכן מצינו זכר לגירסה זו; בספרו 'נפלאות הרבי' (ווארשא תרע"א, עמ' 119), מביא רמ"מ וואלדען דברים שכתב לו ר' שלמה ענגלמאן [הי"ד] מק' קלאדאווע (ולימים רבה של עיר זו, על מקום אביו הר"ר אפרים ברוך בענדיט), בזה הלשון:

פעם אחת סיפר אדמו"ר הגה"ק מהר"א זצ"ל [בעל ה'אבני נזר'] מסוכטשוב, המעשה שהיה עם אם רש"י ז"ל, בהיותה מעוברת עמו והלכה ברחוב צר ודחוק, ונסעה שם עגלה, ולא היה לה מקום לנוס ונדחקה אל הכותל, ונעשה לה נס שדחק הכותל כגודל בטנה. עכ"ל.

גם אדמו"ר זצ"ל הזכיר פעם את הסיפור הזה (בשיחתו בשבת פ' נח תשמ"ג) כ"סיפור ידוע", שאירע עם אמו של רש"י בהיותה מעוברת, שבלכתה פעם ברחוב צר באה לעומתה מרכבה, ובדרך הטבע לא היתה אפשרות שהמרכבה תחלוף והיא והעובר ישארו שלמים, ונעשה שקע בקיר בגודל המתאים לאשה מעוברת וכך ניצלו שניהם. "כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] סיפר, שבהיותו בעיר וורמייזא (עיר הולדתו של רש"י) – ראה את השקע בקיר שאודותיו מקובל הסיפור הנ"ל, אפילו אצל אומות העולם". עכ"ל. ואין אנו יודעים האם גם את הדברים שבסוגריים אמר הרבי.

* * *

לא חלפו שנים רבות, הסיפור הקצר עטה עור ובשר, רקע היסטורי וגם עלילה. כך, למשל, בס' 'היכל רש"י' (ת"א ת"ש), שבו אנו קוראים (בעמ' כד):

הולדת רש"י

הורי רש"י התנהגו בחייהם הפרטיים בקדושה ובטהרה, והנהגתם זו היתה כעין הדרכה שלא מדעת לרוב היהודים שגרו בשכונתם. ובעיר מגוריהם חי בישוף אחד שהטיף תמיד להתבוללות ולהתנצרות, אבל הורי רש"י היו לו כאבן נגף בדרך תעמולתו, כי מהם ראו היהודים וכן עשו. התחיל הבישוף לחבל תחבולות להתנקם בהם.

ובימים ההם מלאו ימיה של אם רש"י ללדת אותו. ומנהגה היה ללכת ערב ובוקר להתפלל בבית-הכנסת דרך סימטה צרה מאד, שאין בה מקום מעבר אלא לאיש אחד. התנכל לה הבישוף, ופעם, בלכתה לבית-הכנסת, מהר על סוסו לאותה סימטה מתוך מזימה רעה לדחוק את אם רש"י לקיר ולרסקה, אותה ואת הוולד אשר בקרבה.

אם רש"י נבהלה מאד, ומרוב פחד נלחצה עם כרסה לקיר אבנים הסמוך לה. ונעשה נס ונתבצר לה לכריסה מקום בקיר זה, שנתהווה בו כעין שקע, ואחרי יומיים נולד רש"י. ככה ניצלה האם בזכות בנה.

עד היום מראים תושבי וורמייזא ברחוב היהודים קיר זה ושקע בתוכו.

נוסח שני: במקרה עברה באותה סימטה מרכבת סוסים שהעמידה בסכנה את חיי אמו של רש"י.

לפי המקובל נולד רש"י בטרויש [Troyes שבצרפת] ולא בוורמייזה [Worms שבאשכנז], והאגדה מוסיפה, שאמנם בוורמייזה נולד רש"י, אבל מיד לאחר הוולדו עברו הוריו לטרויש, כי חשש אביו פן יאשימו את אשתו במעשה כשפים.

עכ"ל.

סופרים אחרים פתרו את בעיית המיקום כל אחד בדרכו שלו:

ל' חזן בס' 'רש"י' (ת"א ת"ש, עמ' 12), מביא את הסיפור מבלי לנקוב בשמה של עיר כלשהי, ומבלי להוסיף שהשקע שבקיר קיים עד עצם היום הזה.

א' גורדין בס' 'רש"י' (ת"א תשכ"א, עמ' 28-27) מעתיק את ההתרחשות לטרויש – עיר הולדתו של רש"י – אך יחד עם זאת מסיים גם הוא במלים: "האגדה מוסיפה שהשקע בקיר נשתמר עד עצם היום הזה".

* * *

גם היום מראים את הגומחה – אף שהקיר אינו עתיק-יומין כלל, ולכל היותר הוא שיחזור מהעבר – אבל היא אינה נמצאת בקיר בית-הכנסת. ואילו בסיפורים הקדומים על אמו של ר' יהודה החסיד, השקע היה בקיר עזרת-הנשים, ושם ראה אותו אברהם עפשטיין בין השנים תרכ"א-תרס"ג.

2_538
ר' רפאל הלפרין מצביע על השקע שבקיר

כמה מגלגוליו השונים של הסיפור, כבר הובאו במאמרו של י' ברגר "רש"י באגדת העם" (בתוך הס' 'רש"י: תורתו ואישיותו', נ.י. תשי"ח, עמ' 156-155). והוא מוסיף גם את המידע הבא:

"העירני מיודעי הספרן מר י"י דינסטאג, כי בספר זכרונותיה של מקסה נורדוי על אביה, מסופרת מסורה זו על אם הרמב"ם. הדבר קרה באחד הרחובות בקורדובה, ועד היום מראים עליו".

* * *

גלגולו הבא של הסיפור נתעלם, משום מה, מן העין.

הנוסח שלפנינו התפרסם בשנת תרפ"ד בספרו של ר' חייקל לונסקי הי"ד מווילנא (ספרן, ביבליוגרף, סופר ועתונאי), 'לעגענדעס וועגן ווילנער גאון' (עמ' 4-3), שוב חזר המחבר והדפיסו בעתון 'דאס ווארט' (גל' 516, כ' באלול תרצ"ד), בפרק הראשון שבסידרה "דער ווילנער גאון".

בשלישית כתב אותו ח' לונסקי בעברית, ופרסמו בקובץ 'ילדותנו' (ע"י מרכז 'חורב' בוילנה, שנה א', חוברת א', סיון תרצ"ז).

והרי הוא לפנינו בצלמו ובדמותו:

___573

___001_400

בשני מופעיו הראשונים של הסיפור – ביידיש – מסתיים הוא במלים:

ועד היום ניצב עדיין הקיר שנפער בו מקום להציל מן הסכנה את הרבנית והילד שתחת ליבה – הגאון מווילנא.

וראה זה פלא: כפי שבנוסחים הקודמים אין התאמה בין מקום התרחשותו של הנס, לבין מקום לידתו של אותו עובר בר-מזל, כך גם בנוסח שלפנינו! שהרי הגר"א כלל לא נולד בווילנא אלא בעיירה סעלץ, ורק כעבור כמה שנים עקרה משפחתו לווילנא...

בכך מופרכת גם פתיחתו של הסיפור על הגר"א, ש"עריסתו עמדה באותו מקום, שעליו נבנתה הבימה בבית-הכנסת, הנקרא על שמו 'קלויז של הגאון', הנמצא בוילנה ברחוב היהודים".

* * *

נשוב אל גירסת הנס שהתרחש לאמו של רש"י, הפעם כפי שהוא מסופר בשני ספרים לילדים, שנדפסו שניהם בירושלים בשנת תשמ"ז: ' 'רש"י – רבן של ישראל' (עמ' 26-25), ו'המאורות הגדולים: חייו ויצירתו של רבנו שלמה יצחקי רש"י' (עמ' כד-לא):

11_400_05

22_484

33_56244_614

55_616

66_606

77_634 

ולא באנו אלא להראות, כיצד נטלו נוסחים אלו את סגנונם מ'נוסח הגר"א' שקדם להם.

בעיות המיקום גם הן אינן צריכות להטריד את מוחם הרך של הילדים; אליבא דחד, התרחש האירוע בוורמייזא וכעבור שבועות ספורים נולד רש"י בטרויש. אליבא דאידך, מקום מגוריהם הקבוע היה בטרויש שבצרפת, אך תקופה מסויימת התגוררו בוורמס שבאשכנז ובדיוק אז אירע הנס. מיד אחר-כך חזרו לטרויש, ושם נולד רש"י.

והכל על מקומו בא בשלום.

י"ג בשבט תשע"ב