ב"ה מוצאי ש"ק, י" ניסן תשפ" | 04.04.20
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע
יסוד ה'לשכה האירופאית'

"צרפת - פרצת" פרק ד': בריחת אנ"ש מרוסיה, ההתיישבות פאריז בהוראת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ויסוד הלשכה האירופאית (היו ימים)
שמואל לובעצקי
בשנת ה'תש"ו נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר ניתנה הרשות לאזרחי פולין שברחו לרוסיא לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיא, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיא, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיא, כחמש מאות מאנ"ש.

תחנתם הראשונה מעבר לגבול היתה – קראקא, ומשם המשיכו את דרכם לעיר לאדז' – לבוב, העיר הסמוכה לגבול רוסיא ופולין, שם הסתדרו רבים מאנ"ש, ומשם נסעו לפולין.

בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין – לאחרי המלחמה – והישיבה ליהודים בפולין נהיתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיא, מחמת היות ממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיא הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש בכל מיני אפשרויות לעזוב את פולין ולהמשיך את דרכם לעבר ארצות החופש בהקדם האפשרי.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז וכך כותב הוא : "יואיל להודיע חוו"ד לידידיי התמימים ואנ"ש ליובאוויטש ברוסלאנד ופולין שישתדלו לבוא לפאריש [=פאריז] והשי"ת יצליחם בגו"ר". בהמשך מורה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע: "ובהקדם האפשרי יסע מפה לאירופא א' מידידיי הרבנים שי' להשתתף ביחד עם ידידיי שי' וחבריו יחיו בעזרת הצלתם".

בהמשך לזה שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע את ר' ישראל דז'אקאבסאהן ע"ה על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ר' ישראל דז'קאבסאהן נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר לניו יארק.

וכך כותב הוא בדו"ח אשר מסרו לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ : "ביום ה' י"ט תמוז 12:15 בלילה באתי לפאריז, אל האראדם [=שדה התעופה] באו לפגשני ר' בנימין גארדצקי, יוסף גולדשטיין, זילבערשטראום ואור [= שני האחרונים היו הבאי כח של רש"ז שניאורסאהן]. משם נסעתי לביתו של הרב ז. שניאורסאהן.

בש"ק כ"א תמוז, התפללתי בבית הכנסת של הרז"ש, בסעודה שלישית חזרתי דא"ח. ביום א' התחלתי לחקור על המצב של אופני ההצלה וכו' באותו יום ביקרתי גם את בית הילדים המתנהל ברשותו של הרז"ש...".

על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע את "לשכה האירופאית לעזרת הפליטים וסידורם", את הלשכה ייסד בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו הרה"ח ר' בנימין גארדצקי ע"ה .

בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריא , וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.

בהמשך השנים ניהלה ה''לשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, חדרים וכו'.

כמו"כ ניהלה ה'לשכה' הוצאת ספרים וחוברות בצרפתית ע"ד חגי ישראל וכיו"ב, בין אותם חוברות מוצאים אנו כו"כ אשר כ"ק אדמו"ר עצמו הגיהם – בשנים שלפני הנשיאות – וכלשונו בא' ממכתביו : "בזמן האחרון צריך הייתי להגי' . . חוברת ע"ד פורים, פסח בצרפתית (ע"ד אותה של תשרי) . . .".

על חשיבותה של ה'לשכה' בעיני כ"ק אדמו"ר אפשר ללמוד מהמעשה הבא; א' מהעבודות של ה'לשכה' היא מכירת מצות שמורות עבור חג הפסח, בא' השנים – ה'תשי"ד – קנו כמה מאנ"ש מצות שמורות ממקום אחר – ולא מה'לשכה' – כשנודע הדבר לכ"ק אדמו"ר שלח מיד מכתב אל ר' ניסן נעמנוב וכך כתב לו כ"ק אדמו"ר :

"ואתאפק לא אוכל להביע תמהוני ופלאתי ביותר והוא:

מובן ע"פ המובא בכ"מ בדא"ח ובפרט בהענין דתמיהת משה רבנו מאין לי בשר כי לא הי' זה במדריגתו כלל ואעפ"כ אף שטענתו חזקה היתה והראי' שאמרו לו אספה לי שבעים איש וגו' הרי בכ"ז גם השפעת הבשר היתה על ידו (אלא שהי' גם ממוצע בדבר)

שמזה מובן שכל השפעות המקושרים והחסידים צריכה להיות קשורה באיזה אופן שהוא עם נשיאם וכו' מוכרח מזה שדורנו שזכה שכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא מנהיגו ורועו, הרי כל הענינים צריכים להיות קשורים באיזה אופן שהוא עמו ועאכו"כ שכן צריך להיות אצל אנ"ש והתמימים וב"ב שיחיו ועאכו"כ שכן צ"ל בענינים הקשורים התומ"צ ובפרט בענינים הכללים שבהם ובפרטיות – בענינים הקשורים באמונה וכמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו ואיתא במכילתא שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במאמר מי שאמר והי' העולם.

ולכן גדלה תמיהתי כשנודע לי אשר דוקא במיכלא דמהימנותא הנה חלק מאנ"ש בחרו לקבלו ממקום אחר בה-בשעה שהיתה אפשרות לקבלו ע"י לשכה שנתיסד מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר פעולות צדיק עומדים לעד ובמילא גם עתה היא לשכתו.

. . כיון שאיני רוצה לפרש בשם מי שעשה כנ"ל לכן כותב הנני הדברים אליו כיון שבודאי הוא ומושפעיו לקחו שמורה דוקא מהבעקעריי הקשורה עם הלשכה, ובמילא בנקל יותר יהי' לו לבאר הדברים בעת התועדות כיד ה' הטובה עליו, ובודאי ידוע גם בצרפת פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז אונזערע זיבורית טוב מעידית שלהם".

לכניסה לפרק א' - כיצד נודע מארש נפוליאון - לחץ כאן, לכניסה לפרק ב' - כאן התגורר הרבי הרש"ב - לחץ כאן, לכניסה לפרק ג' - התיישבות הרבי והרבנית בצרפת - לחץ כאן,

כ' בכסלו תשס"ו